נפרדנו מיאנגשו בתחושה של החמצה. האזור לא מוצע על ידנו והייתה לנו אכזבה, אולי תהיה זו סיבה טובה לשלבו בטיול נוסף.
חזרנו לגווילין Guilin היישר לשדה התעופה. ב 11:35 הייתה לנו טיסה בת שעתיים לשנחאי. שם המתינה לנו מדריכה צעירה בשם שירלי עם נהג וכרגיל רכב וואן צמוד.שנחאי גשומה וקרה קבלה את פנינו.
שנחאי יושבת על הכניסה לנהר היאנצ'ה ובעלת היסטוריה מעניינת ועשירה הבאה לידי ביטוי גם ברובעיה השונים של העיר. מאז מלחמת האופיום הראשונה התפתחה שנגחאי להיות למטרופולין מודרני ותוסס מאוד עם מבנים מגלומנים רבים ורשת כבישים שלא הייתה מביישת שום עיר מערבית מודרנית. בבתי הכולבו שלה מצויים בשפע כל מותגי העולם המערבי.
משדה התעופה נסענו היישר למרכז העיר המודרנית וההומה לכיכר רנמין Renming. התחלנו את הסיור במוזיאון האורבני שנקרא גם "הגלריה לתכנון עירוני" עליו קבלתי המלצות. המבנה העגול והמרשים וכמו במוזיאון האורבני של של ביג'ין מוקד התצוגה היינו דגם העיר שנחאי המתפרס על קומה שלמה. טוב להתחיל כאן על מנת לקבל אוריינטציה מה יש לראות בעיר.
חצינו את הכיכר ברכב בגלל הקור והגשם למוזיאון שנחאי "שנחאי בווגואן" שצורתו כצורת ספינה סינית עתיקה על מנת לבקר בארבעת קומותיו המרשימות בתצוגה מגוונת ביותר. המוזיאון מספר את סיפורה של סין בתצוגות עשירות של כלים מחרס, כסף וזהב, מטבעות, קליגרפיה סינית, ציורים סיניים, פיסול, חפצי בית וריהוט, חפצי אומנות וקרמיקה מרהיבים במיוחד, תלבושות אתניות של השבטים החיים בסין, מלאכות יד וחפצי אומנות רבים ומגוונים ועוד. גם אם אתם לא חובבי מוזיאונים אני ממליצה על סיור של שעה וחצי במוזיאון.
כיכר רנמין חוצה את רחוב נאנג'ינג דונגלו Nanijing Lu לצדו המזרחי ולצדו המערבי . את סיורנו בעיר המשכנו בביקור בצד המזרחי הנקרא גם "מייל הזהב" של סין. זהו רחוב הקניות המרכזי של העיר שנחאי ושל סין כולה ובקשנו לעצמנו שעה של שוטטות עצמאית. התחיל לרדת גשם והרוח התגברה ולא הרגשתי שאני מעונינת להמשיך ולסבול. כדי להסתתר מהגשם נכנסנו למסעה סינית על תקן מזון מהיר ואכלנו לנו ארוחת ערב מוקדמת, כל שאר המסעדות באזור נראו לי יוקרתיות ויקרות מידי לזמן שעמד לרשותנו. פגשנו את המדריכה והנהג והמשכנו אתם אל עבר טיילת הבאנד Bund מונח אנגלו הודי ואזור מפורסם בשנחאי. בתקופה הסמי קולוניאלית של העיר הוא היה הוול סטרית של העיר ומשהו מיופיו והדרו של האזור עדיין נשאר עד היום. הרחוב הגובל בנהר חואנגפו ובטיילת שלאורכו מאופיין באוסף מבנים ניאו קלאסיים משנות ה 30 ומזכיר את בתיה של דאונטאון ניו יורק. יש בטיילת גם נגיעה יהודית מבנה בעל גג ירוק מחודד של משפחת ששון העשירה. עלינו לטיילת על מנת לצפות דווקא על חלקו האחר של נהר חואנגפו על האזור החדש עם גרדי השחקים הענקיים של שנחאי שנקרא פודונג Pudong. הרוח נשבה בלי רחמים ונאלצנו לקצר את התצפית הלילית ולחזור לרכב.
משם נסענו אל מופע אקרובטיקה שתוכנן מראש באזור בצד המערבי של רחוב נאנג'ינג דונגלו באזור של בתי מלון יוקרתיים ובתי מסחר יפים ומוארים בשלל אור יקרות ושגרירויות רבות.
בשנגחאי מספר מופעי אקרובטיקה יש עממיים יותר ויוקרתיים יותר. המקום אליו נלקחנו היה שם התאטרון היה Sanghai Centre Theater יוקרתי אבל לדעתי לא סיפק את הסחורה. המופע היה נחמד ולא יותר. יש בשנחאי מופע ענק עם אופנוענים בארנה גדולה ואליו נכון ללכת כך שמניסיוננו במקרה הזה כדאי לבדוק מה מזמינים מראש.
בתום המופע נסענו כ 45 דקות עד שהגענו למלון שלנו ששכן באזור מרוחק מאוד ממרכז העיר בשם מלון Washington Inn המלון היה פשוט, צנוע, טוב, נוח ובאזור שקט והמרחק לא הפריע לנו. ארוחת הבוקר שלו פשוטה מאוד אבל כבר התרגלנו.
יום ד' 07/04/10 שנחאי
מזג אוויר ידידותי שמשי בהיר לחלוטין וחם יותר קדם את פנינו ביומנו השני בשנחאי ועודד אותנו מעט.
את היום פתחנו בנקודה היהודית ביקור בית הכנסת "אוהל משה" והמוזיאון היהודי אותם הכנסתי לטיול אחרי משא ומתן עם הסוכן שלנו. עבור הנהג והמדריכה שלנו היה זה הביקור הראשון שלהם במקום ולקח להם זמן לאתר אותו.
בית הכנסת הוקם ע"י יהודים ממוצא רוסי עוד ב 1927. האזור סביב בית הכנסת היה אזור הגטו היהודי שהוקם ע"י היפאנים במלחמת העולם השנייה כדי לסגור את 30 אלף היהודים שחיו בעיר. רוב המשפחות הגרו אחרי המלחמה לארצות הברית וישראל. לקהילה היהודית בשנחאי סיפור עשיר ומעניין, היא כללה יהודים שהגיעו אליה בעיקר מעיראק ורוסיה ובמלחמת העולם הראשונה גם מאירופה הנאצית.
מבנה בית הכנסת ששופץ ונשמר היטב הוא מוקד לביקורים. מהקומה השניה שלו (עזרת הנשים) ניתן לצפות על בתי הגטו היהודי שמשמש היום לאזור מגורים סיני. בבית הכנסת הדרכה של בחורה סינית צעירה ומחשב המאפשר לבאים בשעריו להביע בכתב מספר מילים על הביקור. בצמוד לו מוזאון קטן ומעניין המספר את סיפור הקהילה וכדאי לבקר בו.
המשך הסיור היה באזור פודונג, האזור החדש של שנחאי שבנייתו המואצת החלה ב 1990 על שטח עצום של 350 קמ"ר ועל אדמה חקלאית ובוצית. הוא משתרע ממזרח לנהר חואנגפו. היום הוא האזור הפיננסי של העיר עם מגדלי ענק רבי קומות כל אחד ייחודי במראהו והבנייה ממשיכה בקצב מואץ.
ניתן לעלות על הג'נמאו טאואר אנחנו בחרנו לעלות על מגדל הטלוויזיה "האוריינטאל פרל טאואר" שגובל בנהר והפך לסמלה של פודונג ובמידה רבה גם של שנחאי כולה. בקומת הקרקע שלו נמצא מוזיאון להיסטוריה של שנחאי עליו ויתרנו. המראה ממרום המגדל היה מרהיב, כל אזור שנחאי פרוס לפני הצופה ומזג האוויר הבהיר אפשר לצפות למרחוק. בנוסף נבנתה בקצה הכדור של בניין הטלוויזיה מרפסת שרצפתה שקופה וניתן להרגיש בה בין שמיים לארץ, התצפית מהמבנה מומלצת מאוד.
משם נסענו לאזור העתיק של העיר לגני יו, Yu Garden .
![גני יו המקסימים]()
גני יו הם אתר מהחשובים לביקור בעיר. הגנים נטעו על ידי משפחת פאן שבניה היו פקידי הקיסר בתקופת שושלת מינג וגם עשירים מאוד. בניית הגנים ערכה כ 18 שנה. הם נהרסו במלחמת האופיום הראשונה ושוב בתקופת השלטון הצרפתי על העיר. לאחרונה שופצו שוב ומהווים בצדק מקור משיכה תיירותי רב. הגנים עשירים במבנים סיניים יפים בחומות דמויי דרקון ובצמחייה עשירה ומגוונת של עצים ופרחים בין מזרקות, ברכות מים ומסלעות בשטח קטן יחסית בלב העיר העתיקה והמקסימה ביופייה. סביב הגנים רחובות העיר העתיקה עם שלל מבנים עתיקים ששופצו בצורה אוטנטית מאוד. הרחובות עמוסים בתי אוכל מכל הסוגים ובסמוך לכניסה לגנים גם בית התה העתיק ביותר בשנחאי. אסור בשום אופן לפספס את הביקור באזור זה הוא מקסים. הסתובבנו בו כשעתיים וחצי נהנים מכל רגע.
משם נסענו אל נמל העגינה לסירות טיול על נהר חואנגפו דרומית לטייל הבנד על מנת לשוט בנהר לאורכה של הטיילת ואזור פודונג. השייט היה מהנה עקב מזג האוויר ויכולנו לראות היטב את שתי הגדות השונות כל כך בנופם האורבני.
בסיום השייט בקשנו משירלי להוריד אותנו בצידה הדרומי של טיילת הבנד Bund ולאסוף אותנו כעבור שעה ליד בית ששון בצידה הצפוני. המון אדם הסתובב על הטיילת ואנחנו הצטרפנו בשמחה לטיול מהנה לאורכה. משמאלנו היו בתיה המיוחדים על שלל מראותיהם הניאו קלאסיים וממול צפינו בבתיה המודרניים והגבוהים של פודונג. התבוננו בעוברים ושבים הרבים תושבי העיר ותיירים כאחד. כף אמיתי ומומלץ מאוד במזג אוויר מתאים.
הרובע הצרפתי של שנחאי היה היעד הבא והאחרון שלנו עם המדריכה שם נפרדנו ממנה והמשכנו את דרכנו לבד לשארית היום. הרגשנו שאנו מכירים את העיר מספיק בשביל להסתדר לבדנו.
אזור הזיכיון הצרפתי הנקרא במפות רובע חואנגפו Huangpu District הנו רובע בעל אופי ייחודי המשלב מגורים עם מסחר, בתי קפה וברים חמודים המזכירים את שכונותיה האינטימיות של לונדון או פאריז. לאזור אופי אירופאי מטובל במגע סיני ונעים להסתובב בו. הבתים בעלי סגנון אר-דקו והיום מהיקרים בעיר. הסתובבנו להנאתנו בין בתי הרובע ובתי הקפה נהנים מהמראות ומהאווירה. נכנסנו לאחד מבתי הקפה לכוס שוקו במחיר של ארוחה, אבל היה כף לספוג את אווירת המקום. ישבו בו בין שלל צעירים סיניים חלקם עם מחשבים ניידים, חלקם סטודנטים שפגשו חברים, צעיר, רענן ומאוד קוסמופוליטי. כשהרגשנו שמיצינו את האזור אחרי שוטטות של מעל שעה החלטנו ללכת רגלית אל מרכז העיר לכיכר רנמין מהלך של כ 20 דקות לערך. בדרך עברנו פארק אורבני עם פריחה מדהימה שחיילי צבא סין התאמנו בו בריצה ועשו תרגילי התעמלות, עברנו ליד המוזיאון האורבני ומוזיאון שנחאי והמשכנו רגלית לכיוון רחוב ננג'ינג לו Nanijing Lu לצורך הליכה וחוויה מתקנת אחרי מזג האוויר של אתמול. ואכן ההליכה לאורך הרחוב הייתה מהנה מאוד,
על אחד ממרפסות הבתים עמד סקסופוניסט וניגן מוזיקה לריקודים ותחתיו התקבץ קהל סין מבוגר ורקד להנעתו. החנויות היו מוארות באורות ניאון צבעוניים ורכבת חשמלי עשתה דרכה לאורך המדרחוב שבחלק המסחרי של הרחוב. המשכנו ללכת עד לקצה הרחוב במקום בו הוא פוגש את טיילת הבנד. הייתה כבר שעת לילה מזג אוויר היה קריר וצלול מאוד ויכולנו לצפות על רובע פודונג והטיילת ולהנות משלל האורות והמראה הלילי המרהיב ביופיו. מומלץ לטייל באזורים אלו גם בשעות הערב והלילה הם תוססים אולי אפילו יותר מאשר במהלך היום.
חזרנו במונית למלון, הספקנו לקנות קצת צידה לדרך למחר בחנות מזון סמוכה למלון והלכנו לישון רצוצים לקראת השקמה מאוד מוקדמת למחרת.
