לפני כ 30 שנה בהיותי צעירה ופעילה בתנועת הצופים עשיתי עם חברי לתנועה את ליל חג המולד בביתם של צופים נוצרים בנצרת. התארחתי אז באחד מהבתים אצל מדריכה עמיתה בתנועה. מכל הביקור זכורים לי היטב ההכנות לארוחת החג , המטבח ההומה פעילות, המראות של פעולת הקיצוץ דק דק של צרורות הפטרוזליה וריחה הרענן כדי להכין טבולה מזרחי טעים מאכל שעד אותו ביקור לא הכרתי כלל. את ביקורו של סאנטה קלאוס שכמו בסיפורים הביא מתנות לאחיינים הצעירים של המשפחה לקול מצהלות השמחה של הפעויטים, את ההליכה המשותפת שלנו לכנסיה המרשימה שעל ההר. התאספנו אז בכיכר הכנסיה שצפתה על הנוף ושמענו מבחוץ את קולות התפילה. היה זה ביקור אישי מאוד, חוויתי ומהנה שהשאיר לי זכרונות חמים וכנראה טעם של עוד.
בערב חג המולד האחרון בחורף 2010 התלבטנו בעלי ואני בין ביקור בירושלים לבין ביקור בנצרת, רצינו לחוות עם הנוצרים את החג. זכרונות הביקור ההוא הכריעו את הכף וחלטנו ספונטנית באותו היום לנסוע לנצרת, היה ערב גשום ועל כן הצטידנו במטריה מעיל חם והרבה ציפיות.
זכרתי עיר נוצרית מוארת בשלל אורות המקבלת את פני החג באופן מסורתי. אלא שנצרת של היום היתה שונה וסיבותיה עימה.
הגענו בשעה מוקדמת יחסית עם חשכה והחננו את הרכב לא רחוק מהכיכר המרכזית. עשינו את פעמינו לקראת סמטאות העיר. בכיכר המרכזית דלקו כמה אורות חג וסביבה היו ישובים בני נוער ומספר תושבים עם בני משפחותיהם אבל לא חווינו תכונה מיוחדת.
ככל שהעמקנו בין סמטאות העיר במעלה ההר כן הלך השקט וגבר, את חווית החג כנראה חגגו בני העיר פנימה בבתיהם (מנהג שמוכר לי משהות בת שלוש שנים בניו יורק). פה ושם נראו מטיילים או מקומיים מסיירים בין הבתים, אבל החוויה של התבוננות בליל חורפי וגשום בסימטאות העיר ביום חג כשהכל שקט ורגוע היתה חוויה בפני עצמה, הייתה מן תחושה של טיול חורפי בעיר זרה (הזכיר לי טיול חורפי שעשינו לפני מספר שנים בעיירות רומניה) ונהנתי מאוד מהשקט ומהחוויה.
הטקס החל בכניסה מרשימה תוך כדי תפילה של בעלי התפקידים השונים בכנסיה שעלו בתהלוכה אופינית על הבמה המוגבהת בקצה הבזיליקה משם המשיכו לנהל את התפילה, מעולם לא חוויתי תפילת חג מולד וזו הייתה בהחלט חוויה מרתקת. נשארנו שם כשעה, מביטים, מצלמים ומתרשמים מהמראות ומצלילי המיסה.
כשיצאנו אל הרחבה טפח על פנינו אוויר גלילי חד וצלול שהעלה את הרצון והחשק להמשיך ולהסתובב באזור הסמוך לכנסיה, כאן כבר ראינו אורות צבעוניים שהצביעו על יום חג. ירדנו אל מרכז העיר לגלות מקבץ גדול של מסעדות פתוחות והומות אדם, נצלנו את ההזדמנות להכנס לאחת מהן ולהנות מארוחת לילה מזרחית טובה.
בדרכנו לרכב עברנו ליד מאפיה לילית שהיתה בפעולה, עמדנו שם מתבוננים באופים בזמן פעולה ולא יכולנו לעמוד בפני הפיתוי וקנינו פיתות גדולות וריחניות במיוחד שאותם אכלנו במשך השבוע כולו בהנאה רבה. ממליצה בחום לנסוע ולחוות את החוויה.
