הפוסט הקודם פורטו יופי של עיר
יצאנו מפורטו דרומה בשעת בוקר סבירה ובלי לחץ, זה היתרון של פורטוגל, הכל יחסית קרוב ויש זמן להתנהל בלי חיפזון יתר. חצינו שוב את הגשר המרשים מעל נהר הדורו גשר infante bridge עם מבט אחרון על פורטו שאהבתי.
היום לכיוון באביירו, יער בוסאקו והארמון, וגווארדה. בדרך עשינו הפסקת קפה באחד מתחנות הדלק שמשמשות גם כאזורי מנוחה בין הערים, רובם ככולם ברמה טובה עם אפשרות לארוחונת קלה וחשוב מכל שרותים נקיים לשחרור לחצים.
על אביירו קראתי לפני הנסיעה וצויין ע"י כותבים כי היא דומה לונציה, בגלל התעלה האחת שחוצה את העיר החמודה הזו לשני חלקים. התאור של ונצייה היה קצת מוגזם היות וטיילתי גם שם אבל הביקור באביירו בהחלט חביב. העיר יושבת על שפך נהר ומתאפיינת בברכות ליצור מלח ולגידול עצות, את העיר חוצה תעלה המחוברת לשפך שעליה שטות סירות עץ חמודות לאורכה, במצוד לתעלה בתים צבעוניים וחמודים.
שטנו עליה והשייט היה נחמד, אם קצרים בזמן ניתן בהחלט לוותר. מה שאני כן ממליצה זה לטייל בין שני חלקי העיירה. בצידה האחד של התעלה תמצאו כיכר ובה שוק דגים מודרני וחמוד, סמטאות צרות ויפות מרוצפות באבנים היוצרות צורות שונות בשחור ולבן וכנסיה מקומית חמודה.
בצידה השני של התעלה רחוב המוביל למבנה העירייה כשבדרך תמצאו קירות עם אריחי קרמיקה צבעוניים המספרות את סיפור המקום. ברחבת הערייה מספר פסלי קרמיקה מעניינים. כמו כן אפשר לבקר בברכות המלח בכניסה לעיירה. בצמוד לתעלה עצרנו גם בשוק מקומי המציעה מאכלי גבינות, בשר ולחם כפרי והרבה חפצי אומנות מקומית חמודה כמזכרות הביתה. הסיור לקח כשלוש שעות והיה נחמד.
משם המשכנו דרכנו
ליער בוסאקו המפורסם בעיקר בעקבות הקרב המפוסם של הדוקס מווילנגטון נגד נאפוליון.
יער בוסקו שוכן באזור ההררי ונחשב היום כשמורת טבע. ראשיתו של היער העשיר בצמחיית עצים מגוונת מהמאה ה 6, מנזר כרמליתי בנה בו את משכנו ובעבר נשים לא הורשו להכנס אליו ולעזור היער כולו.
המשפחה המלכותית הפורטוגלית בנתה בו ארמון קיץ יפיפה שקיים עד היום והוסב ב 1910
למלון פאר. את היער ניצלנו בהנחיית המדריך לפיקניק נחמד עם גבינות, נקניקים, לחם כפרי וחמוצים מקומיים בתוספת יין. עצרנו באיזור מקסים בלב היער הכולל כיום כ 700 סוגי עצים מרחבי העולם. התמקמנו על שולחנות עץ (שולחנות קק"ל) בסמוך לברכה בה שטו ברבורים ומפל מלאכותי נחמד והרבה צמחיית מגוונת, היתה זו ארוחת צהריים נהדר ואני בהחלט ממליצה לנצל את היער לטיול ופיקניק.
משם נסענו לצפות בארמון שמשמש כמלון, המבנה מרשים ובנוי בסגנון מנזר ג'רונימוס בליסבון, כולו בנוי משייש ומשלב גם קישוטי קשתות מרהיבים במיוחד, לתוך המלון לא ניתן להכנס בקבוצה, אבל אם הגעתם לבד כדאי לבקר בו. בחזיתו גינה המזכירה את מיטב ארמונות אירופה עם מגוום פרחים עשיר וצבעוני. כמו כן נמצאת בסמוך למלון דרך להליכה רגלית נחמדה בלב היער הכוללת מפגש עם עצים עתיקים ומבנים קטנים ובתוכם דמויות מפוסלות מחרס ומזכירות במידה מסויימת את חיילי הטראקוטה בסין. הדמויות מספרות את סיפור מסע הצליבה של ישו, חלק מהם נפ געו ע"י טובי לב שזרקו עליהם אבנים וחבל, מומלץ ללכת בדרך זו ולהנות מהיער.
מיער בוסאקו נסענו לכיוון מזרח לעבר גווארדה, התוכנית הייתה להגיע לבלמונטה, עקב השעה המאוחרת שונו התוכניות והוחלט לבקר בגוורדה ולסייר בה ואת בלמונטה לדחות למחרת בבוקר מתוך הבנה ששמש בית הכנסת לא ימתין לנו מעבר לשעה חמש. הנסיעה מיער בואסקו לגוורדה ארוכה כשעתיים וחצי עד שלוש שעות ועשינו עצירה באחד מתחנות הדלק על מנת לשתות משהו ולהתרענן.
גוורדה הוקמה במאה ה 12 והייתה בן השאר גם בסיס צבאי של יוליוס קיסר כנראה בצדק כי היא העיר הממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בפורטוגל וסמוכה ביותר לגבול הספרדי, ביום טוב ניתן לצפות מחלקה העליון של העיר ולראות את הגבול עם ספרד. הביקור בגוורדה בשעות אחה"צ הפגיש אותנו עם משחקי השקיעה בסימטאותיה הייחודיות והעשירות
בסיפוריה של יהדות ספרד בגוורדה, צעדנו ברחוב היהודים מנסים לדמיין מה היה כאן בעבר.
אבל המבנה הייחודי והמרשים של העיר היא דווקא
הקתדרלה הגוטית המפוארת מתקופת הרנסאנס השמורה הייטב ומרשימה בנוכחותה בראש הגבעה מול רחבת כיכר גדולה, כדאי להתבונן בה מכל אברייה. היא נבנתה בין המאות ה 14-16 כשייחודי במיוחד הם המוטיבים מהתקופה המנואלית המתאפיין במוטיב החבלים. ערכנו תצפית על האזור כולו ממרפסת תצפית המאפשרת לראות את העיר התחתיתשל גוורדה ואת האזור המזרחי של פוטוגל שרובו ככולו הררי מאוד.
בתום הסיור ירדנו למלון בוטיק גדול מימדים יחסית למלון בוטיק אבל מקסים בפאתי העיר התחתית השייך לרשת בשם Natura IMB Hotels מלון טוב עם ברכה יפה שבעלי ניצל לשחיה קצרה ומרעננת. את ארוחת הערב עשינו ייחד כל הקבוצה בחדרון נפרד רק לנו. את הערב ניצלנו בהנחיית המדריך להכרות עם חברי הקבוצה בלובי המלון.