לפני הכל. אחד מחברי שהיה מספר פעמים רב ( מאז 2001 ) באיחוד האמירויות,נמצא בימים אלו כחודשיים בדובאי ואבו דאבי.
החבר ליקט מספר עקרונות מאד חשובים מגורמי התיירות הבכירים. התוספות שלי הם בסוגריים.
חשוב שהמדריכים שתסעו איתם שיהיו עם רקע בתרבות וההיסטוריה האיסלמית, מצב העיניינים שקורה במפרץ ועוד. ( שדורש התמחות והכשרה ועמידה במבחנים ).הכי חשוב מוניטין, איכות ושירות, מי שרוצה זול מוזמן ללכת למדריכים ההודים והפיליפינים הם יסדרו מחיר זול במבטא כבד. ( החבר שלי שביקר שם שמע הדרכות מהם, וזה היה כל כך גרוע ).
כמו כל דבר בחיים. השקיעו טיפה יותר תרוויחו יותר. ( זיכרו את המילים של דני סנדרסון ” הוא היה קונה בזול, הם היו מלאות בחול” ).
עדיף טיסות של חברות סדירות. ( ואין כמו הטיסות של האמירויות. קלאסה אחת מעל כוווולם ).
טיול עומק רק עם תושב דובאי ( עדיף דובר עברית – והם לומדים אותו ) בעל תעודת הדרכה מקומית ( סיורים עם מדריך שאין לו רישיון אסורה בהחלט ותגרום לעונשים כבדים ).
לבחור מלון 5 כוכבים במיקום פרימיום. ולא 30 ק”מ מ……… ( אולי תחסוך כמה שקלים שתוציא יל הסעות והפסד זמן שגם זה שווה כסף שלא יסולא בפז ).
לא לטיול גיפים מאכזב. כולם מבטיחים. השאלה האם מקיימים? ( לבחור רק אלה עם חוות דעת בכמות גדולה או של חברים ).
לא לאירוח בדואי המוני שנראה כמו מחנה פליטים. הסתכלו בהמלצות ( בכמות גדולה של ממליצים ).
לעשות שיט בים הערבי ביאכטה פרטית, ( לא גיגית צפה עם המוני תיירים סינים. יקר יותר אבל ההנאה מושלמת ).
לצאת בקבוצה קטנה ואישית של מקסימום 26 איש (ולא אוטובוס של 50 איש, ובמיוחד בתקופת הקורונה ).
