טוסקנה הקלסית פיזה ופירנצה.

הפוסט הקודם: אומבריה היפה ואסיזי המכשפת

מה כבר לא נכתב על טוסקנה, שהיא יפה, שהיא רומנטית, שהגבעות שלה הם כחמוקי אישה. עבורי טוסקנה הייתה חבל ארץ שבו פגשנו את אירופה הכפרית והקלסית בחפיפה אחת, את עיירות ימי הביניים ועריה המכילים את אומנות הרנסנס במיטבה. חבל ארץ עם הרבה אור של שמש וגבעות ירוקות כשבינהם כפרים ידידותיים, צריחי כנסיות וקתדרלות מרהיבות. טוסקנה עבורי היתה חיוך ארוך ומתמשך.
 יש השוהים בטוסקנה כשבוע בבית חווה או מלון כפרי ונוהגים לבצע טיולי כוכב, אנחנו בחרנו להתקדם ממקום למקום מידי יום בלי לתכנן יותר מידי מראש.

נפרדנו מחבל אומבריה כשפנינו אל העיר המדהימה ביופיה סיינה Siena שבחבל Toscana: החננו את הרכב מחוץ לאחד משערי העיר העתיקה בחניון המיועד לכך וצעדנו להנאתנו בין חומות העיר לעבר פיאצה דה קמפו סימלה של העיר סיינה ואחת הכיכרות המרשימות והמיוחדות שראיתי בימי חיי. כיכר בצורת מניפה, עם אופי, כיכר של ימי הביניים. פעם בשנה מתקיים כאן פסטיבל מרוצי סוסים מסורתי ופרוע במיוחד.
בחזית הכיכר עומדבנין העירייה הבנוי בסגנון גוטי ומרשים בגודלו ויופיו, נכנסנו לביקור קצר באותם אזורים הפתוחים לקהל על מנת להתרשם מאוסף ציורים מרהיב ומעניין שלכל אחד הסיפור שלו .
ישבנו בכיכר לצפות במבנים שסביבה, בעוברים ושבים ולהתבשם מהאווירה המיוחדת. כששבענו יצאנו מהכיכר באחת היציאות לכיוון פיאצה דה מרקטו שם פגשנו בשוק פשפשים מקומי הומה אדם.

 בהמשך צעדנו להנאתנו לכיוון כיכרהדומו על מנת לצפות בבניין הקתדרלה. הקתדרלה מרשימה מבחוץ ומבפנים ועשירה בפסלים ויצירות אמנות של מיטב אומני איטליה בתקופת המאות ה 13-15.

היות והגענו לסיינה ביום א' שהוא יום השבתון העיר הייתה עמוסה במקומיים ותיירים שעמסו את סמטאוטיה היפות בהמון רב. בשלב מסויים פגשנו ברחוב Via de Cita עם כל ארמונותיו תהלוכה מקומית של אזרחי העיר, חלקם לבושים בלבוש מסורתי עם דגלים ביד, דגלים שכבר הכרנו מרומא ואסיזי. התהלוכה הלכה לאורך כל הרחוב והתלוו אליה משפחות שלמות לבושים גם הם בצעיפים סימבוליים והצהלה הייתה רבה. המחזה היה מלבב ומסקרן.
ניתן להסתובב בסימטאות סיינה שעות, העיר הזו עשירה במבני ימי ביניים וארמונות עם חזיתות ארכיטקטוניות מעניינות ועשירות, היות ורצינו להספיק עוד אתר החלטנו לקראת צהריים להיפרד מסיינה ולהמשיך הלאה.

 הנסיעה בחבל טוסקנה משרה רוגע וציפיה לבאות, היעד הבא הייתה העיירה הציורית המפורסמת אולי יותר מכל עיירות טוסקנה העיירה סאן ג'ומינייאנו San Gimignano : את בתיה וצריחיה הייחודיים ניתן לראות למרחוק וככל שמתקרבים אליה יותר המראה המתגלה מעניין, מוזר ומלהיב עוד יותר. העיירה נמנת עם אתרי המורשת של אונסקו ובצדק.

כמו בכל הביקורים הקודמים החננו את הרכב בחניון העמוס שבשער העיר. מהר מאוד גילינו שזרם האדם לעיירה המוני עד בלתי נסבל (מסקנה לכאן לא כדאי לבוא ביום א' כי חצי טוסקנה מבקרת בעיירה). התמזגנו בנהר האדם וצעדנו לעבר אחת הכיכרות המרכזיות של העיירה כיכר דה סטינה.
העיירה סאן ג'ומיניאנו עצמה אינה גדולה במיוחד וניתן ללכת ברחובותיה וככרותיה בנחת, היא מתויירת מאוד ועל כן גם ערוכה לתייר עם לשכת תיירות מרכזית בה ניתן להזמין מקומות לינה באזור, הרבה מסעדות, חדרי ארוח בה ובסביבתה בעיקר בחוות שבאזור החקלאי הרחב שסביבה. וחנויות קטנות וחמודות.
ביקרנו איך לא בכיכר הדומו שבלב העיירה בה ניתן להכנס אל הדומו הקטן יחסית ולבקר, ניתן לעלות לאחד מהצריחים לתצפית יפה על העיירה ובתיה, סביב הכיכר מבנים מעניינים נוספים בערכם ההיסטורי והרבה צריחים ששימשו בעבר לאיחסון התוצרת החקלאית של האזור, בעיקר כאסמי חיטה. המשכנו לטייל ובקרנו בכנסיית סנטה מריה אסונטה. וממנה צעדנו לעברתצפית על העיר מהמבצר הממוקם מעליה. המבט על מגדליה של העיר וגגותיה יפה במיוחד מנקודה זו.
ניסינו לברר את האפשרות ללינה בחווה באזור ללילות הקרובים אבל הכל היה עמוס ביותר. תקופת ספטמבר כנראה תקופה שעדיין עמוס באזור זה של איטליה.
עשינו החלטה לחתוך ולנסוע את הנסיעה הארוכה עד לפיזה.

 לפיזה נכנסנו הרבה אחרי שעות החשיכה, הייתה לנו כתובת של מלון מומלץ במרכז העיר העתיקה ושמנו פעמינו ישירות אליו. למזלנו איש הקבלה היה נחמד ומסביר פנים במיוחד ולא הססנו לרגע, המיקום מעולה, קבלת הפנים נפלאה, החדר חמוד ועונה לדרישות נשארים לילה. לנו במלון Bologna במרכז העיר.
 למרות השעה המאוחרת קרוב ל 11.00 בלילה החלתנו לצאת לסיור רגלי לילי בעיר עד לאזור המגדל הנטוי, החנויות החלו להיסגר, האוויר היה קר אבל נקי, התעטפנו במעיל ויצאנו לדרך. הדרך בסימטאות העיר העתיקה הייתה חביבה אבל יותר מזה המפגש עם מתחם האתרים המפורסם של פיזה, הביקור בלילה היה מקסים ומומלץ מאוד. למחרת עם כל זרם התיירים ההיסטרי שמילא את האזור הערכנו את הטיול הלילי עוד יותר.

השקמה מאוחרת יחסית אפשרה ארוחת בוקר נינוחה אריזת הציוד היות ואחרי הביקור באתריה של פיזה תכננו לצא לכיוון פירנצה.
את הסיור בפיזה Pisa התחלנו במגדל הנטוי, The Leaning Tower, או באיטלקית Torre Pendente, Campanile (הכניסה הייתה סגורה לרגל שיפוצים), סובבנו אותו מכל צידיו.
 ממנו המשכנו אל עבר מבנה בית הטבילה (Battistero), משם לבית הסרקופגים (Camposanto) ולקתדרלה. כרטיס כניסה משולב ניתן לקנות באתר.
האזור כולו על כל המבנים ההסטוריים שלו בוהק בלובן מפתיע, המבנים מרשימים ביותר מבחינה ארכיטקטונית ומעניינים מאוד לביקור. אסור לפספס אף לא אחד מהם. כל אחד וייחודו. במיוחד הרשים אותי מבנה בית הטבילה עתיר האומנות והעיצוב מתקופת הרנסנס.
 את פיזה עזבנו בשעה 12.00 לערך כשפנינו לכיוון מזרח אל עבר פירנצה, מתוך תקוה להגיעה ללוקה Lucca ולסייר בה רגלי כתחנת ביניים:
הגענו לעיר מקסימה ויפה לא גדולה ועמוסה מידי, נכנסנו לכיכר נפוליאון, צפינו בדומו, ביקרנו בכנסית סן מיקלה אן פורו והתעקבנו בכיכר האמפיתאטרון (כיכר עגולה וחביבה) כאן בחרנו לעשות הפסקת קפה קצרה ולהנות ממנוחה וזיו החמה, איתנו ישבו עוד מספר לא מבוטל של תיירים בבתי הקפה שבכיכר. חמוד מאוד ואיטלקי מאוד.

 המשכנו בנסיעה לכיוון פירנצה דרך הערים Pisotia, Prato ו-Montecatini תוך נסיון למצא מקום לינה, הבנו שפירנצה מאוד יקרה והחלטנו לישון מחוץ לפירנצה ולהכנס אליה מוקדם בבוקר. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. הכל היה מלא, לא מצאנו שום מקום ללון בו, נעזרנו במקומיים שניסו אפילו למצוא לנו צימר מקומי אצל אחד מקרובי המשפחה באחת מהעיירות שציינתי, אבל גם שם כל חדרי ההשכרה היו מלאים. לקראת 11.00 בלילה הרגשנו שאנחנו עומדים לבלות את הלילה הקר ברכב. היאוש היה גדול (מסקנה בספטמבר בפירנצה מתקיימות תערוכות שונות וכל הפריפריה מסביב מלאה. חייבים להזמין חדרים מראש).

הגענו לפירנצה דיי מיואשים וסחוטים קרוב לחצות ואחרי חיפוש מאומץ מצאנו חדר קטן במוטל בלב העיר העתיקה במחיר מופקה של 200 דולר ללילה לא כולל ארוחת בוקר. החדר היה חמוד, אבל הרעש מהסימטה היה נורא, כל רכב דו גלגלי שעבר נשמע הייטב בחלל החדר. Delle Camelie,  במרכז העיר. בבוקר מוקדם היינו חייבים להוציא את הרכב שלנו אל מחוץ לעיר העתיקה לחניון מיוחד שגם עלותו גבוהה במיוחד. המסקנה שלנו הייתה לפירנצה היינו צריכים להגיע ברכבת ולהשאיר את הרכב בפיזה.

אחרי חניית הרכב בחניון מחוץ לחומות העיר העתיקה וקצת עייפים ומותשים התחלנו את הסיור הרגלי בפירנצה (Firenze, Florence), למרות העייפות מהר מאוד התאפסנו, אי אפשר שלא כשמבקרים בעיר המדהימה הזו. תכננו במקור לשהות בה יומיים, לאור הנסיבות החלטנו לעבור על המקומות העיקריים ביום אחד ולחזור לפיזה ללינת לילה. העיר הייתה עמוסת תיירים וקבוצות מכל העולם ובכל מקום הייתה צפיפות נוראית מה שחיזק את ההחלטה להסתפק ביום אחד, אני לא אוהבת לטייל בתוך המון אדם.
 התחלנו את הביקור בפירנצה בהליכה דרך כיכר סאו מרקו ודרך האקדמיה לכיכר הדומו (Piazza del Duomo), הכיכר הזו מרהיבה ביופיה מעבר לדומו נמצא בה גם בית הטבילה המדהים שעל דלתותיו המעוצבות אפיזדות מהתנ"ך הנקראים גם "דלתות לגן העדן". טיפסנו בתשלום למגדל השעון (Campanile) לצפות על הכיכר וגגות העיר ממעל. המגדל צמוד לקתדרלה המרהיבה והמרשימה מבפנים ומבחוץ.
 משם המשכנו בסיור לכיוון כיכר סניורה (Piazza della Signora) , פסל דוד הלא מקורי ופסלים אחרים, פלאצו ווקיו, לוגיה דה סניורה. העמידה בכיכר הזו הינה חוויה בפני עצמה, היא גדולה מרשימה ומוקפת מבנים היסטוריים רבים.
 ניסינו להכנס למוזיאון אופיזי (Uffizi Museum) , התור היה בלתי נסבל והבנו שאם אנחנו רוצים לראות את פירנצה נצטרך לוותר על הביקור בגלריה. על כן המשכנו בדרכנו אל עבר המעבר מעל נהר הארנו בגשר הישן (Ponte Vecchio) והמיוחד שעל דפנותיו הקימו עשרות חנויות לממכר מזכרות. עברנו את הגשר על מנת לבקר בתשלום בגני בובולי (Giardina di Boboli) שליד ארמון פיטי (Pitti Palace). הביקור במקום מעניין ומגוון, היסטוריה יחד עם פינת חמד גנית ובנוסף תערוכת פיסול יפיפיה ומודרנית בין פינות ושבילי הגן בהחלט שווה.
 אחרי הביקור עברנו חזרה מעל הארנו בגשר הישן והמשכנו לכנסיית הצלב הקדוש  Santa Croche שבה קבורים מיכאל אנג'לו, גלילאו ומפורסמים רבים אחרים. הביקור במקום חובה והכיכר בקידמת הכנסיה אף היא יפה ומעניינת. משם המשכנו אל הפינה היהודית בסיור, ביקור בתשלום בבית הכנסת שנראה כמו כנסיה, The synagogue of Siena.
 חזרנו אל כיכר הדומו ונכנסנו בתשלום לבית הטבילה (Battistero) , כניסה לקתדרלת הדומו (כניסה חופשית). משם מיהרנו למוזיאון האקדמיה: על מנת לצפות בעיקר ביצירותיו של מיכאל אנג'לו. פסל דוד המקורי, פסלי 4 העבדים והפייטה של מיכאל אנג'לו. להיות בפירנצה בשבילי היה להתחקות אחרי מיכאל אנג'לו ויצירותיו, על זה לא הייתי מוכנה לוותר.

 את העיר עזבנו בתחושה שלא מיצינו את כל מה שניתן אבל הספקנו לראות את רוב האתרים המרכזיים. הנסיעה חזרה לפיזה עברה מהר וקל. חזרנו ללון באותו המלון בו שהינו לפני יומיים. פקיד הקבלה קבל אותנו בחום כאילו הכרנו שנים. התיעצנו איתו מה כדאי עוד לראות באזור והוא נתן לנו את הטיפ שעשה לנו את את המשך הטיול.

הפוסט הבא: גיחה לליגוריה והצינקווה טרה.