ניו יורק – ציור קיר המספר על תקופה מיוחדת בחיי העיר The Gilded Lady Mural in Manhattan, New York

מבוא

בעיר ניו-יורק על חמשת רובעיה, ניתן להבחין בציורי קיר רבים. אחד מציורי הקיר המעניינים שבהם, נמצא במנהטן בשדרה החמישית, פינת רחוב 27, על קיר בניין הפונה לשדרה החמישית כלפי דרום (כתובת:  236 Fifth Avenue and 27th Street).

 הציור נעשה ביוזמת חברת נדל"ן ניו יורקית בשם "קאופמן", שהבניין בו הוצב הוא בבעלותה. החברה מחזיקה ומתפעלת עשרות נכסי נדל"ן במנהטן https://www.kaufmanorganization.com/  .

 הציור שאורכו כ־30 מ' ורוחבו כ־12 מ', נוצר והוצב במקום ב־2019 ע"י האומן טריסטן איטון Tristan Eaton, אמן ניו יורקי, מהבולטים בעולם בתחום הציור במרחב הציבורי. חברת "קאופמן" שכרה את שרותיו של איטון ליצירת הציור.

 הציור נקרא "הגברת המוזהבת" The Gilded Lady והוא מתאר את סיפור תקופת "העידן המוזהב" The Gilded Age של ניו יורק וליתר דיוק מנהטן. זאת, באמצעות תיאור גרפי של מספר דמויות חשובות מאותה תקופה ושילוב אלמנטים נוספים.

 הייתה זאת תקופה שנמשכה כ־35 שנים, שהחלה בשנת 1870 לערך. המיקוד בתקופה זו היה בשכבה חברתית עשירה של משפחות בעלי הון מופלגים שהתגוררו במנהטן. הללו הקימו בתי אחוזות ראוותניים וניהלו חיי חברה תוססים מלאי אינטריגות ושחיתות חברתית ופוליטית. כל זאת, באזור מצומצם שעמוד השדרה שלו היה השדרה החמישית (במרכז מנהטן) ובאפר איסט-סייד  Upper East Side. בין המשפחות המדוברות נמנו רוקפלר, ואנדרבילט , קרנגי, מורגן, וויטני, פוליצר, רוזוולט ואחרות. להלן קישור לסרטון המתאר 12 משפחות בעלות ההשפעה הרבה ביותר בתקופת "העידן המוזהב" בארה"ב   .

 רשת הטלוויזיה האמריקאית HBO הפיקה סדרת דרמה טלוויזיונית (לא תיעודית) פופולרית,בשם “העידן המוזהב" “The Golden Age”’   המספרת את סיפור התקופה וגיבוריה. הסדרה כוללת מספר עונות, ושידורה החל ב־2022.

 בהיסטוריה החברתית-כלכלית של ארה"ב ושל העיר ניו יורק, תקופה זו מכונה "העידן המוזהב"  “The Gilded Age” ,קרי, תקופה המצופה זהב ,המסתיר עוולות, שחיתות, פשע, פערים חברתיים עצומים ונהנתנות.    תקופה שהתאפיינה בתיעוש מהיר, הגירה מואצת, צבירת עושר והשפעה פוליטית של מעטים, מול עוני, קשיי מחיה ואפליה בקרב מרבית האוכלוסייה. 

 קודם שיסופר על ציור הקיר, נכיר בקצרה את התקופה.

העידן המוזהב של ניו יורק  New York Gilded Age

 תקופה זו נקראה בשם "העידן מוזהב" על ידי היסטוריונים, בעקבות ספרם של מארק טוויין וצ'ארלס דאדלי וורנר (1873), הנושא את השם "העידן המצופה זהב: סיפור מההווה" The Gilded Age: A Tale of Today .

 טווין וצ'ארלס תיארו בספר זה מציאות שלאחר מלחמת האזרחים בארה"ב ובה שררו שחיתות פוליטית ופער חברתי בין עשירים גדולים המנהלים חיי פאר לבין הפועלים והעניים. השכבה העשירה הייתה מטאפורית "מצופה בזהב". אם מסירים את הזהב מגלים שחיתות, חמדנות, תככנות וניצול האחר.

 העיר ניו יורק, במאה ה־19 ובראשית המאה ה 20, היוותה את המרכז הכלכלי-חברתי של ארה"ב. היו בה נמל ראשי בו עברו עיקר היבוא ויצוא של המדינה. העיר הייתה מרכז התעשייה של ארה"ב ומרכז חיי המסחרוהפיננסים . בתקופה זו נוצרה שכבה קטנה של בעלי הון גדולים שהתעשרו מפעילות זו ומהתפתחות תשתית הרכבות ופעילות במכרות. הם ניהלו חיי חברה תוססים בחברה סגורה והיו מעורבים בפוליטיקה המקומית והכלל ארצית. זאת, תוך מעורבות עמוקה במעשי שחיתות.

 בתקופה זו שינתה העיר ניו יורק את פניה והפכה לאחת הערים הגדולות בעולם. זאת, לאחר שבשנת 1898 מוזגו מנהטן עם ארבעה רובעים נוספים (ברוקלין, קווינס, ברונקס וסטייטן איילנד) לעיר אחת.

 במהלך ההיסטוריה של ארה"ב ובמיוחד העיר ניו יורק, תקופה זו התאפיינה ב:

 1.      פיתוח וצמיחה כלכלית מואצת-תיעוש, סחר, תעשייה, רכבות, הפקת נפט, בנקאות זאת בעיקר בצפון ומערב ארה"ב. בנוסף, גם מכרות וחוות חקלאיות במערב. הדרום נותר בפיגור כלכלי לאחר מלחמת האזרחים בארה"ב ועבר תהליך איטי של שיקום.

2.      הגירה מואצת אל ארה"ב, בעיקר מאירופה. כ־20 מיליון מהגרים הגיעו לארה"ב בתקופה זו. רוב המהגרים הגיעו חסרי כל והיו לכוח עבודה זול.

3.      פערים  חברתיים וכלכליים הולכים וגדלים באוכלוסיית העיר והמדינה. עוני מחפיר, ניצול המהגרים והפועלים ואי שוויון  מול עושר נוצץ ("מצופה זהב") של שכבה חברתית קטנה .

על רקע זה עשירי העיר העצימו עושרם, כאשר מנגד החלו התארגנויות של פועלים. העשירים הללו כונו "ברונים שודדים"  Robber barons. עניין אותם רק עושרם.

 ויליאם הנרי ואנדרבילט, טייקון רכבות, צוטט בשנת 1882 אומר כי "הרכבות לא מנוהלות לשם טובת הציבור ... וכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בביטחונם של נוסעיו או בנוחותם. הן מנוהלות כדי להשיג רווח לבעלי החברה (תרגום חופשי)". זו הייתה רוח התקופה.

 מבעד לציפוי הזהב היה רוע אנושי למכביר.

 בתקופה זו החל גם תור הזהב של העיר. הוקמו בעיר אחוזות מגורים מפוארות, בתי כלבו ומבני מסחר מפוארים, מוסדות אומנות ותרבות ועוד. תחנת הרכבת התחתית המרכזית, גרנד סנטרל
 89 E 42nd St, הוקמה ב־1871. הקמת בניין פלטריון  Flatiron Building המיוחד הושלמה בשנת 1902.    בשנת 1879 נחנך אצטדיון הספורט המקורי Madison Square Garden בפינה הצפון מזרחית של פארק מדיסון סקוור, ששימש בעיקר למרוצי אופניים . איצטדיון זה פעל עד 1925. היכל הספורט הנוכחי הנושא את אותו שם וממוקם בין השדרות השביעית והשמינית, לבין רחובות 31 ו 33, נחנך ב־1968.

שכבת בעלי ההון התגוררו בבתי האחוזה החדשים שבנו במנהטן, בשדרה החמישית ובשתיים-שלוש שדרות הסמוכות לה ממזרח, תחילה בין רחוב 30 ל 50 ומאוחר יותר נדדו צפונה והתגוררו בין רחוב 50 ל 80. זאת כאמור במשך כ־35 שנים, עד 1905 לערך.  בתי אחוזה אלה היו כארמונות ובנייתם הושפעה מסגנונות אדריכלות אירופאית. הצצה לבתי האחוזה שנבנו ב"עידן המוזהב" בניו יורק בקישורים הבא:

 עשירי העיר התחרו בינם לבין עצמם למי יש יותר והפגינו כלפי חוץ את עושרם. הם ניהלו חיי חברה תוססים בינם לבין עצמם. הם נקראו קבוצת "ה 400", זו היתה קבוצה של צמרת החברה הגבוהה בניו יורק שכללה אנשי עסקים, בנקאים, עורכי דין, אנשי נדל"ן, שני אדריכלים ומוציא לאור אחד (פוליצר, מהפרס העיתונאי המפורסם) ונשותיהם.

  הקבוצה הונהגה ע"י קרוליין אסטור Caroline Astor, שנקראה גם גברת אסטור Mrs. Astor.

   אסטור הקימה בית אחוזה בשדרה החמישית מספר 350 (פינת רח' 34 מזרח) בשנת 1865 (לימים הבית נהרס ובמקומו נבנה מגדל האמפייר סטייט בילדינג  Empire State Building). בשנת 1893 אסטור הקימה בית אחוזה חדש וראוותני, הצופה אל הסנטרל פארק, בשדרה החמישית מספר 840 ו 841 (פינת רח' 65 מזרח). זאת, לאחר שמכרה את ביתה הקודם. בסמיכות זמנים לכך, נפטר בעלה וגב' אסטור התגוררה בבית זה עם בנה.

 אולם הנשפים בביתה החדש של גברת אסטור היה המרהיב בחדרי בית האחוזה. אסטור הגבילה את מספר המוזמנים לאולם זה ל 400, אף שיכול היה להכיל 1,200 איש. בפבר' 1892 פרסם הניו יורק טיימס את רשימת ה 400 דבר שעורר סערה חברתית בניו יורק. 

 בקרב חברה זו של האליטה הניו יורקית היו גם יריבויות. בעיקר בין ה"עשירים הישנים" לבין "העשירים החדשים". ה"ישנים" כללו את משפחת אסטור ואחרים והם התייחסו בהסתייגות ובהדרה (ואף בזלזול) כלפי "החדשים" שהתעשרו מ"כסף חדש". המשפחה המייצגת ביותר את העשירים החדשים הייתה משפחת אלווה וויליאם ואנדרבילט . מתחים חברתיים שררו בין שתי הקבוצות. אולם, אלה וגם אלה היו ב"קבוצת ה 400", היא קבוצת האריסטוקרטיה של ניו יורק ושל ארה"ב.

 עיקר האירועים של חיי החברה של קבוצה זו התנהלו בין החודשים נובמבר לפברואר. הם כללו ארוחות ערב, אירועי התרמה, נשפים ונשף שנתי אחד גדול.  אסטור קבעה מי יוזמן ומי לא. היא הייתה המנהיגה של החברה הגבוהה של ניו יורק.

 כשהגיעה משפחת טייקון הרכבות וויליאם וונדרבילט למנהטן ובנתה ( 1882-1878) בית אחוזה בשדרה החמישית מספר 660 (פינת רחוב 52 מערב), אסטור לא הזמינה את אלווה ווויליאם קיסאם וונדרבילט William Kissam Vanderbilt Alva & לאירועי החברה.

 אלווה נעלבה ונקמה. היא הייתה נחושה למקם את משפחתה במעמד החברתי שחשבה לנכון שהיה ראוי לה.

 מספר חודשים לאחר השלמת הבית המפואר שבנתה אלווה -נקרא Petit Chateau - היא ארגנה נשף תחפושות יוצא דופן לרגל חנוכת הבית. . אל הנשף בביתה החדש הוזמנו כ־750 מוזמנים. קרוליין אסטור הבת הבת הפופולריתשל גברת אסטור לא הוזמנה. גברת אסטור  נאלצה ליצור קשר עם אלווה כדי להבטיח שבתה תקבל הזמנה. אלווה נענתה. וכך משפחת אסטור נכחה בנשף של אלווה. הנשף של אלווה שעלותו הוערכה ב כ־6 מיליון דולר (במונחים של 2024) היה להצלחה גדולה ויצר רף חדש ברמת הבילויים של חברה זו.

 בעקבות כך, אלווה התקבלה רשמית לחוג הנוצץ והייתה לדמות מובילה בו. 

 יצוין כי, בהקשר זה של היחסים בין משפחות אסטור לוונדרבילט, וכן בין עשירים "הישנים" ל"חדשים" בחברה הגבוהה של ניו יורק וניסיונות ההדרה של אלווה ומשפחתה ושל ה"עשירים החדשים" בכלל, מרבה לעסוק הסדרה הטלוויזיונית "העידן המוזהב" The Gilded Age. בסדרה מופיעה דמות ראשית הנקראת  Bertha Russell, אשר ההשראה לה היא  אלווה וונדרבילט,

 ראוי להרחיב מעט על אלווה, בהיותה אישה חזקה, דעתנית, משפיעה ועצמאית.

 כשנתיים לאחר "ניצחונה" החברתי של אלווה היא תבעה גירושין מבעלה וויליאם, על רקע בגידותיו. הדבר היכה בשוק את כולם. גירושין לא היה דבר מקובל בחברה הגבוהה ב"עידן המוזהב" (פירוד כן, גירושין לא).

 פחות משנה לאחר גירושיה, אלווה שמוצאה היה מבית עשיר, נישאה מחדש לאיש עסקים אמיד בשם אוליבר בלמונט שהיה מחבריו של בעלה הגרוש. היא שינתה את שם משפחתה לבלמונט. לאחר כ־9 שנים נפטר אוליבר ב־1908.

 לאחר מותו של אוליבר, אלווה איבדה עניין בחיי החברה הגבוהה של ניו יורק. היא הקדישה את עצמה לפעילות התנועה למען זכות הבחירה לנשים women’s suffrage movement. אלווה נפטרה ב־1933, בגיל 80 הייתה במותה. אכן הייתה אישה מיוחדת ופורצת דרך.

 בשנת 1908 נפטרה גם קרוליין אסטור בגיל 78. מספר שנים קודם לכן היא החליקה במדרגות ביתה, בריאותה התדרדרה והיא החלה סובלת לעיתים מדמנציה. אסטור נקברה בבית הקברות של כנסיית טריניטי באפר איסט סייד  Trinity Church Cemetery. מקום זה, המוגדר כאתר היסטורי הפתוח למבקרים, מצוי בכתובת   Riverside Drive NYC  770 .   

 בנה  John Jacob Astor IV , שירש את בית האחוזה, שיפץ אותו וארח בו כ 6,500 אורחים לארוחת ערב, לציון חנוכת הבית המחודש. בשנת 1926 בית האחוזה נמכר ושנה אח"כ נהרס. במקום בית אסטור ,הוקם בניין חדש של בית כנסת יהודי רפורמי הנקרא עמנו-אל Congregation Emanu-El of New York ,הפעיל כאן עד היום.

 https://en.wikipedia.org/wiki/Congregation_Emanu-El_of_New_York

 ציור הקיר "הגברת המוזהבת"  The Gilded Lady

כאמור, ציור הקיר "הגברת המוזהבת"  נמצא במנהטן בשדרה החמישית מספר 236, פינת רחוב 27, באיזור המכונה  NoMad  (North of Madison Square Garden). האומן, טריסטן איטון Tristan Eaton, יצר את הציור ב־2019, על קיר הבניין של חברת נדל"ן מקומית ועפ"י הזמנתה. הציור עורר הדים רבים בתקשורת האמריקאית, וכאמור, HBO יצרה סדרת דרמה טלוויזיונית בשם "העידן המוזהב" העוסקת בתקופה זו (החלה בשידורה ב־2022 ). 

 הציור יועד לתאר את סיפור התקופה של "העידן המוזהב" בניו יורק באמצעות מספר דמויות וסמלים חשובים מאותה תקופה.

 הדמויות והסמלים העיקריים המופיעים בציור הם של:

 ·         אוולין נסביט   Evelyn Nesbit– דוגמנית על, שחקנית וכוכבת חברתית אהובה ונערצת. היא הייתה ה"דרלינג" של ניו יורק ואמריקה, ועם זאת גם הייתה סמל טרגי של "העידן המוזהב". 

 דמותה של  נסביט מוצגת בציור בלבוש אופייני לתקופה המתוארת והיא הנושא המרכזי והבולט של הציור. בתוך שמלתה שילב טריסטן איטון קולאז' של אלמנטים היסטוריים המתארים את סיפור התקופה והמקום.  

 ·         אלכסנדר וויליאמס Alexander Williams – קצין משטרה אלים וידוע לשמצה, שפעל באלימות, בברוטליות ובפרובוקציות נגד חשודים בפשע במרכז מנהטן בתקופת "העידן המוזהב". לאלכסנדר הודבק הכינוי "Clubber" – אדם ההולך למועדוני לילה (שם גם יצר את הפרובוקציות שלו). הוא היה מושחת ותוגמל על כך שהגן על עסקים חוקיים ולא חוקיים כאחד.

 ·         אודרי מונסון Audrey Munson – דוגמנית על, הראשונה באמריקה ובניו יורק בתקופת ה"עידן המוזהב". הייתה פעילה בעיקר בעשור הראשון של המאה ה 20. היא היתה גם  כוכבת קולנוע וסופרת.  כונתה ע"י רבים "ונוס האמריקאית", "האישה המושלמת" (דונה אידיאלה) (גם , "מיס מנהטן".   אמנים מפורסמים ביקשו לפסל דמותה, לציירה ולצלמה. היא נענתה וצולמה גם בעירום. עיתונים פרסמו מאמריה שנכתבו בגוף ראשון וזכו לפופולריות. פסלים שלה עיטרו ומעטרים עד היום מוסדות שונים בעיר, לדוגמא: דמותה מעטרת פסל באחת מפינות חזית בניין המכס  Alexander Hamilton U.S. Custom House , הנמצא במנהטן תחתית -ברחוב באולינג מספר 1  Bowling Green . אנדרטה מרגשת  לזכר לוחמי האש  The Fireman's Memorial המציגה את דמותה כאם האוחזת בדמות בנה המת    West 100th Street & Riverside Dr, NY . מוזיאון המטרופוליטן, גדול המוזיאונים בניו יורק – מחזיק ברשותו 30 פסלים מרהיבים בדמותה של אודרי מונסון.

 ·         הנשים של גיבסון Gibson Girls – העתק של ציורי נשים של המאייר Charles Dana Gibson מסוף המאה ה 19 וראשית המאה 20, אשר תארו זן חדש של נשים בעיר ניו יורק – נשים צעירות, עצמאיות, בעלות השכלה גבוהה ופעילות בזירה הציבורית (שונות מנשות הדור הקודם). אוולין נסביט היתה השראה לציורי הנשים של גיבסון.

 ·         Tenderloin- בציור מוצגים גם פרוסות פילה בשר הנקרא Tenderloin. זאת על שם אזור במנהטן שנקרא  District The Tenderloin. בתקופת "עידן המוזהב" היה זה אזור ה"אורות האדומים" (זנות), הבילוי והפשע. בתחילה, האזור השתרע בין הרחובות 23 ל 42 ובין השדרה החמישית לשביעית. מאוחר יותר, בתחילת המאה 20, האזור התפשט צפונה עד לרחוב 57 לערך.

 ·         NoMad, קרי North of Madison Square Garden, שכונה במנהטן, בתוך מחוז טנדרלוין   Tenderloin District. השכונה נתחמת בין הרחובות 25 מזרח ל 30 מזרח ובין השדרה השישית לשדרת לקסינגטון. ציור הקיר נושא בתוכו את השם NOMAD, מציין את האזור הקשור לסיפור של הציור והתקופה, כמו גם את מיקום הבניין עליו מתנוסס ציור הקיר המדובר.

 ·         תג שוטר מנחושת מתקופת "העידן המוזהב" Copper Police Badge –  שוטרים ענדו תג זה במהלך עבודתם. הכינוי קאפ Cop  לשוטר בסלנג האמריקאי, מקורו בקיצור המילה נחושת copper.

 ·         בציור דמויות וסמלים נוספים מאותה תקופה, שלא נעסוק בהם כאן.

 הציור נקרא כאמור "הגברת המוזהבת" - מי היא אותה "הגברת המוזהבת" ?

 "הגברת המוזהבת" היא אוולין נסביט Evelyn Nesbit, גיבורה טרגית של "העידן המוזהב". היא הייתה דוגמנית-על, אלילת סקס ,הכוכבת האהובה והאייקון החברתי בראשית המאה ה־20. ממש כמו מרלין מונרו מספר עשרות שנים לאחר מכן. תמונותיה עיטרו עמודי שער של מגזינים פופולריים, היא הופיעה על במות ברודווי ואף בסרטי קולנוע אילם. בגיל  15 או 16 לערך, נסביט החלה לדגמן ולהצטלם בערום חלקי. כשנה לאחר מכן, כבר היה לה מאהב, מאהב בעל שם.

 המאהב היה סטנפורד וויט Stanford White , אדריכל צמרת שתכנן והקים בתי אחוזה לא מעטים בניו יורק של טייקונים ב"עידן המוזהב" ובין היתר גם את מדיסון סקוור גארדן. הוא היה גבר חזק, בעל מעמד גבוה והשפעה רבה, ש"טרף" נשים צעירות. הוא נהג להתעלל בנסביט ולנצלה .

 בשנת 1905 כשהיא בת 20 או 21, נסביט נישאה להארי תאו, מולטי מיליונר שירש מכרות פחם וקווי רכבת. לאחר כשנה, שמה נקשר לרוע מזלה למשפט רצח שהוגדר כ"משפט המאה" בתקשורת האמריקאית. משפט בו הואשם בעלה הארי טאו, כשנה לאחר נישואיה לו, ברצח את סטנפורד וויט,המאהב שלה, בקיץ 1906, על גג המדיסון סקוור גארדן.     

 הארי טאו ,שהיה אדם לא יציב נפשית, שנא באופן אובססיבי את סטנפורד ווייט, האדריכל בעל ההשפעה באליטה הניו-יורקית. טאו האמין, שוויט מנע ממנו כניסה לאליטה החברתית של ניו יורק.

 אוולין נסביט, העידה במשפט הרצח, כי וויט גרם לה לצרוך סמים ואלכוהול, אנס אותה כשהייתה חסרת הכרה והרס את חייה. במשפט נטען גם, כי וויט היה אובססיבי כלפי נסביט וכי טאו רצח את ווייט כנקמה על התעללותו של האחרון בה.

 בסופו של המשפט, הארי טאו זוכה מכל אשמה בנימוק של אי שפיות. הוא אושפז במוסד פסיכיאטרי. אוולין ביקרה אותו במוסד זה ונולד להם ילד. אווילין הופיעה עם להקת ריקודים והמשיכה לשחק בסרטי קולנוע של הוליווד.  היא נפטרה בשנת 1967 בקליפורניה.

 להלן קישורים עם מידע נוסף על אוולין נסביט :

 הצייר טריסטן איטון, אמר בראיון לאחר הצבת ציור הקיר של "הגברת המוזהבת" בשדרה החמישית במנהטן, כי הוא ביקש לתת לנסביט-הגיבורה הטרגית של "העידן המוזהב" - רגע של הכרה ונחת בעיר בה גדלה ופעלה ובין היתר, דרכה לשפוך אור על "העידן המוזהב".

 אחרית דבר

כדי להבין ולחוש את רוח התקופה, את החברה הניו-יורקית והאמריקאית הגבוהה -המנותקת והמושחתת-  ואת הסיבה מדוע היא נקראת העידן המוזהב, אני ממליץ לצפות בסדרה "העידן המוזהב" של HBO, הזמינה לצפייה חינם ב VOD למנויי YES.  

 מבתי האחוזות המפוארים שהיו בתקופת "העידן המוזהב" ( 1970 עד 1905) בין הרחובות 30 ו 80 בשדרה החמישית של מנהטןן וסביבה באפר איסט סייד Upper East Side של ניו יורק, כמעט לא נותר זכר. רובם נהרסו ובמקומם נבנו בתי כלבו מפוארים, גורדי שחקים של בתי מגורים ומוסדות ציבור. מרביתם נהרסו בשלושים השנים הראשונות של המאה 20.

 עם זאת , נותרו מספר בתי אחוזה בודדים, שנבנו בעשור הראשון של המאה 20  באזור זה וניתן לבקר בהם. יצוינו כאן הבאים, עם בית אחד שהושלם ב 1918 :

 Payne Whitney House – בניית הבית של וויליאם פיין וויטני William Payne Whitney ומשפחתו הושלמה בשנת 1909. הוא הוקם בשדרה החמישית מספר 972,מדרום לרחוב 79 באפר איסט סייד מנהטן. זהו בית מגורים של 5 קומות  ממשלת צרפת רכשה את הבניין באמצע המאה ה 20 , מספר שנים לאחר מות וויליאם ואשתו. המבנה נותר על תילו והוא משמש כמבנה תרבות של צרפת בניו יורק. הצצה אל המבנה וייעודו בקישור זה

 https://frenchculture.org/about-us/payne-whitney-mansion/

וגם בקישור הזה

 Anrew Carnegie Mansion – אנדרו קרנגי התעשיין (על שמו אולם המופעים קרנגי הול ) ואשתו לואיז Louise,הקימו בית אחוזה ברחוב 91 מזרח מספר 2,פינת השדרה החמישית  East 91st Street2 . הקמת בית האחוזה ובו 64 חדרים, הסתיימה בשנת 1902. המקום שימש למגורי המשפחה עד 1946. בשנת 1972 הבית נתרם ע"י קרן משפחת קרנגי לרשת המוזיאונים Smithsonian . לאחר שיפוצים במקום, מתחם האחוזה הוסב  למוזיאון עיצוב ע"ש קופר היואיט - Cooper Hewitt, Smithsonian Design Museum  . שטח המוזיאון הוא רק חמישית משטח האחוזה. מוזיאון עיצוב ע"ש קופר יואיט היה קיים במקום אחר אולם, הוא הפסיק פעילותו. בעקבות התרומה ממשפחת קרנגי, רשת סמיטסוניין החליטה למקמו בבית האחוזה של קרנגי, לאחר שנתרם לה. https://www.cooperhewitt.org/

 Henry Clay Frick House – בשנים 1914-1912 (שנים ספורות אחרי העידן המוזהב) הקים התעשיין הנרי פריק בית אחוזה ברחוב 70 מזרח מספר אחד, בשדרה החמישית ,בין הרחובות 70 ל 71 .הוא התגורר במקום משנת 1914 עד מותו ב 1919.אשתו אדלייד Adelaide התגוררה כאן עד מותה ב 1931. הנרי ומשפחתו היו אספני אומנות. לאחר מותם הם ציוו  לפתוח את הבית לציבור . מבנה האחוזה ותכולתו נשמרו וכן כל אוסף פריטי האומנות המוצגים בבית. זהו מוזיאון לאומנות מיוחד במינו ,המשלב בית אחוזה מרוהט ואומנות. זו שכיית חמדה אמיתית ,שאין להחמיץ ביקור בה, לטעמי.  https://www.frick.org/visit

 Morton F. Plant Mansion – מורטון פלאנט היה איש עסקים ובעלים של קבוצת בייסבול. בשנת 1905 הוא השלים הקמת בית אחוזה בן 5 קומות בשדרה החמישית ,בפינה הדרומית של  רחוב 52 מזרח .לאחר מספר שנים הוא בנה בית אחוזה נוסף בשדרה החמישית

פינת רחוב 59 (סמוך לסנטראל פארק). בשנת 1917 הוא מכר את בית האחוזה הראשון בשדרה החמישית פינת רח' 52 לאיש התכשיטים הצרפתי  Pierre Cartier .זאת, בתמורה לתכשיט ענק פנינים עבור אשתו ועוד 100 דולר. מאז ועד היום, חברת התכשיטים קרטייה מחזיקה בניין זה ומפעילה בו את חנות הדגל שלה. https://stores.cartier.com/en_eu/united-states/ny/new-york/653-fifth-avenue

 Otto H. Kahn House- אוטו הרמן קאהן (1934-1867) היה איש כספים והשקעות (פיננסייר), אספן ותומך אומנות. הוא היה דמות ידועה ומוערכת בניו יורק. תמונתו עיטרה מספר פעמים את שער ה"טיימס מגזין" והוא כונה מדי פעם כ"מלך של ניו יורק".   בשנת 1918 (מעבר לתקופת "העידן המוזהב") הוא השלים הקמת בית מגורים למשפחתו ברחוב 91 מזרח מספר 1,פינת השדרה החמישית. בשנת 1929 ,בעת משבר הבורסה הגדול בניו יורק ,קאהן הפסיד הון רב ועם זאת משפחתו המשיכה להחזיק בבית. ב 1934 ,לאחר מותו של קאהן, הבית נמכר למסדר כנסייתי בשם Convent of the Sacred Heart והוסב לבית ספר של מסדר זה. הבית קיים עד היום ופועלים בו שני בתי ספר של מסדר זה. הבית הוכר כאתר היסטורי וחלים עליו תקנות שימור. הבית נמצא רחוב אחד צפונה מהבית של Anrew Carnegie Mansion,שהוזכר לעיל והמשמש היום כמוזיאון העיצוב ע"ש היואיט קופר.

 יצוין, כי בתקופת "העידן המוזהב"  הוקמו בתי אחוזה מפוארים לא רק במנהטן ,אלא ברחבי ארצות הברית כולה. היו אלה משפחות של טייקונים, שהקימו לעצמם מעין ארמונות ויש המזכירים את הפאר של ארמונות מלכי צרפת בעמק הלואר שמדרום לפריס, צרפת. חלק מבתי אחוזה אלה, עדיין קיימים בארצות הברית וניתן לבקר בהם. חלקם הפכו למוזיאונים. כתבה על כך בסרטון בקישור הבא:

 מידע נוסף למטייל בניו יורק

מאמרים נוספים בהם מידע רב למטייל בניו יורק, ניתן למצוא בבלוג זה בקישורים הבאים:

ניו יורק , להתאהב בקלות - מדריך מקיף    https://www.lametayel.co.il/posts/jw1o1m

לגלות את ברוקלין היפה      https://www.lametayel.co.il/posts/n0prpl

 ניו יורק - לואר איסט סייד, צ'יינה טאון, ליטל איטלי  https://www.lametayel.co.il/posts/70wdpo

ניו יורק - יום טיול בסוהו    https://www.lametayel.co.il/posts/20ygk0

ניו יורק – לטייל בשכונות החרדיות של העיר  https://www.lametayel.co.il/posts/ew0mmo

טיול אמנות רחוב - לואר איסט סייד, ניו יורק https://www.lametayel.co.il/posts/5d7n0k

לונג איילנד - טיול יום ויותר, מחוץ לניו יורק   https://www.lametayel.co.il/posts/ewl0w0

ניו יורק – נופים ואחוזות בעמק הדסון , מזרחית לנהר  https://www.lametayel.co.il/posts/x7xoey

ניו יורק – עיירות קסומות ואתרי טבע במערב עמק הדסון   https://www.lametayel.co.il/posts/p0gy4e

ניו יורק בחודש דצמבר  https://www.lametayel.co.il/posts/0x15k9

ניו יורק לילדים     https://www.lametayel.co.il/posts/200kp8

ילדים בניו יורק - הצעה לבילוי   https://www.lametayel.co.il/posts/k20w7r

ניו יורק - מדריך קניות לא סופי     https://www.lametayel.co.il/posts/wgkwym

ניו יורק - חנויות מיוחדות   https://www.lametayel.co.il/posts/r22ydo

ניו יורק - מתוקים, בתי מאפה ובתי קפה מיוחדים    https://www.lametayel.co.il/posts/70vnvo

ניו יורק - אוכל ומסעדות, החיים הטובים   https://www.lametayel.co.il/posts/n0prg2

אומנות רחוב בברוקלין, ניו יורק    https://www.lametayel.co.il/posts/od8xrk

אומנות רחוב במנהטן , ניו יורק - מדריך לא סופי  https://www.lametayel.co.il/posts/1xyok2

קוברה בניו יורק  https://www.lametayel.co.il/posts/10m2r2

ניו יורק – ציור קיר המספר על תקופה מיוחדת בחיי העיר https://www.lametayel.co.il/posts/jvpvpo

שלושים  מלונות במנהטן ניו יורק , שכדאי להכיר    https://www.lametayel.co.il/posts/70egl4

מוזיאונים חדשים נפתחו בניו יורק ב 2018   https://www.lametayel.co.il/posts/vg7rgx