הפוסט הקודם: צפון יוון מקדוניה ופלורינה היום השישי לטיול
נכנסנו אל חבל אפירוס מצפון מכיוון קסטוריה שבמערב מקדוניה, הדרך מקסטוריה לאפירוס היתה שוממה מכלי רכב אבל עשירה בנופים, צמחיה ופריחה, מין פינת גן עדן ביוון. מחוז אפירוס Epiros תופס את הפינה הצפון מערבית של יוון מצפון נמצא הגבול האלבני.
חבל ארץ זה הררי מאוד ומרהיב ביופיו. הרי פינדוס הגבוהים מתווים את גבולו המזרחי של החבל ומפרידים אותו ממקדוניה ממנה הגנו ומתסאליה אליה נמשיך. החבל שופע בדרכים מרהיבות בנופיהם ומומלץ ביותר לטיול, בצפון החבל ממוקם הפארק הלאומי ויקוס-אאואוס אזור מצוקי עם ערוצים עמוקים ומהתלולים ביותר באירופה. נהרות עם מים מהצלולים ביבשת ובינהם כפרים ציוריים במיוחד עם בתי אבן וגגות צפחה באזור הנקרא זגוריה או בכינויו זאגורוחוריה. לחבל ארץ זה גם היסטוריה מעניינת בתקופות השונות. לאור ניסיוננו פשוט אסור להפסיד אותו.
נכנסנו אל העיירה קוניצה Konitsa השוכנת בצפון החבל ובפתח קניון האאואס העיירה בנויה על צלע ההר וממנה נשקף נוף מקסים אל עבר עמק ווידומאטיס - אאואוס עד להרי אלבניה. הגענו אליה בשעת צהריים מאוחרת והיא עוד היתה דיי מנונמת. סיירנו בסמטאות, ברחוב והכיכר הראשית, אכלנו גירוס נפלא וירדנו עם הרכב אל פתח קניון האאואס על מנת לצפות בגשר הרומי הישן העשוי מאבן. ההגעה פשוטה, יורדים עד הכביש הראשי ממנו הגענו ממשיכים דרומה ועוקבים אחרי שילוט המפנה אל הגשר והקניון. כמו כן ניתן גם להמשיך מהעיירה הישר אל הגשר תשאלו את המקומיים הם יסיעו לכם ברצון. הגשר ממוקם כ 2 ק"מ מדרום לעיירה.
האזור כולו מתאפיין בגשרים הרומים שלו, זהו אחד היפים שבהם. שווה לעשות צעידה רגלית לאורך הקניון עד למינזר מוני סטומיו Moni Stomiou הליכה של 4 ק"מ לאורך הערוץ על הגדה הדרומית, יש שילוט ברור המכוון. אנחנו ויתרנו על ההליכה למנזר, היו לי תוכניות הליכה למנזרים אחרים באזור שמומשו למחרת. בכל זאת צעדנו בדרך אל המנזר כקילומטר וחזרנו פשוט כי ההליכה בשביל בין עצי הדולב לאורך הגדה מקסימה במיוחד. משם המשכנו דרכנו דרומה אל זגוריה ואזור קניון הויקוס בו נבלה את היממה הבאה.
מספר טיפים לאזור זגוריה:
לפני הכניסה אל האזור אני ממליצה מאוד לוודא שאתם עם מיכלי דלק מלאים, יש מעט מקומות תדלוק בכפרים ובימי ראשון יתכן וחלקם גם סגורים.
אם אתם מגיעים בעונת התיירות (קיץ) הזמינו מקומות לינה מראש על מנת להיות בטוחים שיש לכם היכן לישון, לשוטט בלילה באזור זה וחלפש מקום לינה עשויי להיות בעייתי. גם בגלל הדרכים וגם בגלל כמות האפשרויות המוגבלת, הכפרים קטנים ומספר חדרי הארוח מצומצם.
בזגוריה חלק גדול מהמסלולים יחייבו אתכם לחזור באותה דרך אותה נסעתם אל היעד, זה לא נורא כי המרחקים לא גדולים מידי וזוית הראיה משתנה עם הכיוון, זה אפילו מאפשר להטמיע את הנופים המקסימים ויש לזה יתרונות.
היעד הראשון באזור המדהים הזה היתה העיירה אריסטי השוכנת לא רחוק ממפתח קניון הויקוס וממוקמת בנקודה נופית במיוחד ממנה נתן לצפות על רוב כפרי האזור. הנוף הנגלה לעיין הררי מאוד, מבותר על ידי עמקים צרים ויפים, כבישים מפוטלים במיוחד נצפים למרחק ובינהם כפרים קטנים עם גגות צפחה בצבע אפור ירקרק. נוף פסטורלי ומרהיב ביותר.
החלטנו ללון באזור באחת מהכפרים הקטנים והאוטנטיים ופנינו מאריסטי אל עבר הכביש המוביל לכפרים המקסימים מגאלו פאפינגו ומיקרו פאפינגו, כביש צר ומתפתל לאורך כתף קניון הויקס. הדרך יפה מאוד חוצה בשלב מסויים את נהר הוידומאטיס Voidomatis הידוע במימיו הצלולים ביותר באירופה. ומתחילה לטפס ב 15 סיבובים אל עבר הכפרים, מימין לכביש ניתן לצפות במפתח ערוץ הויקוס מהקניונים המרהיבים באירופה. הגענו למאגלו פאפינגו Maglo Papingo לקראת שקיעה והחלטנו שהכפר המקסים הזה תהיה נקודה נפלאה ללינה.
מצאנו במרכז הכפר צימר נהדר בשם Lakis עם מרכול וצמוד אליו שני טברנות נהדרות, קסם של מקום טובל בירק ופריחה. את פנינו קיבל ילד בן 13 שהתנהל בצורה מקצועית ביותר ונתן לנו את החדר. נצלנו את אור היום שנותר ועשינו טיול נהדר בכפר מקצה לקצה מתבוננים בבתים המקסימים המאפיינים את כפרי זגוריה ומנסים למצא נקודות תצפית לכל כיוון אפשרי. במרכז גם כנסייה קטנה וחמודה ולידה נקודת תצפית נהדרת למיקרו פפינגו הסמוכה. כמו כן ניתן לצפות על הכפר ויקוס הנמצא בדיוק בצידו השני של קניון הויקוס בקיצור מקסים, מקסים...
במהלך הטיול הרגלי בכפר פגשנו זוג ישראלים נוסף שטייל עם חברים. לאחר ברכות חג שמח (ערב שבועות) שיחת הכרות קצרה נפרדנו והתישבנו בטברנה הסמוכה לחדר לשתות כוס בירה טובה הפעם בלי גבינות. האווירה היתה רגועה והמקום פשוט נפלא.
היום השביעי לטיול
השקמה מוקדמת יחסית על מנת להספיק לראות את זגוריה היטב ולהגיע בערב עד מטאורה. מצפה לנו יום אינטנסיבי ומהנה. בשעה 8.00 כבר היינו בדרכנו אל מיקרו פפינגו Mikro Papingo הרדומה והמקסימה.
כפר קטן שממנו נוף נהדר אל אזור הויקוס עם כנסיה חמודה ותצפית על מגאלו פפיניו. בדרך בין הכפרים יש המלצה לעצור בנקיקי סלע בהם אפשר לרחוץ, בשעת בוקר זו זה היה מוקדם לנו וויתרנו. טיילנו בין בתי הכפר ופגשנו זוג ארופאים מצוייד היטב שהיה בדרכו אל אחד הטרקים באזור. האזור משופע באופציות לטיולי טרקים לאלו שנשארים כאן ליותר מיום יומיים כמונו. חלק מהטרקים כוללים הליכה של יום או יומיים בקניון הויקוס.
אחרי הביקור במיקרו פפיניו חזרנו את כל הדרך חזרה אל אריסטי, עצרנו בדרכנו על גדת נהר הוידומאטיס על מנת לצפות בגשר הרומי המקסים על מימי הנחל הצלול ונופי עצי הדולב, פינת חמד נהדרת להפסקה וליותר מכך אפילו לפיקניק צהריים. המקום מוצל ונעים במיוחד. כמו כן צמודה אליו טברנה שהיתה סגורה עדיין.
מאריסטי פנינו אל הגדה המערבית של הויקוס במטרה להגיע לכפר ויקוס Vikos, אחת מנקודות התצפית היפות על קניון הויקוס. הנסיעה לשם גם היא נופית מאוד וניתן לראות את הדרך ממנה באנו. ערוץ הויקוס הינו מוקד המשיכה המרכזי באזור זגוריה, אורכו כ 12 ק"מ הוא מתחיל במונודנדרי ומסתיים במגאלו פאפינגו. הוא הערוץ הפופולרי ביות לטרקים ביוון היבשתית. הכפר ויקוס נמצא 5 ק"מ אחרי אריסטי וצופה על מפתח הקניון והנוף מהתצפית בכפר מהמם ביופיו.
את העליה חזרה אל הכפר עשינו כבר במזג אויר חם למדיי, עצרנו לשתות במרכז הכפר ועלינו על הרכב להמשיך לעבר יער האבן. יער האבן הונו אזור ייחודי בנופיו הנמצא בהמשך הכביש אחרי שעוברים את העיירה. באזור זה נמצאת גם הפניה לתצפית אוקסיה, תצפית נוספת על הויקס. אחרי שהבנו שמדובר בהליכה רגלית של 5 ק"מ עד לתצפית ויתרנו על הרעיון, ראינו מספיק תצפיות על הקניון. אבל נוכחנו לדעת שאזור יער האבן הונו אזור ייחודי בנופיו הגיאומורפולוגיים . האזור בנוי באופן טבעי מגבעות בשיכוב יפה של אבן הצפחה המשמשת לבניית הגגות והבתים של כל אזור זגוריה ועל כן מהווה מאין מחצבה טבעית לחומרי הגלם לבנייה באזור. אני ממליצה מאוד לא לוותר על הנוף הייחודי הזה ולנסוע לצפות בו גם אם צריך לחזור שוב באותה הדרך חזרה.
בדרך חזרה היינו עדים לתופעת טבע מדהימה. הגשם הלך והתחזק, בחוץ החום היה מעל 20 מעלות ופתאום ללא הודעה מוקדמת התחיל לרדת ברד בגודל של זיתים גדולות וכיסה את הכביש כולו. המכות שהרכב קיבל מהברד היו כל כך חזקות שפחדנו ששימשת הרכב תיתנפץ. כשם שהתופעה החלה כן היא הסתימה וכשהגענו לקיפי לא היה לה זכר.
המשכנו בנסיעה לעבר יואנינה כשאנו מוותרים במודע על ביקור במערת פארמה הנמצאת באזור, זו מערה מהגדולות ביוון, היא כוללת שלוש קומות של אולמות נטיפים ואורכה כ 1100מ'. הטיול בה מחייב הליכה מאורגנת בקבוצות והדרכה ביוונית. היות וראינו כבר לא מעט מערות בטיוליינו ברחבי העולם על זה החלטנו לוותר.
ליואנינה הגענו בשעת צהריים מאוחרת כשהעיר היתה עדיין מנומנמת, ביוון שעת הסיאסטה קדושה. הכניסה אליה היתה קלה ומהר מאוד מצאנו עצמנו ליד האגם בסמוך לחומות העיר העתיקה. החננו את הרכב עם כרטיס חניה מקומי למשך שעתיים ויצאנו להליכה בתוך חומות העיר העתיקה.
יואנינה Ioannina הינה בירת אפירוס ומשמשת כשער הכניסה לאזור, היא שוכנת לחוף אגם פאמבוטיס Pambvotis מצויים בה מודקי עניין אחדים. היא משמשת גם כעיר האוניבסיטאית של צפון יוון. האזור המתוייר ביותר הוא אזור הקסטרו המשמש גם היום כאזור מגורים התחום ע"י חומה. איץ קאלה Its Kale המצודה הפנימית של הקסטרו משמשת מוקד המשיכה המרכזי. מצוי בו קברו של עלי פאשה ומסגד משופץ שהוקם ב 1611 לציון סילוקם של הנוצרים מהעיר ע"י העות'מאנים. יש ביואנינה גם בית כנסת ומספר מוזאונים וניתן גם לעשות שיט על האגם.
אנחנו הסתפקנו בביקור בקסטרו ובאיץ קאלה, קנינו לנו מאפה מתוק וטעים באחת מהחניות לדברי מתיקה ברחוב הסמוך לאגם התישבנו מול קו המים ועשינו מנוחה קצרה עם דבר מתיקה. יואנינה איכזבה אותנו ואנחנו לא ממליצים לבזבז עליה את הזמן למי שאין זמן מיותר.
יצאנו את העיר במטרה לעלות על הדרך המהירה והחדשה המובילה אל העיירה מצובו. הדרך חדשה וממוספרת כ E90 אבל על פי השילוט מיואנינה לא תעלו עליה ישירות. ישנם כבישי ביניים המובילים אליה ואנחנו קצת הסתכנו, בסיכומו של דבר מצאנו את הדרך המהירה ועלינו עליה, הדרך רחבה מאוד מלאה מינהרות ארוכות (מספר קילומטרים) חצובות בסלע מתחת לשלוחות ההרים באזור. צריך להקפיד לצאת ממנה על פי השילוט למצובו על מנת לעלות לעיירה היפיפיה היושבת על צלע ההר וצופה על האזור כולו, העיירה ממוקמת עדיין בחבל אפירוס.
החננו את הרכב במרכז העיירה ועשינו סיבוב רגלי גדול בין הסמטאות, הטברנות הרבות שבעיירה ובכנסיה שבמרכז. הבתים יפים מאוד ובנויים רובם כדו קומתיים כשהחלק העליון בנוי מעץ. המקום המה מתושבים ותיירים והורגשה היטב הפופולריות ועושרו הכלכלי. החנויות מציעות במרכולתן ריבות, חפצי בית מגולפים מעץ, גבינות ועוד. חסרו לי האוטנטיות והרוגע של הכפרים הקטנים, הכל היה פו ממוקד לתייר.
