הקדמה
לחובבי מסעות גאוגרפיים, בעקבות תרבות ואורחות חיים אחרים, מזומנת הזדמנות נדירה לגלות ולחוות שבטים וקבוצות אתניות מרתקות במדינת נמיביה שבאפריקה. אחת מקבוצות אלה הם בני שבט הבושמנים Bushmen, אחד משבטי הלקטים ציידים האחרונים שנותרו על פני כדור הארץ.
הבושמנים בנמיביה הם קהילה ייחודית ועתיקה, המשלבת מסורות קדומות ואורח חיים פשוט המחובר לטבע. ביקור בכפריהם מספק חוויה מלמדת ומרגשת, המספקת הצצה לחיים של אחד העמים העתיקים ביותר בעולם. שמירה על כבוד לתרבותם ולסביבתם היא מפתח לחוויה מהנה ולתרומה להמשכיות אורח חייהם המיוחד.
הבושמנים מהווים חלק מאוכלוסיית נמיביה המגוונת.
אוכלוסיית נמיביה שבאפריקה היא דלילה יחסית ומונה כשלושה מיליון נפש (עדכני לשנת 2023). אוכלוסייה זו מתגוררת בשטח הגדול פי 37 משטח מדינת ישראל. מרבית הקבוצות האתניות המעניינות במדינה זו שוכנות באזורי פריפריה מדבריים, הרחק ממרכז המדינה.
בין הקבוצות האתניות המעניינות בנמיביה אציין את:
· שבט הימבה Himba (כ־50 אלף נפש). ראו מאמר https://www.lametayel.co.il/posts/5d7079
· בושמנים Bushmen/San (כ 27 אלף נפש (.
· הררו Herero ( כ 200-150 אלף).
· דמארה Damara ( כ 150 אלף נפש).
· זמבה Zemba (20-10 אלף נפש).
· נאמה Nama (70-60 אלף נפש).
· טג'ימבה Tjimba (10-5 אלף נפש).
· קויקו Khoikhoi שאינם נאמה (15-10 אלף נפש).
הנתונים המספריים אודות מספר הנפשות לעיל עדכניים לשנת 2023. הנתונים המספריים של ההררו אינם כוללים את שבטי ההימבה והזמבה שבטים שהשתייכו בעבר להררו. הנאמה משתייכים לקבוצה האתנית של קויקו ומהווים את מרביתה. בחרתי להציג קבוצה זו בנפרד לאור מאפיינים הייחודיים לה, עליהן לא נתעכב כאן.
סקירה זו עוסקת בשבט הבושמנים בנמיביה, תוך התמקדות בקהילות הבושמנים בארץ הבושמנים Bushmanland בצפון מזרח נמיביה. זאת, אף שישנם כפרי בושמנים גם בדרום המדינה (דרומית לווינדהוק).
נעסוק במאפיינים של קבוצה זו, תרבותה ואורח חייה. כמו כן, מוצג בהמשך מידע שימושי אודות אפשרויות הביקור בכפרי הבושמנים במדינה זו.
סקירה זו נכתבה בדצמבר 2024 ומתבססת על מסע עצמאי שערכנו רעייתי ואני בנמיביה כולל אצל שבט הבושמנים בשנת 2004, כמו גם על מחקר אודות שבט זה, עדכני לשנת 2024.
סקירות נוספות העוסקות באפשרויות הטיול במדינת נמיביה שבאפריקה ראו בבלוג זה, כדלקמן:
· נמיביה-מדריך מקיף https://www.lametayel.co.il/posts/7d41e4
· נמיביה-תכנית טיול https://www.lametayel.co.il/posts/4de10r
· נמיביה -יומן טיול 18 יום https://www.lametayel.co.il/posts/r29o4o
· הימבה-שבט מרתק בנמיביה https://www.lametayel.co.il/posts/5d7079
מי הם הבושמנים Bushmen בנמיביה?
שבט הבושמנים בנמיביה, הוא מהקבוצות האתניות העתיקות ביותר בעולם. הבושמנים נחשבים לצאצאים ישירים של אוכלוסיית האדם הקדומה. בני שבט זה חיים במספר ממדינות דרום אפריקה, באזורי מדבר קלהארי שבנמיביה, (מערב הקלהארי) בוטסואנה ודרום אפריקה (וגם בזמביה וזימבבואה). הם מתאפיינים בתרבות ייחודית, מסורות עתיקות ואורח חיים המבוסס על חיים בהרמוניה עם הטבע.
המונח "בושמנים" הוא תרגום לאנגלית של המונח ההולנדי "Bosjesman" , שמשמעותו "אנשי הסבך" או "אנשים החיים בין השיחים" . הוא ניתן לבני שבט זה על ידי המתיישבים האירופאים בדרום אפריקה (בעיקר בורים) במאה ה-17. זאת, בהתייחס לאורח חייהם הנוודי ולסביבה הטבעית שבה חיו – אזורי מדבר וסוואנה המאופיינים בצמחייה נמוכה.
עם הזמן, המונח הפך לתיאור כולל לקבוצות האתניות הילידיות בדרום אפריקה, שחלקו אורח חיים דומה. כיום, נעשה שימוש גם בשם "סאן" " (San) המתייחס לבושמנים והנחשב למקובל יותר.
האוכלוסייה הכוללת של הבושמנים בנמיביה מוערכת בכ-27,000 איש. קשה להתחקות אחר מספרם המדויק, זאת בשל עזיבת צעירים לערים או מעבר לכפרים אחרים.
רוב בני הבושמנים, כמו הקבוצה האתנית של הסאן אליהם הם משתייכים, הם בעלי צבע עור כהה, המתאים לתנאי האקלים החם ויבש של אזור המדבר בו הם חיים. לרוב הגברים והנשים יש שיער כהה, חלק או מעט גלי. אצל הגברים השיער בדרך כלל קצר ומקורזל .
אורח החיים ותרבות הבושמנים
הבושמנים החיים בצפון-מזרח נמיביה, במיוחד בשמורות כמו ניאיי ניאיי וסביבת צומקווה (Tsumkwe), משתייכים בעיקר לתת-הקבוצה Ju/'Hoansi . להם אורח חיים ייחודי, המשלב מסורות עתיקות עם הסתגלות למציאות המודרנית. תרבותם מושרשת באורח חיים המבוסס על ציד, ליקוט, קשר עמוק עם הטבע, ואמונה ברוחניות פשוטה אך עשירה.
אזור המחייה של הבושמנים בצפון מזרח נמיביה נקרא "ארץ הבושמנים" Bushmanland. גודלו של אזור זה הוא כ־9,000 קמ"ר (כ 40% משטח מדינת ישראל) ומתגוררים בו כ 6500 נפש בכפרים קטנים.
מגדרית, לגברים ולנשים תפקידים שונים. הגברים אחראים על ציד, הגנה על הקהילה, והכנת כלי נשק. לציד של חיות קטנות, כמו אנטילופות, ארנבות וציפורים. הם משתמשים בקשתות עם חצים מורעלים (עשויים מרעלים טבעיים שמקורם בצמחים ובחרקים), אותם הם מייצרים בעצמם. בנוסף, הם מייצרים לצורכיהם חניתות וכלי חפירה המשמשים אותם בציד ובליקוט. הציד נעשה לרוב בקבוצות קטנות של גברים, היוצאים מהכפר למשך מספר שעות עד ימים, זאת בתלות המרחק ובכמות החיות הזמינות לציד. הגברים משתתפים גם בבנייה ותחזוקה של בקתות המגורים העשויים מענפים, קש וחומרים טבעיים שנמצאים בסביבה.
הליקוט נעשה על ידי הנשים. הוא כולל בעיקר ליקוט של שורשים, פקעות, פירות בר, דבש, וצמחי מרפא. הליקוט מספק את עיקר התזונה של המשפחה, ולכן תפקיד זה מעניק לנשים חשיבות קריטית בחיי הקהילה. הליקוט כולל מזון מן הצומח כמו פקעת המונגונגו (Mongongo nut) המהווה חלק עיקרי ממזונם של הבושמנים. המזון אינו מעובד והכנתו מתבצעת בבישול באש פתוחה או ייבוש לשימור. בנוסף, הנשים אחראיות על גידול הילדים, על תחזוקה שוטפת של בקתות המגורים ואיסוף מים. הנשים ממלאות תפקיד מרכזי גם בטקסים ובמסורות. ריקודים וטקסי ריפוי הם חלק בלתי נפרד מחייהן. הן נחשבות למרפאות ולבעלות ידע עשיר בצמחי מרפא. בנוסף, סיפורי עם ומיתוסים מועברים מדור לדור לעיתים קרובות דרך הנשים, המופקדות על חינוך הילדים והעברתם לערכי הקהילה.
למרות החלוקה המגדרית הנ"ל, הבושמנים ידועים בגישתם השוויונית יחסית, שבה תרומתו של כל אחד נחשבת משמעותית. לנשים ולגברים יש הזדמנויות דומות להביע דעה בנושאים קהילתיים, ונשים משתתפות בהחלטות חשובות הנוגעות למשפחה ולחיי הקהילה. עם זאת, לגברים יש לרוב תפקידים מובילים במועצות קהילתיות או בקבלת החלטות הנוגעות לציד, לחלוקת משאבים ולפתרון סכסוכים.
בעידן המודרני, גברים בושמנים נאלצים להתמודד עם שינויים מהותיים באורח חייהם. ירידה בזמינות החיות לציד, לחץ מצד החברה המודרנית וקשיים במעבר לחיים עירוניים, משנים את תפקידיהם המסורתיים. חלקם מאבדים את זהותם המסורתית, כאשר הם נאלצים לעבוד בעבודות מזדמנות או לנטוש את כפריהם לטובת חיי העיר. על רקע זה, מתקיימות יוזמות חינוכיות לשימור תרבותי, המתמקדות, בין היתר, בהחזרת תחושת הערך העצמי לגברים, תוך שימור המסורות והתאמתן לעידן המודרני.
הבושמנים מקיימים חיי קהילה בכפרים קטנים. הכפרים מורכבים מקבוצות של מספר משפחות הקרובות זו לזו מבחינה חברתית או משפחתית. כל קבוצה מורכבת ממספר משפחות שמתקיימות ומבצעות יחד משימות יומיומיות של ציד, ליקוט ואכילה. הארגון החברתי, לרוב, מתמקד בקשר הדוק בין חברי הקבוצה, כאשר כל אחד תורם את חלקו לצרכים הקולקטיביים של הקבוצה.
ההחלטות בקהילה מתקבלות באופן שיתופי, כשהמנהיגים נבחרים לפי גיל וניסיון. הם חולקים ביניהם בקהילה משאבים בצורה שוויונית וישנה חלוקה ברורה של משימות יומיומיות.
גודל כפרי הבושמנים שונה מכפר אחד למשנהו. כפרים קטנים מונים 50-30 נפש. בכפרים גדולים יותר
(כמו מקורי Makuri למשל) מספר התושבים הוא 100-50 נפש ולעיתים עד 200 נפש. העיירה טוסמקווה היא היישוב הגדול באזור ארץ הבושמנים ובה כ 500 נפש.
הבושמנים מתגוררים בבקתות זמניות, עשויות מענפי עצים, קש וצמחייה מקומית. מבנה מגורים פשוט זה מאפשר להם להתנייד בקלות, אם יש צורך לעבור למיקום אחר מסיבות שונות,כגון ציד או ליקוט.
הדת של הבושמנים היא אמונה בטבע, ברוחות, ובכוחות עליונים. אלה המשפיעים על חיי היום-יום שלהם. הם רואים את העולם כרשת של קשרים בין האדם, החיות, הצומח והרוחות. הם מאמינים באלים רוחניים, הנמצאים באדמה, בשמיים ובטב. עהבושמנים מאמינים בקיום רוחות של אבות קדמונים וכוחות על-טבעיים. הם מאמינים ברוחניות המבוססת על כוחות טבע וחוויות מיסטיות. האמונה הדתית נשענת על פולחנים של סגידה לרוחות ולקשר עם החיות שהם צדים. הבושמנים מאמינים כי צייד טוב תלוי בחסד של הרוחות, וכי יש להילחם על צייד מוצלח.
לבושמנים טקסים מסורתיים הכוללים, בין היתר, ריקודים סביב המדורה, בהם חלקם נכנסים ל"מצבי טראנס" המשמשים לתקשור עם הרוחות ולריפוי. לריקודי הטראנס מקום חשוב בתרבות הבושמנים. הם משמשים גם לגירוש רוחות רעות, ולחיזוק הקהילה.
בשבטי הבושמנים ישנם שמאנים (הנקראים גם "המרפאים") האחראים על הטקסים הדתיים ועל ריפוי הקהילה. השמאנים הם אנשי רוח המבצעים פולחנים כדי להתחבר עם הרוחות ולקבל מהם ברכה או ייעוץ, ולעיתים גם לרפא מחלות. השמאנים אחראים על הפן הרוחני. הם מבצעים טקסים לשם ריפוי, התקרבות לרוחות, או לעיתים גם כסיוע במצבים של ציד. הם מקיימים טקסים מיוחדים שכוללים ריקודים מזורזים, צלילים מיוחדים, ולעיתים גם צריכת חומרים טבעיים המשפיעים על מצב התודעה (כגון צמחי מרפא). יצוין, כי בתרבות הבושמנים אין הקרבת קורבנות (תופעה הקיימת עד היום בקרב שבטים מסוימים באפריקה, כגון שבט הדוגון במאלי).
רפואה מסורתית מקיימת את הבושמנים. הם משתמשים בצמחי מרפא מקומיים לריפוי מחלות. השמאנים הם הרופאים המסורתיים ולהם מעמד מרכזי בקהילה הבושמנית. הם משתמשים בידע עתיק לטיפול במחלות, באמצעות צמחים וטקסי טראנס.
תוחלת החיים הממוצעת של גברים ונשים בחברה הבושמנית בנמיביה נעה בין 35 ל-45 שנה (עדכני לשנת 2020) . עם זאת, ישנם המגיעים לגיל מבוגר יותר. תוחלת החיים מושפעת מגורמים סביבתיים הקשורים לתנאי החיים הקשים במדבר ומגורמים כמו זמינות ואיכות המזון והמים, זיהומים ומחלות ללא טיפול רפואי מודרני .
בכפרי הבושמנים בנמיביה, בדרך כלל אין בתי קברות ובדרך כלל אין מצבות, אין ציון שמות הנפטרים ואין שימוש בסמלים ליד מקום הקבורה. המתים נקברים באדמה ליד ביתם או בשטח פתוח. לא תמיד יש סימן ברור של מקום הקבר. כאשר אנשים מתים, בני המשפחה והקהילה עשויים לזכור את המת דרך סיפורים, טקסים, או ריקודים לזכרו, אך אלו אינם מתבצעים ליד קברו של המת.
התא המשפחתי הבסיסי בקהילות הבושמנים מורכב מזוג נשוי וילדיהם, אך הקהילה הרחבה נחשבת כחלק בלתי נפרד מהמשפחה. מרכיב מרכזי בתרבות הבושמנים, הוא שיתוף משאבים וכך המשפחה המורחבת כולה לוקחת חלק בגידול הילדים של בני המשפחה. הילדים מקבלים עצמאות מגיל צעיר ומשתתפים בחיי היומיום של הקהילה, כמו ליקוט צמחים או סיוע במשימות בסיסיות. טקסי בגרות נערכים כשילדים מגיעים לגיל הבגרות והם כוללים טקסי מעבר כמו חניכת ציידים צעירים.
חיי המשפחה כוללים נישואין וגירושין. הנישואין נקבעים על ידי ההורים אך דורשים את הסכמת בני הזוג. רוב הנישואין הם מונוגמיים. הגירושין מקובלים, ובן הזוג שנעזב רשאי להינשא מחדש. פוליגמיה קיימת בקרב חלק מהקהילות, אך היא אינה נפוצה כמו בתרבויות אחרות באפריקה. לנשים נשואות יש חופש יחסי בקשרים מיניים. בקהילות רבות קיימת גמישות מינית, אך היא תלויה בהסכמה חברתית ובקשרי האמון בין בני הזוג. יחסי מין מחוץ לנישואין אינם נתפסים בהכרח כבעיה מוסרית, כל עוד הם נעשים בהבנה ובהסכמה הדדית.
הבושמנים חיים בתנאים צחיחים וחמים, ולכן הלבוש שלהם פשוט ומינימלי, המתאים לאורח חיים של ציידים-לקטים במדבר. הביגוד ממלא צורך פונקציונלי של הגנה מהחום ומהשמש. לביגוד הם משתמשים בעיקר בעורות בעלי חיים ובחומרים טבעיים. לעיתים הם מקשטים עצמם בתכשיטים, קעקועים וגם צלקות, שהם חלק בלתי נפרד מהתרבות ומהמסורת שלהם.
את התכשיטים הבושמנים מייצרים באמצעות חוטים, חרוזים, ועצמות של בעלי חיים. תכשיטים אלה עשויים לכלול קישורים על הידיים, הצוואר, והירך. הם נחשבים לעיתים כפריטים המצביעים על מעמד חברתי או גיל. הקעקועים על הגוף, כמו גם צילוק העור נעשים כחלק מפולחנים דתיים, כסמל השתייכות לקבוצה או כביטוי לשלבים מסוימים בחיים (למשל, הגעה לגיל ההתבגרות). הצלקות מעוצבות ונעשות לעיתים בסכין או על ידי חפץ חם. יש להם משמעות רוחנית ותרבותית.
מסורת עתיקה של הבושמנים היא ציור על סלעים. אומנות ציור זו נועדה לבטא ולתעד את עולמם הרוחני, הפולחני והיומיומי ולהעביר ידע אודותיו. בציורים אלה הם מתארים חיות, אנשים, סמלים גאומטריים וסצינות מחיי היום-יום. דוגמא מוחשית לציורי הסלע של בושמנים, אשר נעשו ע"י בושמנים לפני
6,000-2,000 שנים (ואפשר גם לפני 10,000 שנים) נמצאת בטוויפלפונטין Twyfelfontein שבצפון מערב נמיביה, שם מצוי אתר של סלעים ובו כ־2500 ציורים מסוג זה. רוב הדימויים הציוריים נחרטו בסלע, וחלק צוירו בצבעים טבעיים. החריטות נעשו באמצעות אבנים חדות, והן כוללות קווים מדויקים ותיאורים מופשטים. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית (2007).
שבטי הבושמנים, המוכרים גם כסאן (San), מתגוררים בעיקר באזורים כפריים ומבודדים בנמיביה. החינוך בקהילות אלו הוא נושא מאתגר ומורכב, המשלב מסורות עתיקות עם ניסיונות של ממשלת נמיביה וארגונים בין-לאומיים לשלב את הבושמנים במערכת החינוך המודרנית.
החינוך המסורתי בקרב הבושמנים מבוסס על למידה לא פורמלית שהועברה מדור לדור. למידה דרך חיקוי, בה הילדים לומדים על הציד, הליקוט, המוזיקה, הריקודים והשימוש בצמחי מרפא על ידי צפייה במבוגרים והשתתפות פעילה בחיי הקהילה. ילדים נחשפים מגיל צעיר למיומנויות בסיסיות כמו הכנת כלים, הדלקת אש וציד, החיוניים להישרדות במדבר קלהארי. בנוסף, ידע תרבותי והיסטורי מועבר לילדים באמצעות סיפורים, שירים וריקודים, המסבירים את ההיסטוריה, המיתולוגיה והחוקים החברתיים של הקהילה.
ממשלת נמיביה מתקשה להנחיל לכפרי הבושמנים מערכת חינוך מודרנית. בין היתר, משום שהיא אינה משקפת את התרבות, המסורת ואורח החיים של הבושמנים ובהשפעת הבידוד הגאוגרפי. בתי הספר המודרניים נמצאים בעיירות גדולות, דבר שמחייב את הילדים ללכת מרחקים ארוכים או להתגורר בפנימיות. שפת ההוראה בבתי הספר היא בדרך כלל אנגלית או אפריקאנס, בעוד שלבושמנים שפות יחודיות משלהם. אלה מקשים על השתלבות הבושמנים במערכת חינוך מודרנית ויצרים ניכור מצדם. עם זאת, נעשים מאמצים לשלב את שפות הבושמנים בתכנית הלימודים וקיימת פעילות של ארגונים בין לאומיים לסייע בהכשרת מורים, לספק מלגות ותמיכה כלכלית לילדים היוצאים לבתי ספר מחוץ לכפר ואף בבניית בתי ספר. יש מקרים בהם מופעלים גם בתי ספר ניידים. עם זאת, שיעור הנשירה ממערכות חינוך אלה הוא גבוה.
לסיכום – תהליכים מודרניים המתקיימים באפריקה ובנמיביה מהווים אתגר לאורח החיים הבושמני המסורתי . ממשלת נמיביה מעוניינת לשלב את הבושמנים במערכת החינוך והבריאות של המדינה ואף ליישבם ולהניעם לעסוק בחקלאות. גם תנועת התיירות מאתגרת – מחד היא מספקת הכנסה לכפרי הבושמנים ומאידך עלולה להיות לה השפעה מזיקה לשימור התרבות והמסורת.
היכן שוכנים הבושמנים של נמיביה ?
הבושמנים בנמיביה חיים בעיקר בצפון מזרח המדינה באזור הקרוי "ארץ הבושמנים" Bushmanland, כ 250 ק"מ מזרחית מגרוטפונטיין Grootfontein , באזור צומקווה ושמורת ניאיי ניאיי Nyae Nyae Conservancy. בושמנים חיים גם באזורים אחרים בנמיביה, אולם הריכוז העיקרי הוא ב"ארץ הבושמנים". הם מתגוררים בכפרים המפוזרים באזורים נידחים של מדבר. שם הם מתפרנסים בעיקר מציד, ליקוט וחקלאות זעירה . בכל כפר חיים בדרך כלל 50-30 נפש. יש כפרים בהם גם מעל 100 נפש
אזור זה הוא מדבר קלהארי המערבי. הוא מתאפיין בשטחים פתוחים וריקים, עם דיונות חוליות, סוואנות ( שטחי עשב נרחבים, עם שיחים, ועצים פזורים) ושטחי מדבר נרחבים. מדובר באזורים חמים ויבשים עם מעט מאוד משקעים. האקלים מדברי בו החום בשעות היום גבוה, במיוחד בקיץ המקומי.
החיים במדבר והבידוד הגאוגרפי באזור נידח זה, מסייעים בשימור אורח חיים מסורתי אצל קהילות מקומיות כמו הבושמנים בנמיביה.
הבושמנים בנמיביה משתייכים לקבוצה אתנית המכונה "סאן" San. קבוצה שהיא שם גג לכל קבוצות הבושמנים בדרום אפריקה. עם זאת, ישנן תתי-קבוצות רבות בתוך הקבוצה הרחבה הזו. כל תת-קבוצה מאופיינת בדיאלקטים משלה, מנהגים ייחודיים ואורח חיים מסוים..
תתי-קבוצות בולטות של הסאן בנמיביה הן::
ג'ו הואנסי Ju/'Hoansi – תת-קבוצה מרכזית, המתגוררת בכפרים קטנים בעיקר באזור צומקווה Tsumkwe ובשמורת ניאיי ניאיי Nyae Nyae Conservancy. תרבותם נחשבת לאחת מהנחקרות ביותר. בני ג'ו הואנסי שומרים על אורח החיים המסורתי הכולל ציד וליקוט, לצד מעורבות בפרויקטים של שימור המסורת ותיירות. דוברים את שפת Juǀʼhoan .
-
אי קום IKUNG – תת קבוצה נוספת, הנקראת גם Juǀʼhoansi Kung, גם היא מתגוררת בעיקר באזור צומקווה ושמורת Nyae Nyae ובדרום-מזרח אנגולה, בסביבה המדברית-סוואנית של אזור קלהארי. הם שומרים על אורח החיים של לקטים וציידים. הם גם קשורים וקרובים במהותם לתת הקבוצה שהוזכרה לעיל ה-Ju/'Hoansi ודוברים את אותה שפה הנקראת Juǀʼhoan, שהיא שפה עם קליקים.
האי אום Hai Om– בני תת-קבוצה אתנית זו ( נקראת גם גם Haiom או Om) אף הם מתגוררים סמוך לצומקווה וכן בשמורת אטושה Etosha. הם דוברים את השפה !Xóõ, שהיא אחת השפות בעלת הצלילים הייחודיים של קליקים. בעבר הם היו ציידים ורועים. היום הם מעורבים בפעילויות של חקלאות ותיירות.
במאות השנים האחרונות קבוצות הסאן עברו שינויים באורח חייהם. זאת, במיוחד עם הגעת האוכלוסיות האירופיות לאפריקה. במקרים רבים, חלק מקבוצות ה-San השתלבו בתרבויות אחרות, לעיתים עבדו כעבדים, או הועסקו בעבודות חקלאיות. אך למרות זאת, רבים מהם שמרו על אורח חייהם המסורתי, במיוחד במדבריות של נמיביה, בוטסואנה ודרום אפריקה.
שמורת ניאיי ניאיי היא דוגמא לשינוי שחל בחיי הבושמנים בנמיביה. השמורה מנוהלת ממשלתית, בשיתוף פעולה עם הבושמנים המקומיים, הזוכים להכנסות מתיירות ומפרויקטים של שימור. פרויקטים אלה כוללים שימור תרבותי, סביבתי וכלכלי. הפרויקטים מתמקדים בשימור אורח החיים המסורתי של קהילת הבושמנים (Ju/'Hoansi), , שיקום הסביבה המקומית, ושמירה על המגוון הביולוגי הייחודי באזור
שימור התרבות ואורח החיים המסורתי מתבטא בפרויקטים שמטרתם להבטיח שהדור הצעיר של הבושמנים ימשיך לרכוש מיומנויות מסורתיות כמו ציד, ליקוט, רפואה טבעית, ומלאכות יד. בנוסף, גם תיעוד של השפה והתרבות המקומית, כדי למנוע את אובדן המורשת התרבותית. שימור הסביבה מתבטא בפרויקטים לניהול מקורות מים ושמירה על צמחייה מקומית, כולל צמחי מרפא נדירים, שיקום שטחים ומקומות שנפגעו ושימור בעלי חיים מסוימים. בשמורה מתקיימים גם פרויקטים של מחקר מדעי לחקר השפות והתרבות של הבושמנים בשיתוף גורמים שונים בעולם.
בנוסף, מתקיימת פעילות לעידוד התיירות לאזור שמורת ניאיי ניאיי ולאזור שסביב צומקווה. פעילות זו כוללת ביצוע סיורי לתיירים בכפרים, הכשרת מדריכים מקומיים, הקמת מחנות (קמפס) מחומרי בנייה מקומיים ללינת תיירים ושימוש בהכנסות מתיירות לפיתוח תשתיות ולמטרות חינוך ובריאות.
פתיחות הבושמנים לתיירים
מספר התיירים המבקרים בנמיביה עמד ב־2023 על כ־900 אלף תיירים (טרום קורונה היו כ 1.5 מיליון תיירים בנמיביה בכל אחת מהשנים 2019,2018). מרבית התיירים הם מארצות אפריקה השכנות. מתוכם אלפים בודדים מגיעים לבקר את הבושמנים בכפריהם. המספר המדויק של המברים אינו ידוע והוא מוערך בין אלפיים לחמשת אלפים תיירים בשנה. מיעוט המבקרים נובע כנראה מהריחוק והבידוד הגאוגרפי של הבושמנים מאטרקציות התיירות העיקריות בנמיביה וגם משום היעדר תשתית תיירות מספקת בארץ הבושמנים.
הבושמנים ובעיקר בני ה Ju/'Hoansi בצפון מזרח המדינה, התחילו להיות מעורבים בתחום התיירות בשנים האחרונות. הם מעוניינים בתועלת הכלכלית עבורם מהגעת תיירים. המעורבות של הבושמנים בתיירות מתבצעת בדרך כלל בצורה שתשמור על אורח החיים המסורתי שלהם.
הבושמנים משווקים את תרבותם כחווית תיירות ייחודית שבה מתאפשר לתיירים לחוות בכפריהם חיבור לתרבות עתיקה, קשר עם הטבע ויכולת הישרדות במדבר. הם מציעים לתיירים ללון לילה או שניים באוהלים עם בני השבט בכפר, על מנת לחוות את אורח החיים שלהם מקרוב. זו חוויה מיוחדת ובלתי נשכחת. במהלך השהות, המבקרים יכולים להשתתף בטקסים רוחניים, לשוחח עם בני השבט ולצפות בטכניקות הישרדות, כמו ציד באמצעות חיצים וקשתות או זיהוי צמחי מאכל.
הבושמנים מציעים סיורים מודרכים לתיירים המבקרים בכפריהם. במהלך הסיורים, הם מציגים את אורח החיים המסורתי הכולל ציד ולקט, הכנת מזון, בניית אוהלים, טקסים רוחניים, שירה וריקודים. הסיורים יכולים להימשך מספר שעות או מספר ימים, הכל לפי העניין והזמן העומד לרשות התיירים. במהלך הסיור, התיירים מקבלים הדרכה אישית מצד בני השבט, במסגרתה הם נחשפים לתרבות, האמונות הדתיות והמנהגים המקומיים.
הביקור והשהייה בכפרי הבושמנים הם בתשלום. המחיר יכול להשתנות ממקום למקום, אך בדרך כלל הוא שווה ערך לכמה עשרות דולרים ליום לאדם. המחיר משתנה בהתאם לעונה, בקיבולת המבקרים בכפר ומשך זמן הביקור. הכסף המתקבל מאפשר לקהילה הבושמנית לממן פרויקטים קהילתיים, כמו בניית מבנים קהילתיים, שיפור תשתיות, או עזרה בשימור התרבות. לפעמים תיירים תורמים ישירות למיזמים אלו או משתתפים בפעילויות שנועדו לשמר את אורח החיים המסורתי.
בנוסף, הבושמנים מייצרים ומוכרים עבודות מלאכת יד, כמו סלים, תכשיטים, חפצים מעץ וחרוזים, עבודות קרמיקה, ועוד. אלה נעשים בעבודת יד ומכילים דימויים ומוטיבים מסורתיים של השבט. התיירים יכולים לרכוש את המוצרים הללו כמתנות או מזכרות מהביקור, וההכנסות מאלה ניתנות ישירות לבני השבט.
חלק מהכפרים הבושמניים מקיימים שיתופי פעולה עם סוכנויות תיירות מקומיות ועם סיורים מאורגנים בנמיביה. הללו מביאים קבוצות תיירים למקומות כמו Tsumkwe או לכפר לדוגמא Living Museum of the Ju/'Hoansi .
התיירות מאפשרת לכפרי הבושמנים הכנסה ואפשרות קיום שאינה תלויה רק בצייד וליקוט. עם זאת, תנועת התיירות עלולה גם להוות אתגר בפני שימור המסורת והתרבות הבושמנית.
מדוע מומלץ לבקר את הבושמנים ?
ביקור בכפרי הבושמנים בצפון מזרח נמיביה, מזמן חוויה ייחודית המשלבת תרבות עשירה, אורח חיים מסורתי, טבע קסום ופעילויות אינטראקטיביות עם המקומיים.
הבושמנים ובמיוחד בני ה Ju/'Hoansi , הם מאחרוני קבוצות הציידים-לקטים האחרונות בעולם. ביקור אצלם מאפשר ללמוד על אורח החיים המסורתי, הכולל ציד, ליקוט ופעילויות יומיומיות שמקשרות את בני השבט לאדמה ולסביבה בצורה בלתי אמצעית. הביקור מספק הזדמנות נדירה להתנסות בפעילויות מסורתיות כמו ציד עם חיצים ורעלים, ליקוט צמחים ולמידה על השימושים הרפואיים שלהם, וכן הכנת כלים ובקתות מחסה.
במהלך ביקור בכפרי הבושמנים תיירים יכולים לחוות טקסים דתיים, ריקודים פולחניים, שירה ומנהגים שקשורים לרוחניות ולקשר עם הטבע. חוויה של היכרות עם תרבות עשירה, שמרביתה לא נראית במקומות אחרים בעולם.
ביקור באזור זה חשוב שיכלול ביקור בכפר לדוגמא, שהוא מוזיאון חי, הקרוי Living Museum of the Ju/'Hoansi. בכפר זה מוצעים סיורים מודרכים על ידי בני השבט, בהם ניתן ללמוד על ההיסטוריה המקומית, המנהגים, האמונות ותרבות השבט, ונהנים מהדרכה ישירה ומאינטראקציה עם אנשי השבט.
ביקור בכפרים של הבושמנים מסייע לתמוך כלכלית בקהילות המקומיות. זהו מקור חשוב להכנסות העוזרות בשימור התרבות ופיתוח המקומות בהם הם חיים. הביקור מאפשר לתיירים גם לראות כיצד מתמודד השבט עם האתגרים המודרניים תוך שמירה על המסורת.
מעבר לאמור לעיל, צפון מזרח נמיביה מציע נופים יפים של חולות אדומים, שטחים פתוחים ופארקים טבעיים. ביקור באזור מאפשר ליהנות מהטבע המגוון של נמיביה, כולל הצומח והחי המקומי, כגון אנטילופות, ג'ירפות ודומיהם.
מתי לבקר?
התקופה הטובה ביותר לבקר את הבושמנים בצפון מזרח נמיביה היא במהלך העונה היבשה, שהיא בין החודשים מאי לאוקטובר. בתקופה זו מזג האוויר נעים והטמפרטורות נוחות וקרירות, בעיקר בלילה.
עונת הגשמים היא בחודשים נובמבר עד אפריל. בתקופה זו יכול להיות קשה להגיע לכפרים המרוחקים כמו צומקווה Tsumkwe, בגלל השיטפונות והבוץ בכבישים הבלתי סלולים באזור. בעונה היבשה, יש פחות סיכון לבעיות בדרכים. בעונת הגשמים הסיכון ממחלות טרופיות כגון מלריה עולה בגלל מים עומדים.
כיצד לבקר את כפרי הבושמנים?
כאמור, כפרי הבושמנים מרוכזים באזור העיירה צומקווה Tsumkwe ,המצויה בלב ארץ הבושמנים Bushmanland (כך גם נקרא אזור הבושמנים בצפון מזרח נמיביה), וכן בשמורת ניאה ניאה Nyae Nyae Conservancy הקרובה. צומקווה מהווה מרכז לכפרי הבושמנים באזור ובה ממוקמת הנהלת שמורת ניאיי נאיי, ובה מצויים בתי ספר, תחנת דלק, תחבורה ציבורית לגרוטפונטיין ואפילו כנסייה. בצומקווה יש שרותי לינה לתיירים ברמה בסיסית, חנות למצרכי מזון ואחרים ותחנת דלק שזמינות הדלק בה אינה מובטחת.
צומקווה מרוחקת כ־500 ק"מ מעיר הבירה ווינדהוק. הנסיעה מוווינדהוק חלקה בדרך סלולה ורובה בדרכי כורכר כבוש. היא ממוקמת כ־250 קילומטרים מזרחית מגרוטפונטיין, קרוב לגבול עם בוצוואנה. הדרך ל-Tsumkwe עוברת בנוף סוואנה פתוח, עם כמה כפרים קטנים לאורך הדרך.
אין שדה תעופה בצומקווה, וההגעה אליה היא ברכב בלבד. ההגעה מגרוטפונטיין חשוב שתעשה ברכב שטח 4X4. הדרך המחברת שני מקומות אלה היא דרך כורכר כבוש ( gravel road) וזמן הנסיעה הוא
5-4 שעות. כדי להגיע אל כפרי הבושמנים באזור יש צורך לנסוע בדרכי עפר ודרושה מיומנות נהיגה ברכב מסוג זה.
בדרך בין גרוטפונטיין לצומקווה (קרוב יותר לצומקווה), משמאל (מצפון) לציר התנועה, ישנו כפר בושמני לדוגמא ,הכולל בית ספר לילדים, שמאוד מומלץ לבקר בו. המקום נקרא מוזיאון חי של בני ג'ו/הונסאי Living Museum of the Ju/'Hoansi . הרחבה על מקום זה בהמשך. עוד בטרם ההגעה לצומקווה ניתן להבחין בכפר אחד, או שניים, הממוקמים בצידי הדרך. אפשר לעצור ולבקרם קצרות ולקיים אינטראקציה עם המקומיים (גם ללא מדריך). מומלץ לעשות זאת בדרך חזרה מצומקווה לגרוטפונטיין לאחר ביקור עם מדריך בכפרים אחרים וקבלת מידע ורושם על אורח החיים של הבושמנים בכפריהם. כך עשינו.
עיקר הביקור באזור כדאי לעשות מצומקווה, שתהווה יעד יציאה לכפרי האזור. אנו לנו בצומקווה בלודג' המקומי הנקרא Tsumkwe Country Lodge. עם הגיענו לצומקווה פנינו למצוא מדריך מקומי. יצרנו קשר עם מקומיים ומשיחה איתם שכרנו מדריך מקומי מאולתר, שהוביל אותנו לשני כפרים. דרך נוספת למצוא מדריך מקומי היא פנייה ללודג' זה היכול לסייע וכן לחנות מקומית בשם Khaudum General Dealer המפעילה תחנת דלק (לעיתים הדלק לא זמין). ניתן גם לפנות למשרדים של הנהלת שמורת ניאיי ניאיי Nyae Nyae Conservancy Office בצומקווה. המיקום המדויק של שלושת מקומות אלה מופיע במפות של גוגל Google Maps. בכל מקרה, לטעמי, חיוני ליווי של מדריך מקומי בעת ביקור בכפרי הבושמנים.
התיאור לעיל, מציג אפשרות של נהיגה עצמאית ושכירת מדריך בשטח. בדרך זו אנו פעלנו. עם זאת יש גם אפשרות לפנות אל מארגני תיירות בנמיביה וכן בעיר גרוטפונטיין, אשר יתאמו עבורכם מדריך לארץ הבושמנים, עם או בלי רכב. פרטים על כך בהמשך.
מבחינת אופי הביקור בכל כפר, הוא יכול להיות ביקור קצר של שעה עד שלוש בכפר, במסגרתו ניתן ללמוד על השיטות המסורתיות של ציד, ליקוט, ומנהגים דתיים שמלוים את חיי היום-יום של הבושמנים. בביקור כזה ניתן גם לקיים אינטראקציה ושיחות עם המקומיים, באמצעות המדריך הדובר את שפתם, בנוסף לאנגלית. אפשר גם להאריך את משך השהות בכפר ולבצע פעילויות מעשיות בכפר עם המקומיים כגון: התנסות בציד, ליקוט דבש, יצירת כלי עבודה מחומרים טבעיים ועוד. כמו כן אפשר לצפות בפולחנים דתיים וריקודים מסורתיים של אנשי הכפר. פעילויות אלה כרוכות בתשלום לאנשי הכפר. על מנת להשתתף בפעילויות של אנשי הכפר, בין אם הן חלק משגרת הפעילות בכפר ובין אם הן נעשות במיוחד עבור המבקרים, רצוי לשקול לינה בכפר. זאת, באוהל שתביאו עימכם, או במתחמי אירוח מוסדרים המצויים בסביבה ,המאפשרים תנאי לינה בסיסיים.
את הביקורים בכפרים ובשמורת Nyae Nyae יש לתאם מראש, בעזרת מדריכים מקומיים או חברות תיירות המתמחות באזורים אלה.
הצטיידות במזון לקראת הנסיעה אל ארץ הבושמנים – יש להצטייד במזון ומים בעיר גרוטפונטיין בהם ייעשה שימוש בימי הביקור בכפרי הבושמנים. במידה ותלונו בלודג' בצומקווה, ניתן לקבל שם ארוחות.
רכב,דלק ואפשרויות תדלוק – על מטיילים בארץ הבושמנים בנהיגה עצמאית לוודא שהרכב תקין ושהצמיגים מתאימים לנסיעה בדרכים לא סלולות ובדרכים חוליות. עליהם להיות גם ערים למגבלות התדלוק באזור. הנסיעה אל הבושמנים היא ,כאמור, ברכב 4X4, שצריכת הדלק שלו גבוהה יחסית. סביר שברכב זה שתקבלו מחברת ההשכרה יש מיכל דלק כפול, המאפשר נסיעה לטווח של 750-700 ק"מ (יש לוודא) . טווח הנסיעה מהעיר גרוטפונטיין לצומקווה וחזרה הוא כ 500 ק"מ . בנוסף צפויות נסיעות של עשרות קילומטרים נוספים בדרכי עפר חוליות. מכאן יש לוודא שכמות הדלק ברשותכם מספיקה.
בצומקווה יש תחנת דלק המצויה, כאמור, בחנות מקומית הנקראת Khaudum General Dealer. עם ההגעה לצומקווה מומלץ לתדלק בה. ואולם, זמינות הדלק בתחנה זו אינה וודאית, בעיקר בעונת התיירות. מאחר ואינכם רוצים להיתקע ללא דלק, יש לשקול למלא דלק בג'ריקן רזרבי. אם תחנת הדלק בצומקווה אינה פעילה או במקרה שהדלק אזל, יש אפשרות סבירה להיעזר בתושבים מקומיים המספקים דלק באופן פרטי במחיר גבוה יותר. מומץ להמנע מלהמתין לרגע האחרון לתדלוק. התחילו לחפש תחנת דלק או מיכל נוסף עוד לפני שמיכל הדלק קרוב להתרוקן.
תכנית טיול מוצעת בארץ הבושמנים
יום 1
נסיעה מגרוטפונטיין לצומקווה (כ־4 שעות). קרוב לצומקווה, בשטח השייך לשמורת ניאיי ניאיי ביקור בכפר לדוגמא שהוא כמוזיאון חי, הנקרא ג'ו/הואנסי Living Museum of the Ju/'Hoansi . הכפר ממוקם בין צומקווה לגרוטפונטיין, בערך באמצע הדרך, בקרבת עיירה קטנה הנקראת Grashoek הממוקמת מעט צפונית מזרחית לו. בנסיעה לכיוון צומקווה, הוא נמצא משמאל לדרך (צפון) ויש שילוט הכוונה אליו, אותו יש להיזהר לא לפספס. מדרך התנועה הראשית (אינה סלולה) מובילה דרך חולית של כ־6 ק"מ אל כפר זה, המחייבת נסיעה ב 4X4 (יתכן ויהיה צורך להקטין קצת את לחץ האויר בצמיגים טרם הכניסה לדרך החולית). זהו ישוב קהילתי שתיירות מהווה מקור הכנסה חשוב עבורו.
עם ההגעה אל הכפר, יקבל את פניכם מדריך מקומי מבני הבושמנים, שיציע סיור מודרך במקום בשפה האנגלית בתשלום. הכפר מונה 50-30 נפש. תושביו עסוקים בפעילות שגרתית שלהם. בסיום הביקור תושבי הכפר נוהגים להציע למבקרים לרכוש עבודות מלאכת יד תוצרת עצמית, כגון: ערכת הישרדות של צייד בושמנים הכוללת קשת, אשפת חצים ובה חצים, חומרי הרחה, קשית לשאיבת מים מצמחים, או ממקורות אחרים בטבע, מקלות ליצירת אש וכדומה. מוצעים גם תכשיטים מייצור עצמי, אפשר שבחלקם ישולבו שברים מביצי יען ועוד.
במהלך הביקור בכפר זה, מבקרים בבקתות המגורים, בבית ספר קטן לילדים ועוד. אחד הדברים שהרשימו אותי בביקור במקום, היא מרכזיות העישון (במקטרת מאולתרת) בקרב גברים ונשים. זה בוודאי אינו מאריך את תוחלת החיים הקצרה של הבושמנים. לטעמי, אין להחמיץ ביקור בכפר זה. זו חווייה אותנטית ובלתי אמצעית.
בכפר זה מוצע למבקרים להשתתף בליקוט צמחים ועשבים שונים וזיהוי הצמחים הראויים לאכילה ולריפוי. ללמוד כיצד הציידים המקומיים משתמשים בכלי ציד מסורתיים. להכיר אופן הכנת כלים שימושיים מחומרים שבטבע ואף לצפות בטקסים דתיים ובריקוד רוחני.
סיום הביקור בכפר והמשך נסיעה לצומקווה. התארגנות בצומקווה (תדלוק, אם יש דלק, מציאת מדריך אם צריך וכו').
ביקור בכפר מאקורי Makuri (מסומן במפות גוגל Google Maps ) הנמצא מספר קילומטרים מצומקווה. לינה בצומקווה שבה מספר אופציות לצורך כך, או במתחם לינה בשטח (בתיאום והנחיית עם המדריך).
יום 2
ביקור בכפרים נוספים בהם שוכנים בושמנים בשמורת ניאיי ניאיי (Nyae Nyae Conservancy) משך כל היום. בכפרים אלה ניתן להשתלב גם בפעילויות צייד, ליקוט וכדומה. ניתן לשלב ביקור באתר ציורי סלע עתיקים המצוי בשמורה. לינה בצומקווה, או בשטח.
יום 3
נסיעה מצומקווה אל גרוטפונטיין. עצירה בדרך בין צומקווה לגרוטפונטיין וביקור עצמאי בכפרים המצויים בצידי הדרך. לינה בגרוטפונטיין.
כללי התנהגות בעת ביקור בכפרים בארץ הבושמנים
חשוב להקפיד על התנהגות מכבדת וכללי נימוס בסיסיים במהלך הביקורים בכפרים של בושמנים בנמיביה. להלן כללי "עשה ואל תעשה" מומלצים:
כללי "עשה"
1. בקרו את הבושמנים בליווי מדריך מקומי מבני הבושמנים – בין אם כזה שתשכרו מקומית בארץ הבושמנים ובין אם כזה המסופק ממארגן תיירות מוכר ומומלץ בגרוטפונטיין, ווינדהוק ,או ממקום אחר. ליווי של מדריך יבטיח את חווית הביקור ואינטראקציה מכבדת ומעשיה עם המקומיים.
2. בקשו רשות להיכנס לאזור פרטי ו/או לצלם.
3. כבדו את כבודם ופרטיותם של תושבי הכפר.
4. גלו עניין והתעניינות בהסברים שתקבלו והשתתפו באופן פעיל בפעילויות המוצעות לכם בכפרי הבושמנים.
5. לבשו בגדים צנועים ופרקטיים המתאימים לאקלים המקומי.
6. הביאו אתכם מתנות למקומיים המתחשבות בצרכים שלהם, שיהיו מכבדות ושימושיות ושיביאו להם שמחה. מתנות כגון: אבות מזון (קמח, סוכר) , ציוד חינוכי (מחברות, עפרונות, עטים, מחקים), משחקים לילדים (חבל קפיצה, בלונים, צפצפות וכו').
7. היו סבלניים ופתוחים. הבינו שקצב וסגנון החיים של הבושמנים שונה ממה שהורגלנו.
כללי "אל תעשה"
1. אל תציעו כסף ישירות לבני הכפר. תמכו בקהילה באמצעות עמלות המשולמות למדריכים בגין הביקור ובגין תשר. יוצא מן הכלל בהקשר זה הוא תשלום עבור מלאכת יד שבעצה אחת עם המדריך נהוג לתת ישירות ליחידים. כמו כן שלמו עבור פעילות אינטראקטיבית מיוחדת עם בני הכפר, על פי הנחיות המדריך.
2. אל תכפו על המקומיים להציג בפניכם פעילות (פולחנית, רוחנית לדוגמא) שהם אינם מעוניינים בה. קיימו אינטראקציה ותקשורת עם מקומיים רק אם הם מעוניינים בכך. כבדו רצונותיהם.
3. אל תתנשאו. אתם פוגשים אורח חיים, אמונות ותרבות אחרת. כבדו אותה ואל תזלזלו בה.
גורמי תיירות לארץ הבושמנים
כפי שכבר צויין בסקירה, ניתן לבקר בארץ הבושמנים באופן עצמאי ובנהיגה עצמית. זאת, בין אם תבחרו לשכור מדריך מקומי בשטח (צומקווה היא מקום מועדף) ובין אם תבואו עם אחד כזה מראש. עם זאת, ניתן גם להסתייע בגורמי תיירות בנמיביה המציעים מדריכים או חבילות טיול אל ארץ הבושמנים.
רוב הלודג'ים ובתי ההארחה באזור מציעים שירותי הדרכה עם מדריכים מקומיים שמכירים היטב את השטח ואת תרבות הבושמנים.
להלן מידע שימושי אודות גורמי תיירות היכולים לסייע לכם בהקשרים אלה:
Tsumkwe Lodge
https://www.tsumkwelodge.com/ טל. +264 687-842 . : [email protected]
צומקווה לודג' הוא בית מלון הטוב בצומקווה ובארץ הבושמנים (ברמה של 3 כוכבים). בנוסף לשרותי לינה והסעדה לתיירים, המקום מציע לתיירים מגוון פעילויות בכפרי בושמנים וכן יכול לספק מדריכים בני המקום. מאוד מומלץ.https://www.tsumkwelodge.com/activities/
Nhoma Safari Camp
https://www.nhomasafaricamp.com/ .
[email protected] . +264 (0)81 82 667 00 , +264 (0)81 82 666 77
נהומה ספארי קמפ הוא מתחם לינה המרוחק מעט מצומקווה. בעל קשרים ויחסים מיוחדים עם קהילות בושמנים באזור, המתמחה בארגון סיורים מודרכים בשמורת ניאיי ניאיי, לרבות כשנקודת היציאה היא צומקווה. אופציה טובה להסתייע בה.
Nyae Nyae Conservancy
קרן התומכת ומסייעת לקהילות הבושמנים בצפון מזרח נמיביה. משרדיה בווינדהוק בירת נמיביה.
https://www.nndfn.org/ [email protected] טל. + 264 (0)61 236 327
Roy's Rest Camp
רוי קמפ ממוקם 55 ק"מ צפונית מזרחית לגרוטפונטיין, ליד ציר התנועה לצומקווה . בנוסף להיותו אופציית לינה, הוא מציע גם הדרכה לכפרי הבושמנים.
https://www.roys-rest-camp.com/ , [email protected] .טל.+264 67 240 302
Nyae Nyae Conservancy Office
משרד תיאום ופיקוח על שמורת ניאיי ניאיי הממוקם בצומקווה. ניתן לפנות אליו במידת הצורך ולקבל סיוע במידע ובהדרכה. טל. +264-672-44011
Fiume Lodge CC, Grootfontein
לודג'/קמפ הממוקם בחווה בגרוטפונטין, המציע גם מדריכים לטיול בכפרי הבושמנים . בעל הלודג' הוא יוצא שבט הבושמנים. https://fiume-lodge.com/
Khaudum General Dealer
חנות ותחנת דלק חשובה בצומקווה, בה ניתן להצטייד במצרכים וכן לקבל מידע על מדריכים ואפשרויות טיול באזור.
טל. 264-837000023 +
קישורים לסרטי וידאו אודות הבושמנים בנמיביה