1/8/15 יום שבת

היום קמנו מוקדם שכן צריך לצאת מהמלון ב 08:00 עם ההסעה למינחת של מק׳קארתי לטיסה בחזרה לצ׳יטינה.

השמיים היו מעוננים עם עננים גבוהים והיה קר.

ירדנו לחדר האוכל לארוחת בוקר ומשם ירדנו להסעה למינחת. הדרך נותרה משובשת כפי שהיתה, רק התווספו שלוליות מים מהגשם שהיה אתמול בערב.

בהגיענו למינחת עלינו מייד על אחד המטוסים והתחלנו בטיסה חזרה ל- Chitina. מז״א היה אביך מעט אך עדיין הנופים המושלגים של ההרים, כמו גם הנהרות השוצפים, היו מרהיבים.

כעבור כ- 20 דקות נחתנו ודי הופתענו לראות שהרכב והציוד עדיין במקום. העמסנו את התיקים שלקחנו עימנו והתחלנו בנסיעה לכיוון צומת שבין כביש מס׳ 10, המוביל ל- Chitina ולכביש מס׳4, Richardson Highway, בו הגענו שלשום מצפון וכעת נמשיך בו דומה לכיוון Valdez. בדרך ראינו מספר שלטים מנוקבים בכדורים. מקבצים טובים לא היו שם.

חזרנו צפונה מס׳ מיילים עד לנקודת תצפית על אגם Willow, כשברקע רואים את הר התוף Mt. Drum המרובע (12010 רגל) והר רנגל Mt. Wrangell (14163 רגל) המושלגים, אותם ראינו במהלך הטיסה. אך לצערנו קו האופק היה אביך מאוד, כתוצאה משריפות יער שנגרמו מברקים מהסופה אתמול בערב, כך שהיה קשה לראותם בבירור. חזרנו לרכב והמשכנו בנסיעה דרומה.

המשכנו בנסיעה לכיוון Valdez, כשסביבנו הרים מושלגים וקרחונים לרוב.

במייל 28 (לפני בעיר) יש פנייה ימינה לחניון מסודר בו ניצן להחנות את הרכב ולצלם את קרחון Worthington שנמצא במרחק כ- 600 מטר, ואת העמק המרהיב. ניתן גם ללכת ממש עד לקרחון באמצעות שביל לא רשמי.

מגיעים עד לפתח מערת קרח שפעורה בקצב הקרחון, מימינה יורד מפל קטן של מי קרחון שהופשרו ושזרמו לאורך המצוק, במורד הוואדי. ניתן להיכנס מעט לתוך המערה, לעמוד על גוש סלע שעומד שם ולהצטלם צילום יפה למזכרת. רק לזכור שכדי להגיע לאבן, שנמצאת כיום עומק של אולי מטר וחצי בתוך המערה, סופגים טיפות גדולות של מי קרח... אחד המטיילים שהסתובב עמנו סיפר שביקר כאן לפני 4 שנים ואז הגיע הקרחון עד לנקודת התצפית. הקרחון נמצא כיום במרחק של כ- 600 מטר.... מי מטיל ספק שיש שינויים גדולים באקלים? הנה עוד הוכחה.

לפני ההגעה למערת הקרחון, ניתן לטפס על המצוק השמאלי (הדרומי), כדי לקבל נקודות תצפית טובות על העמק.

מכאן המשכנו הלאה מיילים בודדים, עד למעבר Thompson Pass, שהוא בגובה של 2,678 רגל והוא המקום המושלג ביותר באלסקה, וממנו נצפים נופים יפים לעמקים שסביב. סביב למעבר היו הרים הגבוהים בגובה של 4,200-4,400 רגל.

המשכנו בנסיעה בתוך הקניון Keystone ובמרחק קצר לאחר מכן ראינו 2 נקודות של פתחים למנהרה, The Keystone Canyon Railroad Tunnel, שנחפרה ידנית לפני כ- 100 שנה ע״י תושבי ,Valdez במסגרת התחרות לבנות קו רכבת ממכרות הנחושת בקניקוט ועד לים. מתברר שהיו לא פחות מ- 9 חברות שהתחרו ביניהן על הקמת המעבר. במקום הזה פרץ סכסוך אלים שהפך לקרב יריות ואז נטשו את החפירה.

בהמשך הכביש מצאנו את מפל Bridal Veil Falls מצד שמאל וחצי מייל קדימה מפל Horsetail Falls. אף אחד מהם לא הרשים. בכלל, לכל אורך הקניון יש מפלים רבים. מפלים נחמדים ולא יותר מזה, לא בטוח ששווים את העצירה.

עם הכניסה ל- Valdez הגענו למלון והשארנו בו את המזוודות, שכן החדרים עוד לא היו מוכנים, וחצינו את הכביש למסעדת Alaska Halibut House, לארוחה לא רעה של דג הליבוט ודרומיים מטוגנים.

מכאן המשכנו למוזיאון Maxine & Jesse Whitney, המתמחה בתרבות של שבטי אלסקה. מעניין.

ואיך לא – גם קצת מטוסים...

המשכנו הלאה ובמרחק לא רב, באחת הצמתים של העיירה, מצאנו שמתקיים יריד של אומנים ויצרנים מקומיים, המוכרים מתוצרתם (מזון, מזכרות וביגוד). סתמי ולא שווה את המאמץ. מצד שני, במקום מרוחק כמו Valdez, אני משער שצריך לעשות כל מאמץ כדי למצוא פרנסה. קניתי כובע צמר לאחת הבנות, למרות המחיר המופקע.

ומכאן המשכנו דרומה, לאתר של Valdez העתיקה, שנהרסה בשנת 1964ברעידת אדמה בעוצמה של 9.2 בסולם ריכטר שלוותה בגלי צונאמי שפשוט שטפו אותה אל הים. בקיצור, מלבד מספר יסודות בטון ושלטי הסבר, לא נותר דבר מהעיר העתיקה.

עברנו לצד הדרומי של המפרץ, על דרך Dayville, וצפינו בנקודות שונות לאורך הכביש בהן ניתן לראות דגי סלמון. אחד האנשים סיפר שכשעתיים לפני כן ראו כאן דובה ו- 3 גורים. מתברר שזה מקום בו יש תצפיות רבות של דובים היורדים מההר ובאים לזלול את דגי הסלמון, שפשוט צריך להושיט היד ולאסוף מהים. לאור זאת, יש במקום שלטי אזהרה לרוב לגבי כך שהמבקרים במקום נמצאים שם באחריותם – והסברים כיצד לנהוג היה ומגיע דב למקום.

המשכנו לכיוון מדגרת הדגים Solomon Gulch Fish Hatchery וראינו את הכמויות העצומות של הסלמונים שהיו בים מול המתקן.

מעל לנחל הזורם מההרים יש גשר, עליו נוסעות המכוניות הלוך ושוב לכיוון בית הזיקוק של למתקני חברת הנפט Aleyeska. ממש מתחת לשפת הכביש מצאתי אתרי קינון של שחפים.

המשכנו עד Allison Point, שם צפינו בכלבי ים האוכלים דגים בעודם שוחים על גבם. לא ניתן להמשיך הלאה למתקני חברת הנפט Aleyeska, שכן אלה נסגרו לסיורים לאחר 9/11 וניתן לצפות בהן רק מרחוק.

חזרנו בחזרה לאורך הכביש ונדהמו לראות עד כמה ירד מפלס המים בזמן הקצר שחלף מאז עברנו כאן - לפחות חצי מטר, וניתן היה לראות עשרות רבות של דגים מתים - יותר נכון דגות, שמתו לאחר הטלת הביצים.

מכאן חזרנו למלון שלנו ל- 2 הלילות הבאים, ה- Mountain Sky ב- Valdez, שממש לא מומלץ. תחילה מיקמו אותנו בחדרים נחותים, אח״כ התברר שלא ניתן להפסיק את החימום בחדר, כך שהתבשלנו במשך כל הלילה, למרות שהשארנו חלון פתוח.

קישור לפוסט הקודם

קישור לפוסט הבא