ברלין זוכרת Berlin Remmebers

ביקור בברלין ,לישראלי ויהודי, אינו ביקור רגיל . מגיעים לכאן טעונים בזיכרון של ימים אפלים. ימים של רצח עם, סבל אנושי בל יתואר ועדויות מסמרות שיער על שהתחולל ,כאן ובאדמת גרמניה.

לזכות גרמניה וברלין אציין, שזיכרון ימים אלה ,לא נשכח וביטויי הנצחה רבים להם פזורים ברחבי העיר, בכמות מרשימה. זאת, בעיקר, מאז שנות ה 90 של המאה העשרים. הביקור בהם מרגש והוא חובה לכל אחד, בעיקר לנו.

במאמר זה אציין מקומות בברלין, בהם יש ביטויים להנצחה ולהמחשה את שקרה, בתקופת השואה לעמינו. כאן . מומלץ מאוד לבקר באתרים אלה כולם. בין אם בטיול עצמאי ובין אם בטיול מודרך. המידע במאמר זה,מאפשר ,לטעמי ,טיול עצמאי. בברלין מוצעים טיולים מודרכים לקבוצות בעברית ובאנגלית,המוקדשים לנושא היהודי,כמו גם לנושאים אחרים. סיורים אלה “מכסים” חלק מהאתרים בהם עוסק מאמר זה. אפשר ואף מומלץ להשתתף בהם ולהשלים החסר באופן עצמאי.

מאמר נוסף בבלוג זה ,מציע תכנית לארבעה/חמישה ימי טיול עצמאי בעיר.

האנדרטה ברחוב לבצוב

אציין אנדרטה זו תחילה, משום שהיא פחות מוכרת ופחות מבקרים. הביקור כאן מרגש עד דמעות. הסיורים הרגליים המודרכים בעיר, בעברית ,או באנגלית, אינם מגיעים לכאן, כנראה משום שההגעה לכאן יותר מורכבת.

האנדרטה ברח' לבצוב Levetzow strasse,הוקמה ב 1988 והיא ממוקמת באזור בו חיו ופעלו יהודים רבים.

האנדרטה הוקמה על שטח, בו עמד בעבר בית הכנסת הראשי של אזור זה. הוא היה מהגדולים והחשובים בברלין . בית הכנסת, נפגע ונהרס בחלקו, ב"ליל הבדולח". לאחר המלחמה, הוא נהרס כליל ואין לו זכר. האנדרטה היא זיכרון ,גם לו.

כשהחלה מכונת ההשמדה לפעול, בית הכנסת שימש, כתחנה ראשונה, לריכוז יהודי השכונה. משם נשלחו אל מחנות ההשמדה. תושבי האזור הגרמנים, הלא יהודים, היו מודעים לגירוש ולמשלוחים וראו זאת. היהודים שרוכזו כאן, שהו במקום יומיים-שלושה ואח"כ נשלחו ברגל, כקילומטר וחצי ,אל תחנת רכבת פוטליץ הסמוכה. משם אל ההשמד. 63 משלוחים של יהודים ,היו מכאן. כולם מוזכרים באנדרטה, כולל יעד המשלוח שלהם (רובם לאושוויץ) . המשלוח האחרון, היה באפריל 1945,ממש ערב כניעת גרמניה וסיום מלחה"ע השנייה.

האנדרטה המרגשת, נמצאת ממש על רחוב ראשי, וכל העובר לידה, אינו יכול שלא להבחין בה.

האנדרטה מורכבת מארבעה אלמנטים:

קרון רכבת מברזל ובתוכו דמויות צל אנשים, העומדות בצפיפות וממלאות הקרון, עשויות מגושי אבן גרניט גדולים.

אל הקרון, מובילה רמפת ברזל המובילה אל הקרון ועליה דמויות העשויות מגושי אבן גרניט, של מגורשים למחנות ההשמדה, הקשורים בחבל, המסמל, אין מפלט.

אלמנט שלישי, הוא לוח ברזל גדול ,הניצב כאובליסק מאחורי הרמפה, בו צרובים כל אחד מ 63 המשלוחים שיצאו מכאן, יעדם, ומספר המגורשים להשמדה, בכל משלוח.

אלמנט רביעי- 35 לוחות זיכרון המוצבים על הרצפה ובהם ציון שמם של 35 בתי כנסת יהודיים בברלין , שנפגעו בליל הבדולח.

כתובת: רחוב 7-8 Mahnmal Levetzow strasse (מספר 8 ו 7 ) .

אופן הגעה: תחנת מטרו 9U בשם HANSAPLATZ. מאלכסנדרפלאטץ לוקחים רכבת אס 5,7,75 לתחנת גן החיות ושם עולים על יו 9 לכיוון OSLOER ונוסעים תחנה אחת בלבד ל HANSAPLATZ.חוזרים באותה דרך. או לקודאם ביו 9. אם מגיעים לכאן מפוטסדאמר לקחת יו 2 לגן החיות ומשם כפי שהוסבר.

אנדרטת כיכר קופנפלאטץ Koopenplatz

נמצאת באזור מיטה Mitte, בכיכר קופנפלאטץ, במפגש הרחובות Grosse Hamburger Strasse עם Linien Strasse. בד"כ הסיורים המודרכים לא מבקרים כאן.

בלב הכיכר אנדרטה להנצחת גירוש והשמדת יהודי האזור . האנדרטה מציגה רצפת בטון ריבועית , בה מוצבים שולחן ולידו שני כסאות . האחד כיסא עומד והשני כיסא נפול. בשולי רצפת הבטון, טבועים מילות שיר של המשוררת היהודייה, ילידת ברלין שגלתה, נלי זקס Nelly Sachs (זכתה ב 1988 בפרס נובל עם ש"י עגנון) :

"...הו בתי המוות, שנבנו כמזמינים, עבור בעל-הבית, שפעם היה אורח,

הו אתן אצבעות, הנחות על מפתן הבית, כסכין בין חיים למוות,

הו אבני האח, הו אתן האצבעות. וגופת ישראל עולה בעשן".

...oh the houses of death / invitingly appointed

for the landlord of the house who was once a guest

Oh you fingers, / laying the threshold

like a knife between life and death

Oh, you chimney stacks, / Oh you fingers,

And the body of Israel, going up in smoke !!

In German:

...O die Wohnungen des Todes, / Einladend hergerichtet

Für den Wirt des Hauses, der sonst Gast war

O ihr Finger / die Eingangsschwelle legend

Wie ein Messer zwischen Leben und Tod

O ihr Schornsteine, / O ihr Finger,

Und Israels Leib im Rauch durch die Luft !!

הסיורים המודרכים הרגילים, בנושא יהדות ברלין, בד"כ, אינם מבקרים כאן.

יצויין, כי ברחוב Grosse Hamburger Strasse , מספר אתרים יהודיים ואנדרטות הנצחה מעניינים ומרשימים, המצויים במסלול הטיולים המודרכים בעיר, המוקדשים לנושא היהודי.

הגעה: מספר דקות הליכה מכיכר רוזנטהלר פלאטץ ומתחנת הרכבת התחתית 8U, Rosenthaler Platz .

"רכבת לחיים " "רכבת למוות" Kindertransport Memorial

אנדרטה מהמרגשות והמרשימות להנצחת שואת היהודים, בברלין. עוצבה ונוצרה מברונזה, ע"י הפסל פרנק מייזלר Frank Meisler. ממוקמת ביציאה מתחנת הרכבת פרידריך שטראסה. האנדרטה מציגה ניגוד, שני צדדים, המייצגים שני גורלות. באחד ,ילדים זקופים, שניצלו מגירוש, הולכים לבית הספר (רכבת החיים). בשני, בכיוון הנגדי לילדים הזקופים, עומדים ילדים מושפלים, בבגדים בלויים, עטויי טלאי צהוב, מגורשים אל מותם (רכבת המוות ) .

אנדרטה זו נמצאת במסלול הסיורים המודרכים בעיר, המוקדשים לנושא היהודי. אנדרטה זהה נמצאת גם בלונדון.

הגעה: ביציאה מתחנת הרכבת פרידריך שטראסה Friedrichstrasse Station, פנה ימינה ליד מסעדת מקדולנדס ושוב ימינה.

אנדרטת מחאת הנשים Memorial to the Rosenstraße Protest -Block of Women

אנדרטה ניצבת, על שטח בו עמד בית כנסת יהודי , שנהרס בתקופת השואה, באזור בו חיו יהודים רבים . היא ממוקמת בלב פארק ירוק קטן, ברחוב רוזנשטראסה Rosenstraße , בין Hackescher Markt לבין Alexanderplatz.

האנדרטה מציינת את הפגנת המחאה של כ 600 נשים גרמניות (לא יהודיות),בשנת 1943, שהיו נשואות ליהודים.

בסוף פברואר 1943 נעצרו כ 8000 יהודים בברלין, במסגרת גל חדש של גרוש. מתוכם, כ 2000,בעיקר גברים, היו נשואים ללא יהודיות ולא גורשו עד אז. הללו הופרדו מה 8000 ורוכזו בבניין ששימש את הקהילה היהודית ברח' רוזנשטראסה 2-4. הבניין הפך לבית מעצר של הגסטאפו. הנשים התכנסו לפני הבניין ,עם ילדיהן ב 27 פבר' ודרשו להיפגש עם יקיריהן ולשחררם. במשך שבוע ימים, השתתפו בהפגנות יומיומיות ,לא אלימות, במקום. ב 6 למרץ ,התרצו השלטונות הגרמניים ובתוך ימים שוחררו 2,000 יהודים אלה. רובם שרדו את תקופת השואה.

האנדרטה מנציחה את אומץ הנשים לפעול נגד הרוע, תוך סיכון חייהן, ע"מ להבטיח שלום יקיריהן. היא תזכורת לאפליה, לרדיפה האתנית ולשואת היהודים.

האנדרטה נוצרה ע"י הפסל אינגבורג הונזינגר Ingeborg Hunzinger והוצבה במקום בשנת 1995. .היא מורכבת ממספר מרכיבים. שלושה גושי אבן חול אדמדמים בהם דמויות של יהודים, טקסטים וסמלים, היוצרים חצי עיגול ,סביב זוג שוכב זה בזרועות זה. שני גושי אבן מותכם, מוצגים כמנותקים ומפורקים, אך עדיין מהווים יחידה אחת.

מגוש אבן אחד מתגלה גבר הפונה לעבר אישה, העולה מחלק אחר של גוש האבן. סצנה המסמלת את האירועים סביב מחאות הנשים על רוזנשטראסה. דמויות אחרות מתארות מחד ייאוש ופחד, ומאידך גם את הלכידות והאחדות של העם היהודי נגד המשטר הטוטליטרי. האנדרטה כוללת פסל של אדם, העומד בצד, עם כינור שבור. סמל להכחדת התרבות היהודית ע"י הנאצים. . ממול, פסל של דמות היושבת על ספסל בגן. תזכורת לכך, שאסור היה ליהודים לשבת על הספסלים ציבוריים, באותה התקופה.

יש הטוענים, שהקבוצה של כ 2000 איש, שהיו בקשרי נישואין מעורבים, ,אמורה הייתה, להישלח למחנה עבודה ולא להשמדה.. מכל מקום, אם זה נכון, לא ברור אם הנשים ידעו זאת.

בשנת 2003 הופק סרט קולנוע בשם Rosenstrasse, המציג בסיפור דרמה, את סיפור הנשים של רוזנשטראסה. הסרט מציג את התנגדות הנשים לגירוש, שנבעה ממניעים אישיים (להגן על הבעלים והמשפחות) . הוא גם מעורר מחשבה מדוע לא היתה התנגדות עממית הומנית בגרמניה לפשעים נגד העם היהודי ובכלל,בתקופת המלחמה. הסרט בוים ע"י במאית גרמניה ידועה, בשם Margarethe von Trotta,אשר ביימה סרט גם על חנה ארנדט. ב 2012 היא קיבלה בישראל, פרס על מפעל חיים, בפסטיבל הבינלאומי התשיעי לסרטי נשים.

בד"כ, הסיורים המודרכים, בנושא יהדות ברלין, מבקרים כאן.

כתובת: Rosenstraße 2 . (Heidereutergasse and Rosenstrasse 2/corner Heidereutergasse ) .

איך להגיע: S Hackescher Markt (S3, S5, S7, S75), S+U Alexanderplatz (U2, U5, U8, S3, S5, S7, S75)

קיר המראות ,בשטיגליץ ( Mirrored WallStieglitz) Die Spiegelwand

אנדרטה ברובע שטיגליץ Stieglitz בדרום ברלין, המנציחה את תושבי האזור היהודיים ,שנשלחו להשמדה. האנדרטה ממוקמת בכיכר מרכזית ברובע זה, הקרויה Hermann-Ehlers Platz .

קיר האנדרטה בנוי מלוח, באורך 9 מטרים וגובה 3.5 מטרים, העשוי ממתכת מלוטשת, הנראית כמו מראה. בו חקוקים שמות מעל 1700 שמות, תושבי הרובע היהודיים, לרבות פרטי תאריך לידה וכתובות. האנדרטה מנציחה גם בית כנסת יהודי שעמד בסמוך למקום.

האנדרטה הוקמה ב 1995 וקדמו להקמתה ויכוחים בין גורמים פוליטיים ואחרים. היו שהתנגדו להקמתה, מחשש לוונדליזם ופגיעה בתדמית גרמניה בעולם וכן היו שביקרו את ממדיה הגדולים ואת היותה בולטת בסביבה. בסופו של דבר הוכרע להקים האנדרטה, כיד זיכרון לעבר. האופן בו עוצבה, השתלב היטב בסביבה.

הסיורים המודרכים הרגילים, בנושא יהדות ברלין, אינם מבקרים כאן.

כתובת: Hermann-Ehlers-Platz, Berlin-Steglitz.

איך להגיע: S-Bahn, U-Bahn: תחנת Rathaus Steglitz..

המוזיאון היהודי בברלין Jewish Museum Berlin

אתר חובה לביקור בברלין. מבנה המוזיאון והמוצג בו מרגשים, מיוחדים ומרשימים. המוזיאון מציג בין היתר את היבטי הגלות והשואה. מיצג בולט במיוחד בו, היא עבודתו של האמן מנשה קדישמן ז"ל , הקרויה "שלכת". על גבי רצפת אולם מונחים 10,000 לוחות מתכת עגולים, המעוצבים בצורה של פנים (כ"א שונה ממשנהו),המייצגים את קורבנות השואה.

הסיורים המודרכים הרגילים, בנושא יהדות ברלין, אינם מבקרים כאן.

כתובתLindenstraße 9-14 : .

איך להגיע: תחנת רכבת Hallesches Tor .

רציף 17 Gleis 17, Grunewald

אנדרטה מרשימה, הנמצאת מחוץ לתחנת רכבת פעילה כיום, בגרונוואלד, בשוליים המערביים של ברלין.

בין סתיו 1941 לאביב 1942, מסוף המטענים הצמוד לתחנה זו, שימש להובלת חלק גדול מיהודי ברלין אל גטאות לודז',וורשה וריגה. משלוח היהודים הראשון היה ב 18 אוקטובר 1941 וגורשו בו 1013 יהודים.

בהמשך, נשלחו היהודים המגורשים ישירות למחנות ריכוז והשמדה באושוויץ ובטרזין . כך, עד 1945. סה"כ גורשו מרציף 17 של תחנת גרונוואלד יותר מ 50,000 מיהודי ברלין, בשנים 1945-1941.

לאחר מלחמת העולם השנייה, חברת הרכבות הגרמנית לא הכירה באחריותה ובחלקה בשואת היהודים. 40 שנה מתום המלחמה, חל שינוי בעמדתה. תחילה היא התירה להקים אנדרטאות וביטויי הנצחה במקום ובהמשך אף יזמה ומימנה את הקמת האנדרטה המרכזית כאן, המשחזרת את רציף 17 ומנציחה בו את המשלוחים להשמדה.

באתר שמחוץ לתחנת הרכבת ,יש אם כן מספר אנדרטאות וביטויי הנצחה,כדלקמן:

אנדרטה להנצחת משלוח היהודים הראשון שיצא מכאן, ב 18 אוק' 1941. האנדרטה נחנכה באוק' 1987, 46 שנה לאחר המשלוח הראשון. האנדרטה כוללת שני אדני רכבת, עליהם מונח אדן שלישי . האנדרטה הוקמה ע"י קבוצת נשים אוונגליסטיות מגרונוואלד והיא כללה במקור, לוח זיכרון עליו נכתב " אנו זוכרים. 18 אוק' 41-18 אוק' 87". לוח זה נגנב וב 2005 הוחלף באחר, הנושא את הכיתוב " לזכרם של אלה ,שגורשו מתחנה זו. 18 אוק' 1941- 18 אוק' 1987".

אנדרטה שניה, הוקמה ב 1991,ביוזמת מועצת רובע וילמרסדורף Wilmersdorf במערב ברלין, הסמוך לגרונוואלד. זו אנדרטה מרגשת ,של קיר בטון, באורך עשרות מטרים, על שביל הגישה אל רציף 17 ובו צלליות אדם. האנדרטה עוצבה ע"י האמן הפולני קרול ברונייטובסקי. והיא נחנכה ב 18 אוק' 1991, לציון 50 שנה, למשלוח הראשון. בצד אנדרטה זו לוח המציין את הצעדות ,בהן הובלו היהודים אל תחנות הגירוש.

האנדרטה השלישית והמרכזית, היא זו המשחזרת ומנציחה את רציף 17. היא הוקמה ע"י חברת הרכבות הגרמנית, להנצחת חלקן של הרכבות, במעשה ההשמדה הנאצי. חברת הרכבות הכריזה על תחרות לעיצוב ולבסוף נבחרה הצעה של צוות אדריכלים, שהציעו להציג חלק מהרציף המקורי ופסי הרכבת ולצרוב בברזל בשולי הרציף, את פרטי המשלוחים ,שיצאו מכאן- תאריך ויעד המשלוח. האנדרטה נחנכבה בינואר 1998 ובה לוח זיכרון ,המציין את השם רציף 17 (Gleis 17) . בקרבת מקום ישנו לוח ובו כיתוב בעברית "לזיכרון קורבנות השואה" וכיתוב בגרמנית, המציין " לזכרם של עשרות אלפי יהודים, אזרחי ברלין, אשר מאוק' 1941ועד פבר' 1945,גורשו מכאן, ע"י הנאצים למחנות ההשמדה ,בהם נרצחו".

מבקרים ישראלים ויהודים המגיעים לכאן, מניחים במקום זרי פרח, או זרי פרחים, נרות נשמה ואפילו דגלי ישראל. הביקור כאן, מרגש עד דמעות.

הסיורים המודרכים הרגילים, בנושא יהדות ברלין, מבקרים כאן.

אופן הגעה: קחו את רכבת 7S (S Bahn) לכיוון פוטסדאם Potsdam ורדו בתחנת גרונוואלד Grunewald. צאו מהתחנה ,פנו שמאלה ומיד תבחינו במרכיבי ההנצחה שבמקום. כדי להגיע לרציף ההנצחה עצמו, יש ללכת כמאתיים מטרים.

הנצחה וזיכרון ברחוב גרוס המבורגר שטראסה Grosse Hamburger Strasse

ברחוב גרוס המבורגר שטראסה מספר אתרים יהודיים ,אנדרטאות וביטויי הנצחה של שואת היהודים ברלין וגרמניה. ברחוב זה ובקרבתו, גרו יהודים מהמאה ה 17 ואילך, שהגיעו לכאן מוינה והורשו להתגורר כאן,בחסות השליט..

בית הקברות היהודי – הוקם ברחוב זה בשנת 1672 והיה בשימוש עד 1827. בבית הקברות קבורים דמויות יהודיות חשובות בגרמניה, לרבות הפילוסוף משה מנדלסון, שנפטר במאה ה 18. בית הקברות נהרס ב 1943 במצוות הגסטאפו. באפריל 1945 אדמתו שימשה כאתר קבורה המוני לחיילים ולאזרחים גרמניים .ב שנות ה70 של המאה הקודמת, הוסרו מכאן, בהוראת שלטונות מז' גרמניה ,שרידי מצבות הקברים היהודיים שנותרו. היום יש באתר, מצבה סמלית לכבוד משה מנדלסון ושארית מצבות, כעדות לעבר.

ביה"ס היהודי לבנים ובית האבות- ממול לבית הקברות היה מבנה ששימש, עד למלחה"ע השנייה, כבית אבות של הקהילה היהודית. כמו כן, בהמשך הרחוב זה היה בי"ס יהודי לבנים. הנאצים החרימו מבנים אלה והשתמשו בהם כבתי כלא ומעצר ליהודים, לפני גירוש. מבנה בית האבות נהרס בהפצצה אווירית ,בימי המלחמה האחרונים. ב 1993 הקהילה היהודית בברלין פתחה מחדש את בית הספר המשמש כחטיבת ביניים ותיכון (פבליק סקול).

"אנדרטת האימהות והילדים"- בשנת 1985,הוקמה ברחוב זה, בסמוך לבית הקברות, אנדרטה מרשימה, המשקיפה אל העוברים ושבים ברחוב. במקור האנדרטה הוקמה כיד זיכרון למחנה הריכוז הנאצי לנשים Ravensbrück.בצפון גרמניה, בו נספו כ 50 אלף נשים. בהמשך, הוסב שם האנדרטה ל אנדרטת הקורבנות היהודיים של הפשיזם Jewish Victims of Fascism.האנדרטה, שנוצרה ע"י האמן וויל לאמרט Will Lammert , מרגשת מאוד. היא מציגה דמויות מברזל, של נשים ומספר ילדים, עומדות בשקט, כמו ממתינות לגורלן. שתיים בקבוצת הדמויות ,כורעות ברך. Grosse Hamburger Strasse 25-26.

במקום בו היה בית האבות הראשון של ברלין,ריכזו הנאצים יהודים מברלין לגרוש והשמדה משנת 1942. במקום ניצבת אנדרטה מרגשת הקרויה אנדרטת "האימהות והילדים".זו מנציחה את הגרוש והשמדת יהודי ברלין ממקום זה. האנדרטה נמצאת סמוך לשער הכניסה לבית הקברות הישן של יהודי ברלין ברחוב גרוס המבורגר שטראסה מספר 26.

"הבניין החסר" The Missing House - ממול לבית הספר היהודי נמצא "הבניין החסר", ברחוב גרוס המבורגר שטראסה מספר A15. בין גושי בניינים, נמצא שטח ירוק ,בו היה בניין מגורים של יהודים, אשר נהרס במלחמה. היהודים שגרו בבניין גורשו למחנות ההשמדה. אמן צרפתי, בשם כריסטיאן בולטאנסקי Christian Boltanski, שחקר מי התגורר בבניין שהיה כאן, הציב על בניינים סמוכים בצידם, שלטים, עם שמות משפחות היהודים, שגורשו מכאן. Große Hamburger Straße 15A.

יצוין, כי הסיורים המודרכים הרגילים, בנושא יהדות ברלין, מבקרים באתרים שצוינו לעיל, ברחוב זה.

בית המלאכה של אוטו ווידט Museum Blindenwerkstatt Otto Weidt

בחצר האחורית של רחוב רוזנטאלר שטראסה מספר 39,נמצא מוזיאון, שהוקם במבנה בית המלאכה של גרמני לא יהודי , בשם אוטו ווידט Weidt Otto . בבית המלאכה, שהקים ווידט ב 1936, היו מועסקים בעיקר יהודים עיוורים וחרשים והוא ייצר מטאטאים , מברשות ומכחולים. ווידט, בעל בית המלאכה, היה עיוור למחצה.

הוא פעל נמרצות להגן על עובדיו היהודיים מרדיפות הנאצים. הוא שיחד נאצים, זייף תעודות לעובדיו היהודים, הבריח יהודים למקומות מסתור, כולל בבית המלאכה. בית המלאכה במקרים רבים היה מפלט אחרון ליהודים שעמדו בפני גירוש. כאן מצאו מחסה ומקלט, שכן העבודה במקום נתנה להם סיכוי להינצל. לאחר שגורשו העובדים היהודים למחנות ריכוז שמר אתם ויידט על קשר בעזרת מכתבים שכתב וחבילות ששלח

ווידט קיבל מעובדיו שגורשו למחנות גם כן מכתבים. הוא העביר אותם ל"יד ושם". הנה סיפור של גלויה אחת, שנכתבה אליו ע"י ארבעה יהודים ,ממהלך גירושם. הם השליכו את הגלויה מהרכבת וביקשו מהמוצא אותה לשולחה בדואר אל יעדה. והיא אכן הגיעה אל אוטו ווידט. הנה לשון הגלויה, שנכתבה בגרמנית, כפי שהיא מפורסמת באתר "יד ושם" :

"חברים יקרים!

זה 24 שעות שאנו נוסעים אל מחנה העבודה החדש בירקנאו, משרד הדואר נוי-ברון.

הפסיקו מיד לשלוח לי חבילות ושלחו הודעות, כמו שעשיתם עד כה, לכתובת הנ"ל

אנו מקווים שהעבודה תסתיים בקרוב ומחכים בשמחה לראותכם בבריאות טובה. מצב הרוח שלנו מצוין וכולם בריאים. ידיעות מכם יגיעו אלינו גם שם, אנו מחכים בחוסר סבלנות למכתבים, במיוחד מגברת צימרמן.

אין כל צורך לדאוג, אתם יכולים לסמוך עלינו.

אלפי ברכות – מאלכס, גיאורג, אקחה, דרישת-שלום לאלזה "

ממוען אל: "סגל העובדים בית המלאכה לעיוורים של ויידט ברלין רחוב רוזנטלר 39 "

על הצד האחורי של הגלויה נכתב : "המוצא מתבקש לשלשל גלויה זו לתיבת הדואר. תודה רבה"! במקום בול דואר כתב המחבר "דמי דואר וקנס ישולמו בידי המקבל". עד כאן סיפור הגלויה.

בית המלאכה הפך למוזיאון הפתוח בכל יום בין השעות 1000 ועד 2000. הוא מציג את אולם הייצור ,עם המכונות, כפי שהיה ובו תערוכת קבע המציגה בתמונות ומסמכים את סיפור המקום.

אוטו ווידט נולד ב 1883 ונפטר בדצמ' 1947. לאחר המלחמה הוא הקים בית יתומים ובית אבות עבור ניצולי מחנות ההשמדה. ב 1971 הוא הוכר כחסיד אומות העולם.

אחת הניצולות, תודות לפעילותו של אוטו ווידט היא אינגה דויטשקרון. בשנים 1941 - 1943 היא עבדה בבית המלאכה למברשות של אוטו ויידט . בעזרתו הצליחה להתחמק מגירוש. מינואר 1943 התגוררה דויטשקרון בברלין באופן בלתי-חוקי, והסתתרה עם אמה כדי לשרוד.. בשנות ה60 של המאה הקודמת,היא עלתה לישראל ופעלה כעיתונאית וסופרת. בשנת 1987 יצא לאור בעברית אחד הספרים שכתבה ושמו "את יהודיה", המספר את קורותיה במסתור, בברלין הנאצית. בשנות התשעים היא פעלה להנצחת אוטו ויידט ,באמצעות לוחות זיכרון שהקימה, באתר בית המלאכה ועל קברו.

ב 1999 הוקם המוזיאון, באתר בית המלאכה . בסמטה האחורית, ממנה נכנסים למוזיאון. בקירות נגדיים, ישנן עבודות אומנות רחוב ("גרפיטי"),שאין להן קשר למוזיאון וסיפורו.

סיפורו של אוטו ויידט הוצג בסרט דרמה טלוויזיוני, בן 90 דקות, שהופק ב 2014 ,בשם Ein blinder Held - Die Liebe des Otto Weidt ובאנגלית A Blind Hero: The Love of Otto Weidt . מידע נוסף בקישור הבא:

http://www.independent.co.uk/news/world/europe/the-blind-hero-new-film-tells-of-unsung-schindler-otto-weidt-who-saved-jews-from-nazi-death-camps-9042395.html

הסיורים המודרכים, בנושא יהדות ברלין, מבקרים באתר זה, הנמצא במתחם הקשה הפה Hackesche Höfe .

כתובת: , Rosenthaler Str. 39 Museum Otto Weidt's Workshop for the Blind

כניסה דרך אחת מחצרות מתחם הקשה הפה.

איך להגיע : תחנת רכבת האקשה הפה (רכבת אס 3,5,7,75) ,או תחנת רכבת (קו יו 8) הקרויה . weinmeister strasse ווינמאיסטר שטראסה.

Memorial to the Murdered Jews of Europe אנדרטת השואה

אנדרטת השואה ממוקמת על שטח קרקע גדול יחסית ,19,000מ"ר, במרכז ברלין. היא ממוקמת מרחק שני רחובות משער ברנדבורג, באזור עסקים, בו תנועה רבה של אנשים וכלי רכב, המקבלים תזכורת לעבר האפל.

מראה האנדרטה יחיד ומיוחד. היא כוללת 2111 קוביות בטון בגדלים וגבהים שונים, המסודרות שורות, שורות, באופן המדמה ארונות קבורה בבית עלמין יהודי.

הקמת האנדרטה נמשכה יותר משנה וחצי והיא נחנכה ב 12 מאי 2005, במלאות 60 שנה לתום מלחמת העולם השנייה. היא עוצבה ותוכננה ע"י האדריכל היהודי אמריקאי פיטר אייזנמן Peter Eisenman והמהנדס בורו האפולד Buro Happold .

אייזנמן הסביר,כי קוביות הבטון נועדו ליצור אוירה לא נוחה ומבלבלת. הוא גם אישר את הדימיון לבית קברות . העיצוב המופשט של האתר משאיר מקום לפרשנות המבקרים. יש באתר מספר קורות נוטות ,היכולות להצביע על חילול בבית הקברות,או בית קברות ישן ,שניזוק. יש המפרשים את הסדר שבהצבת הקוביות,כרמז למשמעת הנוקשה והסדר, שאיפיין את מכונת ההריגה הנאצית.

את רעיון הקמת אנדרטה מרכזית לזיכרון שואת היהודים דחפה העיתונאית הגרמניה לאה רוש. היא סחפה אחריה קבוצה של אנשים, שהתארגנה ב 1989 והחלה להשמיע קולה ולאסוף תרומות. הנושא קיבל תנופה בציבור ובעקבותיה החליט הפרלמנט הגרמני, ב 1999, על הקמת אנדרטה וקבלת הצעות. תהליך בחירת ההצעות היה ארוך ומורכב בגלל מעורבות גורמים שונים בעבר הנאצי. הייתה גם ביקורת, מדוע אנדרטה רק ליהודים ? בסופו של דבר הוחלט לקבל את הצעת אייזנמן והאפולד. כמו כן, הוקמו שתי אנדרטאות קטנות יותר - זיכרון לרצח הצוענים ולא יהודים ונוספת לזיכרון רצח הומוסקסואלים.

בקצה המזרחי של האתר, ממוקם בדיסקרטיות מרכז מבקרים תת-קרקעי, או ליתר דיוק מרכז מידע, אליו יורדים במדרגות. בו תערוכת קבע לשואה, במספר חדרים המתארים את היסטוריית השואה, בשנים 1933 עד 1945 וכן היבטים אישיים של הטרגדיה היהודית. תיאור קורות משפחות בודדות, או מכתבים שנשלחו מהרכבות שהובילו להשמד. חדר המשפחות מתמקד בגורל 15 משפחות ספציפיות. במקום גם חדר שמות ובו מוקראים ומוקרנים על הקירות, שמות קורבנות השואה היהודיים הידועים, כפי שנמסרו ע"י "יד ושם". חדר נוסף מציג את מחנות ההשמדה. מרכז המבקרים מכיל ומציג כמה מן הרגעים והזיכרונות החשובים ביותר של השואה, באמצעות דוגמאות שנבחרו בקפידה בתצוגה תמציתית ופרובוקטיבית.

הסיורים המודרכים, בנושא יהדות ברלין, מבקרים באתר זה.

כתובת: Cora-Berliner-Straße 1 .

אופן הגעה: תחנת הרכבת פוטסדאמר פלאטץ (רכבת אס 1,2,25) Berlin Potsdamer Platz Bahnhof . תחנת רכבת נוספת היא ברנדנבורג טור (רכבת יו 55 וכן רכבת אס 1,2,25) Brandenburger Tor .

אבני נגף Stolpersteine

אבני הנגף הן יציקות פליז קטנות (10 ס"מ X 10 ס"מ),כמו אבן מדרכת קטנה. על כל אבן רשום, בקצרה, שם של יהודי שגורש ונרצח ע"י הנאצים, מועד ויעד הגירוש ומידע נוסף, אם יש. האבן מונחת שקועה במדרכה, או כביש, בכניסה לבניין מגורים, או בית עסק ,בו חי ופעל, אותו יהודי .

"אבני נגף" ,משמע אבנים המהוות מכשול להולך. ההליכה בהן וסביבן מחייבת תשומת לב. העוברים ושבים, שנתקלים בהן, או רואים אותן, מרכינים ראש לקרוא הכיתוב. איזו דרך יפה לזכור את הנספים. בשמם.

ההולך ברחובות ברלין לא יכול, שלא לראותן ,או לחוש בהן. הן תזכורת חזקה וכואבת לעברם האכזר והנורא של יהודי ברלין.

רעיון הנצחה זה היה של אמן גרמני בשם גונתר דמינג Gunter Deming , בנו של חייל בתקופת הנאצים. הוא ביקש לתת תזכורת מוחשית לקורבנות הנאצים (בעיקר יהודים, אבל לא רק יהודים) ולנוכחות היהודית בברלין.

את אבני הנגף מכין גונתר דמינג עצמו והפרויקט ממומן ע"י ארגונים שונים. ניתן לרכוש אבן כזו (כ 100 יורו), לאחר מחקר אודות האדם אותו מבקשים לציין באבן. בתי ספר רבים, במסגרת לימוד השואה, מאפשרים לתלמידים לערוך מחקר כזה ומבצעים טקס להנחת אבן הנגף, תוך הזמנת אנשי המקום, בו מונחת האבן.

הנוכחות של אבני הנגף בברלין היא מאז 1996. אז הניח גונתר דמינג 55 אבנים כאלה, במסגרת פרויקט "אמנים מחפשים את אושוויץ". בעקבות הצלחת פרויקט אבני הנגף Stolpersteine , הוא יושם גם במקומות נוספים בגרמניה ובאירופה. נכון ליוני 2017,היו בברלין כ 7,600 אבני נגף !! . בסה"כ ,נכון למועד זה,הניח דמינג כ 60 אלף אבני נגף בכ 610 ישובים בגרמניה ובארצות נוספות באירופה (אוסטריה,איטליה,הולנד,הונגריה,בלגיה,אוקראינה ועוד).

מידע נוסף ומפה המציגה את מיקום אבני הנגף בברלין, ניתן לראות באתר הבא, המוקדש לנושא זה: https://www.stolpersteine-berlin.de/en/node/1

הסיורים המודרכים, בנושא יהדות ברלין, עוברים במקומות בהן ישנן אבני נגף.

פסל "אם ובנה המת" של Käthe Kollwitz -אנדרטה לקורבנות הנאצים

פסל מרשים ומרגש, המצוי בתוך מבנה נאו-קלסי מיוחד, הקרוי "בית המשמר החדש" Neue Wache, ברחוב הראשי, אונטר דן לינדן, של אזור מיטה Mitte.

הפסל של קאתי קולוויץ מתאר אם המחבקת בחיקה את בנה המת . אפשר שהוא נעשה בהשראת פסלו המפורסם של מיקלאנג'לו, הנמצא בכנסיית הוותיקן ברומא- "פייטה" ,"Pietà" ,רחמים . הפסל של קולוויץ מוצב כמוצג יחיד, באולם ריק, אפלולי וקודר, אליו חודר אור מפתח מעגלי בתקרת המבנה, המצוי ממש מעל הפסל ומשער הכניסה. הפסל חשוף לגשם , שלג קור וחום ,החודרים דרך הפתח המעגלי בתקרה . החשיפה לפגיע מזג האוויר, מסמלת את סבל האזרחים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

זוהי אנדרטה לקורבנות הרודנות, באשר היא. אין כאן אזכור ליהודים, אלא לכל הקורבנות.

במקור, היתה כאן אנדרטה אחרת ,שהוקמה ע"י מזרח גרמניה. לאחר איחוד גרמניה, ב 1993,הוחלפה האנדרטה והוקדשה לקורבנות העריצות והפאשיזם. זו הוחלפה בפסלה של קאתי קולוויץ בשנת 1993,בהמלצת קנצלר גרמניה ,הלמוט קוהל והוקדשה לכלל קורבנות הנאצים, כאנדרטה מרכזית.

קאתי קולוויץ Käthe Kollwitz היתה אמנית גרמניה פציפיסטית, שחיה בשנים 1967- 1945. בשנת 1914 היא שכלה את בנה ,שנהרג במלחה"ע הראשונה. ב 1942 נהרג נכדה בשרות הוורמאכט. הנאצים התנכלו לה ואסרו להציג עבודותיה. בעבודותיה נתנה ביטוי לסבלם של פועלים ואנשים קשי יום, כמו גם לאסונות האישיים שפקדו אותה.

בחרתי לכלול את האנדרטה של קולוויץ ברשימה זו, אף שהיא אינה ייחודית ליהודים ואף שהיא הוקדשה במקור לבנה אותו שכלה במלחמת העולם הראשונה ועל אף שהפסל הושלם ב 1937 . זאת, משום התחושה החזקה והמרגשת, שמקבל המבקר כאן. כאמור, זה זיכרון כולל לקורבנות הנאצים .

הסיורים המודרכים, בנושא ברלין, חלקם מבקרים באתר זה. אלה המוקדשים לנושא היהודי, בד"כ אינם מבקרים כאן.

כתובת: Unter den Linden 4 .

איך להגיע: נמצא בקרבת אי המוזיאונים. תחנת רכבת קרובה היא פרנצסיסה שטראסה Französische Straße (רכבת יו 6).

מידע נוסף למטייל בברלין

מאמרים נוספים של עמיקם שוב-עמי בהם מידע רב למטייל בברלין, ניתן למצוא בבלוג זה בקישורים הבאים:

ברלין – מדריך שימושי והמלצות Berlin –Practical Guide & Recommendations

https://www.lametayel.co.il/posts/n00eeq

ברלין – מה לראות , מסלול טיול Berlin –What to see & Itinerary

https://www.lametayel.co.il/posts/ewwoy0/