הפוסט הקודם: מטאורה - המנזרים התלויים היום השמיני לטיול - שעת צהריים
פנינו מהעיירה קלמבקה דרומה ונסענו עד לטריקלה Trikala . משם פנינו מזרחה אל עבר העיר לריסה Larissa בדרך עצרנו להתרעננות בקרונית סנדביצים על אם הדרך בסמוך ליציאה מטריקלה. אכלנו נקנקיה טעימה ושתינו משהו מרעננן. משם המשכנו מזרחה על מנת להתחבר לכביש המהיר אתונה סלוניקי המוכר והחביב מתחילת הטיול, הרגשנו שאנחנו סוגרים מעגל גדול של מאות קילומטרים נופיים מדהימים בחלקה הצפוני של יוון. בנקודת החיבור בין הכבישים יכולנו שוב לראות משמאלנו את הר האולימפוס מתנשא לגובהה. (העלנו זכרונות נעימים מלפני שבוע מהביקור בהר). הנסיעה על הכביש המהיר בכיוון דרום העלתה זכרונות נוספים,
ראינו הרבה שבשבות רוח על הגבעות בצידי הכביש המהיר המפיקות חשמל בדרך נקיה ולא מזהמת, עברנו את למיה Lamia עיר הפרוסה אל מול המפרץ לאורך שלוחת ההר. נסענו עד ליציאה המורה לעבר Amfissa ודלפי.
הדרך נפרדת מהכביש המהיר ועולה שוב לגובה מעל פני הים על מנת לצפות שוב במישור שבמבואות אתר הקרבות ההסטורי תרמופילאי בו בקרנו ביומנו השני לטיול.
המשכנו להדרים בין רכסי הרים ועמקים כשהנוף יפה וירוק מאוד. הולכים ומתקרבים אל עבר דלפי השוכנת בחבל סטראה אלאדה Sterea Ellada.
על פי המלצות רבות של טיילים באתר לא הומלץ לישון בדרפי החדשה הסמוכה לאתר החפירות, על כן החלטנו לרדת עוד כ 10 ק"מ דרומה אל עבר אזור מפרץ קורינטוס ולמצוא עיירה נחמדה בשם גלקסידי Galaxidi שהומלצה על ידי אחד הכותבים ללינה.
לעת ערב נסענו אל העיירה, עשינו סיבוב רכוב בין בתיה ועל הגבעה עם הכנסיה, משם ירדנו אל הכביש הפרוס לאורך החוף. החננו את הרכב בסמוך למרינה וטיילנו בכף עם הבריזה של הערב בשעת שקיעה מדהימה לאורך כל הרחוב הצמוד לחוף. בצידו האחד הים ובצידו השני המון טברנות שוקקות חיים המציעות מגוון גדול של סוגי מזון. בהמשך נצפה רכס ההרים וניתן היה לראות את אורותיה של דלפי. הגענו עד לסוף העיירה וחזרנו למסעדת דגים נהדרת בה בילינו את שארית הערב. חזרנו למלון מרוצים מאוד מהבחירות של היום.
שם המלון: Porto Lourbas ממוקם בכניסה לגלקסידי בצד שמאל של הכביש בצמוד למלון גדול ומהודר אחר שהיה הרבה יותר יקר. אנחנו מאוד ממליצים עליו העלות היתה 50 יורו כולל ארוחת בוקר בחדר מול הברכה והנוף עם יחס אישי לבבי מאוד.
היום התשיעי לטיול
השקמנו מול נופי מפרץ קורינטוס, ארוחת בוקר נחמדה ולבבית וסיוע של בעל המלון לגבי הכניסה לאתונה למלון אותו הזמנו מראש עשו לנו את הבוקר למאיר פנים ומלא תקוה שעומד לפנינו יום נפלא. באתונה בניגוד לשאר הלינות במהלך הטיול תאמנו מלון מראש. היות והמפות שהיו בידנו לא כללו את פרוורי אתונה חששנו שנתברבר. בעל המלון עשה עבורנו את המלאכה ובתאום עם המלון באתונה ברר לנו בדיוק היכן להיכנס מהכביש המהיר ואיך להגיע למלון. זה הקל על הציפייה לבאות.

יצאנו אל דלפי נוסעים לאורך מפרץ קורינטוס ועולים לכיוון דלפי היושבת על החלק הדרום מערבי של הר פארנאסוס, עוברים דרך אזור של מטעי זיתים. הנוף שנשקף בדרך מרהיב ביופיו. נכנסנו לעיירה דלפי החדשה העמוסה בבתי מלון לאורך כל הרחוב הראשי, חצינו אותה בנסיעה. בסוף העיירה מגיעים לאיזור דלפי העתיקה, החפירות הארכיאולוגיות והמוזיאון בצידו השמאלי של הכביש. השילוט לא ברור והחניה גם היא מתפרסת לאורך הכביש, מצאו חניה וחפשו את הכניסה הראשית, היא לא מסומנת בברור אבל קל למצוא אותה. הייתי מצפה מאתר כל כך מפורסם ומרכזי ביוון לסידור ושילוט טובים יותר. תופעה נוספת לא ברורה לי זה היעדר חומר הסבר או מפה בכניסה לאתרים ביוון. מי שלא מגיע מצוייד במידע לא יקבל אותו באתרים לכן כדאי להכין מפה מראש מספר או מהאינטרנט לכל אתר ארכיאולוגי שאתם מעוניינים לבקר. אנחנו היינו מצויידים עם הלונלי פלאנט שסיפק את המידע היטב.
דלפי Delphi אחד מנכסי עולם של אונסק"ו הינו אתר ארכיאולוגי היושב על צלע ההר ומחולק לשני חלקים בשני צידי כביש הגישה אליו. לחלק העליון הכניסה בתשלום ובו נמצאים המוזיאון, ואתרי דלפי: מקדש אפולו, בתי האוצר למיניהם, הסטואה לזכר הנצחון על הפרסים, האיצטדיון, התיאטרון, האגורה ועוד. לחלק התחתון הכניסה חופשית ובו נמצאים הטולוס לאלה אתנה, הגימנסיון ואתרים נוספים. דלפי הייתה מרכז העולם העתיק, ישבה בה האורקל של דלפי, החשובה ביותר ביוון הקלאסית כמו כן הייתה דלפי מרכז חשוב למאמיני האל אפולו.

בשלב ראשון בחרנו להכנס למוזיאון שבחלק העליון של האתר. הכניסה לחלק העליון בתשלום וכוללת גם כניסה למוזיאון. ההחלטה היתה חכמה היות והיא אפשרה הכרות עם הממצאים הרבים והמרהיבים של דלפי. במוזיאון הרבה פסלים בשיש וברונזה, לבוש וציוד של הלוחמים לצד ממצאים ארכיאולוגיים מרהיבים כמיטב התרבות ההלנית. הביקור במוזיאון מומלץ מאוד ומקנה מידע בסיסי, כשמטיילים באתר אחרי הביקור ניתן להעריך טוב יותר את הפאר שהיה במקום. אני חייבת לציין שאחרי ביקור באתרים הלניים בתורכיה כמו אפסוס, תרמסוס ופרגמון, דלפי משלימה עוד חלק מהתמונה הכוללת של התקופה ההלנית.

משם המשכנו אל עבר הכניסה הראשית לאתר בשביל מוצל המיועד לכך ונמצא ליד הקפיטריה. התחלנו מטפסים דרך האגורה הרומית, במעלה הדרך הקדושה אל עבר מקדש אפולו ובתי האוצר הסובבים אותו, ניכר היטב שדלפי הייתה בעבר מרכז עשיר ותוסס, הממצאים מרשימים למרות שהאתר היה צריך להיות מתוחזק בכבוד רב יותר לעברו המפואר.

דלפי היתה בעבר גם מקום לאיחסון אוצרות המדינות (פוליס) היווניות,. לרבים מהם היה בדלפי בית אוצר משלהם שנבנה כתודה לאורקאל או לזכר ניצחון זה או אחר. את בית האוצר האתונאי המרהיב הצליחו לשחזר, הוא נבנה לזכר נצחון אתונה על הפרסים בקרב מרתון. את בתי האוצר האחרים נותר לנו לדמיין תוך כדי עליה בדרך למקדש אפולו.

עלינו וטיפסנו אל עבר מקדש אפולו דרך רחובותיה המשוחזרים של דלפי הכוללים כתובות באותיות יווניות המספרות על עברה של העיר. העמודים מפוזרים על פני השטח מעידים על המבנה שנהרס ועל עוצמתו. סבבנו את מקדש אפולו מכל צדדיו, כל צד מאפשר זווית ראיה אחרת ייחודית לה. המקדש שנצפה כיום נבנה במאה ה 4 לפני הספירה והיה חלק ממבנה דורי שבסיסו יושב על שני מקדשים מהמאה ה 6 וה 7 לפני הספירה.
המקדש היה מפואר ובנוי מאקסדרה של 6 תורי עמודים כשבכל שורה כ 15 עמודים. במרכז המקדש ישבה הפיתיה.


המשכנו לעלות על מנת לראות את התיאטרון על מושבב, הוא נבנה במאה ה 4 לפני הספירה ועבר מספר שינויים מאז, הוא כולל 35 שורות וסה"כ כ 5000 מושבים. היות והוא ממוקם יחסית גבוהה ניתן גם לצפות ממנו על מקדש אפולו במלא הדרו ועל הנוף לעמק. מי שאוהב ארכיאולוגיה והיסטוריה אסור לו לפספס את מראות דלפי.


המשכנו בדרך העולה למרות החום שהלך וגבר לעבר המימצא הגבוהה ביותר באתר, מבנה האיצטדיון הממוקם כמה מאות מטרים מכל שאר הממצאים, הוא מחוץ למסלולה של הדרך הקדושה. האיצטדיון נבנה במאה ה 5 לפני הספירה אך שונה מספר פעמים. הרודס אטיקוס הוסיף לו את מושבי האבן והכניסה הקשתית. הוא הכיל כ 6500 מושבים אורך מסלול הריצה בו הוא 177 מטר ורוחבו 25.5 מטר, נמצאים בו גם מושבי כבוד במרכז האיצטדיון.

האתר היה מלא בקבוצות מטיילים היות והיה זה יום שבת, סוף שבוע גם ביוון. ירדנו עם המבקרים חזרה אל האזור המרכזי למבט נוסף על האתר. בדרכנו למטה התעקבנו שוב על המרכזיים שבהם קוראים את המידע שבידנו. לידיעתכם באתר נקודות למילוי מים, אנא הביאו אתכם כיסוי ראש חלקים גדולים ממנו לא מוצלים.

נפרדנו מהחלק העליון של האתר, חצינו את הכביש ונכנסנו אל חלקו הפתוח של האתר במורד התחתון. באזור זה כמות המבקרים דלילה מאוד אבל הוא לא פחות מעניין מהחלק העליון. אם הכניסה נתן לצפות בגימסיון, שטח גדול עליו עמד מבנה ייחודי בן שני מפלסים בו התאמנו צעירי דלפי בענפי ספורט שונים. בחלק העליון עדיין ניתן לראות היטב את מסלולי הריצה. מכאן גם יש תצפית יפה על כל האתר הארכיאולוגי היושב על מדרון ההר.

האטרקציה המרכזית באזור זה הינו מקדש לאלה אתנה הממוקם מול מעיין קסטליה. המקדש מהמאה ה 4 לפני הספירה והוא אולי המבנה השמור והמרשים ביותר באתר דלפי כולו. במקדש נשארו כ 3 עמודים שהוקמו מחדש מתום 20 העמודים שניצבו בו בעבר. הירידה אליו מלווה במפגש עם מבנים נוספים משולטים המסבירים על שהתקיים כאן ברוב פאר בעבר.

הפריחה באתר הייתה בשיאה והוסיפה חן לביקור, יצאנו את המתחם התחתון וחזרנו אל הרכב החונה על מנת לצאת את דלפי לכיוון דרום מזרח אל עבר העיירה ארכובה בדרכנו אל אתונה.

העיירה ארכובה Arahova ממוקמת על הדרך לדלפי, היא נראתה לנו כעוד עיירה אחרי מספר העיירות בהם בקרנו כבר, היא אומנם ממוקמת על צלע ההר והנוף ממנה יפה אבל העיירה עצמה לא מעניינת יותר מאחרות בהם היינו, ההילה שלה היא מקרבתה אל דלפי והיכולת ללון בה לפני הכניסה לדלפי. היא מורכבת מכביש ראשי החוצה אותה ללא מקומות חניה, החניה מומלצת בכניסה או ביציאה ממנה. העמדנו את הרכב ועשינו סיבוב רגלי קצר על מנת להיות בטוחים שלא הפסדנו כלום. כמו ברוב העיירות המתויירות יותר ביוון יש בה חנויות לממכר ריבות ודבש, גילופי עץ במגוון רב של כלים, סמטאות אבן בתים עתיקים ושעון ציורי, מרכז עם עץ דולב וטברנה.

עצרנו ליד בית מאפה מקומי לאכול שוב ממאכל הבורקס המקומי עם יוגורט. עלינו על הרכב ועשינו דרכנו אל היעד האחרון בטיול לעבר העיר הגדולה אתונה.
הפוסט הבא: אתונה המפתיעה