היום מצפה לנו יום של טיסות. לאחר א. בוקר מערבית טובה יצאנו מוקדם עם כל חפצינו אשר הובלו על עגלה בסיוע מלווה מהמלון לכיוון הרכב שהמתין לנו מחוץ לעיר העתיקה בדרכנו ליעד הבא גווילין.
בשלב ראשון טסנו מליג'יאנג Lijiang בשעה 11 לבירת אזור יונאן קומינג Kunming טיסה של 45 דקות. בקומינג השמיים היו בהירים לגמרה והיה חם מה שנטע בנו תקוות שאולי סוף סוף הגלגל התהפך ויהיה חם בהמשך. על קומינג ויתרתי בתוכנית היות ונראה היה לי שחוץ מיער האבן אין הרבה מה לראות והעדפתי לבלות את הזמן בליג'יאנג ושאנגרילה.
ישבנו והמתנו עם ערכת הקפה הקבוע שלנו בשדה התעופה לטיסה הבאה. בשעה 14:20 עלינו על טיסת המשך מקומינג Kunming לגווילין Guilin טיסה של 90 דקות שהביאה אותנו ליעד ערפילי וקר חדש, איזו אכזבה קשה.
בשדה התעופה קבל את פנינו מדריך מקסים וחדש בשם אלן. אם הייתי מדרגת הוא היה הטוב ביותר בטיול אחרי ג'ימי מצ'אנגדו. בחור נאה וסימפטי אינטיליגנט מאוד ובעל ידע רב שחושב ומתנהל כמו סיני אבל פתוח לשיח אמיתי. ממנו למדנו הרבה על אורחות המשפחה הסינית ועל חייו האישיים. הוא העז לשוחח אתנו יותר מכל מדריך אחר בפתיחות יחסית. נסענו להתמקם במלון שלנו בגווילין שהיה בעצם מועדון גולף ירוק ויפה Dongjiang Golf Resort Hote בפרברי העיר.
חבל גווילין הנו אחד מהחבלים האטרקטיביים והתיירותיות ביותר בסין ויושב בצפון במחוז גואנגשי. הערים היפות גווילין ויאנגשו, אזור טרסות האורז ונהר הלי יחד עם נוף עוצר נשימה וייחודי במראהו בתנאי שמזג האוויר מאפשר זאת מציאים למטייל שפע אטקציות. הטופוגרפיה של החבל היינה של גבעות גיר במגוון צורות וגבהים ושלל אפיונים נוספים מכוסות צמחייה עשירה. לא נתקלתי בנוף דומה בשום מקום בו טיילתי בעולם, הנוף גם מהווה השראה גדולה לציירים הסינים לאורך הדורות.
היות והגענו בשעת אחר הצהרים נשאר לנו לבלות את הערב והלילה בעיר כי למחרת נהיה בדרכנו לטרסות האורז. מיהרנו להתארגן ויצאנו עם אלן לכיוון העיר גווילין.
בגווילין ישנו פארק שבעת הכוכבים (צ'י סינג גונג יואן) פארק על הגדה המזרחית של נהר הלי הזורם מגווילין ועד יאנגשו ומשמש למעבר ושייט בין הערים. מספר גבעות מפורסמות לביקור ומערות נטיפים. וויתרנו על כל אלו בידיעה ובתכנון מראש שאת השייט נעשה ביאנגשו ועל השאר במודע.
התחלנו בסיור במרכז העיר בפארק חמוד מאוד, שבו שני אגמים קטנים רונג חו ושאן חו, שפע מזרקות מים וצמחיה עשירה ומעניינת. הגענו לאגמים לקראת ערב וכך יכולנו להנות גם מנופי היום וכעבור שעה גם ממראות הלילה עם שפע האורות הצבעוניים, מקסים ומומלץ ביותר. התחלנו את הסיור מאגם רונג חו שלצדו פיקוס הודי בן 800 שנה הסמוך לשפת האגם, על גבי אגם זה נמצאת תערוכה של גשרים יפה. הגשרים הינם דגמים של גשרים מכל העולם, האזור מהווה אטרקציה תיירותית ובצדק. משם צעדנו לאורך האגם לאגם שאן חו והוא גם הסמוך יותר למרכז העיר ולמדרחוב שבמרכזו שתי פגודות יפיפיות הניצבות בלב האגם, נתן להיכנס אליהם אבל אנחנו ויתרנו. בשלב זה נפרדנו מאלן והודנו לו על ההדרכה. החלטנו להישאר במרכז העיר להסתובב במדרחוב המפורסם של העיר ובשוק הלילי הסמוך לו היושב לאורך רחוב שנסגר במיוחד. שימו לב שבין אגם שאן חו לכיכר המרכזית של העיר עומד מלון מפורסם מלון Waterfall הבנוי בצורת קשת שבשעה 10.00 בלילה כמדומני הופך למפל מלאכותי ענק. מים נופלים מגג הבניין לכל אורכו וגובהו ומהווה מקור לאיסוף כל תיירי העיר לצפות במראה.
הסתובבנו עד מאוחר במרכז העיר ההומה מסינים ותיירים. אכלנו מהדוכנים השונים ככל שחפצנו התבוננו בחניות ובדוחני הרחוב צפינו במפל שעל המלון ונהננו עד מאוד. חזרנו במונית למלון המצוין והשקט שלנו כרבע שעה נסיעה ממרכז העיר.
יום א' 04/04/10 גווילין - יאנגשו
הערפל הסמיך שקידם את פנינו עם השקמה לא השאיר הרבה תקוות להמשך היום. אבל בהיותנו אנשים אופטימיים הרואים את החצי המלא של הכוס אמרנו יהיה בסדר.
אלן אסף אותנו עם חיוך מעודד ועשינו דרכנו בנהיגה לכיוון טרסות האורז של לונגשאנג אחת האטרקציות המרכזיות של האזור וסין כולה. באזור זה מתגוררים בני שבטים שונים העוסקים בחקלאות ומגדלים בעיקר אורז. האזור משופע במסלולי הליכה ונקודות תצפית יפיפיות על הטרסות הנצבעות בכל עונה בצבע הייחודי לה. לצערנו מצב העניינים לא השתפר. הגענו לאזור הטרסות שהייה מתייר באופן מפתיע במאות טיילים מקומיים בקבוצות גדולות כשערפל כבד יושב על כל פסגות ההרים באזור. מדריך ישראלי מן הסתם היה מציע אולי אלטרנטיבות לביקור. אבל בסין כמו בסין הולכים עם הראש בקיר מה שכתוב בתוכנית זה מה שמקבלים למדנו מזה ליום למחרת אבל לגבי היום זה כבר היה מאוחר מידי.
לונגשאנג וחבל גווילין הנו אזור שבתחומו חיים בני ארבע שבטים שונים הדונג, דז'ואנג יאו ומיאו. אלן נתן לנו סימנים שונים המאפיינים את השבטים השונים. הם נבדלים בלבושם, במנהגיהם, צורת לבוש וצבעי הבגדים ובצורת הבתים וכמובן גם בעורך החיים. בשניים מהם בקרנו במהלך היום אך לא הגענו לשבטי המיאו שמתאפיינים בלבוש תכשיטי הכסף הרבים של הנשים ושבט הדונג שבתיהם בנויים בצורה ייחודית ושונה מהאחרים. את הטיול באזור התחלנו ברכישת כרטיסי כניסה בעיירה בשם פינג-אן למרגלות ההרים בסמוך לגשר החוצה את הנהר. משם נסענו לנקודת ההתחלה ולכניסה לטרסות האורז דמויות שדרת הדרקון Long ji Ti tian. פתחנו בעליה רגלית תלולה לכיוון תצפית מס. 1 שממנה היינו אמורים לראות את טרסות האורז פרוסות על כל מרגלות ההרים באזור. היות והתחלנו את ההליכה באזור בגובה נמוך יחסית עוד ראינו מספר טרסות מבעד לערפל אבל ככל שעלינו יותר הערפל הלך ונהיה סמיך יותר ויותר. ההליכה לתצפית כללה מעבר בתוך כפר בשם PingAn בו מתגוררים בני שבט הדז'ואנג Zhuang שישב ממש על צלע ההר לכל אורכה.
סיור בתוך כפר תמיד מעניין במיוחד עם הוא מאפשר הצצה לחיי הכפר והתושבים. הביקור בכפר היווה עבורי נחמה על חוסר המזל במזג האוויר. ראינו בני שבט בעמל יומם מחממים קני במבוק על האש ובתוכם דחוס אורז למאכל, חלק מהתושבים עמדו בצד השביל למכור צמחי מרפא שונים ובגדים ארוגים בשלל צבעים, רבים סחבו על גבם סל לנסיעת דברים והנשים הצמידו לגבן תינוקות וילדים צעירים. כשהגענו לנקודת התצפית המתנו מעט אולי יהיה לנו מזל ויתבהר. עמדו אתנו בתצפית זוג תרמילאים ישראלים בשנות ה 20 לחייהם שנמצאים כבר יומיים באזור וספרו שיום קודם המצב היה דומה. ישבנו במסעדונת בתצפית שתינו משקה ג'ינג'ר חם ועוגית אורז מקומית והמתנו מספר דקות. כשהבנו שאנו מבזבזים את הזמן ושאין טעם להמשיך לנקודות תצפית נוספות במסלול ירדנו לפגוש את הרכב ולהמשיך לביקור בכפר של בני שבט יאו הנמצא סמוך לנהר הזורם למרגלות ההרים באזור. אני חושבת שבכל הטיולים שלנו בעולם היה זה הפספוס הגדול הראשון שלנו כנראה שנצטרך לחזור לכאן ביום מן הימים לעשות מקצה שיפורים.
הכפר Huangluo הינו כפר של בני שבט היאו Yaoפרוס לאורכו של הנהר שמהווה עבורו מקור למים, רחצה וכביסה. הבתים בתי עץ פשוטים על כלונסאות ומתחת לבתים יושבים בעלי החיים השונים אותם הם מגדלים. הלכנו לאורכו של הכפר פוגשים בדרכנו ילדים רבים ובעיקר נשים שעסקו במלאכת היום יום: כביסה בנהר, אריגה, ישיבה ליד דוכנים לממכר חפצי נוי וביגוד ארוגים במו ידם. בלב הכפר עמדה קבוצה גדולה של נשים והייתה עסוקה כל כולה בריב קולני כשבמרכז עומד גבר אחד ומנסה בחוסר הצלחה להשכין שלום בין הנצים. בסמוך ישבה קבוצה של נערות ושיחקה במשחק קלפים. עמדתי האזנתי לקולות והתבוננתי בבנות הצעירות. בשלב מסוים התחלתי לחלק לילדים בלונים והפכתי לכמה דקות למרכז ההתעניינות.
בנות השבט מפורסמות בשערם השחור והארוך ולכן גם נקראות ארוכות השער. מראה הנשים ושערם הארוך והאסוף היה מעניין במיוחד. מסתבר שיש לנשות בני השבט היאו משכה סודית המופקת משתן מעורב בחומרים טבעיים אותה הן מורחות על השער לשמר את צבעו השחור והבוהק, הן מגלגלות אותו ואוספות אותו בדרך מיוחדת על ראשן כאחד המאפיינים המזהים אותן כבנות השבט. במהלך השוטטות הן פנו אלינו מספר פעמים בהצעה לפרום את השער האסוף עבור תשר כספי. סירבנו בנימוס והמשכנו בדרכנו.
כשמיצינו את הביקור באזור החלטנו בעצה עם אלן להמשיך בדרכנו את העיירה יאנגשו Yangshuo. כעבור שעתיים בערך נכנסו אליה כשהערפל מלווה אותנו כל הדרך ברמות אלו ואחרות. הכניסה ליאנגשו לוותה במבטים לכל הכיוונים, היו שם מאות גבעות גיר בשלל צורות שהבהירו לנו שהאזור אכן ייחודי ביותר מבחינה טופוגרפית. עם ההגעה התאקלמנו במלון Guifu Hotel מלון מקסים וגדול הצופה אל הנהר לי וסמוך לאחת מגבעות הגיר ויושב במיקום מצוין 5כ דקות הליכה מהרחוב הראשי ההומה תיירים. נחנו מעט ויצאנו שוב על מנת לצפות במופע היפה ביותר בסין ומהיפים שראיתי מימי בשם התרשמויות Impression LiuSanjie
זהו מופע המתקיים על גדת נהר לי כשהבמה היא הגדה והנהר עצמו, בכל מזג אוויר גם עם יורד גשם (למזלנו לא ירד ממש אבל מחלקים שכמיות נגד גשם בכניסה למופע בכל מקרה). המופע הופק ע"י הבמאי שהפיק את מופע הפתיחה של האולימפיאדה בביג'ין ומספר סיפור עממי שבעקרון פחות חשוב. מה שמרשים זו הפקת הענק שלו. התפאורה הנה הרי הגיר שסביב והנהר לכל אורכו מלוא העין מוארים בהתאם לעלילה ולצורך. פעילים במופע כ 600 ניצבים מכל דיגי האזור המשיטים על הנהר ללא הפסק בסירות דייג מבמבוק ומבצעים פעלולים בעזרת לפידים, אורת ויריעות ניילון אדום שקשה לתאר במילים. במהלך המופע כל פינות השטח פעילים החל מהבמה בקדמת המופע ועד ללב הנהר במרחק רב מהבמה. הרבה מוזיקה צבעים תלבושות ואפקטים המנוצלים היטב ובלי סוף. בקיצור מופע שאסור בשום אופן להחמיץ.
משם המשכנו לאזור מרכז העיירה לרחוב המרכזי בשם Sest Street שנקרא גם West Street הסתובבנו בין החנויות והדוכנים ואיתרנו פיצרייה נחמדה לשבת. בשולחן הסמוך ישבו זוג דובר אנגלית שמהר מאוד זיהה עצמו כישראלים. ישבנו ייחד אכלנו פיצה מעולה ונהננו מערב שיחה נעים ומהנה עם כוס בירה מקומית טובה. ידענו שמחר בערב נטייל כאן שוב וביתר תשומת לב.
יום ב' 05/04/10 יאנגשו
מכיוון שהערפל לא התבהר בהברה גם בבוקר זה החלטנו לעשות שינויים בתוכנית. במקום לעלות לגבעת הירח שאמורה הייתה לספק לנו תצפית נהדרת על האזור כולו בקשתי מאלן להגיע למערת הנטיפים המפורסמת באזור בשם מערת הכסף שאותה לא כללנו בתוכנית. מערות נטיפים ראינו רבות חשבתי שעלייה רגלית לגבעת הירח תהיה נכונה יותר. אבל מזג האוויר לא שיתף פעולה. השינוי בתוכנית חייב את אלן לקבל אישור מהסוכן שלו ושלנו. ואנחנו נאלצנו להוסיף עוד סכום קטן של כסף לנהג עבור הנסיעה למערה. לא נראה לי מוצדק כלל וכלל ואני מניחה שבארץ זה היה עובר בלי בעיות אבל בסין כמו בסין הכל כבד ומורכב. אחרי שקבלנו אישור ואחרי שעמדתי על כך שננצל את הבוקר למערה בתקווה שהערפל יתפוגג קצת ואז נעשה את השייט ושאר תכניות היום יצאנו לדרך למערת הכסף (אלתור זו מילה לא מוכרת לסינים אם לא תזמו ותנהלו את הטיול סביר להניח שתפסידו הרבה).
הביקור במערת הכסף Silver Cave היה נחמד מאוד וזו הייתה בסכומו של דבר בחירה מוצלחת. המערה משופעת בנטיפים המוארים בשלל צבעים יפה מאוד ושווה ביקור.
משם נסענו לכפר פולי Fulli הנמצא סמוך ליאנגשו בינתיים התבהר קצת והתחלנו להנות מהנוף של הרי הגיר. האטרקציה המרכזית של הכפר היא תעשיית מניפות ענק והשוק המקומי שלה. חלקו מקורה וחלקו פתוח ובהחלט מעניין מאוד להסתובב בו. תמצאו שם מכל הבא ליד לכפרי המצוי תוצרת סין. גם מספרה, מתפרה מסעדות מקומיות עממיות פתוחות, שוק בשר שוק בעלי חיים למאכל ושוק פרות וירקות עשיר ושופע. אנחנו אוהבים שווקים הם מעניינים ומושכים אותנו יותר מחנויות יוקרה והשוק הזה בהחלט שווה ביקור.
הסתובבנו מעט בכפר וראינו את המניפות המיוצרות בו ומשם גם יצאנו לשייט על גבי נהר הלי Li River לעבר כפר חמוד בשם ליוגונג Liugong. השייט נעשה בסירת נהר בינונית שהשיטה אישה. היינו לבדנו עם המדריך ונהננו משייט של שעה וחצי לכל כיוון בינות לגבעות הגיר והנופים המרהיבים של האזור, מזג האוויר השתפר והאיר לנו פנים. ישבנו להנאתנו משוחחים עם אלן על חייו בסין.
כשהגענו לכפר ליוגונג Liugong טיפסנו לראות את המקדש המקומי הכפרי הצופה לנהר ולמעגן, שוטטנו ברחובות העיירה לכיוון בית הספר המוזנח. ראינו כפריים מתנהלים עם הבהמות, הרבה תרנגולות עם אפרוחיהם וילדים רוכבים להנעתם על אופניים. היום היה גם יום חג סיני שנקרא Qingming Holiday חג ניקוי הקברים. ביום הזה כל המשפחה מתכנסת על מנת ללכת ולנקות את קברי האבות המפוזרים במקומות שונים. באזורים החקלאיים הכפריים נקברים בחלקת האדמה המשפחתית. ראינו אנשים הולכים בקבוצות לאורך הדרכים במהלך כל היום על מנת למלא את מצוות החג. במקביל גם שמענו הרבה שימוש בזיקוקים רעשניים שהם ממאפייני החג. בכלל בסין לאורך כל הטיול נפגשנו ברעש של זיקוקים לכל אירוע אפשרי, יום הולדת, חתונה ועוד. בין הבתים ראינו שאריות של זיקוקים ליד חלקות קבר כפריות.
בכניסה למעגן הסירות הייתה מסעדה מקומית בשם Liu Gong Farm Family Foog בבעלותה של בחורה צעירה ומקסימה. שם התיישבנו לארוחת צהרים מעולה של מרק, אטריות, אורז ודג ברוטב עשוי היטב. מומלץ למי שמגיע.
חזרנו לפולי בשייט ונסענו חזרה ליאנגשו. נפרדנו מאלן והחלטנו לטייל קצת לבד באזור שלאורך הנהר ליד המלון. נחנו מעט ויצאנו לטיול ערב ברחוב הראשי וסביבתו בו טיילנו אתמול.
המלצה למדריך שלנו באזור:
אלן - Allan Cai שקט נעים אינטיליגנטי ודובר אנגלית טובה
Tel: +86-1397730717
[email protected] E-mail:
