לאחרונה ביקרתי במוזיאון קטן ומקסים בקיבוץ שער הגולן, העוסק בתולדות האדם הקדמון, לפני כ 8,000 שנה. דומה שמוזיאון זה נמצא מתחת לרדאר. וחבל. מדובר בפנינה.

אם אתם מטיילים בצפון, בדר' רמה"ג, באזור הכנרת ועמק הירדן, כדאי שתעצרו ותבקרו במוזיאון זה המספר סיפור מדהים.

אם אתם מטיילים עם ילדים, חובה חינוכית לבקר ולהנות כאן.

המוזיאון הוקם בשטח בו עומד הקיבוץ, על גדת נהר הירמוך, בעקבות גילוי של כפר קדום מהתקופה הפרה-היסטורית המאוחרת, שהיה ממש במקום בו נמצא הקיבוץ. שרידי הכפר הקדום התגלו בחפירות ארכיאולוגיות שניהלו כאן חוקרים מהאוניברסיטה העברית .

המוזיאון מספר סיפור של התיישבות קדומה באזור זה ,שנשענה על מקור המים של הירמוך. לצד זאת, הוא מתאר את השלבים בהתפתחות המין האנושי. משלב של ציידים ולקטים, דרך חקלאים קדומים ועד לתושבי ערים. זאת תוך הסבר ותיאור חזותי ופרונטלי, על אמצעי המחיה, כלי העבודה, החפצים בהם השתמשו,  תכשיטים, הארגון החברתי ,המנהגים ואף הטקסים שהיו מקיימים.

המוזיאון מנציח תקופה פרה היסטורית הקרויה נאוליתית, שהיא סוף תקופת האבן החדשה מלפני 7000 עד 8000 שנה. תקופה בה האדם החל להתיישב , ייצר לו מזון בסביבתו ופסק מלנדוד.  תקופה זו מציינת את תחילת גידולי החקלאות, ביות בעלי חיים  וכן שימוש באבן לצרכי צייד, חיתוך, קציר וכו'. תקופה בה האדם התיישב ביישובי קבע.

במוזיאון מוצגים חיי היומיום בכפר החקלאי הקדום על שפת נהר הירמוך . זאת, לצד ביטויים של אומנות ופולחן קדומים שהתגלו כאן.

תצוגה של כפר האדם הקדמון ביישוב הקבע מלפני כ 8,000 שנה,במוזיאון התרבות הירמוכית,שער הגולן.צילום: עמיקם שוב-עמי.Photo: Amikam Shuv-Ami
צלמיות אדם מכפר האדם הקדמון על גדת הירמוך,בשער הגולן,מלפני כ 8,000 שנה.צילום: עמיקם שוב-עמי. Photo: Amikam Shuv-Ami

קיבוץ שער הגולן נוסד בשנת 1937, כאחד מיישובי "חומה ומגדל". זהו קיבוץ שיתופי צנוע בקרבת הכנרת ודרום רמת הגולן. משתייך לקיבוץ הארצי, ממוקם ליד נהר הירמוך וליד הכניסה הדרומית לגולן.

את הממצאים הראשונים לקיום ישוב קדום כאן, מצאו חברי הקיבוץ. כבר בעת הכשרת הקרקע להקמתו, מצאו חבריו מכתשים מבזלת, כלים מאבן צור, כלי אבן אחרים ושברי חרס. אלה נאספו ורוכזו בקיבוץ. בשנת 1941,חבר הקיבוץ יהודה רות, חשף סימנים לקיומו של כפר קדום כאן, בעת חפירות להקמת בריכות דגים לקיבוץ. הוא  הבין שיש כאן אוצר ארכיאולוגי בלום. רות הקדיש את חייו לחקירתו והקים מוזיאון בקיבוץ להצגת הממצאים בשנת 1952. המוזיאון שכן תחילה באחד ממקלטי הקיבוץ.

בשנים 1951-1949, משלחת מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' משה שטקליס, חשפה את קיום הכפר הקדום, בסמוך מאוד לנהר הירמוך. לדברי פרופ' שטקליס (בעלה של המשוררת המפורסמת מרים ילן שטקליס ) נהר הירמוך הוא הגורם המכריע בהקמה ובהתפתחות של הישוב הקדום כאן.  תגלית שטקליס של כפר אדם קדמון, שתושביו היו מראשוני עובדי האדמה,  נחשבת לנדירה. היא  העמידה את הכפר הירמוכי בשער הגולן בשורה אחת עם מקומות פרה היסטוריים אחרים שהתגלו בעולם.

פרופ' שטקליס טבע אז את המושג "תרבות ירמוכית" . המושג  מבטא את הקשר בין הזמן הקדום ההוא לבין המקום-נהר הירמוך. 

התרבות הירמוכּית מוגדרת בויקיפדיה כתרבות ארכאולוגית מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית שהתקיימה בערך בין השנים 6400 - 5800 לפנה"ס. זוהי התרבות הראשונה שעשתה שימוש בכלי חרס בפרה-היסטוריה של ארץ ישראל בפרט ואחת מהעתיקות שעשו בהם שימוש באזור הלבנט בכלל. עוד ידועים באתרי תרבות זאת מבני חצר גדולים, באר, חפצי אמנות ועדויות לכלכלה חקלאית הנסמכת על גידול צמחי תרבות וחיות משק.

בשנת 1989 חודשו החפירות הארכיאולוגיות באתר הקדום בקיבוץ שער הגולן, ע"י ד"ר יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, חפירות שנמשכו 11 שנה.  בחפירות אלה נתגלה הכפר הקדום כשהוא כולל מספר רחובות (ברוחב כ 3 מטר) ומספר בתי חצר גדולים (מאות מ"ר כ"א) שנבנו בצפיפות לאורך הרחובות. בבית חצר התגוררה משפחה מורחבת . שלושה מבנים כאלה אותרו ובכ"א מהם 8 עד 24 חדרים. החצר הייתה סגורה ושמרה על פרטיות. בתוכה אוחסן גם היבול החקלאי. הרחובות היו מרוצפים בחלוקי נחל ובטיח בוץ. משמע היה כאן תכנון אדריכלי. לדעת ד"ר יוסי גרפינקל בכפר הירמוכי הקדום שנתגלה בשער הגולן התגוררו כאלפיים נפש.

בבתי המגורים של הכפר הירמוכי הקדום בשטח שער הגולן, התגלו מאות צלמיות. חלק מהן מוצגות במוזיאון, בין אם כמקור ובין אם כהעתק, עקב העברת המקור למוזיאון בכיר בעולם. התצוגה של הצלמיות במוזיאון זה בשער הגולן, היא אחת מאטרקציות המוזיאון העיקריות.

צלמית היא פסלון קטן בצורה של אדם או בעל חיים, אשר שימש בעולם הקדום כחפץ פולחן או קמע. בתקופה הקדומה האדם קיבל ביטוי אומנתי סמלי , עם המעבר מציד ולקט אל יישובי קבע. הצלמיות נעשו מחומרים זמינים בטבע. בתרבות הירמוכית העדיפו להשתמש בחלוקי אבן גיר לתיאור צלמיות אדם. החוקרים סבורים שהצלמיות שימשו לפולחן. תושבי הכפר הירמוכי השתמשו בצלמיות כאלים ,או כמתווכים בין האלים לבין האדם.

רוב צלמיות הטין (החרס) שהתגלו בשער הגולן הן צלמיות של נשים. חלקי הגוף הנשיים קיבלו ביטוי בולט בעיצוב הצלמיות - נשים עם אגן רחב, ירכיים בעלות קפלי שומן, ראש מאורך, עגילים באוזניים וחזה נשי. הן יושבות בתנוחה בה יד ימין מונחת על הירך ויד שמאל מתחת לחזה. אפשר שצלמיות אלה ביטאו פריון.  שתיים מן הצלמיות בתצוגה הן העתקים.  בשל חשיבותן, הועברו הצלמיות המקוריות למשמרת במוזיאון ישראל, אשר סיפק למוזיאון בשער הגולן, העתק מדויק של המקור.

במוזיאון מוצגות גם צלמיות העשויות מחלוקי נחל (מאבן גיר) ובהן ציון של עיניים בלבד (אלכסוניות -להבלטה כנראה) , או קווי גוף אחרים.

בעקבות החפירות הארכאולוגיות והממצאים שהתגלו בהם, הועברו חלק מהממצאים  החשובים ביותר לתצוגה במוזיאון הלובר בפריס, מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ומוזיאון ישראל בירושלים. במקום הממצאים המקוריים שהועברו, קיבל המוזיאון  בשער הגולן לתצוגה העתקים משוחזרים/רפליקות של אותם  ממצאים. לצדם, מוצגים מקוריים רבים המוצגים במוזיאון.

חלל תצוגה במוזיאון התרבות הירמוכית, קיבוץ שער הגולן. צילום: עמיקם שוב-עמי . Museum of Yarmukian Culture
חלל תצוגה במוזיאון התרבות הירמוכית, קיבוץ שער הגולן. צילום: עמיקם שוב-עמי . Museum of Yarmukian Culture
מבנה מוזיאון התרבות הירמוכית, קיבוץ שער הגולן. צילום: עמיקם שוב-עמי . Museum of Yarmukian Culture

מבנה המוזיאון במיקומו הנוכחי הוקם בשנת 1982 (טרם עונת החפירות של יוסי גרפינקל). המימון להקמתו היה מכספי שילומים שניתנו לחברי קיבוץ ניצולי השואה. שער הגולן היה ונשאר עד היום קיבוץ שיתופי. אחד מהמעטים שנותרו כאלה בארץ. כספי השילומים נותבו לטובת הכלל.  את התצוגה הנוכחית , בנה מוטי פן, מאוחר יותר, בשנת 1987.

המוזיאון הצנוע ממוקם על גבעה קטנה המשקיפה על הירמוך. בחזיתו הוצב מיצג הכולל פסלי מתכת של צלמיות חלקות בהשראת "צלמיות החלוקים" שנמצאו כאן. יצירה של הפסלת והאמנית הרב תחומית תמרה ריקמן .

המוזיאון קרוי היום על שם יהודה רות המייסד ועל שם התרבות הירמוכית -  "מוזיאון התרבות הירמוכית, ע"ש יהודה רות".

המוזיאון פתוח בכל ימות השבוע משעה 0900 עד  1300 , למעט בשבת בו הוא פתוח 1300-1000. מחיר הכניסה צנוע . ניתן ורצוי לקבל הדרכה במוזיאון ללא תשלום נוסף. רצוי לתאם מראש הדרכה. המדריכים במוזיאון הם חברי קיבוץ מתנדבים העושים עבודת קודש בנעימות ובאמונה.

משך זמן הביקור במוזיאון, תלוי במבקר. אם עושים סיור מודרך, יש להביא בחשבון שעה עד שעה וחצי. הסיור המודרך מתבצע בקבוצות קטנות של כ 20 איש כ"א. אם מגיעה קבוצה גדולה היא יכולה להתפצל, כך שאחת תסייר מודרך בתוך המוזיאון ושנייה תקבל סקירה כללית ברחבת המוזיאון החיצונית המוצלת. אח"כ הקבוצות מתחלפות.  ניתן לקבל הדרכה גם באנגלית.  תיירים מחו"ל נוהגים לשלב ביקור במוזיאון יחד עם ביקור בקיבוץ. 

 יש אפשרות בתיאום מראש, לקיים ביקור מודרך בקיבוץ (מומלץ, מחייב תיאום וכרוך בתשלום נוסף). זאת, עם או בלי ביקור במוזיאון התרבות הירמוכית. כאמור, קיבוץ שער הגולן הוא שיתופי ונותר כמוהו שיתופיים בארץ רק בודדים.  הסיור הודרך בקיבוץ כולל ביקור במוסדות הקיבוץ העיקריים, כגון: חדר האוכל בו מבקרים יכולים לסעוד בתשלום, המכבסה, מחסן הבגדים, ועוד. בין היתר ניתן לבקר במקלט המתאר את החיים בקיבוץ תחת ההפגזות עליו בתקופת מלחמת ההתשה .

הביקור במוזיאון מאוד מומלץ מתאים למשפחות עם ילדים , רצוי בגיל בית ספר (מכיתה א ), אם כי גם ילדי גן מבקרים פה. הביקור כאן חינוכי ומעשיר.

אמצעי הקשר עם המוזיאון: טל. 052-799-4344.  https://www.myc.org.il/    [email protected]

 אי אפשר לי, לסיים רשימה זו מבלי להזכיר את מרים רות.  מרים רות (2005-1910), אחותו של יהודה רות, הייתה חברת קיבוץ שער הגולן, מחנכת וגננת בקיבוץ וסופרת ילדים מהאהובות בישראל.

היא שחיברה ספרים אהובים רבים ובהם כאלה שכמעט כל ילד וכל מי שהיה ילד בישראל מכיר. "תירס חם", "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל" .

כבוד ליהודה רות,  למרים רות (היכן מוזיאון למורשת שלה ? ) ולשער הגולן ,הקיבוץ השיתופי המקסים, בו פעלו ועדיין פועלים, אנשים מופלאים.