"חסד רומי"
"חסד רומי" הוא מושג באומנות הלקוח מתוך סיפור, מראשית תקופת האימפריה הרומית, על בת בשם פרו Pero, המניקה את אביה קימון Cimon בבית הכלא.
על פי הסיפור, האב נכלא לאחר שגנב לחם, בהיותו רעב. נגזר עליו למות בכלא ברעב. הוא הושם בבידוד ונאסר לבקרו. בתו ביקשה לבקרו פעמים רבות וסורבה. לבסוף הותר רק לה לבקרו. אסור היה לה להכניס כל דבר לכלא. היא ביקרה את אביה מדי יום. לאחר זמן הסוהרים הבחינו שמצבו של האב אינו מורע. הם עקבו אחר הבת, תפסו אותה בשעת מעשה שבמהלכו הניקה את אביה, והביאוה לדין על כך. שופטיה התרשמו מהקרבתה ושחררו אותה. זהו סיפור על חמלה, נאמנות והקרבה עצמית. פרו סיכנה את חייה למען אביה.
הסיפור מתואר באחד הספרים מתוך סדרה של תשעה ספרים שנכתבו על ידי היסטוריון ונואם רומי בשם ולריוס מקסימוס Valerius Maximus מהמאה הראשונה לספירה. הספרים תיארו אירועים וסיפורים מההיסטוריה הרומאית והיוונית, שעסקו במנהגים טובים ורעים .
ביטוי אומנותי מוקדם של הסיפור הוצג בציור במקדש רומי של אלת הנאמנות פיאטס Pietas. מקדש שהיה ממוקם במתחם הפורום ברומא והוקם בשנת 181 לפנה"ס. ביטוי מוקדם נוסף באומנות לסיפור זה, התגלה בציור קיר (פרסקו) מהמאה הראשונה לספירה בעיר פומפיי.
סיפור זה קיבל ביטוי ודגש באומנות וסיפק השראה לאומנים וליוצרים רבים, בעיקר מהמאות ה 17-16 ואילך. זאת, בעיקר בציור. מוטיב החמלה, הסיוע והנאמנות שבסיפור קיבל ביטוי באומנות של בת כלפי אם ובת כלפי אב. עם זאת, עיקר העבודות התמקדו ביחס בין שני המינים, כלומר, בין בת לאב,או בין אישה לגבר. חלק מהיצירות הציגו פרשנות צנועה לסיפור וחלק נתנו פרשנות נועזת, מעט אירוטית.
במחצית הראשונה של המאה ה 16 הופיעו יצירות שהושפעו מסיפור "חסד רומי" בדרום גרמניה וצפון איטליה. אלה כללו ציורי שמן, רישומים, עבודות קרמיקה, מדליוני ברונזה, פסלים ובקישוטי עץ.
במאות ה־17 וה־18 ציירים אירופאים מפורסמים שילבו סיפור זה ביצירותיהם. הבולטים שבהם היו ציירי הבארוק פטר פאול רובנס הפלמי שיצר מספר גרסאות לסיפור כמו גם קראווג'ו האיטלקי. האחרון מביא אותנו לנאפולי. בעקבות הנצרות.
שבעה מעשים של חמלה Seven Works of Mercy
למסרים שבסיפור "חסד רומי" גם הקשר דתי בנצרות. בספר מתי Matthew, אחד מארבעת ספרי בשורה (אוונגליונים) של "הברית החדשה", המתארים את חייו ופועלו של ישו, יש תיאור של שבעה מעשים של חמלה The Seven Works of Mercy . אלה כוללים – להלביש את הערום, להשקות את הצמא, להזין את הרעב ,לטפל בחולה, לעזור לזר, לבקר את האסיר ולקבור את המת. בסיפור של הבת המניקה את אביה האסיר הרעב, יש ביטוי של שני מעשי חמלה מתוך הנ"ל – ביקור האסיר והזנת הרעב.
הצייר קראווג'ו Caravaggio השלים בשנת 1607 ציור מפורסם הנקרא "שבעה מעשים של חמלה" Seven Works of Mercy . בציור אחד מתוארים שבעת המעשים הטובים המתוארים ב"בשורה לפי מתי" שבברית החדשה. הציור מוצג בכנסייה קטנה וצנועה הקרויה Pio Monte della Misericordia ("הר הרחמים/החמלה האדוק" ) בנאפולי. הצייר התגורר תקופה קצרה בנאפולי והוא התבקש על ידי פטרוני הכנסייה להכין ציור זה. הציור הושלם ב 1607 ומאז מוצג בכנסייה זו. בארכיון הכנסייה מצוי מסמך מקורי, המאשר תשלום של 400 דוקטים לקאראווג'ו עבור הציור "שבעה מעשים של חמלה". צילום של המסמך מוצג בגלריה, בקומה הראשונה של הכנסייה.
בצידו הימני של הציור ישנו תיאור של הבת פרו המבקרת את אביה, האסיר הרעב ומניקה אותו בסתר – שני מעשי חמלה בתיאור זה. משמאל לכך, ישנו תיאור של שני גברים המכינים מת לקבורה, כאשר רק כפות הרגליים של המת נחשפות. בתחתית הציור משמאל – גבר נותן לבוש לגבר ערום וכן דמות אדם נוספת,כנראה חולה נזקק. במרכז צד שמאל של התמונה יש תיאור של גבר הפונה לסייע לזר וביניהם ישנו תיאור של אדם צמא השותה להחיות נפשו.
יצירת האומנות "שבעה מעשים של חמלה" של קאראווג'ו נחשבת ליצירת האומנות החשובה ביותר בנאפולי.
קאראווג'ו Caravaggio
מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו (קרוי בקיצור קאראווג'ו) היה צייר איטלקי שחי בתקופת הרנסנאס, בשנים 1610-1571 . הוא נחשב לצייר מהגדולים והמפורסמים ביותר באיטליה וכך גם הוכר בתקופתו. הוא הרבה לצייר סיפורים וסצנות דתיות מעולם הנצרות. עיקר פעילותו כצייר הייתה ברומא, אולם בשנותיו האחרונות עד למותו הוא נדד ופעל בנאפולי, מלטה וסיציליה. ציוריו ריאליסטיים בהם שילב דמויות של אנשים רגילים ופשוטים. כמו כן עשה שימוש בציוריו באפקטים של אור וצל . היה ידוע גם במזגו הסוער, שלא פעם סיבך אותו. בתקופה בה שהה בנאפולי צייר את יצירת האומנות החשובה "שבעה מעשים של חמלה" .
כנסיית פיו מונטה דלה מיזרקורדיה
כנסיית Pio Monte della Misericordia הוקמה במאה ה־17. הכנסייה ממוקמת בקרבת כנסיית הקתדרלה (הדואומו) של העיר בכתובת Via dei Tribunali 253. https://piomontedellamisericordia.it/
הכנסייה נבנתה בצורה מעגלית ובה שבעה אזורים. כל אחד מאזורים אלה נבנה כדי להכיל ציור של אחד משבעת מעשי החמלה. קראווג'ו בחר להציג את כל השבעה בציור אחד, במקום לצייר שבעה ציורים נפרדים. הציור מוצג מעל המזבח המרכזי של הכנסייה בקפלה שבקומת הקרקע.
בגלריה בקומה הראשונה של הכנסייה מוצג אוסף של יצירות אמנות מתקופת הרנסנס והבארוק. בו יצירות של פרנצ'סקו דה מורה Francesco de Mura , ז'וזפה דה ריברה Jusepe de Ribera , אנדריאה ואקארו Andrea Vaccaro ופול ואן סומר Paul van Somer . בנוסף, מוצגות במקום תצוגות מתחלפות של יצירות אמנות עכשוויות.
ממול לכנסיה, בצידו הנגדי של הרחוב, ניצב אובליסק Obelisco di San Gennaro משנת 1636 ובראשו פסל ברונזה של San Gennaro, הקדוש הפטרון של נאפולי . אובליסק האבן הוקם כאות תודה לקדוש זה, על שהגן על העיר מפני התפרצות געשית מהר הווזוב בשנת 1631.
הביטוי באומנות הציור של הסיפור "חסד רומי", נתן השראה גם לסופרים.
"חסד ספרדי"
כשמספרים על נושא זה אי אפשר שלא להזכיר את הספר "חסד ספרדי". הספר מאת א.ב. יהושע נכתב בהשראת סיפור "חסד רומי".
בכריכה הקדמית של הספר ציור של אישה המניקה אסיר זקן ,שידיו אזוקות מאחוריו.
בספר, מספר א.ב. יהושע על יאיר מוזס, במאי קולנוע ישראלי, המגיע לעיר בספרד הקדושה לנוצרים בשם סנטיאגו די קומפוסטלה. אליו הצטרפה גם רות, שחקנית הקולנוע בסרטיו. השניים מוזמנים לרגל אירוע מקומי של רטרוספקטיבה לסרטיו של מוזס. כשהוא מגיע לחדרו במלון ניבט אליו העתק ציור של אישה המניקה אסיר מבוגר. יאיר אינו מכיר את סיפור "חסד רומי", והציור מטלטל אותו. הוא מזכיר לו ש־30 שנה קודם לכן, באחד מסרטיו, אמורה הייתה רות לבצע סצינה ברוח דומה, אך היא סרבה. מדוע סרבה? כיצד ומדוע הוצב ציור זה בדיוק בחדרו במלון בספרד בעת שהגיע לאירוע הוקרה שיועד לו?
ביטול הסצינה בסרט בה רות אמורה הייתה לחשוף שד ולהניק בהשראת "חסד רומי" גרם לקרע בין יאיר מוזס לתסריטאי שלו ובין האחרון לרות. סיפור על משולש של יחסים בין אנשים הקרובים זה לזה, שפקע.
"ענבי זעם"
סופר מפורסם אחר שכלל בספרו תיאור בהשראת ה"חסד רומי" הוא ג'ון סטיינבק. בסיום ספרו "ענבי זעם", סטייינבק מתאר אישה, שילדה תינוק מת, פוגשת אדם זקן העומד למות מרעב. היא נצמדת אליו, חושפת שד ומניקה אותו.