שוק הדייגים של נגומבו Ngombo נחשב כאחד מחמשת שווקי הדייגים המומלצים לביקור במזרח אסיה.
מיד עם הנחיתה בשעת בוקר מוקדמת יצאנו דרך כביש 3A לבקר בשוק הדגים של נגומבו, נסיעה של מחצית השעה משדה התעופה המרכזי של האי.
נגומבו הנה עיירה היושבת על לגונה בשם דומה כ 37 ק"מ צפונית לעיר הבירה קולומבו שהפכה בשנים האחרונות לאתר נופש פופולרי בגלל חופיה היפים. העובדה שלא נפגעה באסון הצ'ונמי שפקד את האי ותודות לנמל הדייגים ותעשיית הדייג מהווה העיירה יעד אטרקטיבי וייחודית לביקור בסרי לנקה.
נגומבו הוקמה במקור ככפר ע"י קסטת לוחמים הודיים ובתקופת הכיבוש הפורטוגזי תושביה התנצרו והפכו לדייגים לצורך פרנסתם. תקופה מסוימת שמשה נגומבו גם כמרכז לגידול יצור ויצוא הקינמון. כיום מתפרנסים תושבי נגומבו בעיקר מתיירות ודייג.
הביקור בנגומבו כלל מספר אתרים, תחילה חלפנו בנסיעה לאורך חומותיה ושער הכניסה של המצודה הפורטגזית, משם נסענו לאורך הלגונה וצפינו בנוף, ומשם המשכנו לאורך הלגונה אל אזור שוק הדגים הגדולים והקטנים הנמצאים בסמוך לנמל הדייג.
לא קשה להבחין בשוק, ככול שמתקרבים גדלה הצפיפות של כלי הרכב וממרחק מה מתחילים גם להריח את ריח השוק המיוחד הזה. לאלו שרגישים במיוחד לריח או למראות של לכלוך כדאי אולי לוותר על הביקור במקום. אבל מנקודת מבתי זהו ביקור חובה. המקום הומה דייגים, סוחרים וקונים. צפוף מאוד אבל חוויתי בצורה יוצאת דופן.
בתחילה הלכנו לאורך הרחוב שהיה הומה בכלי רכב שונים (הרבה טוקטוקים) ובני אדם, שעת בוקר זו כללה גם תלמידים הגרים באזור בדרכם לבית הספר ונשים שמיהרו לקנות לפני תחילתו של יום הבישול הממשמש ובא. לאורך הכביש המרכזי עמדו דוכני דגים וסרטנים מאולתרים, כמו כן ישבו בכל פינה גם מוכרות אגוזי קוקוס, ומוכרות פרות טרופיים כמו פרי הג'אקה Jack Fruit המוכר לנו גם מדרום אמריקה המשמש לבישול ולאכילה טרייה כאחד.
פנינו אל שוק הדגים הגדולים הסמוך יותר אל נמל הדייג על מנת לצפות בדגי הטונה הרבים שהיו מונחים על דרגשי מכירה מיוחדים או סתם כך על הרצפה. היות והיינו מספר ימים אחרי תקופת מונסון קשה השוק היה באופן יחסי רק, אבל עדיין יכולנו לראות בו פעילות יפה.
משם חצינו את הכביש על מנת לסייר בשוק הדגים הקטנים שהיה הומה מאוד וגם צפוף, כאן היה הרבה יותר מריח וגם הרבה יותר מעניין. עשרות דוכנים צפופים מאוד עם שפע של דגה מסוגים רבים ומגוונים כולל פרות ים עמדו למכירה לפי משקל, המוכרים שקלו, חתכו והכינו את הדגים למכירה לכל דחפין. הסתובבנו בין הדוכנים מרגישים בטוחים לגמרה, סימן לבאות, תושבי סרי לנקה מקסימים ומסבירי פנים מאופן מיוחד במינו.
כשמיצינו את אזור השוק המשכנו בנסיעה לאזור החוף בו פועלים דייגי סירות הקאטמרן המאפיינות את הדייג בחופי סרי לנקה. המראה היה מרנין, לאורך החוף עמדו עשרות סירות ולידם דייגים מנסים להוציא מהרשתות את השלל היומי ולארגן אותו לקראת העברה לשוק. כמו כן צפינו בלא מעט סירות ששהו עדיין במים.
הביקור על החוף מאפשר לראות את תעשיית הדגים המקומית ואת תהליכי הייבוש של דגי הטונה לקראת העברתם לשווקים ברחבי האי. בתחילה חוצים אותם ומנקים, מכניסים אותם לתוך חביות מי מלח לצורך המלחה ולאחר מכן מניחים אותם על גבי משטחי יוטה על החוף לייבוש בשמש במשך שלושה ימים.
כמו כן ראינו ייבוש של דגיגים בהמוניהם, נשים המרוויחות כחמש דולר ליום עבודה יושבות בתת תנאים כשמעלייהם עומד משגיח ומנקות מכסה של 2000 דגיגם ליום על מנת שאלו יושמו לייבוש על המשטחים בשמש. המשטחים וכמות הדגים עליהם ממחישה את הקצב ואת העבודה הקשה בתנאים לא תנאים של כל העושים במלאכה.
גם כאן בסמוך לחוף היה שוק דייגים מקסים ומרווח יותר בו יכולנו לשוטת ולצפות בדוכנים השונים. היה זה ביקור מעניין שהמחיש לנו עם הגעתנו לסרי לנקה את עולם הדייג המקומי ורמת החיים של רבים מתושבי האי.
עם דייגים וצורות דייג נוספות נפגשנו בימים האחרונים של הטיול בחופו הדרום מערבי של האי. שם צפינו בדייגי הכלונסאות ודייגי הרשת בפעולה. דייגי הכלונסאות מאפיינים את סרי לנקה יותר מכול, זו מלאכת דייג העוברת מאב לבן לאורך הדורות, רבים מהם מנצלים את העובדה והפכו עם השנים לציידי תיירים, ברגע שמגיע אוטובוס הם מטפסים על הכלונסאה ועושים הצגת תחליט.
אבל חלקם בכל זאת עושים שימוש מקורי ומשתמשים בה גם לדייג. צפינו גם באלו וגם באלו למרות מזג האוויר הסגרירי שפקד אותנו באותו היום. עם דייגי הרשת נפגשנו במקרה בנסיעה לאורך החוף ועצרנו מייד לצפות בחוויה. מדובר בקבוצה גדולה של דייגים המשתפים פעולה. הם פורסים בלילה רשת ענקית מהחוף ללב הים עם סירות. ואז שתי קבוצות תופסות בשני ציידי הרשת ומתחילות למשוך את הרשת לחוף, המלאכה לוקחת שעות, תוך כדי משיכה הם שרים ומעודדים האחד את השני והמראה מקסים במיוחד. צפינו בהם זמן מה נהנים מהמראה. קיוותי בשבילם שיומם יסתיים בשלל רב.
באחד הימים שהינו במלון בעיר קאלוטארה הנמצאת ברצועת הקיט של חופיה הדרום מערביים של סרי לנקה השקמתי קום (5.00 בבוקר) ויצאתי לשוטט על חוף הים הקסום לצפות בזריחה, בסמוך למלון בו שהינו הייתה מושבת דייגים קטנה עם סירות דייג קטנות וקטאמרנים, עמדתי במשך שעתיים צופה בשגרת הבוקר שלהם מוקסמת מהמראות.
השמש זרחה מבן עצי הקוקוס ממזרח ודייג האי יצאו מחוף זהוב מלא העין אל הים מערבה מנסים את מזלם ביום דייג נוסף. בשבילם היה זה עוד יום של שיגרה בשבילי חוויה שלא תשכח.
