בשישי קצת סגרירי של תחילת פברואר 2012 יצאנו לטיול הנצחה של ילדוןשובב ומקסים שהכרתי אישית לפני שנים.
ילד יפה וסקרן שניחן כה רבות באהבה ושמחה נעורים. נמרוד נולד לזוג הורים מיוחדים שהחליטו בדרכם המקורית לאפשר לו הנצחה בדרך ייחודית, שאפשרה לנו נגיעה וחיבוק למשפחה נפלאה ואהובה.
טילנו לזכרו של נמרוד שחגג השנה גיל 30, באחד הנחלים היפים בארץ בנימין. הנחל שבו קפחו את חייהם שני עלמים צעירים לפני מספר שנים. עקב כך בשנים האחרונות לא הרבו לטייל בו בני הנעורים, עד שיוזמה של רשות הגנים הלאומיים החזירה את מסלול ההליכה בנחל לחיים. כמה סימלי שהטיול לזכרו של נמרוד נערך דווקא במורד הנחל הזה המדהים.
צעדנו בסך חבורה רבגונית של בני קרוב לשנות ה - 60 יחד עם דור צעיר ונמרץ, חבריו של נמרוד ואחיו הצעירים. מדריך הקבוצה עלם רב ידע חבר קרוב של נמרוד צרף גם את ביתו הקטנה, תינוקת בת חודש שנשאה במנשא כל הדרך ללא שום מורא. הרמוניה כזו אינה נדירה בארץ הזו הקטנה שמגוון הגילאים הנהנים מהטבע כה רחב רב ונפלא.
נחל פרתיורד לאיזור יריחו לאורך ערוץ מצוקי וחרוץ המתאפיין בנוף קדומים מרהיב בצבעי אפור וצהוב מדברי. בלב הערוץ זורם נחל שמימיו צלולים כל ימות השנה, המכוסה בצמחיה עשירה של קנה גומה וסוף, אלו מוסיפים למפלונים הרבים לברכות ולגיבים לאורך הדרך מראה עשיר של נאת מדבר. לצידם מסתרך שביל המסומן בלבן וכחול מתווה את מסלול ההליכה.
התחלנו את דרכנו ליד מנזר פרן שנבנה ע"י הכנסיה הרוסית והמשכנו לעין פרת.שם פגשנו בעץ הדקל המפורסם ובברכה הצמודה לו מראה שהמזכיר לי גלויה. שני טיילים אמיצים קפצו למי הבריכה הקרים וזכו לצהלת ותשואות כל החברים. המשכנו דרכנו מזרחה יורדים לעבר הערוץ, מדלגים מעל מי הנחל הזורמים ואף נופלים לתוכם לעיתים. המראה המצוקי במורד הואדי עד לעין מבועמרהיב ביופיו וההליכה מעט מאתגרת.
בתיה ואלי היקרים לי מאוד, זו דרכי הצנועה להגיד תודה על יום מקסים ודרך כה מכובדת ואחרת של הנצחה, המאפיינת את התנהלותכם המהווה לכולנו דוגמא. ברשותכם הפעם חרגתי ממנהגי ובחרתי לתרום גם אני להנצחה. בחיבוק ענק של אהבה והערכה על טיול של שישי שהיה לי חוויה תרתי משמע. בתקווה שתקבלו את הכתוב והמצולם כאן באהבה והבנה.
