מקטראגמה לקולומבו דרך רצועת החוף של האי סרי לנקה Srilanka

עזבנו בצער את האזור ההררי של האי לעבר דרום. בדרכנו אל עבר קטראגמה Kataragama. הנוף השתנה לאזור מישורי ויבש יחסית ובו גידולים חקלאיים של מטעים, תירס, קנה סוכר ושדות האורז המוכרים לנו מתחילת הטיול. בדרכנו ראינו מחנות צבא שמוקמו באזור עוד בתקופת מלחמת האזרחים באי, ונכנסנו אל שמורת הטבע הגדולה יאלה Yala המשתרעת על פני 1000 ק"מ מרובע. הגדולה מסוגה בסרילנקה.

 הדרכים ביאלה עוברים בימים אלו סלילה מחדש וכל הדרך נסענו בין סוללי כבישים לבין שקיעה מקסימה וחיות שצצו מכל עבר. גם שרידי הבונקרים ששרדו את המלחה באזור ניכרו בשטח ופצעו את הנוף הפסטורלי. עם הכניסה לשמורה ערכנו ביקור בבית של משפחה כפרית, האב נגר במקצועו ויכולנו לראות את עבודתו. בשכנות להם גר עוד זוג צעיר שנשאו לפני שנתיים. הבחורה דוברת אנגלית שוטפת, בוגרת מיכללה ועבדה כפקידה בעברה המקצועי מסתפקת היום בתפקיד המסורתי של עקרת בית.

נשואה לבעל שוטר וללא ילדים בשלב זה של חייהם. שוחחנו אתה ארוכות, שמענו את סיפור חייה והבנו עד כמה קשה לנשים משכילות בסרי לנקה של היום שעדיין מתנהלת כחברה מסורתית. אין לה מקורות פרנסה באזור מגוריה. את החשמל ואספקת המים הם מקבלים מהשכנים הטובים. ביקרנו בביתם הצנוע אותו בנו במו ידם. את הכסף שאספנו והשארנו מאחור היא קבלה בצניעות, בישנות ובתודה גדולה הכריזה שהוא יסייע להם לבנות את השירותים והמקלחת שכה חסרים להם. שמחנו שיכולנו לסייע לזוג הצעיר והמקסים הזה.

המשכנו בדרכנו לקראת שקיעה עמוק לתוך השמורה על מנת לצפות בחלק מבעלי החיים המאפיינים אותה. ראינו בדרכנו פילים, בפאלו טובלים במים, טווסים ששמורת יאלה משופעת בהם וציפורים. למי שאוהב חיות תמיד שמח לפגוש בהם, למי שהיה בספרי באפריקה שלא יצפה לגדולות ונצורות, לא זה המקרה.

אל המקדש בקטראגמה הגענו עם חשכה בדיוק לתחילת הגשת המנחות וטקס הפוג'ה במקום. פרוט על הביקור במקדש בפוסט מקדשים ואמונות בסרי לנקה. בעיקרון המתחם מכיל מספר מקדשים גם למאמיני ההינדו וגם למאמיני בודהה.

הוא גדול פעיל ומעוד מעניין לביקור. צפינו בטקסים שונים שאת חלקם כבר ראינו קודם וחלקם היו חדשים לנו. היה לנו יום ארוך שהתחיל בשעה 4 בבוקר ורובנו רצינו להגיע למלון.
 למלון Safari Tissamaharama הגענו בשעות הערב המאוחרות, את פנינו קיבלו בחום דיילי מלון ספרי מקסים ביופיו עם משקה טרופי ומגבות לחות. מיד פנינו לארוחת הערב, במקביל ארגנו לנו את החדרים. חגגנו למדריך שלנו אילן יום הולדת יחד עם עוד חבר בקבוצה והלכנו לכיוון הלובי הפתוח כדי להבין שיש בעיה עם החדר. כנראה שהמלון היה במצוקת חדרים קשה, קבלנו חדר שריח הצבע היה בלתי נסבל ומייד הבהרתי שאין לי כוונה לישון בו. התחילה סגה של חיפוש חדר כשאנחנו כבר ערים מאמצע הלילה וצריכים שוב לקום מחמש בבוקר. כל מה שרציתי זו מיטה ומקלחת חמה ומיזוג אויר בחדר.

אזור שמורת הטבע יאלה לח מאוד וכמות היתושים בעונת הקיץ גדולה קחו זאת בחשבון והביא חומר דוחה יתושים.
 אחרי התרוצצויות של חצי שעה התפשרנו על חדר קטן ברמה של צימר מקומי עם מכשיר דוחה יתושים, מזגן דולף (שמענו במהלך הלילה את הטיפטוף בחוץ) ומקלחת ברמה של חדרי הקיבוץ בשנות ה 60. כפיצוי הצלחתי לקבל שתי כוסות מיץ פפייה ששירתו אותנו במקום כוס קפה בבוקר ושני בקבוקי מים מינרליים. לפחות היה איפה לישון. אני מניחה שיהיו כאלו שיעשו עניין מתקרית כזו, אנחנו החלטנו לקחת מה שיש לחשוב חיובי וללכת לישון את השעות הבודדות שנשארו וכך גם עשינו.

השקמנו בשנית ברציפות בשעת בוקר מוקדמת, יצאנו עם האוטובוס לעבר הכניסה לאזור השמורה. בדרך צפינו שוב בזריחה תוך כני נסיעה בין מקווה מים, נחלים ושטחי שמורה צפופת צמחיה. בכניסה לשמורה התחלקנו לג'יפים. ומשם יצאנו לסיור בן שעתיים וחצי כולל ארוחת בוקר ארוזה שהוכנה מראש.
 שמורת יאלה אינה צפופה במיוחד בבעלי חיים ולמי שטייל באפריקה כדאי אולי לוותר מראש. הרינג'ר בג'יפ שבו נסענו קיבל מידע על נמר באזור מסויים של השמורה והיה עסוק בנסיעה מטורפת אל עבר היעד בשביל לגלות כמו שקורה הרבה פעמים בספרי שכבר מאוחר מיד ושהנמר הסתלק. נפגשנו עם רכבים רבים נוספים חלקם מציידים היטב כולל ציוד צילום משוכלל.

בשלב הזה התחלנו לנסוע לאט וגם להנות מהנופים ובעלי החיים בשמורה, סה"כ ראינו פילים, אייל נקוד (עדר של במבי), תנינים, טווסים, עדרי בפאלו, צבי, חזיר בר, תרנגול בר "עוף הג'ונגל" שמשמש כעוף הלאומי של סרי לנקה, חסידות, ענפות, שלדגים, ציפורים נוספות ועוד. חניית בוקר עשינו על חוף הים בתוך השמורה ליד בריכת המים במקום בו פגע גל הצונמי שפקד את האי ב 2005. לזכר הנספים הוקמה במקום אנדרטה בצורה של גלים.

מהשמורה המשכנו את הנסיעה לאורך החוף הדרומי של האי עוברים בדרכנו את אזורי הבנייה החדשים של ערי הדרום שנפגעו בצונמי. רואים את הבנייה המסיבית של שדה תעופה הבינלאומי החדש שיחליף את זה שאליו הגענו, נמל למסחר חדש וגדול ושכונות מגורים מרוחקות מקו החוף כדי למנוע בעתיד פגיעה בנפש .
 המשכנו דרכנו לעבר אחד החופים היפים שראיתי באי בשם Tangalla שם עצרנו להפסקה וקפה על חוף עם דקלי קוקוס וערסלים על מנת לנוח. לא יכולתי להימנע מלטבול את רגלי במימי האוקיינוס שהיו חמימים מספיק. המבט על החוף והדקלים מהמים היה עוד יפה יותר.

המשכנו בנסיעה כשאנו מתבוננים בסקרנות דרך חלונות האוטובוס. התכונה בחוץ הייתה רבה. הסתבר שלמחרת יש יום בחירות באזור ורבים מהתושבים במיוחד בני הנוער והצעירים עסוקים בנסיעה בשירות עם דגלי המפלגות ותמונות המועמדים. מלווים לעיתים בתזמורות והמולה שמחה של צעקות. היו שם כל כלי הרכב שהמועמד הצליח לגייס, משאיות, טוקטוקים, כלי רכב פרטיים ואופנועים. המולה מרנינה למדיי. פעם עברה שיירה בכחול, אחריה בירוק ואפילו הקומוניסטים האדומים הפגינו נוכחות.

העצירה הבאה הייתה בעיר החוף הדרומית ביותר בסרי לנקה מאטרה Matara שעבורנו התפרסמה במשלחת הישראלית שהגיע לסייע בתקופת אסון הצונמי. העיר יושבה ע"י ההולנדים כעיר חוף. יש בה טיילת יפה ההולכת לאורכה ומרכז סוען עם שוק מקומי.

עצרנו לצהרים לאורך הטיילת במסעדה מקומית חמודה. חלקנו התישב לאכול ואני נצלתי את הזמן לטייל לאורך הטיילת, לצפות בזוגות הצעירים שזהו מקום ההתייחדות הפופולרי שלהם. זוגות זוגות הם ישבו על הטיילת מכונסים תחת למטריות שמשמשות בסרי לנקה גם כשמשיות פופולריות מאוד. התכונה לקראת הבחירות ניכרה גם כאן, לאורך הרחוב היו מספר מבנים של בתי ספר הצצתי כדי להחליף חיוכים וכמה מילים עם כמה מההורים הממתינים לילדיהם בשער בית הספר.

רק כשסיימתי את החלק הזה התפניתי להיכנס ולהתבונן בנעשה במסעדה האוטנטית. הוגשו שם ממיטב מאכלי האי, אורז, עוף בקרי, מנגו ברוטב, בישולים בחלב קוקוס, ירק קצוץ ומבושל והרבה סוגי מאפים ממולאים ועוד. בכניסה למסעדה עמד דוכן בו הכינו את הלחם המקומי הרוטי. קבלתי הסבר מקיף מאחד מנהגי האוטובוס שעצרו במקום על המאכלים וטעמם.

המשכנו את הנסיעה לאורך כביש החוף, מזג האוויר הקדיר לנו פנים לראשונה בטיול וגשם החל לרדת. עצרנו להתבונן בסירות דייגים שעגנו לאורך החוף באזור Weiligama המצטיין בחופיו החוליים והיפים.

כמו כן עצרנו בהמשך הדרך לצפות בדייגי הכלונסאות חלק מסמליה המסחריים של סרי לנקה באזור Kogglla. בעקבות מזג האוויר הסוער ראינו רק דייגים בודדים עומדים על כלונסאות במים, רוב הכלונסאות עמדו שוממות והיו ריקות מדייגים (מידע נוסף בפוסט העוסק בתעשיית הדייג בסרי לנקה).

היעד האטרקטיבי הבא הייתה העיר גאלה Galle (יש אומרים שזו תרשיש המקראית) עיר שההולנדים הקימו בה במאה ה 16 מצודה מרשימה שהשתמרה עד היום ונמל מסחרי גדול ומרשים. המוכרזים כאתר שימור עולמי ע"י אונסקו.

את הטיול בגאלה התחלנו במגדל השעון, הלכנו לאורך חומותיה צופים בבתי העיר החדשה מצד אחד, בגלי האוקיינוס ההודי בצד נוסף ובחומות ורחובות העיר העתיקה והיפה מצד שלישי. ההליכה על החומה מעניינת ונופית מאוד. ניתן לראות את שרידי הנמל העתיק את בסיסי התותחים שהחומה הייתה מצוידת בהם ואת המגדלור היפה והמרשים.

לפני הכניסה לרחובות העיר העתיקה נזקקתי לשירותים והצלחתי להיכנס ברשות כמובן למשרדים של חברת סחר מקומית בתה שהיו ממוקמים לצד החומה על מנת ללמוד שבסרי לנקה המחשב כנראה לא נכנס עדיין לשימוש, העבודה מתבצעת על שולחנות פשוטים על ידי קבוצת פקידות ופקידים שליד כל אחד מהם ערמה של תיקי ניירות כשהם עוברים עליהם ידנית. בכניסה הייתה פקידת קבלה שממש בקשה שאצלם אותה לאחר שבקשתי רשות לצלם את קבוצת הפקידים.

המשכנו בטיול ברחובות העיר העתיקה והציורית של גאלה,צפינו בחנויות מעניינות,

ונכנסנו למוזיאון עירוני שמשמש גם כחנות לממכר חפצי אומנות ותכשיטים. המקום היה בעבר חורבה ועל קירות המוזיאון היו צילומי תהליך השיפוץ. הם באמת הפכו את המקום לפנינה יפה לביקור, מצאנו שם בעלי מלאכה שונים כמו רוקמת תחרה, מלטש אבני חן, צורף והרבה חפצי בית וריהוט מהתקופה ההולנדית.

 המשכנו דרך הרחובות ההולנדיים אל עבר המבנים הציבוריים של העיר גאלה, ראינו שם את מבנה מחסני הערובה ההולנדיים שעל חזית הכניסה עוד אפשר לראות את סמלה של חברת הודו המזרחית. את בית המושל, הכנסייה ההולנדית והאנגליקנית הגדולה יותר.

וספריה קטנה וחמודה שנמצאת במבנה עם שלט שמעיד שהיא שם מהמאה ה 19. פינת חמד אירופית וזכר לקולוניאליזם המערבי באי. במשטח הדשא מול הכנסייה הצטלמו זוג של חתן וכלה עם כל השושבינים לקראת טקס החופה, מראה חמוד לסיום הביקור.

המשכנו דרכנו על כביש החוף דרך Hilkaduwa רצועת חוף מקסימה נוספת עם עצי דקל וחול זהוב, בדרך עצרנו לצפות בפסל בודהה גדול שנתרם ע"י יפאן לאחר הצונמי שפקד את סרי לנקה. בהמשך הדרך עצרנו ליד פסל מרשים לזכר קורבנות הצונמי שפקד את האי ושטף את אזור החוף הדרומי של סרי לנקה בדיוק באותה הדרך בה נסענו לאורך כל היום. לצידי הדרך מספר לא מבוטל של קברי הנספים. התמונות התבליט על האנדרטה המרשימה הזו מספרות את סיפור האסון ותוצאותיו.

עם חשכה הגענו אל עיר הקיט קלוטארה Kalutara ואל חוף קסום ומלון מקסים בו נשהה ביומיים הבאים בשם Tangerine Beach Hotel .
 

את הערב בילינו בארוחת ערב ופרשנו לחדר לשינה אחרי יומיים אינטנסיביים מאוד. למחרת בבוקר השכמתי קום בהמלצת המדריך אילן. יצאתי אל ברכת המלון וחוף הים בשעה 5 בבוקר לגלות שעוד חושך בחוץ. נשכבתי על החוף צופה לקול רשרוש גלי האוקיינוס בעצי דקל הקוקוס ובאור הירח מבצבץ בניהם, זה היה רגע קסום ואישי מאוד במהלך הטיול.
 

צעדתי על החוף עם עוד זוג חברים שקמו גם הם לצפות בזריחה לאורך החוף החולי נהנים מזריחה העולה ממזרח מעבר לעצי הקוקוס שעל החוף, הצבעים של הים והחוף היו קסומים ממש. המשכנו כברת דרך עד מושבת דייגים קטנה שהכינה עצמה ליציאה לים. חברי חזרו ואני נשארתי להתבונן בדייגים, בחוף ובשמש העולה לאיטה מחפשת זוויות צילום ייחודיות (זה מין שגאון פרטי).

על החוף צעדו טיפוסים שונים שהיה מעניין לצפות ולפעמים גם לשוחח, למרות שהייתי לבדי הייתה תחושה של ביטחון. עורב תפס לו נתח אננס שנזרק אל הגלים והיה עסוק באכילתו. הבחנתי כי חול הים אינו רק זהוב אלא משלב בתוכו גם גוונים נוספים. הבוקר הזה ייחרט בזיכרוני כבוקר מיוחד. תנסו את זה פעם אני ממליצה בחום. במצבים כאלו לא צריך מדיטציה בשביל להתחבר אל עצמך ואל הטבע.

צעדתי חזרה אל המלון על מנת לשחות בברכה יחד עם עוד כמה משכימי קום מהקבוצה ורק אז השקמתי את אישי וייחד יצאנו לארוחת הבוקר.
את היום פתחנו בנסיעה חזרה לדרום מזרח האזור ממנו הגענו אתמול. בדרכנו שהזדמנה לנו תצפית מעניינת על דייגי הרשת באחד מחופי האי, עוד צורת דייג ייחודית שלא ראיתי קודם. שתי קבוצות דייגים מושכים את הרשת הענקית הפרוסה ללב הים. בתקווה ששללם יהיה רב ומתגמל. הם שרים לעצמם על מנת לעודד איש את רעהו. המחזה מעניין וחוויתי.

 

פספסנו את אנשי הטיפוס על צמרות עצי הקוקוס האוספים את הצוף מתפרחת הקוקוס על מנת לייצר את משקה הטודי המקומי. משקה אלכוהולי תוצרת סרי לנקה. ראינו רק את מטעי הקוקוס ואת החבלים בהם הם נעזרים לצורך עבודתם.
התחנה הבאה הייתה במדגרת צבי הים בכפר קוסגודה. זהו מפעל חיים של אדם מיוחד שהחליט שהוא משמר את צבי הים הייחודים לחופי סרי לנקה. בתרומות הוא הקים מדגרה פעילה בה הוא מסייע לביצי הצבים אותם הוא אוסף או קונה ממקומיים לבקוע. הוא מגדל אותם עד למצב בו הם יכולים לשוב אל הטבע.
 

מפעל הומני מאין כמוהו. כמו כן משמש המקום לבית חולים ומוסד שיקומי לצבים שנפגעו. בצונמי ניזוק המקום קשות ובעליו שרד בקושי את האירוע. אך כל זה לא הרפה את ידיו והוא פתח את המדגרה בשנית בסיוע של תורמים. עלות הביקור במקום משמשת גם היא כתרומה.

חוויה של ממש, תמצאו שם הרבה ברכות עם ביבי צבים, צב לבקן יפיפה ועוד כמה בשיקום. במקום גם פגשנו בעץ עם פרות מעניינים שלא ראיתי קודם שמסתבר שהם רעילים לאכילה.

משם המשכנו אל עבר נהר Hadu ההדולשם שיט לאי בו יש מטעי קינמון. הנהר רחב מאוד ומשמש למקומיים כמקור הכנסה מצורת דייג נוספת. מתחמי קנה סגורים המוארים בשעות הלילה ולוכדים את הדגים בתוכם לדייג קל. במהלך השייט צפינו בלטאות כוח ימי ענקיות. עברנו בים צמחי מונגרובה מרשימים. פגשנו ילדים המחפשים פרנסתם על גבי הסירות עת צילמנו אותם עם קוף בידם. עלינו במקרה על אי אחד לצפות במקדש קטן ומקומי. ועל אי נוסף על מנת לצפות בתהליך הפקת תבלין הקינמון מקליפותיו. ולהכיר מעט את חיי המקומיים באי.
 

במהלך השייט נפתחו ערובות השמים ולראשונה קבלנו גשם טרופי טיפוסי, איזו חוויה, איזה כף, מזל שלסירות היו סככות. את הסיור באי התחלנו בגשם חזק שהלך ונרגע עם הזמן.

 

 

נכנסתי לבית של המקומי שאירח אותנו על מנת ללמוד שהוא ישן על מזרן עשוי משער אגוזי הקוקוס ומחצלת עשויה בעבודת יד. גג הבית עשוי משכבות של עלי הקוקוס המוחלפים מידי שנה לאחר עונת הגשמים. וקירותיו בוץ מקומי. הבית היה מוקף במטע של עצי קינמון ובמרכזים הבחנתי במבנה קטן המשמש כמקדש מקומי.

קבלנו הצגת תחליט על דרכי קילוף הענף למקלות הקינמון בהם אנו עושים שימוש לבישול ושתית תה. כמו כן נמרחנו בשמן קינמון המופק מהעלים וריחו חזק מאוד. אחד מנהגי הסירות אתו קימתי דיאלוג במטבח המבנה על כוס תה מרח על ידי כמות גדולה מידי שצרבה מאוד, עדות לעוצמת השמן.

 

ראינו כיצד עושים חבלים משערות פרי הקוקוס ומשטחי סכך מעלי עץ הקוקוס. הגשם פסק ואפשר לנו לחזור על עקבותינו, בדרך עצרנו בקיוסק צף על מנת לאפשר לנהג הסירה לקנות רק סיגריה אחת מהמוכר הצעיר בסירה.
 

את ארוחת צהרים עשינו כל אחד לעצמו בעצירה מקומית בעיר בשם אמבולנגודה Ambalangada טיילנו לאורך הרחוב הראשי והחלטנו להיכנס עם זוג חברים מהקבוצה למסעדה מקומית לטעום שוב מהמאפים המטוגנים המקומיים. בתחילה המראה היה מרתיעה, הרבה לכלוך וניירות על הרצפה, אבל רבים מהמקומיים נכנסו והחלטנו בכל זאת לנסות. קבלנו צלחת גדולה עם כל סוגי המאפים שיש בבית המאפה. השיטה כאן היא על מה שאתה אוכל אתה משלם השאר חוזר לבית המאפה. טעמנו מהסוגים השונים ונהננו מאוד מהארוחה. אגב לא גרמנו שום נזק לקיבה מהארוחה המקומית הזו. היה טעים, פיקנטי ומשביע.
 

המשכנו לביקור במכרה לאבני ירח בשם Mitiyagoda. כשחושבים על מכרה הראש עובד על כניסה מתחת לאדמה, במקרה שלפנינו זהו פיר בעומק עשרות מטרים שמכניסים אליו אדם אחד הממלא סל נצרים המורד בעזרת גלגלת באדמת הפיר המקומי. הסל מועלה למעלה, עובר שטיפה בברכת מים, החומר שוקע ואבני הירח שצבעם לבן חלבי נשארים יחד עם אבני סלע מקומי בתחתית סל הנצרים.

 ממיינים את האבנים על פי גודל וטיב ושולחים אותם לליטוש ושילוב בתכשיטים. את כל התהליך כולו ראינו לנגד עיננו. במקום נתן גם לצפות במזקקה לשמן הקינמון שנעשה בתהליך זיקוק עלי קינמון יבשים. בחנות התכשיטים של המכרה רכשתי לי זוג עגילים מכסף ואבן ירח למזכרת מהביקור בסרי לנרה.

בתום הביקור במכרה ציפתה לנו הפתעה, שיירת טוקטוקים הגיע ולקחה אותנו זוגות זוגות להתארח ביתה של בושפה, אישה שביתה ומשפחתה נפגעו קשות בצונמי. הם ארחו אותנו בסלון ביתם המשופץ היא ילדייה, בת אחיה ההרה ואמא הנכה מאז האסון.

 את אב המשפחה ואת אחיה הם לא זכו לראות חוזרים מחנות המכולת שהייתה ברשותם הם נספו הצונמי. מפגש כזה מבהיר יותר מכל את המחיר ששילמו עשרות אלפי תושבי האי באסון הנוראי. בושפה ספרה באנגלית החלקית שבפיה על האסון, היא ראתה באותו בוקר את הים נסוג שני קילומטר לאחור והבינה שאין ברשותה זמן רב על מנת לברוח ולהינצל מהגל השני ששטף את האי תוך רבע שעה. אילן המדריך הוסיף וסיפר את מה שהוא יודע על המשפחה, התמונות בפינת סלון הבית העידו יותר מכול. המפגש הסתיים בדמעות התרגשות (שלי לפחות) תרומה שנאספה ע"י הקבוצה ברצון רב וחיבוקים לשלום ופרידה.

 משפחה אחת, סיפור אחד ונקודת המבט האנושית של האי. כשעמדתי שם מהעבר השני של הבית העומד ממש בקו הראשון מול החוף רק יכולתי לדמיין את הזוועה, הגלים התנפצו על החוף בגובה של מטר וחצי הגל אז הגיע ל 17 מטר גובה.

חזרנו אל המלון המקסים שלנו על מנת לנוח קצת ולהתארגן לארוחת ערב. במועדון של המלון התקיים בערב מופע אש וריקודים, חלק מהקבוצה ישבו לשמוע סיפורים הדדיים, אנחנו החלטנו לפרוש לשינת לילה.

את הבוקר פתחנו בחתונה סרי לנקית לא מתוכננת. בסמוך למלון ישנו אולם אירועים בו התקיימה חתונה כדת וכדין, עם שושבינים ושושבינות להקת פולקלור מסורתית וטקס מדהים ומעניין (על כך בפוסט מנהגי חתונה בסרי לנקה שיכתב בעתיד). התעכבנו כשעה ונכחנו בטקס כולו. מעניין ואוטנטי. איזה יופי של מתנה לקראת פרידה מהאי ותושביו. מחר חוזרים.

עשינו דרכנו חזרה אל מרכז העיר על מנת לבקר במקדש היפיפה של קטראגמה. על הביקור במקום פרטתי בפוסט מקדשים ואמונות בסרי לנקה. ביקור בסטופה הגדולה ביותר שהיינו בטיול ובה כ 75 תמונות מחיי בודהה. ארבעה פסלים מכל כיוון בסטופה, צפינו בטקסים ייחודיים ופרידה למעשה מהמרכיב הדתי בטיול. חלק מהקבוצה רווה ממקדשים, אני אהבתי. זה חלק מהתרבות והמקום.

עשינו דרכנו בנסיעה רצופה אל עבר העיר קולומבו בירתה של סרי לנקה. קולומבו לא מרשימה במיוחד. עם הכניסה לעיר נסענו דרך הרובעים העמידים יותר אל כיכר העצמאות. כיכר נחמדה ובה מבנה דמוי מבנה הסנהדרין של פלונרווה בירת ממלכתה השנייה של סרי לנקה במאות ה 11-13. המשכנו בסיור דרך רובע 7 אל חנות מזכרות ממשלתית בה יכולנו להשלים קניית מתנות למי שלא הספיק עד כה. משם המשכנו למרכז קניות גדול כדי לאכול צהרים ולקניינים שבננו לערוך מסע קניות ראשון ואחרון בקניון בסרי לנקה.

הסתפקנו בישיבה לארוחה אחרונה יחד עם המדריך אילן. הסתובבנו בסופר של הקניון לקנות ממתקים סרי לנקיים לטעימות בבית. ושוטטנו להנאתנו בים החנויות המעניינות כמו חנות התה וחנות ליצירות קרמיקה מקסימות בנוסח סרי לנקה.

המשכנו בנסיעה דרך הרובעים העסקיים של העיר ורובע 1 ו 2 בהם ראינו מראות עממיים יותר ומסחר ער למדי. היציאה מהעיר אל עבר בית המלון לקחה מעל שעתיים בעומס והצפיפות שהזכירו לי במידה רבה את הודו. המלון שלנו Tamarind Tree היה בפאתי שדה התעופה על מנת לחסוך את הנסיעה מהעיר לקראת טיסת הבוקר המוקדמת שלנו.
 המלון לצערנו לא היה ערוך כראוי לקליטת הקבוצה ובמקום שנתמקם נתקלח ונרגיע לקבלת שבת וסיכום הטיול רעננים נאלצנו להמתין זמן לא מבוטל. החלטנו על כן לנצל את הזמן, לא לקלקל את מצב הרוח בערב האחרון, התמקמנו יחד בלובי הצפוף באחוות חברים נעימה וערכנו קבלת שבת וסיכום טיול. הדלקנו נרות, קידשנו על היין, שרנו שירים, שחקנו בינגו ידע שאילן הכין על מסלול הטיול ואתריו, אמרנו דברי סכום ופרידה וחייכנו הרבה למרות המצב והעייפות. יופי של מדריך ויופי של קבוצה. זו הייתה ההזדמנות להגיד לכולם תודה מעומק הלב על חוויה מהנה. בסיכומו של דבר קבלנו חדר מרווח ומקסים לצערנו לזמן קצר.

בדרך לשדה התעופה נפרדנו ממלוונו הסרי לנקים לטיול, המדריך המקסים Aruna Abayasunghe שליווה אותנו בנאמנות אין קץ ובידע רב. הוא עובד גם עצמאית ואנחנו ממליצים עליו עם ברצונכם לנסוע לבד.

המייל שלו: [email protected]

טלפון: 0094773530248

ומהנהג ועוזרו שהביאו אותנו בשלום ובטחה חזרה לשדה התעופה.

עם בוקר המרנו בטיסה לירדן ומשם כעבור שהייה קצרה חזרה לארץ גשומה וקרה, כנראה שטקס הפוג'ה במקדש סיטה בכל זאת סייע להורדת הגשמים בארץ.

 הפוסטים נוספים על הביקור בסרילנקה:

סרי לנקה יציאה לטיול - מנקודת מבט אישית
מקדשים ואמונות בסרי לנקה
פגישה עם תעשיית הדגים בסרי לנקה וביקור בשוק הדגים בנגומבו
מנגומבו לכיוון צפון דרך האזורים הטרופיים של סרי לנקה.
מפולונרווה דרך דמבולה לעיר קנדי
מקנדי דרך מטעי התה לנווארה אליה, מישור הרטון מפלי רוונה ומעבר ההרים אלה
חתונות בסרי לנקה
תלבושת אחידה לבנה וחינוך בסרי לנקה