ב 08:00 עלינו על טיסה מ- Hangzuou לבייג'ין (כשעתיים טיסה). בשדה תעופה המתין לנו מדריך חביב עם נהג ובפעם הראשונה עם רכב רגיל ולא וואן. מספיק בהחלט לצפיפות של בייג'ין.
חלק מהיום תוכנן מראש אבל חלק אחר החלטתי להכניס ליום האחרון שלנו בבייג'ין לאחר דיבור מראש עם אימי נציגת הסוכנות שלנו כל זאת עקב חוסר תכנון של המדריכה בימים הראשונים שלנו בעיר. כך שהתכנון המקורי שונה בהתאם למה שנראה לנו יותר חשוב לבקר. היה לנו יום שלם לפנינו והתכוונו לנצלו היטב.
את הסיור התחלנו במגדל התוף Drum Towerהממוקם בלב העיר מסמוך לפארק ביי חאי. הוא צמוד למגדל הפעמון כך שניתן לראות את שניהם. מספיק להיכנס למגדל התוף. שני המגדלים שימשו בעבר כשעון העיר העתיקה בבייג'ין. במגדל אחד ישנם פעמוני ענק ובשני תופי ענק. בכל שעה עגולה היו מתופפים עולים לראש המגדל ומכים בתופים ובפעמונים. התמזל מזלנו ובדיוק בשעה שהגענו (נדמה לי ש 11.00) הייתה שעת תיפוף, כ 5 נערים עמדו והכו במשך דקות ארוכות על תופי הענק שבמגדל תיפוף מתואם ויפה. זו הייתה חוויה נחמדה ומצולמת יפה.
הנוף מהמגדל מרהיב ביופיו, מצד אחד רואים חוטונג אופייני על כל גגותיו ומהצד השני את כל השדרה המובילה לעיר האסורה ואת הפארקים שבאזור כולל האגם בפאר ביי חאי. מכאן גם יוצאים טיולי החוטונגים אותם ציינתי כבר.
נסענו ברכב חלקת דרך קצרה על מנת להיכנס בפעם השניה לפארק ביי חאי, Bei Hai הפעם מצדו הצפוני במטרה לבקר את קיר תשעת הדרקונים אותו פספסנו בביקור הקודם. ואכן שמחתי על ההחלטה, במרכז המתחם הסמוך למקדש עמד קיר שאורכו כ 27 מטר גובהו 5 מטר שהוקם במטרה להבריח רוחות רעות. בקיר היו משולבים תבליטים של כתשעה דרקונים מדהימים ביופיים בכל אחד משני צדי הקיר. צבעי הקרמיקה המזוגגת היו בגוונים בוהקים של חום, ירוק, צהוב, ובורדו על רקע כחול וירוק. הקיר היה מרשים ביותר.
משם נכנסו אל מקדש יפה בשם שיטיאן פאנג'ינג שבו מצאנו פסל של בודהה צוחק ובודהות נוספות. קירות המקדש והכניסה אליו היו משולבים בדומה לקיר הדרקונים בקרמיקה מזוגגת בצבעי עוקר וירוק, מקסים. משם נכנסנו לסיור קצר במה שהיה בית הקיץ של הקיסר המשלב גינה, מסלעות עם ברכה וגשרי אבן יפים.
את שעות הצהרים בילינו בשוק המשי Silk Marketהמציעה הרבה יותר מסחורות משי. זהו מתחם קניוני בנוי על 5 קומות המכיל בתוכו בזר רבגוני של מוצרים. בגדים, נעליים, תכשיטים, שעונים, פנינים, תיקים, מזכרות וגם משי. אני אישית קצתי בקניות בחו"ל כך שהביקור במקום עבורנו לא היה משמעותי. למי שלא מעוניין לקנות לא הייתי ממליצה לבקר במקום. למי שרוצה לערוך מסע קניות זה בהחלט מקום ראוי.
אחרי שעה של סיור חפוז על חמשת הקומות הבנו את הרעיון ועלינו לקומה העליונה. שם מצאנו בהמלצת המדריך מסעדה המתבססת על מאכלי ברווז. לצערנו התאכזבנו מהמנות ומהמחיר ואני לא ממליצים על המקום. כמו כן יש בקומה גם מסעדה מערבית במחירים גבוהים. לאומת זאת גילינו מאוחר מידי פיצרייה נחמדה שנראתה טוב בקומת הקרקע משמאל לכניסה.
האתר האחרון והראוי בהחלט לביקור מקיף או אף יותר מזה שבקרנו היה אזור גלריות האומנים, Factory 798.
זהו מתחם הפלורנטין של בייג'ין, השכונה נבנתה בשנות החמישים של המאה הקודמת כאזור תעשייה. ניתן לראות רבים מהמבנים והערובות עדיין בשטח. היום הוא מהווה כמו בניו יורק את הסוהו של בייג'ין. מאות מתחמים וגלריות, בתי קפה, חנויות ספרים, חנויות מעצבים ואומנים המציגים מגוון אוונגרדי של מיצגים. המקום צעיר, רענן, מלא בשיק ובהחלט חובה לבקר בו. הסתובבנו בו מלאי קסם, צופים בתערוכות מודרניות של מיצגי וידאו, ריהוט מודרני, ציור, פיסול ומה לא. מגוון רחב של אנשים מכל הגילאים מסתובבים בין המבנים והחצרות. לא יכולתי לעזוב את האזור הקסום הזה. אחרי טיול ארוך שרובו מפגש עם המאות הקודמות של סין היה מדהים לסיים את הטיול בראש צעיר המבטיח לסין עתיד אחר.
טיסת אל-על LY-096 החזירה אותנו הביתה מבייג'ין, יצאנו בשעת לילה מאוחרת 22:00 ונחתנו (אחרי 12 שעות טיסה עקב רוחות) למחרת עם זריחה ב 04:00 בבוקר בארצנו החמימה. שמחנו לחזור למוכר ולמזג אויר אביבי ומאיר פנים, מה לעשות אין כמו בבית, טוב לטייל ועוד יותר טוב לחזור.