יום רביעי, 26/7
היום קמנו מוקדם, במטרה להיות עד לשעה 07:30 בלייק לואיז Lake Louiseולצלם את ההשתקפויות המופלאות. היום בכלל מתוכנן לנו מסלול הררי קשה למדי באורך של כ- 18 ק״מ.
אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו לדרך, לחניון הגדול של לייק לואיז, שנמצא מדרום למלון המפואר. טמפרטורת הסביבה נעה בין 2-3 מעלות…
כבר בשעה מוקדמת זו היו בחניון עשרות מכוניות. החנינו את הרכב והלכנו מרחק קצר עד לשפת האגם. מרהיב. פשוט מרהיב.
מכאן התחלנו ללכת לאורך הגדה הצפונית של האגם, בה יש את מסלולי ההליכה (לא ניתן ללכת בגדה השנייה). המסלול לאורך הגדה הצפונית הוא בן כ- 2 ק״מ לכל כיוון. אנו התחלנו את העלייה התלולה מאוד של 2.4 ק״מ עד לאגם Mirror Lake, אגם קטן שבצידו השני (הדרומי) נמצא הר The Big Beehive, שנקרא כך כנראה בגלל שמהזווית הזאת הוא נראה ככוורת דבורים…
הפרש הגבהים עד כה, ממתחם המלון בלייק לואיז ועד כאן, הוא של 275 מטרים. מכאן המשכנו בעלייה התלולה עד לאגם Lake Agnes, שנמצא בגובה של 2,135 מטרים, כלומר הפרש גובה של עוד 110 מטרים. גם כאן היתה השתקפות יפה של ההר שממערב, כולל מצוק שנקרא ״אגודל השטן״ The Devil's Thumb.
ישבנו בבית התה ושתינו תה… והתפתינו גם לעוגיית בריאות טעימה. המחירים כאן יקרים באופן מחריד. בעודנו ממתינים הגיעו זוג אמריקאים אותם פגשנו בבקתה באגם Shadow. שמחנו להיפגש שוב ולאחר טקס שתיית התה נפרדנו שכן הם תכננו מסלול אחר.
בית התה נמצא קרוב מאוד לצלע הצפונית של ה- Big Beehive, ומכאן רואים שההר הזה הוא בעצם בצורת משולש, כשהשיא שלו הוא משתקף באגם Mirror.
מכאן עקפנו את ה- Beehive מצפון ואת אגם Agnes מצפון והשביל טיפס באופן תלול מאוד כלפי מעלה, לבסיס התחתון של ה- Big Beehive. השביל היה במקומות מסויימים צר מאוד וצריך היה להיזהר שלא להחליק וליפול במורד המסולע.
מכאן הוביל שביל בין הסלעים לקצה המזרחי של המצוק, לאורך כ- 300 מטרים עד לנקודת תצפית - ואח״כ עוד עשרות מטרים במורד ההר. הנופים של אגם לואיז שהתגלו מכאן היו פשוט מרהיבים. האגם שמימיו נראו בבוקר שקופים לחלוטין, קיבל עכשיו, בזווית הזאת של השמש, גוון טורקיז חלבי נהדר. את הגוון הזה הכרנו מהטיול באלסקה.
ההסבר המדעי לעניין הגוון היפה הזה הוא כדלהלן: הקרחונים שיורדים במורדות ההר שוחקים את האבנים לחתיכות קטנות. חלק מזה מראה ממש כמו אבקה. האבנים בגדלים השונים שוקעות לקרקעית הנהרות או האגמים ואילו האבקה נשארת למעלה, צפה, והיא מפזרת את קרני האור בטווח הכחול והירוק (למעשה כמו פריזמה), וזה מה שמקנה למים כאן את הגוון הנפלא הזה.
משם ירדנו בשביל תלול וקשה מאוד להליכה, שהיה בתוך היער שכיסה את המדרון הדרומי של ההר. כל השביל היה מכוסה באבנים בגדלים שונים ובשורשי עצים. הפרש הגובה מהנקודה בבסיס ה- Beehive ועד למטה היתה של כ- 270 מטרים.
עם ההגעה לתחתית ההר הפך השביל לכורכר כבוש, נקי יחסית מאבנים ושורשים, והוא הוביל מערבה עד לבית תה נוסף ומשם יש עוד מסלול של 1 ק״מ שמאפשר תצפית לקרחון ויקטוריה שנמצא מדרום. כל השביל הזה נמצא בעמק שנקרא עמק 6 הקרחונים Plain of the six glaciers, רק שלצערנו הקרחונים האלה לא מזכירים בכלל את מה שראינו באלסקה, שכן הם נסוגו באופן ניכר.
בחלק הזה כבר היה מישור מכוסה פרחים אלפיניים (שבאנגלית נקרא Meadows).
החלק האחרון של השביל הוביל לאורך מצוק ויכולנו לראות עוגני מתכת שם היה צריך להיות כבל מתכת שהמטיילים היו צריכים להחזיק כדי שלא ליפול למטה. הכבל לא היה שם, מעניין מדוע.
ממש לפני המקטע האחרון יש שאריות של קרחון, שעקב תהליך ההמסה שהוא עובר, נחצבה בו מנהרה באורך כ- 30 מטרים, שניתן לעבור בה עד למעלה. כל דפנות הקרחון היו מעוצבות בצורה מעניינת ביותר.
בינתיים עלו הטמפ׳ עד ל- 29 מעלות, מה שהפך את כל ההליכה הזאת למתישה ביותר. לאור זאת החלטנו שלא לעשות את המקטע האחרון של התצפית על הקרחונים והסתפקנו במבט מרחוק.
התחלנו בדרך הארוכה לחניון, כשבדרך עברנו לאורך הגדה המערבית של אגם לואיז ולכן יכולנו להתרשם מקרוב מצבע הטורקיז המרהיב. כל אזור הגדה המערבית הוא למעשה שפך של הנהרות הזורמים מההרים שסביב, כך שיש שם דלתא רחבה בה הולכים האנשים.
כשחזרנו כבר היו אלפי אנשים באזור האגם, רבים מהם סינים או יפאניים, לבושים בבגדים כאילו שהם יוצאים למסע בקוטב הצפוני…. בכלל, בטיול הזה ראינו המוני תיירים סיניים והודים.
ביום הזה כיסינו כמעט 18 ק״מ, בהפרש גובה מקסימאלי של כ- 540 מטרים. לא רע. כל הסיבוב לקח משהו כמו 6 שעות. אבל יש מספר חלופות קצרות יותר, שכוללות רק חלק מהמסלולים שאנו עשינו.
חזרנו למרכז הקניות של העיירה לייק לואיז כדי לאכול ארוחה קלה ולא להחזיר שלא לצורך את הקלוריות שהורדנו במאמץ כה רב.
התכנית להיום כללה גם סיור באגם Moraine Lake המפורסם, שמופיע על חלק משטרות ה- 20 דולר הקנדיים. האגם הזה נמצא בין העיירה לייק לואיז לאגם לייק לואיז. אבל החלטנו שחם מדי ומספיק אגם טורקיז אחד ליום, כך שנעשה סיור קצר מחר בבוקר, בדרך לאגם אוהרה.
ומכאן חזרנו למלון, כדי לעשות כביסות ולהתארגן למחר.
לסיכום היום הזה, מתיש אבל מופלא.
ואני מודה שאין לי מושג למה קוראים לאגמים Lake X או X Lake (כלומר המילה Lake מופיעה פעם לפני שם האגם ופעם אחריו… בכל אופן לא מדובר בטעויות הקלדה שלי).
