מקנדי דרך מטעי התה לנווארה אליה, מישור הרטון מפלי ראוונה ומעבר ההרים אלה.Srilanka

את קנדי Kandy עזבנו כשפנינו שוב דרומה על כביש מס. 9, ביציאה מקנדי עצרנו לצפות בנהר המוהוולי על מנת לפגוש על גדת הנהר מקור פרנסה ייחודי נוסף לתושבי האי, כורי חול הנהרות לצורכי בניה.

מגדת הנהר סוחבים את החול בדליי קש מיוחדים לשם העברת החול למשטח הסמוך לכביש. משם הוא מועבר לאתרי הבנייה. עבודת פרך לשמה.

הנופים ליד הנהר מרשימים מאוד וניתן בשלב מסוים גם לראות את עצי הגן הבוטני עם מושבת העטלפים. בציידי הכביש ניתן היה לראות את מפולות העפר תוצאות גשמי המונסון האחרון.

המשכנו בדרכנו כשהנוף למול עיננו הולך ומשתנה. האזור מכאן ועד למעבר ההרים המוריד אותנו אל מישור החוף דרומי הוא אזור מטעי התה של סרי לנקה, הרבה מטעים ובניהם גם הרבה ערוגות ירק כשלל סוגי הירקות אותם מגדלים בשפע באזור זה של האי. אומנם ירדנו דרומה אבל עלינו בגובהה. נווארה אליה ממוקמת בגובה של קרוב ל 2000 מטר כך שהנוף הופך ליותר ויותר הררי עם ואדיות ושפע מטעי תה בצידי הדרך.

בדרכנו עצרנו לביקור בכפר המתמחה בעבודות הנחושת שלו. לא רק לעיצוב הבית אלא בעיקר לצורכים פולחניים במקדשים. לאורך הכפר מספר לא מבוטל של חנויות הדומות האחת לשניה.

נכנסנו לאחת מהן על מנת לקבל הסבר על תהליך יצור הכלים ובקרנו בתוך הבית של בעלי העסק. הזדמנות להצצה בבית של מעמד הסוחרים בסרי לנקה. במקום גם צפינו בקיוסק השכונתי המוכר עלי ביטל ללעיסה.

המשכנו דרכנו בנופים מדהימים לעבר אחד ממטעי התה של משפחת רוטשילד (כן גם לכאן הם הגיעו). צפינו בקוטפות בזמן עבודתן, גם הן התמסחרו ומבקשות תמורה עבור כל צילום.

נופי המטעים מרנין את העין בצבע שלו. קטיף התה נעשה על פי מכסה יומית, קוטפים רק את העלים הירוקים הטריים בידיים. יש סבב של אחת לשבוע בכל שטחי המטע על מנת להגיע ולקטוף את העלים הנכונים לייצור התה.

משם נסענו אל אחד המפעלים המצוי באזור בשם Glenloch שהמבנה שלו מאפיין גם מפעלים אחרים אותם ראינו בדרכנו באזור. נכנסנו אל המפעל עצמו על מנת לצפות בתהליך יצור התה תוך כדי הסבר מעמיק. בתחילה מניחים את עלי התה הקטופים על מסוע לייבוש, משם הם עוברים למכונות המגלגלות וחותכות את העלים, בשלב הזה עוברים העלים התססה על מנת לפרק מהם חומר התנין, מיבשים אותם שוב, חותכים קטן יותר ומנפים את העלים מהגבעולים עם מכונות משוכללות המיועדות לכך. מיבשים סופית, ממינים לסוגים על פי האיכות ואורזים.

קבלנו הסבר על סוגי התה השונים ואיכותם הנמדדת על פי גודל, צבע וארומה. הסוג מצויין על פי אותיות: רמת שבירה -; B, צבע -; O, סוג וגיל העלים -; P ועדינותם -; F.

בסיום הסיור ערכנו טעימות תה בחנות המקומית על רקע נוף מדהים כשנהר המוהוולי מלווה אותנו בהמשך דרכנו. חלקנו סעד צהריים בבופה במסעדה של המקום וחלקנו ישב על המרפסת עם כוס תה נוסף ועוגה מקומית (כמה אפשר לאכול).

המשכנו את דרכנו בנופים המדהימים של האזור. צפיתי בשקיקה בכל פיתול שהביא אתו הפתעה נופית חדשה. הרבה מפלי מים זרמו לציידי הדרך, הרבה ערוגות ירק ומטעי תה משולבים זה בזה. פשוט מקסים.

הביקור הבא היה במקדש סיטה הקטן והייחודי המבוסס על אפוס הראמאינה לקיום טקס פוג'ה קבוצתי על כך ב(פוסט על מקדשים ואמונות בסרי לנקה). המפגש עם המקום חידד לי את עוצמת האמונה של המקומיים ואת יפי הטבע באי הקסום הזה. גם כאן נפגשנו עם מושבת קופים שבדרה אותנו מאוד.

חזרנו לכיוון נווארה אליה Nuwara Eliya על מנת לעלות על טוקטוקים מקומיים ולטפס על ההר הצופה על העיר הקטנה והיפה הזו. מלמעלה נתן לצפות על העיר ומראותיה הירוקים סביב סביב. נווראה אליה הייתה היל סטיישן -; אתר נופש לאצולה הבריטית שישבה באי. רבים מבתיה קולוניאליים כולל בית העירייה. שילוב של אדריכלות ג'ו'ג'יאנית.
 

ירדנו חזרה אל מרכזה על מנת לטייל קצת בצורה עצמאית בשוק המקומי האוטנטי, בבזאר הבגדים שבו לראשונה נתקלנו במראות המוכרים של סוחרים מנדנדים. התרשמנו מבית העירייה הקולוניאלי וממבנים נוספים במרכז העיר. קנינו בסופר המקומי הרבה קופסאות תה ממינים שונים לקחת אתנו ארצה. וחזרנו לנקודת האיסוף.

משם נסענו למלון הלילה שלנו שהיה לא פחות ולא יותר ה Hill Club (קנטרי קלב לשעבר של מועדון הקצינים ובני האצולה האנגלית בעלי המטעים באזור). זהו מבנה אבן עתיק ויפה עם מגרש גולף, טניס וחדר פול. המבנה מבפנים מסגיר את המעמד הגבוהה השתמש בו בעבר. חדרי ספח עם אח, חדר אוכל שכניסה אליו רק עם חליפה ועניבה וגם אחד לפשוטי העם כמונו שלא רצו להתחפש. ריהוט אנגלי קלסי ואלגנטי והרבה מחיות הבר מפוחלצות על הקירות בכל פינה. הרגשתי שאנחנו נכנסים לתוך תמונה בהיסטוריה של המקום.


 

ארוחת הערב הוגשה לשולחנות ב"קלסה" אנגלית עליתיסטית שתבע את מחיר גודל המנה וזמן ההמתנה כמקובל במקומות כאלו. האווירה הייתה מקסימה ובתום הערב שוטטנו לנו בן החללים הציבוריים מנסים להתבשם מאווירת המקום.

החוויה המשמעותית ביותר הייתה דווקא בחדר. כשנכנסנו היה תנור חימום ביתי שדלק וחימם במקום מזגן מנוקר ומיבש. הדלקנו את הנר שמעל לאח ונכנסנו למיטה עם בקבוק מים חמים מצופה בכיסוי פלנל ששמר על חומו עד שעות הבוקר המוקדמות בהם השקמנו. חוויה שינה באווירה חמה ורומנטית.
ההשקמה לצערנו נקבע לשעה 4.00 בבוקר. ב 5.00 כבר היינו ארוזים לתזוזה לעבר מישור הרטון לצורך הליכה קצרה בת 5 ק"מ לכיוון יעד המכונה סוף העולם. יצאנו עם כלי רכב מסוג וואן לעבר הפארק הלאומי מישור הרטון Horton plains National park הנמצא ממזרח לנווארה אליה. זהו פארק המפגש את המטייל עם שני סוגי נוף המאפיינים את האזור, הרמה המישורית והפתוחה המשופעת בצמחי הפילדנדרום והאזור ההררי בעל הצמחייה הטרופית הסבוכה.
 

 עד ההגעה לפארק נסענו בחשכה גמורה עוברים כפרים בתרדמה עמוקה. לקראת השעה 6.00 החלה זריחה והתעכבנו באחד מעיקולי הנסיעה לצפות גם במראה המרהיבה של השמש העולה. בדרכנו צפינו גם בפסגת אדם המפורסמת יעד לתרמילאים ומאמינים המטפסים את אלפי המדרגות לפסגתו. ההליכה באזור מישור הרטון מומלצת בעיקר בשעות הבוקר לפני שעננות וערפל המאפיינים את האזור ומכסים אותו לקראת צהרים. בדרכנו חזרה הכל היה כבר מכוסה ערפל.

 

בכניסה לשמורה נמצאים שירותים מיוחדים במינם פתוחים מהצד האחד וצופים לנוף, ששווים ביקור.

 את ההליכה במישור ניתן לעשות במספר מסלולים. הקצר בו הלכנו בן ה 5 ק"מ היינו מסלול של הלוך וחזור באותה דרך ומגיע עד תצפית מרהיבה לסוף העולם הקטן. משם אפשר לטפס אל ראש המצוק ולצפות לעבר האופק והעמק הפורה מלמטה, נפילה של כ 800 מ' בגובהה. המסלול ההיקפי הוא בן 12 ק"מ וממשיך לכיוון מפלי ביקר וסוף העולם בגובה של 1000 מ' מעל העמק וחזרה בשביל לולאה אל הכניסה לפארק.

ההליכה במישור הרטון חוויתית, המסלול לא קשה מידי, הדרך מלאה עצים טרופיים מלאי שרכים לאורך פלג מים זורמים לפחות חלק מהדרך. בשלב מסוים הדרך הופכת צרה יותר, המסלע בדרך הופך לצבעוני מאוד ויפה בעקבות מגוון המינרלים באדמה וההליכה מיוחד ומעניינת בגלל הצבעים ושלל הצורות .

נקודת הקצה אליה הגענו נקודת סוף העולם הקטן נקראת כך בגלל הנוף המדהים הנשקף ממנה. בצד אחד מצוק ענק, מזרחה משם עמק מרהיב ביופיו מלא במטעי תה כשבאופק המישור ונהר הוואלווה הזורם באפיקו. ומשם צפונה הרים גבוהים ובניהם עננות וערפיליים המשרים אווירה מיסטית לנוף ,אכן מקום מרהיב ביופיו.

הלכנו חזרה את הדרך שמשום מה הפעם נראתה לי קצרה יותר בחזרה לכניסה לשמורה על מנת לאכול ארוחת בוקר ארוזה בחברת להקת עורבים מקומית שהשתתפה בחגיגה.

משם המשכנו דרכנו לנקודת מפגש עם האוטובוס ועם אותו חלק מהקבוצה שלא הלך את המסלול שדרגת הקושי שלו בינונית. את המשך היום עשינו בנסיעה עם מספר עצירות מעניינות ויזומות ע"י המדריך שלנו שתמיד הפתיע מחדש. עצירה ראשונה עשינו במבנה של גן ילדים באחד הכפרים על אם הדרך. הבאנו אתנו בלונים, ממתקים, עפרונות וצעצועים קטנים.זו הייתה ההזדמנות הטובה ביותר לחלקם.

פגשנו מבנה צמוד לכביש הראשי בו מתקיים גן במבנה המסודר ככיתת לימוד בבית ספר ישראלי. הגננת הוציאה את הילדים לפעילות מחוץ למבנה לחצר שלא היה בה מעבר לעץ בודד שום משחקי ילדות או משחקי חצר. גם החדר במבנה היה צפוף למדאי ותהיתי מה עושים הילדים במהלך כל היום. קבלת הפנים הייתה חמה ושמחה. זו הייתה גם הזדמנות לשמוע קצת על מערכת החינוך בסרי לנקה.

במהלך הביקור בסרי לנקה פגשנו הרבה מאוד ילדים בדרכם לבית הספר עם פתיחה או סיום יום הלימודים. עברנו על פני עשרות מוסדות חינוך בכל קשת הגילאים צופים בפעילויות הספורט וההפסקה של התלמידים. כאשת חינוך סיקרנו אותי המראות שצדו עייני תוך כדי נסיעה.

המשכנו בדרכנו ועשינו עצירת צהרים בעיירה Bandarawella בבית מלון על גבעה הצופה למרכז העיר. חלק מהקבוצה אכל צהרים במלון ואנחנו הסתובבנו בין החנויות ובתי המאפה במרכז העיר סופגים את המולת העיירה ונופייה האנושיים המעניינים והרב גוניים (סינהלים, טמילים, מוסלמים) הרבה הרבה בני נוער וילדים שחזרו עם תלבושת אחידה מבית הספר. רכשנו בסופר לחם עם גבינה צהובה ונהננו מארוחה נחמדה וקלה בגינת המלון עם כוס תה מקומי מהמסעדה.

משם המשכנו בנסיעה בדרך נופית מדהימה שמאפיינת את הנוף ביומיים האחרונים של כפרים לציידי הדרך, מדרונות מנוצלים לגידול ירקות הרבה מפלוני מים ומטעי תה. עצרנו במפלי ראוונה Rawwana על מנת לצפות בשצף המים היורד מגובה של 140 מ' במספר מפלים, ולצפות בקופים השובבים והפעילים במקום.

אכלנו תירס מבושל מקומי והמשכנו בנסיעה אל עבר מעבר ההרים אלה Ella ממנו התחלנו את הירידה מאזור ההררי של סרי לנקה חזרה אל המישורים ה Dry Land אזור מישורי עשיר במטעים, קנה סוכר ושדות אורז. נפרדנו בצער מההרים ונופיו המדהימים של מרכז האי.

הפוסטים נוספים על הביקור בסרילנקה:
סרי לנקה יציאה לטיול - מנקודת מבט אישית
מקדשים ואמונות בסרי לנקה
 פגישה עם תעשיית הדגים בסרי לנקה וביקור בשוק הדגים בנגומבו
מנגומבו לכיוון צפון דרך האזורים הטרופיים של סרי לנקה.
מפולונרווה דרך דמבולה לעיר קנדי
מקטראגמה לקולומבו דרך רצועת החוף של האי סרי לנקה
חתונות בסרי לנקה
תלבושת אחידה לבנה וחינוך בסרי לנקה