דובאי (בערבית: دبيّ, תעתיק מדויק: דֻבַּיְּ) היא אחת משבע האמירויות ( דובאי, אבו דאבי, שארג'ה, עג'מאן, ראס אל-ח'ימה, פוג'יירה ואום אל-קיוין. כל אחת מהנסיכויות מתנהלת בעצמאות ועם מערכת חוקים משלה). המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות. נמצאת דרומית מערבית לשארג'ה וצפון מזרחית לאבו דאבי. דובאי היא האמירות השנייה בגודלה באיחוד (4,144 קמ"ר), לאחר אבו דאבי, ויש לה את האוכלוסייה הגדולה ביותר. דובאי ממוקמת על חופו הדרום-מזרחי של המפרץ הפרסי. העיר מופרדת על ידי נהר דובאי. איחוד האמירויות הערביות הוא למעשה שטח מדברי, בירת האמירות היא העיר דובאי, העיר המאוכלסת ביותר באיחוד כולו. באיחוד האמירויות הערביות גרים כ-10.749 מיליון תושבים, אך רק כ-1.5 מיליון אזרחים. והשאר, עובדים זרים (הודו, פקיסטן ובנגלדש החיים בתנאים...). 76% מהתושבים מוסלמים, מתוכם 85% סונים ו-15%שיעים, 9% מהאוכלוסייה הם נוצרים ו 15% מדתות אחרות.
דובאי הוקמה במאה ה-18 ככפר דייגים פשוט, והתפתחה בשנים שאחרי כנקודת מסחר. ההתפתחות של דובאי אפשרה את הקמתה של תעשיית הפנינים בעיר, צוללנים צללו בים האדום בתנאים מסוכנים כדי למצוא פנינים. הרשומות העתיקות ביותר שמזכירות את דובאי הן משנת 1095, וניתן למצוא את העיר גם בכתבים של סוחרי פנינים משנת 1580. השבטים המקומיים בדובאי נשלטו על ידי שיח'ים, אבל עד שנת 1960 האמירויות היו תחת שליטה בריטית. תעשיית הפנינים כלכלה את דובאי עד שנות ה-30 עם המצאת הפנינים המתורבתות (פנינים שנוצרות באופן מלאכותי על ידי החדרת גרגר חול לתוך צדפות שגדלות בחווה), דבר אשר יצר מיתון בדובאי. לדובאי לא היה פשוט למצוא את מאגרי הנפט כמו לשכניה, אבל בשנת 1948 עלה לשלטון שיח' רשיד בן סעיד אל-מקטום, אשר החל לבנות תשתיות בעיר. ובשנת 1966 נמצא מאגר הנפט הראשון במים הטריטוריאליים של דובאי. עם מציאת הנפט התחילו להגיע לעיר חברות נפט ואיתם עובדים זרים המהווים כיום חלק גדול מהאוכלוסייה המקומית. רשיד השתמש ברווחים מהנפט כדי לפתח את התשתיות בעיר ואף הקים נמל על שמו, נמל רשיד, נמל מים עמוקים חינמי. בשנת 1971 התאחדו שבעת האמירויות ויצרו את איחוד האמירויות שאנחנו מכירים היום.
העיר גדלה במהירות, והיא נהייתה יעד פופולארי לטיולים ולעסקים. היא נמצאת במיקום מצוין, התושבים שלה עשירים במיוחד והיא מלאה בעובדים מכל העולם ואנשים מלאי התלהבות לחדשנות.
כמו בכל מדינה אסלאמית, לא תמצאו חזיר בדובאי, התושבים מתפללים חמש פעמים ביום, הלבוש צנוע ואין אלכוהול. לפני שאתם נוסעים לדובאי כדי שתחקרו ותכירו את החוקים המקומיים בכל הנוגע לסמים, אלכוהול וסקס, וכדאי שתכירו את המנהגים המקומיים. לדוגמא הפגנות חיבה בין גבר לאישה בציבור נראות בעין מאוד לא יפה, ובזמן הרמדאן אסור לאכול ולשתות בציבור. לבעלי ההון שבינינו, דובאי מציעה מלונות מהיוקרתיים בעולם והמקומיים מומחים בלגרום לך להרגיש חשוב מאוד. הקניות הן חלק מהתרבות בדובאי ותוכל להעסיק את עצמך בקניות במשך יותר משבוע באחד מהקניונים שלהם, הנחשבים לגדולים בעולם. ברובע ההיסטורי בדובאי תוכלו למצוא בתים מסורתיים משוחזרים, ושווקים ערבים אותנטיים. אוהבי הטבע יוכלו להנות מהחופים, הפארקים, המדבר ואפילו מכמה ביצות מחוץ לעיר, תוכלו למצוא גם סיורי 4 על 4 בדיונות או טיולי קמפינג במאהלים בדואים. כמו שתראו בהמשך תמיד חם בדובאי, השאלה כמה חם, ולכן תיירים רבים נוטים לבקר בדובאי בעונת החורף המקומית. ולחובבי הספורט שבינכם, אל דאגה לא שכחו אותכם, בעיר מתקיימים מגוון אירועי ספורט נרחבים לאורך השנה. ולסיום, אותם האנשים ששעות הלילה הם השעות הערניות שלכם, חיי הלילה בדובאי יפתיעו אותכם לטובה.
דובאי משכה השקעות זרות רבות, בשל הכרזתה כאזור סחר חופשי והיעדר המיסים על הכנסות. מדיניות זו הפכה את דובאי למרכז עסקי ותיירותי בינלאומי חשוב.
