ויטנאם – המסלול הקלאסי (פירוט)  Vietnam Classic Itinerary

למה לבקר בויטנאם ? 

בגלל הפן ההיסטורי . סיפור מלחמת ויטנאם (להלן - מלחמת ארה"ב-ויטנאם בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים) והשפעתה. בו נוכחים, בעיקר, באזור הו צ'י מין סיטי ובאזור דננגDanang -הואה Hue - DMZ . סיפור השלטון והשפעת הצרפתים על ארץ זו ועמה (הצרפתים שלטו בויאטנאם עד 1954 ). ביטויים להשפעה הצרפתית ניתן לראות באזור האנוי, הו צ'י מין סיטי, דאלאת Dalat, דיאן ביין פו Dien Bien Phu ומקומות נוספים. סיפור הקיסרות בויטנאם, שבא לידי ביטוי בעיר הואה Hue,ששימשה בירת הקיסרות ובה ארמונות (מה שנאר מהם),מקדשים וקברי קיסרים.

בגלל הנופים הפיזיים המגוונים.

בגלל הנופים האנושיים. נשים וגברים,בכל הגילים, עם יופי פנימי וחיצוני. בשדה,ברחוב,על אופניים,או הקטנוע ,בשוק,בדלתא של המקונג והיכן לא.

בגלל המיעוטים האתניים החיים בה. משמרים מסורות,לבושים בתלבושות שבטיות,בהן צבעוניות, או בעלות צבע אחד. הביקור בשווקים (בימי שוק שבועיים) ובכפרים של המיעוטים האתניים, בעיקר באזור ההררי בצפון (מה שקרוי אזור ספא Sapa ) הוא חוויה בלתי נשכחת.

בגלל השווקים. בעיקר אלה בהרי הצפון (אזור ספא בה-קא) וגם השווקים הצפים בדלתא של המקונג.

בגלל מפרץ האלונג ביי,שכמעט אין דומה לו. מפרץ בו איים רבים וצורות סלע קרסטיות גבוהות המתרוממות מהמים.

בגלל החקלאות והאנשים העובדים בשדות , בגלל שדות האורז.

בגלל האוכל. בויטנאם מסעדות מצוינות,הן של המטבח המקומי והן של מטבח בינ"ל. הארץ הזו עברה כברת דרך רבה לטובה גם בתחום זה, מאז 1998,בה ביקרנו בה.

בגלל הצילום.

בגלל שזו ארץ קורצת לחובבי אספנות, ואומנות. בחנויות בהאנוי,הואה ועוד אפשר לרכוש מציאות של ממש.

אסתפק בזה. נדמה לי, שלא אמרתי את הכל.

רקע לטיול שביצענו

הטיול התבצע בחודש ספט' 1998. כשבע שנים לאחר שויטנאם פתחה את שעריה והתירה לתיירים לבקר בה. זה היה טיול עצמאי , בהשתתפות אשתי ואנוכי. מסלול הטיול שבוצע הוא מסלול קלאסי במדינה זו.

מאמר זה נכתב באפריל 2018,בהתבסס על חומר שנשמר ברשותי מאז . מסלול הטיול, האתרים המוזכרים בו , הרשמים והחוויות, הם תקפים ורלבנטיים גם להיום. אפשר ורצוי להוסיף למסלול זה,ו/או לבצע שינויים, בהתאם להעדפת המטייל ולוח הזמנים העומד לרשותו.

לחוות את ויטנאם,להכיר ולטעום ממנה ,יש צורך בטיול של כשלושה שבועות,לטעמי. אפשר גם בפחות ואז מוותרים על מקומות . אפשר גם יותר ואז חווים לעומק.

בעת שקיימנו את הטיול שלנו, תשתית התיירות בויטנאם היתה ברמה נמוכה ( נתיבי תחבורה,מלונות וכו'). מאז חל שיפור עצום ,דבר המקל על המבקרים במדינה מרתקת זו.

כשביקרנו בויטנאם,לא פעלו בה סוכנויות תיירות כמקובל היום ולא היתה תקשורת אינטרנט עם גורמי תיירות. הדרך המקובלת אז היתה להסתייע בסוכנויות תיירות, שהופעלו בבתי קפה בסייגון ובהאנוי הם נתנו שרותי טיולים מודרכים לתיירים ליום ,יומיים וכן שרותי תחבורה. בהו צ'י מין היה Kim Cafe וסין קפה. בהאנוי היו Queen Cafe ואולד דארלינג קפה. היינו מגיעים לבית הקפה ומזמינים טיול ליום המחרת. הטיול היה יוצא במיניבוס של כשמונה נוסעים עם נהג, שהיה גם מדריך.

מהו צ'י מין יצאנו באופן זה לשני טיולים מחוץ לעיר. טיול של יומיים לדלתא של המקונג (כולל סידור לינה) ולטיול של יום למנהרות קו צי Cu Chi ולמקדש קאו דאי Kao Dai. הטיול בהו צ'י מין סיטי עצמה ,היה עצמאי,על בסיס מידע מלונלי פלאנט .

בבית הקפה בהאנוי הזמנו טיול של יומיים למפרץ האלונג ביי. הוא גם רכש עבורינו את כרטיסי הרכבת לאזור ספא Sapa בהרי הצפון. שרותי לינה ומדריך באזור ספא הסדרנו במקום, כשהגענו לספא.

הטיול בכל היעדים האחרים – דאלאת,ניה-טראנג,הו-יאן,הואה,הנוי- היה עצמאי. בדאלאת יצאנו ליום סיור בהרים עם שני אופנועים. התנועה בין המקומות הללו היתה במיניבוס תיירים (כרטיס נרכש בבית הקפה בהו צ'י מין סיטי) ,ברכבת ובטיסת פנים.

מלונות לא הוזמנו על ידינו מראש. הגענו לעיר והזמנו לינה במקום.

זה היה אופי ההתנהלות. זאת,בגלל המגבלות שהיו באותה תקופה.

היום פעילות ברחבי ויטנאם סוכנויות תיירות רבות. מומלץ להתקשר עימן,על מנת שיכינו עבורכם את המסלול ואת שרותי הקרקע,כולל טיסה. יחד עם זאת, ידוע לי, כי גם היום ניתן להזמין טיולים במקום, יום או יומיים לפני ביצועם, מסוכנויות תיירות מקומיות . טיולי יום,או טיולים למספר ימים.

ויטנאם היא מדינה מלבנית , באורך של כ 1650 אלפי קילומטרים ורוחב הנע בין 50 ל 500 ק"מ. שטחה כ 330 אלף ק"מ, פי 15 משטח מדינת ישראל. אוכלוסייתה כ 93 מליון נפש, נכון ל 2016. בגלל אורכה , מומלץ לקצר טווחים בטיסות ואם צריך ברכבת.

מסלול הטיול

תקציר מסלול הטיול ניתן לראות בקישור הבא:

ttps://www.lametayel.co.il/%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%90%D7%9D+%E2%80%93+%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99+++vietnam+brief+itinerary

פירוט מסלול הטיול

הנה פירוט מסלול הטיול שביצענו בפועל (בסוף המאמר ובתוכו מופיעות הערות המתייחסות למציאות העכשווית ):

יום 1, 18 ספט', יום שישי – טיסה מנתב"ג לבנגקוק.

יום 2, 19 ספט', שבת – הו צ'י מין (סייגון).

אחה"צ, בשעה 1600 לערך, הגענו לעיר הו צ'י מין (סייגון Saigon , כפי שנקראה רשמית עד שנות השבעים של המאה ה 20 ). לאחר קליטה במלון, עליו היה לנו מידע מוקדם מלונלי פלאנט,יצאנו לבית הקפה קים קפה Kim Café . זאת, על מנת להזמין טיולים מודרכים מחוץ לעיר,לימים הבאים. המקום היה בכתובת De Tham street, District 1,Ho Chi Min City 270 .

לעת ערב טיילנו במספר רחובות במרכז העיר. במהלך ההליכה ברחובות, הכרנו מפעיל ריקשה. בחור צעיר ,דובר אנגלית (בהו צ'י מין סיטי רבים מדברים אנגלית,בעקבות הנוכחות האמריקאית שהיתה כאן). סיכמנו עימו שיסיע אותנו ביום המחרת ליעדים שונים, בהם רצינו לבקר בתוך העיר. הריקשה, היא תלת אופן לא ממונע, לשני נוסעים.

לינה - Vien Dong Hotel, הו צ'י מין סיטי. מיקום מרכזי. מרחק הליכה מסוכנות התיירות של קים קפה.

יום 3, 20 ספט' , יום א - הו צ'י מין (סייגון)

עם בוקר, יצאנו עם נהג הריקשה לסיור ביעדים שונים בעיר. בידינו ספר לונלי פלאנט על ויטנאם. הספר כולל מידע,מפות עיר והמלצות. המקומות בהם ביקרנו ,כולם פעילים גם היום ומומלץ לבקר בכולם. הנה הם:

• מוזיאון שנקרא "המלחמה התוקפנית של העולם וארה"ב בויטנאם" The World and the US Aggressive War in Vietnam . נקרא גם "בית להצגת פשעי מלחמה ותוקפנות" Exhibition House for Crimes of War and Aggression . אלה היו שמות המוזיאון ב 1998. בשנים 1975 עד 1990 הוא נקרא "בית להצגת פשעי ארה"ב והבובה" (עש- הבובה ,משמע משטר דר' ויטנאם) . בעקבות התחממות יחסי ארה"ב ויטנאם, מוזיאון זה שינה את שמו ל War Remnants Museum "המוזיאון לזכר המלחמה". זה אחד המוזיאונים המרגשים והחשובים שהייתי בהם. הוא מציג את נקודת המבט הויטנאמית של מלחמת ויטנאם (היום אנו יודעים שהיתה ארורה ומיותרת). המוזיאון מציג את אכזריות המלחמה ונזקיה האנושיים והפיזיים. הוא מציג את תנועת המחאה נגד המלחמה שהיתה בארה"ב ובעולם. יש מראות לא קלים לצפיה. לטעמי, אסור להחמיץ ביקור במוזיאון זה.
• ארמון נשיאות דרום ויטנאם. גם הוא שינה שמו מאז ל "ארמון האחדות" Reunification Palace. גם אתר זה מתקשר למלחמת ארה"ב – ויטנאם . מתחם הנשיאות הפך למוזיאון המתקשר למלחמת ארה"ב – ויטנאם . מוצגים בו אורח החיים הראוותני של נשיא דר' ויטנאם. וגם ימי המלחמה האחרונים. ראינו את חדר המלחמה בארמון , מסוק שנותר בחצר ועוד ביטויים להשתלטות הויטקונג על המבנה,העיר והדרום.
• בניין הדואר המרכזי Central Post Office. שריד מהתקופה הקולניאלית הצרפתית. זהו מבנה מיוחד ומרשים, שתוכנן ע"י האדריכל הצרפתי גוסטאב אייפל, שתיכנן בין היתר את מגדל אייפל בפאריס. המבנה נבנה בסוף המאה ה19.
• כנסיית נוטרדאם. נמצאת ממול לבנין הדואר. גם היא נבנתה בשלהי המאה ה19,ע"י הצרפתים. יצוין, כי המוזיאון לזכר המלחמה, ארמון האחדות,בניין הדואר המרכזי וכנסיית נוטרדאם ,נמצאים ברובע העתיק של הו צ'י מין סיטי ,בטווח הליכה האחד מהשני.
• מקדש פגודת הקיסר הג'ייד Jade Emperor Pagoda. מקדש טאואיסטי, החשוב ב הו צ'י מין סיטי (הטאואיזם היא אחת משלושת הדתות החשובות והנפוצות בויטנאם). הוא מוקדש לאל הטאואיסטי הקרוי קיסר הג'ייד או מלך גן עדן. האוירה במקדש זה היא מיוחדת . הבאים לכאן מקיימים פולחן, מקטירים קטורת, מגישים מנחות . במקדש פסלים רבים של אלים ודמויות באמונה של הטאואיזם (או דאואיזם). מי שמתעניין, שיקח מדריך ויקבל הסברים על הדמויות המוצגות כאן ועיקרי האמונה. לצערי,טיילנו כאן כשהמדריך היחיד שלנו הוא ספר הלונלי פלאנט. מקדש זה נמצא באזור צ'ולון Cholon.
• אזור צ'ולון Cholon הנחשב לצ'יינהטאון של הו צ'י מין סיטי. השפעות סיניות רבות כאן. משמעות השם Cholon היא "שוק גדול". בזמן מלחמת ויטנאם,פרח כאן שוק שחור. האזור השתנה בעשרות שנים האחרונות והפך למודרני יותר, אם כי ניתן גם לחוש באופי המיוחד של אזור זה.
• שוק בין תאי Bin Tay נמצא גם הוא באזור צ'ולון Cholon. שוק גדול יחסית שמעניין לבקר בו. הוא פעיל, גדול ורוחש קונים ומוכרים. זה השוק המרכזי של רובע זה.
• מקדש הודי מעניין הקרוי Mariamman Hindu Temple.

הביקור באתרים הנ"ל מילא יום שלם. בערב סעדנו עם נהג הריקשה שלנו במסעדה מקומית ונפרדנו ממנו בידידות ובתודה.

הערה: יש מפות המציעות מסלול הליכה ברובע העתיק של הו צ'י מין סיטי (בלונלי פלנט מהדורת 2017 יש מפה כזו).

לינה - Vien Dong Hotel, הו צ'י מין סיטי.

יום 4, 21 ספט', יום ב' – מנהרות קו צ'י Cu Chi Tunnels ומקדש קאו דאי Cao Dai

בשעת בוקר הגענו לקפה קים Kim Cafe ויצאנו לטיול מחוץ להו צ'י מין סיטי. טיול אותו הזמנו לפני יומיים,ב בית קפה זה. טיול מודרך של יום אחד, במיניבוס ובו כשמונה תיירים ואולי עשרה, אל מנהרות קו צ'י Cu Chi Tunnels ומקדש קאו דאי Cao Dai. יצאנו בסביבות 0800 בבוקר.

יעדנו הראשון הוא מקדש קאו דאי הגדול Great Temple Cao Dai, הנמצא בעיר הנקראת טאי נין Tay Ninh. בעיר זו נמצא המרכז של אחת הדתות המסקרנות והקטנות בויטנאם, קאודאיזם Cao Daism. זו דת שנוסדה במחצית הראשונה של המאה ה20 ,ע"י מקומי ,בשם נגו מין צ'יו, ששימש פקיד באדמינסטרציה הצרפתית השלטת. הנ"ל עבר התגלויות ו"קיבל מסרים" בעקבותיהם הקים דת זו. דת זו לוקחת אלמנטים משלושת הדתות הנפוצות בויטנאם-בודהיזם,טאואיזם וקונפציאניזם – וכן מהנצרות והאיסלם ושואפת לחבר בין דתות אלה. היא נשענת על אידיאלים בודהיסטיים עם אמונות ויטנאמיות מסורתיות. קאו דאיזם מאמין בגלגול נשמות,אולם המטרה הנעלה והסופית של תפיסה דתית זו היא לצאת ממעגל גלגול הנשמות. את זה ניתן יהיה להשיג ע"י הימנעות מהרג, שקר, גניבה, חושניות/סקס ומחיים במנעמים ובראוותנות. יש הירארכיה ורמות שונות בקרב אנשי הדת .מידע נוסף ניתן לקבל ב: www.caodai.org

ההערכה היא, שמספר המאמינים בדת זו ברחבי העולם הוא שניים עד שלושה מיליון (יוזכר שבויטנאם כ 93 מליון נפש).

הביקור במקדש קאו דאי הוא חוויתי. מבנה המקדש,החיצוני והפנימי, הוא בעיצוב מרהיב וצבעוני. קירות צבעוניים ,רצפת אריחים יפה ועמודי שיש גבוהים ,מעוטרים בנחש ענקי, המתפתל על העמוד. המקדש מעוטר בציורי קיר צבעוניים רבים,בצבעי פסטל של ורוד,תכלת,ירוק,צהוב. בציורים ובעיטורים חוזר על עצמו אלמנט של עין אחת. אלמנט המבטא את האמונה, שאלוהים רואה הכל.

יש להגיע לכאן ולהיות נוכח בתפילת הצהריים, המתחילה בשעה 1200 ונמשכת כשעה. מאות מאמינים,נשים וגברים מקיימים טקס תפילה קבוצתי במקדש, החל משעה זו. רובם הגדול לבוש לבן. חלקם לבושים בגדים צבעוניים בצבע כחול,אדום וצהוב. לכל סוג וצבע בגד יש משמעות. הביגוד מציין גם הירארכיה דתית. הם יושבים על הרצפה בקבוצות, בחללים הגדולים של המקדש היפה והמעניין הזה.

במקדש שתי קומות. מאמיני הדת מקיימים את טקס התפילה בקומה הראשונה. התיירים והם לא מעטים, מופנים לצפות על הטקס והמקדש,מהקומה השניה.

המראה מהפנט ביופיו. חגיגה של צבעים ושל אמונה שונה. אנו מהלכים בקומה השניה ומביטים מלמעלה למטה ,על המתרחש באולם הגדול של המקדש. מביטים במתפללים. רגע הם ישובים על הרצפה ורגע הם מהלכים בשקט, ממקום למקום בחלל האולם. נשמעת תפילה מונטונית, המלווה בנגינת כלי מיתר. לפתע ניגשת אלינו אישה מקומית, מאמינה, בשיער מאפיר. היא מתעניינת מהיכן. אנו. היא דוברת אנגלית. אנו משוחחים. היא מסבירה ומאירה לנו פנים. ליוותה אותנו עוד מספר דקות נפרדנו ועזבנו המקום. הביקור כאן היה חוויתי ומיוחד. בלתי נשכח, גם ממרחק של עשרים שנה , מהמועד בו ביקרנו בו. מאוד מומלץ לבקר כאן.

חזרנו למיניבוס בשעה היעודה למפגש והמשכנו ליעדנו הבא.מנהרות קו צ'י.

מנהרות קו צ'י Cu Chi Tunnels הוא אתר בו ממחישים למבקר איך חיו אלפי לוחמי ויאטקונג (צבא צפון ויטנאם) מתחת לאדמה במשך חודשים רבים ואף שנתיים וחצי. מערכת של מנהרות צרות תת קרקעיות, במספר קומות, נבנתה מתחת לאדמה בשטח דרום ויטנאם. כך,מתחת לאף של האמריקאים והדרום ויטנאמים. אנשים חיו שם מתחת לאדמה,בישלו,עשו צרכיהם וכו' וכו'. הכל בדרך מיוחדת ומופלאה ,המוסברת במקום.

נכנסנו דרך מחילה, אל מתחת האדמה, להתרשם מימדי המנהרה הצרה,מהאויר הדחוס והחושך . עמדנו בתוכה כפופי גב ויצאנו מיד. בהמשך, ביצענו מספר עצירות נוספות באזור, בהם הוצגו לנו ביער, מלכודות מסוגים שונים שהכינו לוחמי הויטקונג לצבא הדרום ולצבא ארה"ב. המחשות למלכודות כאלה, יש בסרטי מלחמה אמריקאיים רבים, העוסקים במלחמת ויטנאם. במשך כשעתיים, חווינו מספר פנים של מלחמת ויטנאם.

בטרם חזרנו אל העיר הגדולה,ביקרנו במטע של עצי גומי. המדריך ביצע הדגמה של האופן בו מופק הגומי מגזע העץ. במהלך המשך הנסיעה, ירד גשם של ממש. בסביבות השעה 1830 חזרנו אל הו צ'י מין סיטי .

לינה - Vien Dong Hotel, הו צ'י מין סיטי.

יום 5 , 22 ספט', יום ג - הדלתא של נהר המקונג Mekong Delta

יצאנו בבוקר במיניבוס תיירים של כעשרה איש ,לטיול של יומיים בדלתא של נהר המקונג הנמצאת כחצי יום נסיעה מהו צ'י מין סיטי. הנסיעה היתה ארוכה בגלל תשתית דרכים לא מפותחת (יוזכר שהטיול בוצע ב 1998). הדרך ברובה היתה בכביש חד סטרי סלול ובחלקה לא סלול. בחלקים מהדרך היה רק נתיב נסיעה אחד. משמע, יש להמתין שהתנועה מהכיוון הנגדי תסתיים ואז ניתן יהיה להיכנס לכביש ולנסוע. היום הדרך שופרה והנסיעה נמשכת כשעתיים עד שעתיים וחצי לכל כיוון. טיול זה הוזמן על ידינו מסוכנות התיירות, בקים קפה. הוא כלל לינה במלון באזור הדלתא.

נהר המקונג הוא אחד הגדולים והארוכים בעולם. הוא עובר במספר מדינות באסיה. הדלתא של נהר זה גם היא מהגדולות בעולם. אזור הדלתא של נהר המקונג , נמצא מממערב ומדרום להו צ'י מין סיטי,עד לפינה הדרומית ביותר של ויטנאם. אזור זה הוא בצורת משולש, שקודקודיו My Tho במזרח, Châu Đốc ו Hà Tiênבצפ' מערב ו Cà Mau בדרום הרחוק.

האזור מתאפיין בלבירינט של נהרות,יובלים, אגמים,ביצות ואיים. באזור חיה אוכלוסיה של כ 17 מיליון נפש (נכון ל 2011). חלקם בערים וחלקם בכפרים רבים, הפזורים לרוב לאורך הנהרות , היובלים ,האגמים והביצות.

מטרת הביקור באזור זה ,היא לראות ,להתרשם ולחוות את החיים על המים ובשוליהם. המראות מגוונים, משתנים וכמעט אינסופיים. מבקרים בכפרים בגדות יובלי נהר ,אגם וביצה. זהו אזור חקלאי. כאן בדלתא ובדרך לכאן, שדות אורז וגידולי חקלאות אחרים. נושא האורז הוא מרכזי כאן. רואים מקומות בצידי בתים ודרכים בהם מייבשים אורז על גבי יריעות. ראינו מקומות של אריזה וטחינת אורז. ביקור בשווקים צפים ושווקים רגילים. דרך התנועה העיקרית באזור זה היא בסירות. המרכז העירוני הגדול של אזור הדלתא היא העיר קאן ט'ו Can Tho .

אנו מבקרים בכל אלה. אנו שטים בסירה מספר שעות ומביטים על המתרחש מהמים. זו הדרך הטובה ביותר. חווים את החיים על המים ובכפרים שעל גדות המים. בכפר זה או אחר אנו הולכים רגלית, בין שביליו ובתיו ומתרשמים מחיי הכפר והאנשים במקום. רואים ילדים ובני נוער בבית ספר, או בדרכם מבית הספר הביתה ולהיפך. רובם הולכים ברגל. חלקם באופניים. רואים גם נערות יפהפיות, לבושות ביגוד שכולו לבן, טוניקה על מכנס ועל ראשן הכובע הויטנאמי המפורסם והציורי, הולכות בדרכן. מדי פעם אנו מתניידים במיניבוס בין כפרים ועיירות.

המראות יפים ומעניינים של חיים על המים. צלמים ולא רק, יאהבו להיות כאן.

הערה: מספר מילים על הכובע הויטנאמי המסורתי. זהו כובע עגול שטוח,בצורת חרוט פחוס, העשוי מעלי עץ דקל יבשים, בצבע צהבהב בהיר. בחלקו הפנימי רשום שיר כלשהו. בתחתיתו רצועת בד , הקושרת את הכובע לצואר. מזכרת יפה להביא הביתה מטיול כאן.

לינה בעיר Can Tho במלון בסיסי. ארוחת ערב במסעדה בעיר. בתפריט מופיעה מנה של בשר נחש.

יום 6, 23 ספט', יום ד' - הדלתא של נהר המקונג Mekong Delta

יום נוסף באזור הדלתא של המקונג. השכמת בוקר מוקדמת ויציאה לדרך.

הבוקר אנו מבקרים בשני שווקים צפים. שוק Cai Rang ושוק Nga Nam. זהו אחד משיאי הביקור באזור הדלתא. שוק צף, משמע שוק המתקיים על המים. מתוך סירות. . יש בדלתא שווקים צפים קטנים יותר, אולם הם לא משתווים לשניים אלה. למעט, שוק אחד, הקרוי Phong Dien ,שהוא אולי אף יפה ומעניין יותר (אם כי פחות גדול ופחות עמוס) המומלץ לביקור והמרוחק כ 20 ק"מ דר' מע' מהעיר Can Tho בה לנו. לא היינו בו,מאילוצי זמן.

שוק Cai Rang, מרוחק רק 6 ק"מ מהעיר Can Tho. הוא המבוקר והפופולרי ביותר בקרב המטיילים. קל יותר להגיע אליו. הוא עמוס יותר. ניתן להגיע אליו גם ברכב. לידו יש גשר,עליו ניתן לעלות וממנו לצפות ולצלם את המתרחש בשוק. צפינו על השוק מתוך סירה שמים,שהחליפה מיקום מדי פעם.

אנו עולים על סירה ושטים אל השוק הצף. הוא אוטנטי. בו סירות משוטים רבות, לרבות כאלה בהן המפליג מפעיל המשוטים בעמידה. המראה של השוק , פעילות המסחר בין הסירות ושל הסירות המתניידות במשוטים הוא צבעוני וציורי. הזמן הטוב ביותר להגיע לכאן הוא בשעות 0700-0500 בבוקר אף שהשווקים פעילים עד 1200 בצהריים. כך ביקרנו בשני השווקים הנ"ל.

ממשיכים לטיול רגלי בכפר שאיני יודע את שמו. ילדים רוחצים באחד מיובלי הנהר. פה ושם נשים כובסות. בכל פינה מייבשים גרעיני אורז על גבי מחצלות. גם בצידי דרך.

בשעת אחר הצהריים,עזבנו בנסיעה את האזור המעניין והרב גוני של דלתת המקונג. הגענו להו צ'י מין סיטי בסביבות 1900.

לינה - Vien Dong Hotel, הו צ'י מין סיטי.

מספר הערות עדכניות לטיול בדלתא של המקונג:

• יש המבקרים בדלתא של המקונג יום אחד בלבד. לטעמי זו החמצה. ע"מ להתרשם ולחוות יש להקדיש לאזור זה לפחות יומיים ברוטו. מי שיכול יותר,מה טוב. זהו אחד המקומות המיוחדים בעולם השלישי,בו החיים במים ולידם הם אוטנטיים ומרתקים מבחינת המטייל כאן.
• כיום יש אפשרות להגיע לאזור הדלתא ברכב שכור ולטייל אף עצמאית. יש אפשרות לקחת סיור מודרך של יום, או מספר שעות, מאחת מסוכנויות התיירות הממקומות היום בערי הדלתא- זו דרך עדיפה ויעילה יותר ,מאשר לנוע באזור ללא הדרכה. פרטים על סוכנויות כאלה בערי הדלתא יש בספר עדכני של לונלי פלנט וכן ברשת.
• מומלץ לבקר בשוק הצף Phong Dien ,שהוזכר קודם.
• אם יש ברשותכם זמן לראות רק שוק אחד, לכו לראות את שוק Cai Rang או את Phong Dien. לא להתפשר על אחרים. עם זאת, אם באפשרותכם,לכו וראו את שניהם,או את אחד מהם ,יחד עם שוק Nga Nam.
• נכון ל 2018, סוכנות תיירות טובה בעיר Can Tho שבדלתא, מארגנת טיולים מודרכים שונים באנגלית באזור. אלה כוללים גם רכיבה באופניים. נקודת היציאה לטיולים אלה יכולה להיות מהו צ'י מין סיטי או מהעיר Can Tho . הסוכנות נקראת בשם Hieu's Tour . היא בין היתר מוציאה טיולים חד יומיים, בשעת בוקר מוקדמת ( כגון יציאה בשעה 0430 מ Can Tho לאחד מהשווקים שצוינו לעיל, או לשניהם,או אף לשלושתם ) . http://hieutour.com/ טלפון: +842923 819 958 , סלולרי +84 93 967 61 56. סוכנות זו מארגנת גם טיול חד יומי מהו צ'י מין סיטי למנהרות קו צ'י ומקדש קאו דאי. יש כמובן גם סוכנויות נוספות .
• יש אפשרות לטייל בדלתא של המקונג גם עם קרוז המגיע לכאן למספר ימים.
• ניתן ללון בסירות בהן חדרי שינה על הדלתא ולחוות את חיי הערב ,הלילה והשחר על המים.

לינה - Vien Dong Hotel, הו צ'י מין סיטי.

יום 7, 24 ספט', יום ה' - דאלאת Dalat

לאחר ארבעה ימים/חמישה לילות באזור הו צ'י מין סיטי (סייגון) ומחוצה לה , התחלנו במסע שכיוונו הכללי צפונה. יעדנו הראשון העיר ההררית דאלאת Dalat ( ניתן לכתוב גם Da Lat).

רכשנו בסוכנויות התיירות של קים קפה נסיעה במיניבוס תיירים לקטע של הו צ'י מין סיטי (סייגון) – ניה טראנג Nha Trang. בשנת 1998, בה טיילנו כאן, זו היתה הדרך הפופולרית להתניידות ברכב לתיירים . למיניבוס זה יש תחנות ירידה ועלייה במסלול מוגדר, המגיע עד האנוי בצפון. לכל קטע נסיעה יש מחיר. המחיר כולל עצירות בדרך במקומות תצפית ומקומות מעניינים לביקור (מעין נסיעה מודרכת). יש אפשרות לעלות ולרדת בתחנות שבדרך,מתי שרוצים. המיניבוס יצא מהו צ'י מין סיטי מספר פעמים במהלך היום, בשעות שונות. אנו קנינו כרטיס כאמור רק לחלק קטן מהדרך . יתר התנועה שלנו היתה ברכבת ובטיסת פנים ועל כך בהמשך.

יצאנו מהו צ'י מין בשעת בוקר מוקדמת והגענו לדאלאת לאחר כשבע וחצי שעות נסיעה, עם עצירות בדרך ( כ 310 ק"מ, בדרך הררית). עצרנו במטע של תה וכן באגם הנקרא La Nga lake, בו אנשים חיים בבתים צפים.

יצוין, כי יש שדה תעופה המרוחק 30 ק"מ (כשעה נסיעה) מהעיר Dalat , הקרוי Lien Khuong ( סימונו (DLI . מי שזמנו קצר ישקול להגיע לכאן בטיסה. אנו העדפנו להגיע ברכב ,ע"מ להתרשם מהאזור ההררי בדרום. הדרך לדאלאת אכן היתה מעניינת.

התמקמנו במלון במרכז העיר, בו לנו שני לילות ויצאנו לטייל רגלית במרכז העיר.

דאלאת נמצאת בגובה 1500 מטר מעל פני הים. היא הוקמה ע"י השלטון הצרפתי, ששלט כאן, כעיר נופש, ברמה ההררית של ויטנאם. תחילה הוקמה כתחנת שיטור וממשל בסוף המאה ה 19. ב1907 נבנה בה המלון הראשון. ויטנאם היתה קולוניה צרפתית בשם הודו-סין במשך 90 שנה, בשנים 1954-1864. ההשפעה הצרפתית ניכרת בדאלאת עד היום. בעיקר בארכיטקטורה, בקולינאריה ובתרבות .

ביקרנו עצמאית בשוק המקומי, במקדש בודהיסטי צבעוני ומעניין, הקרוי פגודת לינג קואנג Ling Quang Pagoda ובאתר הקרוי ה"בית המשוגע האנג נגה" Hang Nga Crazy House (פתוח 1900-0830). זהו אתר שהוקם ב 1990 ונבנה בהדרגה. האדריכלות כאן נחשבת למשוגעת וסוריאליסטית בוודאי לא שגרתית. זהו בית הבנוי עם חדרים מפוסלים,המחוברים ביניהם בגשרים צרים ובאלמנטים דמויי זרמי לבה. הכל בצבעים חזקים ובערבוביה שלא ראיתם כזה. מבנה. חלונות בצורה של קורי עכביש ,שילוב אלמנטים של ג'ונגל במבנה ולבירינט של מנהרות ומסלולי הליכה מוגבהים . ההליכה בגובה ובמנהרות לילדים חייבת להיות בהשגחה מלאה של מבוגרים. בשנת 1998 וגם היום , בית זה משמש גם כבית מלון.

בשעת ערב הלכנו למסעדה צרפתית מומלצת. העיצוב, אופי המקום והאוכל היו צרפתיים ברמה טובה.

לינה – Chau Au Europa Hotel , דאלאת. מלון משפחתי ,נחמד,מיקום מרכזי. טוב.

יום 8, 25 ספט', יום ו' - דאלאת Dalat

היום טיילנו ברמה ההררית, מחוץ לדאלאת. בעקבות המלצה של לונלי פלאנט, שכרנו שני אופנועים (אופנוע לאשתי ואופנוע עבורי), עם שני רוכבים , שלקחו אותנו ליום טיול ברמה ההררית. ההתקשרות עם רוכב האופנוע וחברו היתה אקראית. במהלך השיטוט במרכז דאלאת,אתמול נפגשנו באופנוען,בשם בני (לא ישראלי), שהציע לנו לצאת לטיול אופנועים מחוץ לעיר. לאחר שהסביר מסלול הנסיעה ומה נראה ,הסכמנו לצאת איתו. בהחלט היה כדאי. במהלך הבוקר ביקרנו בכפר Lat village, בו בני המיעוט האתני Lat. היום המקום תיירותי משהו. ביקרנו בכפר נוסף,שאיני יודע את שמו.

האופנועים נעים גם במקומות בהם הדרך צרה. עברנו וביקרנו בשדות ומטעים חקלאיים, לרבות מטע קפה . ביקרנו במפלים הקרויים Elephant Waterfall ובמקדש אחד או שניים.

בשעת אחר צהריים מאוחרת חזרנו לעיר דאלאת, לאחר יום מהנה מחוצה לה.

הערה: מידע על טיולי אופנועים באזור דאלאת קיים היום ברשת האינטרנט. ניתן לתאם טיול כזה מראש, אם רוצים. סוכנות תיירות מומלצת ע"י לונלי פלאנט לטיולים מסוגים שונים ברמה ההררית ומחוץ לדאלאת היא Phat Tire Ventures. www.ptv-vietnam.com .

לינה – Chau Au Europa Hotel , דאלאת.

יום 9, 26 ספט' , שבת – ניה טראנג Nha Trang

בבוקר יצאנו עם מיניבוס התיירים,עליו סופר קודם,מדאלאת לעיר החוף והנופש ניה טראנג Nha Trang . משך הנסיעה כחמש שעות, כולל עצירות באתרי תיירות בדרך. הנסיעה היתה בדרך מפותלת,היורדת גובה של 1500 מטר,מההרים אל גובה פני הים. אל עיר החוף הויטנאמית ניה טראנג , השוכנת לחוף ים דרום סין. הדרך לא היתה מעניינת במיוחד. היום ניתן לנסוע מדאלאת לניה טראנג בפחות מארבע שעות.

כאמור זו עיר נופש על חוף ים. במידה רבה כפי שהעיר אילת עבורינו. בעת שקיימנו טיולנו (1998) תשתית התיירות בעיר לא היתה מפותחת והעדפנו לא להשקיע זמן בעיר זו. הגענו אליה בסביבות השעה 1400. טיילנו על חוף הים וברחובות סמוכים. אכלנו ארוחת ערב במסעדה איטלקית כיפית בקרבת החוף, שנקראה Casa Italia (סטייק מצוין). בשעה 1900 יצאנו מניה טראנג ברכבת לילה ישירה, אל יעדינו הבא, העיר הו יאן Ho An .

לינה –ברכבת לילה שנסעה מניה טראנג להו יאן.

הערה: אילו הייתי נוסע היום לויטנאם ואין לי רצון להיות בנופש על חוף ים בניה טראנג Nha Trang, הייתי לוקח טיסת פנים מדאלאת (סימון שדה תעופה DLI ) לדננג Danang (סימון שדה תעופה DAD ) . בשדה התעופה בדננג לקחת הסעה להו יאן. מובטח שבשדה התעופה בדננג יחכו רבים שיציעו לכם הסעה כזו. בשנת 2018 זמן נסיעה מדאלאת לשדה התעופה הקרוב אליה הוא כחצי שעה. משדה התעופה בדננג להו יאן, 45 דקות נסיעה. משמע תשקיעו חצי יום במעבר נוח ונעים מדאלאת להו יאן, ותחסכו את יום 9 שבוצע על ידי ב 1998. יום 9 היה יום טיול מתיש ומיותר, למי שנופש אינו עניינו (נסיעה דאלאת - ניה טראנג ורכבת לילה להו יאן ). אגב, היום יש אפשרות גם לטוס מדאלאת לניה טראנג ומניה טראנג לדננג.

יום 10, 27 ספט', יום א' – הוי אן Hoi An 

בשעה 0600 בבוקר הגענו עם הרכבת להוי יאן( או הו יאן) Hoi An , לאחר 11 שעות נסיעה. בתחנת הרכבת חיכו נהגי מוניות וריקשה רבים שהציעו שרותי הסעה לעיר. בחרנו בנהג מונית בגיל כ 45,דובר אנגלית מצוינת. קראו לו דין אתאן Dinh Etean . דין הסיע אותנו למלון שרצינו ללון בו. במהלך הנסיעה ניהלנו איתו שיחה והחלטנו לשכור שרותיו, כנהג ומורה דרך, להיום ומחר.

לאחר קליטה מוקדם בבוקר במלון, אכלנו ארוחת בוקר עם דין הנהג ויצאנו איתו לטיול רגלי ברובע ההיסטורי.

מהשיחות שקיימנו עם דין, הוא סיפר לנו שבתקופה שהאמריקאים היו בדרום ויטנאם,הוא עבד בשרותיהם . מכאן גם האנגלית הטובה שלו. הוא סיפר, שלאחר ניצחון הצפון על הדרום,הוא נשלח ע"י השלטון הקומיניסטי בויטנאם, למחנה "חינוך מחדש" למשך מספר שנים. הוא סיפר לנו גם על משפחתו ועל החיים העכשויים בויטנאם . יש בבעלותו רכב, דבר שלא היה מקובל בויטנאם של אותם ימים. המשכורת הממוצעת לחודש בויטנאם, היתה כ 50 דולר אמריקאי לחודש בכפרים ובעיירות קטנות ועד 100 דולר לחודש בהו צ'י מין סיטי. כנראה,שבעקבות שרותו את האמריקאים,יש לדין יותר אמצעים משיש לויטנאמי ממוצע.

דין הנהג שימש לנו כמדריך בהו יאן, למשך מספר שעות בבוקר. אחר הצהריים הסתובבנו בעיר העתיקה באופן עצמאי.

הו יאן היא עיר חוף כייפית במרכז ויטנאם. לה אופי ורובע עתיק של קסם. הרובע העתיק נחצה ע"י תעלות מים. בעבר היא היתה עיר נמל חשובה. היו בה השפעות של סינים,יפנים,צרפתים וויטנאמים. אלה השאירו חותמם על עיצוב העיר העתיקה. חנויות עשויות מעץ בהשפעה סינית, אדריכלות מבנים צרפתית, פגודה וגשר מקורה יפניים ובתים ארוכים בסגנון ויטנאמי.

הו יאן היתה עיר נמל ומרכז סחר חשוב במאות ה16 וה 17 ועד אמצע המאה ה 18. ישבו כאן סוחרים ומשפחות של סינים, יפנים, הולנדים והודים. במאה ה 18 העיר ירדה מחשיבותה ,הפכה לקטנה ונזנחת. ב 1999, שנה לאחר שביקרנו בה, הוכרזה העיר כאתר מורשת עולמית. מאז החלה להתפתח ולפרוח מחדש.

המקומות בהם ביקרנו בהוי אן היו (כולם בעיר העתיקה):

• הגשר המקורה היפני (Cau Nhat Ban). גשר קטן ויפה, בעיצוב יפני,שהוקם בסוף המאה השש עשרה . במהלך השנים הגשר עבר שיפורים ושינויים. הוא נבנה כדי לקשר את הקהילה היפנית שחיה כאן, עם הרובע הסיני של העיר. בתקופת השלטון הצרפתי, הגשר למעשה נהרס לטובת פתיחת כביש לתנועת רכב במקום. אולם הקשת המקורית של הגשר עם הקירוי, שוחזרה ב 1986 . מאז, ניתן לבקר בגשר, להיכנס אליו ולהתרשם ממה שהיה כאן. על הכניסה לגשר שומרים פסלים של שני קופים וממול פסלים של שני כלבים. בקצה הגשר ישנו מקדש שניתן לוותר על הביקור בו.
• מקדש סיני בשם Phuc Kien.
• מקדש סיני בשם אולם הכנסים טריו צ'או (Trieu Chau) . יש בעיר מקדשים נוספים.
• בית טאן קי Tan Ky House. בית מגורים של משפחה ויטנאמית מכובדת, שנשתמר כמאתיים שנה. בעיצוב הבית היפה הזה, יש השפעות סיניות ויפניות. במבנה גילופי עץ רבים.
• ביקרנו במקום בו מייצרים בדים ממשי ומציגים את תהליך היווצרות חוטי המשי ( מקיום הזחל והתפתחותו), אופן האריגה וסוגי הבד השונים. למקום זנה היתה גם חנות גדולה שמכרה בדים.
• ביקור אצל חייטים לתפירת בגד (מכנס,שמלה ובעצם כל דבר) המותאם לגוף. מספר שעות, לאחר מדידה הבגד היה מוכן וסופק בבוקר,בשעה מתואמת למלון,בו לנו.

לינה – Ha Yen Hotel בהוי אן. המלון ממוקם מרחק דקות הליכה ספורות מהרחוב הראשי של העיר העתיקה (קרוי גם "האזור ההיסטורי") .

הערה: בשנת 1998 ,עת ביקרנו בעיר, היא לא היתה מפותחת, תשתית התיירות היתה ברמה נמוכה יחסית ולא היו בה פינוקים. מאז, הושקעו בעיר כספים רבים. רחובות ומבנים רבים בעיר העתיקה עברו תהליכי שימור וחידוש, תוך שמירת האופי המקורי של המקום. היום , יש בה תשתית תיירות מצוינת,היא מפנקת ויפה יותר. יש בה מסעדות ומלונות טובים, פינוקי ספא, גלריות, שעורי בישול, חנויות יפות,חייטים התופרים תוך שעות, יותר אתרים לבקר בהם. אנחנו שהינו בהוי אן כיממה אחת בלבד . היום, הייתי ממליץ להיות בה יומיים ברוטו וגם להתפנק. לספוג את המקום היפה הזה. טיסה מדאלאת לדננג תאפשר לכם עוד חצי יום ולילה בהוי אן, במקום הדרך הארוכה שאנו עשינו מדאלאת להו יאן.

יום 11 , 28 ספט', יום ב' - הוי אן Ho An – הואה Hue

בסביבות השעה 0730 יצאנו בנסיעה מהוי אן אל העיר הואה (Hue/Huế) , יעדינו הבא. דין הנהג הסיע אותנו. הנסיעה נמשכה כשלוש שעות ( כ 120 ק"מ ). גם היום משך הנסיעה דומה. הדרך מעניינת ובמהלכה ביצענו מספר עצירות להתרשמות מהנוף. הגענו להואה בשעה 1045 ונקלטנו במלון עליו היה לנו מידע מוקדם מלונלי פלאנט. נפרדנו בחמימות מדין הנהג שלנו, לא לפני שנתנו לו מתנות לילדיו.

הואה היתה עיר קיסרית. שימשה כבירת הקיסרות הויטנאמית במאה ה19 עד אמצע המאה העשרים, במשך כ 145 שנה. העיר יושבת על גדות נהר הקרוי סונג יונג Song Huong , החוצה אותה .

יצאנו לטיול עצמאי בהואה, עם מפה והסברים מתוך לונלי פלאנט . יעדנו הראשון הוא המתחם הקיסרי Imperial Enclosure , הנמצא במרכז העיר.

זהו מתחם מוקף חומה, לה שערים. בו יש טירת ארמון עם חצר גדולה ובתוכה עוד טירת ארמון . טירת הארמון הפנימית, קרויה "העיר הסגולה", שימשה מקום המגורים של הקיסר ומשפחתו . מתחם הטירה הפנימית היה אסור לזרים, למעט משפחת המלוכה ומשרתיהם . זו היתה "העיר האסורה" של ויטנאם ( בדומה ל"עיר האסורה" בביג'ינג ).

במתחם היו ארמונות, מקדשים,גנים ועוד. בתקופת מלחמת ויטנאם ( 1975-1959) וכן מלחמת ויטנאם צרפת (מלחמת הודו-סין הראשונה 1954-1946),סבלה הואה מהפגזות של הכוחות הצרפתיים והאמריקאיים, שפגעו בהואה וגם במתחם הקיסרי. במתחם נותרו כ 20 מבנים, מתוך כ 148 שהיו כאן. המבנים משמשים כמוזיאון ומקדשים. כדאי להיכנס למתחם דרך שער בחומה הנקרא Ngo Mon וללכת בתוך המתחם בצורה מעגלית, בכיוון המנוגד לשעון.

האתרים לביקור במתחם הם לא מעטים. השער Ngo Mon . ארמון טאי הואה Thai Hoa ובו כשמונים עמודים. שימש לצרכים טקסיים של הקיסר. מאחורי ארמון זה נמצאים אולמות המנדרינים ,ששימשו כמשרדים לעוזריו הבכירים של הקיסר . חלק מהאולמות עבר שיחזור ומשמש כמוזיאון. מבנה נוסף הוא חדר הקריאה של הקיסר Thai Binh Lau ,שהיה חלק מהעיר הסגולה Tu Cam Thanh, קרי "העיר האסורה". זה השריד היחיד שנותר מהעיר הסגולה,עקב ההפצצות הצרפתיות. מבנה זה שופץ ופתוח למבקרים. ניתן לראות את השטח בו עמדה העיר הסגולה, בו שרידי אבן של מבני עבר ,מכוסים עשב וצומח בר.

אלמנטים נוספים במתחם, הם מבנה התיאטרון המלכותי Duyen Thi Duong, ששוחזר ומשמש היום למופעי תרבות. שטחי גן הקרויים Co Ha. מבנה נוסף בו ניתן לבקר, הוא אולם שהיה חלק מבית המגורים Dien Tho של המלכה האם. בפינה הדר' מע' של המתחם,נמצא מתחם מקדשים הקרוי To Mieu. המקום שוחזר ועבר שימור. המתחם כולל מספר מקדשים מרשימים. במקום פסלי ענק , פיתוחי עץ ועוד. האלמנט האחרון לביקור במתחם הקיסרי הוא תשעת התותחים "הקדושים" . נמצא משני צידי מגדל הדגל . התותחים הם מ 1804 והם ביטוי סמלי להגנת הארמון והממלכה. כל תותח אורכו 5 מטרים ומשקלו 10 טון.

הביקור במתחם הקיסרי הוא באוירה נעימה, יש מה לראות ועם קצת דימיון ניתן לחוש מה היה כאן. הביקור יכול להימשך מספר שעות. אולם, לא לפתח ציפיות גבוהות מדי. לא להשוות ליופיו של מתחם ארמון הקיסרות בביג'ינג, בו "העיר האסורה".

אתר נוסף בו ביקרנו הוא אחוזות הקבר של הקיסרים . מספיק לבקר בחלק ממבני הקברים. יש להגיע לכאן עם ריקשה או מונית.

מקדש נוסף בו ביקרנו נקרא Dieu De . זהו מקדש בודהיסטי מהחשובים בויטנאם. נבנה באמצע המאה ה 19. למקדש שער מרשים .

אחה"צ הסתובבנו ברחובות ראשיים במרכז העיר. נכנסנו לחנויות של דברי אומנות ואנטיק ויצאנו בידיים לא ריקות.

לינה- מלון Hung Vuong Hotel בהואה.מיקום מרכזי. היה טוב.

הערות :

• היום ישנם בעיר מספר מוזיאונים שכדאי לשקול לבקר בהם.
• למי שמתעניין במלחמה האמריקאית בויטנאם, פתוחה היום האפשרות לבקר באזור הנקרא DMZ, משמע האיזור המפורז Demilitarised Zone . זוהי רצועת שטח באורך 5 ק"מ משני צידי נהר בן האי Ben Hai. האזור נקרא אזור מפורז במשך 21 שנה, בשנים 1975-1954, בין מדינות דרום ויטנאם לצפון ויטנאם. בפועל הוא כלל לא היה מפורז והתנהלו בו קרבות עקובים מדם, במספר מקומות,בין הכוחות האמריקאיים לויטנאמיים . אין כמעט מה לראות , שכן הבונקרים שהיו כאן וכך בסיסי הצבא נוקו מהשטח. נותרו מספר מוזיאונים קטנים ,המספרים את סיפור המקום ואת שהיה בו. למטייל הישראלי,לא חובה לבקר כאן, לטעמי.
• בהואה ישנן פגודות/מקדשים נוספים בהם לא ביקרנו.

יום 12, 29 ספט' ,יום ג' – האנוי Hanoi

הבוקר היינו אמורים לצאת בטיסה מהואה להאנוי בשעה 0840 . בשדה התעופה התברר, שלא ניתן להפעיל טיסה זו מסיבות מזג אויר. נלקחנו באוטובוס לשדה התעופה בדננג ( דר' מז' להואה) ואחר הצהריים המראנו מדננג להאנוי (כשעה וחצי טיסה).

הגענו להאנוי בסביבות השעה 1600. לאחר קליטה במלון, יצאנו לסוכנות התיירות במסעדת קווין קפה Queen Cafe, לתאם סידורי נסיעה לימים הקרובים. טיול של יומיים להאלונג ביי וכרטיסי נסיעה ברכבת לילה עם תא לשינה,אל אזור ההרים בצפון (נקרא לו אזור ספא Sapa).

אכלנו ארוחת ערב בקווין קפה . אח"כ טיילנו ברחובות באזור המלון.

לינה- מלון Prince 79 בהאנוי. לא מומלץ.

הערה: כתובת המסעדה והסוכנות של קווין קפה בהאנוי היתה: 65 Hang Bac Street . סוכנות נסיעות נוספת שהיתה בהאנוי ב 1998 נקראה Old Darling Cafe. גם היא בבית קפה/מסעדה. היא היתה ברחוב Hang Quat מספר 33. עם התפתחות שרותי התיירות בויטנאם,ספק אם הייתי פונה היום לסוכנויות בבתי קפה, אם יש עוד כאלה.

יום 13, 30 ספט', יום ד' – האלונג ביי Halong Bay

יציאה למפרץ האלונג ביי במיניבוס תיירים, עם קבוצה של כשמונה נוסעים,כולל אנחנו. למעשה סוכנות התיירות אירגנה לנו הסעה הלוך ושוב להלונג ביי, לינה במלון בעיר הלונג והפלגה במפרץ,של כשלוש וחצי שעות.

יצאנו בסביבות 0830 בבוקר. הנסיעה נמשכה כחמש שעות ( 180 ק"מ). איכות דרך הנסיעה היתה ירודה וחלקי דרך היו בהליך של סיקול וסלילה. הנסיעה היא באזור כפרי. עוברים דרך שדות,מטעים, כפרים ועיירות קטנות. ביצענו מספר עצירות בדרך. בין היתר, כדי לצלם תמונה קלאסית מויטנאם-ילד רוכב על באפלו בשדות.

בסביבות השעה 1500 יצאנו להפלגה במפרץ. בסירה קטנה ממונעת, בה מקום מרווח לאנשי הקבוצה ולשני אנשי צוות. המראה מקסים. זהו בעיני אחד המקומות היפים בעולם. מפרץ כחול, לרגלי הרים, שזור באיים ובצורות סלע קרסטיות גבוהות, העולות מהמים, בצורות שונות. בתוך כל זה, ישנה גם התרחשות אנושית במים. דייגים בפעילות עם סירותיהם. מדי פעם סירות משא , או אחרות,בגדלים ובצורות שונות, חוצות את המים. כל זה עטוף בשלווה ובשקט. בנקודה אחת או שתיים,אנו יורדים מהסירה אל אי, או אל מבנה קרסטי גדול, הולכים מעט ברגל ונכנסים למערה. חוזרים לסירה . מדי פעם מתקרבת לסירה שלנו, סירה אחרת המנסה למכור לנו דברי מזון,או דברי מלאכת יד .

אנו שטים כבר מספר שעות. לפתע דמדומים יורדים. המפרץ נצבע בצבעים של ורוד, אפור וכתום. הצורות הקרסטיות והאיים על רקע צבעים אלה,נראים כציור אינסופי,על גבול הקיטש. אבל זה אמיתי. זה לא קיטש. זה מרהיב ויחיד במינו. תמונות שצולמו כאן, כמוהן כיצירות אומנות. הדבר היחיד המתקרב למראות כאן, הוא נוף הסלעים הקרסטיים באיזור גוילין-ינגשו, שבדרום סין.

דקות לפני חשיכה ירדנו מהספינה בעיר הלונג . המראות היפים מכאן עדיין איתי, בעת כתיבת מאמר זה. זאת, אף שחלפו 20 שנה מאז הייתי כאן.

לינה – מלון בהאלונג ביי.

הערה: היום ישנה אפשרות נוספת לחוות את מפרץ האלונג ביי והיא באמצעות קרוז,או משהו הדומה לו . יש סוכנויות תיירות המציעות הפלגה במפרץ האלונג ביי ,עם לינת לילה בספינה. הקלידו בגוגל halong bay cruise overnight ותקבלו מידע רב. ראו גם באתר booking.com .

יום 14, 1 אוק', יום ה' - האלונג ביי-האנוי-ספא Halong Bay

בשעות הבוקר טיילנו עצמאית באזור החוף של העיר הלונג. המלון שלנו היה ממוקם קרוב לשם.

פגשנו ילדה יפהפיה. בת שמונה לערך. לבושה לבן. היא רצתה למכור לנו דברים,שהחזיקה בידיה. ניהלנו איתה שיחה . בשפת גוף וקצת באנגלית. האינטראקציה איתה היתה מעניינת. "בילינו" יחד כשלושים דקות. בסופן קנינו. היא לא עזבה אותנו. היה כיף לשני הצדדים. בסביבות השעה 1000 או 1100 בבוקר, הגענו למקום המפגש עם המיניבוס ויצאנו חזרה אל האנוי. חמש שעות נסיעה, עם עצירות בדרך. בסביבות השעה 1600 הגענו להאנוי.

עוד מספר שעות נצא ברכבת לילה מהאנוי אל לאו קאי Lao Cai. לאו קאי היא העיר הקרובה לספא Sapa, בה יש תחנת רכבת (בסאפא אין תחנת רכבת) . הרכבת יוצאה בסביבות השעה 2200 וזמן הנסיעה כעשר שעות. הכרטיסים לרכבת נקנו מסוכנות התיירות של קווין קפה ונמסרו לנו לאחר שחזרנו מהלונג ביי. הזמנו מקומות בתא שינה. ב 1998 ,עת טיילנו, הרכבת היתה בסיסית וכך גם תאי השינה. בתא השינה היו ארבעה דרגשים. שניים מכל צד. האחד מעל השני. הדרגש קשיח, ספרטני ועליו מזרן דק סדין ושמיכה. אנו לא מפונקים והנסיעה עברה בסדר. היו לרכבת מספר עצירות במהלך נסיעתה וניתן היה לרכוש דברי מזון,תוך נסיעה ובעצירות. לא היה לנו עניין בכך.

לינה- ברכבת לילה מהאנוי לאזור ספא.

יום 15, 2 אוק',יום ו' אזור ספא Sapa 

בסביבות השעה 0600 בבוקר , הגענו אל לאו קאי Lao Cai, המרוחקת 38 ק"מ ( 50 דקות נסיעה ברכב) מספא Sapa.

ביציאה מתחנת הרכבת, מחכים לנוסעים ולתיירים, נהגים המציעים הסעה לעיירה ספא. יעד חביב על התיירים. אחד הנהגים מצא חן בעינינו במיוחד. הבטיח להראות לנו מקומות לינה בספא ואמר שהוא מפעיל מלון. נסענו איתו,לאחר שמילא את המיניבוס הקטן שלו בנוסעים.

אנו נמצאים באזור חקלאי הררי, קרוב לגבול סין, בו חיים מספר מיעוטים אתניים ושבטים,השומרים על המסורות שלהם. הם לבושים בבגדים צבעוניים מסורתיים, בכל מקום בו הם נמצאים. הנוף בדרך לספא יפהפה. בנקודה מסוימת מגיעים למעבר הכרחי בהרים pass)) ממנו נשקף נוף מרהיב.

הגענו לספא בסביבות השעה 0730 בבוקר. נהג המיניבוס הראה לנו את המלון שהוא שייך אליו. התברר שנהג זה, היה בעצם המנהל והבעלים של המלון הקטן, אליו הביא אותנו. במלון היו כחמישה חדרים,עם שרותים צמודים בכל אחד. החדרים היו גדולים וסבירים. החלטנו להתמקם כאן. המלון היה ממש במרכז ספא, קרוב לרחוב הראשי בו החנויות. עלות חדר ליום היתה חמישה דולר. נרשמנו וקיבלנו חדר.

שמו של מנהל המלון היה דאנג טראנג Dang Trung . בחור צעיר, דובר אנגלית טובה. ביקשנו ממנו שיארגן לנו מדריך לשעה 1200 ,איתו נצא לסיור רגלי מחוץ לספא.

את הזמן עד לשעה 1300 ניצלנו למנוחה קצרה ולהכרת מרכז העיירה ספא.

בשעה 1300 הגיעה למלון מדריכה. שמה הונג Hong, וטרינרית במקצועה. דוברת אנגלית טובה. יצאנו איתה לטרק רגלי מחוץ לעיירה. טיפסנו הר ,ירדנו גיא וביקרנו בכפר של שבט המונג H'mong הקרוי קאט קאט Cat Cat. בני המונג, הם מיעוט אתני מקסים הנמצא בויטנאם וגם בסין הסמוכה (הגבול עם סין עשרות ק"מ ספורים מכאן). הם יושבים בהרים ועוסקים בחקלאות. בני המונג (גברים,נשים,ילדים) לובשים ביגוד בצבע אינדיגו (כחול כהה). לחלקם על הראש צעיף מגולגל בצבע זהה. יפי תואר. מקסימים.

חזרנו לספא בסביבות השעה 1830 . ביקשנו לשכור את שרותיה של הונג המדריכה גם ליום המחרת. היא היתה זמינה . סיכמנו עם מנהל המלון שלנו ואיתה שנצא למחרת בבוקר ב 0800 בבוקר לטרק נוסף. הפעם של תשע שעות. התשלום עבור שרותי המדריכה ניתן ישירות למלון. מנהל המלון תיפקד גם כסוכנות המעניקה שרותי תיירות.

לינה – מלון Auberge Dang Trung בספא. כן, המלון נקרא על שם בעל המלון,הוא הנהג שדג אותנו בתחנת הרכבת והסיע אותנו למלונו. היה כדאי.

הערה: בשנת 1998 מקומות הלינה בספא היו מעטים,בסיסיים ומוגבלים. במונחים של היום, מדובר במקומות ברמה של נניח שני כוכבים (ידוע לי שהיום,שנת 2018, יש תשתית מלונות טובה בספא).

יום 16, 3 אוק, שבת – אזור ספא Sapa

בסביבות השעה 0530 בבוקר,עם צאת קרני החמה הראשונות,אנו שומעים דיבורים מתחת לחלון חדרינו. אנו מציצים מטה ורואים מספר נערות צעירות משבט המונג, עם סלים רתומים לגב שלהן, משוחחות בעירנות. הן עומדות להתחיל במלאכת יומן. המראה מקסים. מאוחר יותר, פגשנו אותן באזור השוק הקטן של העיירה ושוחחנו איתן . חייכניות ויפהפיות.

ב0800 הגיעה המדריכה שלנו. נסענו ברכב מספר קילומטרים, עד לנקודה מסוימת ,שממנה התחלנו בטרק רגלי. אנו הולכים בדרך כורכר ואח"כ בדרכי עפר . עוברים בשדות. רואים את בני המיעוטים האתניים עובדים בשדות האורז. בעיקר נשים, אבל גם גברים. הילדים הקטנים שעדיין לא בגיל בית ספר, עם ההורים בשדה. אנו מנסים לקיים דיאלוג עם המקומיים. מחייכים אליהם. מצלמים והם לא מתנגדים. מאוד ידידותיים. נראו כתמימים וביישנים . בשלב מסוים אנו עוברים גשר חבלים תלוי מעל נחל. מראה יפהפה. מגיעים לכפר . עוברים בין הבתים. נכנסים לבית ורואים איך חיים בו.

לפתע רואים בית ספר. נכנסים פנימה לחצר בית הספר. בדיוק יש הפסקה. הילדים בחוץ. זהו בית ספר של ילדי המונג. ילד אחד ביישן צד את עיני. בגיל תשע לערך. מקסים. בתלבושת השבטית המסורתית. מכנס כחול שלושה רבעים וחולצה באותו צבע. גלוי ראש. אני מצלם אותו ליד קיר לבן של בית הספר. הוא משפיל עיניו בביישנות אל הקרקע. אני מקבל תמונה מרגשת. אני מודה לו ושנינו מחייכים. לפתע הוא מסמן לי משהו. איני מבין. הוא מציב אצבע אנכית על כף ידו והאצבע מסמנת עיגול קטן. עדיין איני מבין. המדריכה לא היתה לידי באותו הרגע. לא יכולתי לשאול לכוונתו. חייכתי ונפרדתי ממנו. אחרי יומיים ,הבנתי למה הוא התכוון. לא סלחתי לעצמי. איני סולח לעצמי עד היום. הוא ביקש ממני עט או עיפרון.

זה היה טיולי הראשון כמעט, במדינה לא מפותחת (עשר שנים קודם טיילתי במקסיקו). לא ידעתי ,שצריך להביא מתנות קטנות לילדים. היום אני כבר יודע. בזכות אותו ילד מקסים משבט המונג . חובה להביא מתנות . מתנות כמו עטים,בלונים,צפצפות,יו יו, בובות קטנות וכל דבר שיכול לשמח ילדים. בעת ביקור בכפרים ובכל מקום, זה יכול להיות תגמול נהדר על חיוך וקבלת פנים ידידותית. מאז ,אנו לוקחים איתנו מתנות לכל טיול במדינה לא מפותחת ולא חשוב היכן היא ובאיזה יבשת היא. מתנות כאלה ניתן לרכוש בחנויות בסגנון של "הכל בדולר" ובחנויות ציוד משרדי.

החוויות שאנו חווים במהלך טרק זה והמראות שאנו נחשפים אליהם,ממלאים את ליבנו. הנאה צרופה.

הכפרים שביקרנו בהם היו:

• Ta Phin קרוי גם Ta Van , כפר של שבט דזאו אדום Red Dzao .
• Ly Lao Chai כפר של שבט המונג ועוד כפר של אותו שבט.

המראות וההתרחשויות בשדות ובדרכים היו מעניינים, לא פחות מהביקור בכפרים. רואים נשים קוצרות את האורז. אחרות דופקות גבעולי אורז אל עגלה,כדי להשיר גרעיני האורז מגבעוליהם. אישה וילדה על גבה חוזרת בשביל אל הכפר. וכך הלאה והלאה. אין תחליף להליכה רגלית בשבילים ובדרכי העפר והכורכר באזור הררי זה.

בשעת אחר צהריים מאוחרת חזרנו לעיירה ספא. נפרדנו מהמדריכה ויצאנו לשוטט ברחובות העיירה. בין היתר, ביקרנו בשוק הקטן של העיירה שהיה מאוד מאכזב ובפארק קטן. לפתע אנו שומעים בקול חזק, המושמע מאיזה מבנה, את סלין דיון שרה באנגלית את שיר הנושא מהסרט "טיטניק" . עולם קטן. כפר גלובלי.

לינה – מלון Auberge Dang Trung בספא.

יום 17, 4 אוק, יום א' - באק הא Bac Ha 

רכשנו ממנהל המלון שלנו הסעה במיניבוס אל השוק בעיירה באק הא Bac Ha. אם תרצו טיול לשוק של בה קא. בשעת בוקר,המיניבוס התמלא ויצאנו לדרך.זמן הנסיעה מספא לבאק הא כשעה וחצי. הגענו לשוק בספא והמראה היה מהמם. עשרות רבות של נשים ממיעוטים אתניים שונים,לבושים בבגדים צבעוניים יפהפיים. על ראשן מטפחות ראש או צעיף כרוך בצבע מסוים. כל צבע וכל תלבושת מזהה את סוג המיעוט האתני. גם הגברים לבושים בלבוש אתני . סוחרים בירקות,פירות,גרעינים,אורז,ביגוד מסורתי,חלקי ביגוד,תכשיטים,ערימות עצים,תרנגולות,בעלי חיים ועוד ועוד. המקום צבעוני ורוחש פעילות. זה אחד השווקים היפים שהייתי בהם. והייתי בלא מעט. השוק מתנהל ברחבה גדולה בשטח פתוח במרכז העיירה. בצידיו יש חנויות,שגם אליהן נכנסים קונים וקונות. זהו יום שוק שבועי. מגיעים לכאן מכל האזור.

לאחר ביקור של כשעתיים ואולי יותר בשוק,יצאנו בטרק רגלי לביקור מודרך בכפר סמוך לבאק הא . בנתיב ההליכה היו מקומיים רבים בדרכם חזרה מהשוק , או בדרכם אליו. בצידי הדרך פעילות חקלאית. המיניבוס איתו בנו כלל מדריך והוא אמור להביא אותנו בהמשך לתחנת הרכבת של לאו קאי Lao Cai. הלילה חוזרים להאנוי.

בשעה 1530 לערך עזבנו את באק הא, בדרכנו אל תחנת הרכבת של לאו קאי. הרכבת יצאה בשעה 1800 והנסיעה נמשכה 11 שעות.

להלן מספר הערות לטיול באזור ספא:

• לטעמי יש להקדיש לאזור ספא יותר זמן . שלושה ימים זה טוב, אבל רצוי יותר. אין הרבה מקומות כאלה בעולם. זהו איזור כפרי עם מיעוטים אתניים מעניינים שמראות חיי היומיום בו הם מרתקים ומעניינים. כדאי להוסיף עוד יום או ימיים ואולי להגיע מהנוי לספא ברכב בדרך העוברת באזורים כפריים של מיעוטים אתניים.
• בנוסף לשוק יום ראשון בבאק הא Bac Ha , ישנו שוק מרתק נוסף, עליו לא היה ידוע לי ב 1998. הוא נקרא קאן קאו Can Cau. הוא מתקיים ביום שבת. להבנתי, מאוד כדאי לבקר בו, בנוסף לשוק בבאק הא. בוודאי לחובבי צילום כמוני. שוק זה נמצא מרחק של שעה נסיעה מבה קא וכשלוש שעות נסיעה מספא. משמע,מומלץ לבקר בו בשבת, ללון בבאק הא וביום ראשון לבקר בשוק באק הא.
• נאמר לי ואיני יודע אם זה נכון,שהכפרים הנמצאים בקרבה קרובה לעיירה ספא ,נעשו למתוירים ואיבדו מהאוטנטיות שלהם. כדאי לבדוק ואם כן, לחפש חלופות עם סוכנות מקומית.
• נודע לי, כי מנהל המלון הקטן שטיפל ב 1998 בכל צרכינו בספא , דאנג טראנג, הקים מאז מלון חדש בספא,עם 35 חדרים. המלון החדש נושא את אותו שם של המלון בו אנו לנו וגם הוא קרוי על שמו . שם המלון לא השתנה Auberge Dang Trung Hotel . המלון מתפקד גם כסוכנות תיירות ומציע סיורים וטיולים בסביבה, השכרת רכב ועוד. יש בו מסעדה. כתובת האי מייל שלו היא: [email protected] טלפון: 84-20-871-243++ .נמצא ברחוב Cau May בספא. בני משפחה שלי שהו במלון זה בשנת 2005.
• נכון לשנת 2018,מועד כתיבת מאמר זה,יש בספא מספר סוכנויות תיירות, ,המציעות שרותי מדריכים לטרקים בסביבה וגם טיולים מאורגנים בסביבה. מעבר לכך,סביר שיפנו אליכם מקומיים ויציעו לקחת אתכם לבקר בכפרים. סוכנויות תיירות מומלצות לאזור ספא:

http://www.sapadiscoverytours.com

www.sapaochau.com

www.sapasisters.com

www.topastravel.vn

[email protected]

יצוין כי הסוכנויות הראשונה והאחרונה ברשימה,אינן מוכרות דיין ברשת,למיטב ידיעתי . זה עשוי להיות יתרון.

יום 18, 5 אוק' יום ב' – האנוי

הגענו ברכבת להאנוי בשעה 0500 לפנות בוקר. לא היה לנו מלון מוזמן מראש, כפי שלא היה בכל הטיול. לקחנו ריקשה מתחנת הרכבת והבהרנו לרכב, שאנו רוצים לחפש מלון ואפשר שנצטרך לברר במספר מקומות. זאת, עפ"י מידע מוקדם שהיה לנו על מיקום מלונות. כך עשינו. לאחר ביקור בשני מלונות או שלושה,התמקמנו באחד.

קיבלנו את החדר בשעה 0630 לערך והלכנו לישון קמעא.

לפני הצהריים יצאנו לטיול עצמאי בעיר. ביקרנו עצמאית באתרים הבאים:

• Revolutionary Museum- מוזיאון המהפיכה.
• One Pillar Pagoda
• Hoan Kleim Lake –
• Ho Chi Minh's Mausoleum
• Long Bien Bridge

לינה – Camellia Hotel, האנוי. המלון היה במרכז ,מרחק 4 דקות מקווין קפה ששימש לנו כסוכנות תיירות. כתובת המלון : Luong Ngoc Quyan, Hoan district,Hanoi 13 . הכתובת נמסרת כאן,משום שיש עוד מלון בשם זה,באותה בעלות בכתובת אחרת והוא פחות טוב.

יום 19, 6 אוק' – יום ג' - האנוי 

היום ביקרנו עצמאית ברחובות הרובע העתיק של האנוי. כל רחוב ובעלי המקצוע שלו. אזור יפה לביקור. גם בהאנוי ביקרנו בחנויות אנטיק ודברי אומנות. גם כאן לא יצאנו בידיים ריקות. ונהננו.

מעבר לכך, ביקרנו גם במוזיאון הנשים הויטנאמיות Vietnamese Women's Museum.מוזיאון

מעניין. בשעת ערב צפינו במופע של תאטרון בובות מסורתי, המשלב מוסיקה ויטנאמית מסורתית.

לינה – Camellia Hotel, האנוי.

יום 20, 7 אוק' – האנוי-בנגקוק

טסנו עם חברת התעופה הויטנאמית מהאנוי לבנגקוק. שהינו בבנגקוק חמישה ימים . בשנת 1998 העיר לא היתה מפותחת ומודרנית ,כפי שהיא היום. ההתניידות בה היתה עם טוק טוק (תלת אופנוע מקורה). לנו במלון מרידיאן ובמלון שנגרילה היפהפה. ארוחת הבראנץ' בשנגרילה ביום ראשון, היא משהו שיש לשאוף אליו.

הערות לסיום

• המלונות בהם לנו בטיול זה, שקיימנו ב 1998,אינם רלבנטיים למטייל היום. תשתית המלונות בויטנאם שופרה פלאים והאפשרויות ללינה במלונות טובים ומצוינים הן רבות. יש להתעדכן בהמלצות ברשת ובספרי התיירות.
• מאז 1998,מועד בו בוצע טיול זה,נוספו אתרים לביקור בחלק מיעדי הטיול המוזכרים. מומלץ להתעדכן.
• ויזה- היום ניתן להוציא ויזה בקלות לויטנאם. יש יחסים דיפלומטיים ,יש שגרירות ויש אתר אינטרנט. הנה קישור להוצאת ויזה לבאים לויטנאם בטיסה .

https://www.israel-vietnam.com/?gclid=Cj0KCQjw_ZrXBRDXARIsAA8KauQIa0I5N1AIzj3Np0pNTK-oS3_2GxPBA2mVMvWEcHt9bMus81AqCVEaApZUEALw_wcB

• כשאנו טיילנו לויטנאם ב 1998,לא היו יחסים דיפלומטיים עם ישראל והדרך להוצאת ויזה חייבה שהות בבנגקוק של מספר ימים והוצאת ויזה משגרירות ויטנאם בבנגקוק. למזלי, הסתייעתי בחבר הפועל בתחום התיירות . בסיועו שלחתי מישראל את הדרכונים לסוכנות תיירות בבנגקוק עם פדקס והיא הוציאה עבורי הויזה ושלחה הדרכונים חזרה אלינו עם הויזה (עם פדקס). זה עלה X דולרים , אבל היה כדאי.

• כאמור,הטיול בוצע ב 1998, אולם המסלול שלו רלבנטי גם היום. לטעמי זהו המסלול לטיול קלאסי בויטנאם. ידוע לי שהיום מוצעים טיולים של 12 עד 15 יום ברוטו בויטנאם, המשקיעים יותר ימים בהרי הצפון והמרכז. מטבע הדברים מוותרים על מקומות אחרים.
• מי שזמנו קצר, יכול לוותר על הימים בדאלאת –ניה טראנג ולהגיע ישירות מהו צ'י מין סיטי להו יאן. הביקור בהואה, גם הוא אינו חובה. אבל אם תעשו את המסלול הקלאסי המלא ,כפי שנעשה כאן,מובטח שתראו יותר פנים של ויטנאם ותכירו אותה יותר לעומק.

נכתב ע"י עמיקם שוב-עמי Amikan Shuv-Ami