יום ראשון, 30/7

קמנו הבוקר לאופק אביך לחלוטין וכיסוי עננים מלא. טמפ׳ הסביבה היתה 13 מעלות. נראה שכיוון הרוחות מ- BC היה כזה שכל האוויר היה מכוסה עשן, בדומה למה שקורה אצלנו בבוקר שלאחר ל״ג בעומר. אבל בקנה מידה עצום. פשוט אי-אפשר היה לראות אף אחד מההרים העצומים הנמצאים סביב ג׳אספר, רק את צלליתם הכללית. מדהים.

התכנית להיום היתה לעלות על הר קלאבל Mt. Edith Cavell ולטייל בסביבה. ממש לפני שטסנו לרוקיס יצאה הודעה מרשות הפארקים שהם מגבילים את מספר המכוניות שרשויות לעלות להר ל- 180 ליום, וגם זה בשעות ספציפיות, שכן מתחילות עבודות בינוי בכביש שם, ואת אישורי הכניסה ניתן לקחת רק בין השעות 08:00-10:00 במשרדי רשות הפארקים בג׳אספר.

ביום הראשון (כלומר שלשום) הגענו מאוחר בערב למלון, כך לא יכולנו לקחת אישור כניסה. אתמול בבוקר, כשיצאנו לכיוון השייט באגם מאליין, ראינו תור ארוך של אנשים ליד המשרדים, אבל לאור שעת השייט שלנו לא יכולנו לעמוד בתור. כך שכל מה שנותר זה הבוקר… הגענו בשעה08:00 וכבר היה שם תור של כ- 40 איש. לשמחתנו התור התקדם מהר, אבל כשהגיע תורנו היו מקומות להיום רק החל מהשעה 14:00, או לימים הבאים, מועד שכבר לא היה רלבנטי עבורנו. לכן לקחנו אישור לשעה 14:00 ויצאנו לאגם Lake Patricia ואגם Pyramid Lake שנמצאים כמה דקות מצפון לג׳אספר.

הגענו לאגם פטרישיה וצילמנו את ההשתקפות היפה.

המשכנו לעבר אגם פירמיד (לשים לב שצריך לקחת את המזלג הימני בכביש הגישה לאגם) ונסענו לכיוון האי שבאגם. פתאום בסיבוב חצה לו בנחת אייל קנדי לצידו השמאלי של הכביש והחל לאכול עשבייה. נחמד.

המשכנו עוד כ- 5 דקות והגענו לחניון הקטן שקרוב לאי. ירדנו מהרכב, הלכנו מרחק קצר על שביל, עד שהגענו לגשר מעץ שמחבר בין היבשה לאי. מדובר באי לא גדול אך יש ממנו תצפיות יפות לאגם ולהשתקפויות. שמו נובע מהר בצורת משולש שנמצא מולו בכיוון דרום-מערב, שהזכיר למישהו פירמידה…

לאחר כ- 20 דקות חזרנו לרכב ונסענו דרומה ליעד הבא שלנו, עמק 5 האגמים Valley of the Five Lakes. החנינו את הרכב ולאחר כרבע שעה הליכה הגענו לצומת שבילים. שמאלה לאגם הראשון, ימינה לאגם החמישי. ידענו שמדובר במסלול מעגלי. ולכן החלטנו ללכת שמאלה. לאחר כ- 10 דקות הגענו לאגם הראשון, שהיה ארוך אך לא מיוחד למראה, אבל אולי זה נבע ממז״א האפרורי שמנע השתקפויות, כמו גם מהעובדה שהיינו ממש קרובים לקו המים. המשכנו בשביל לכיוון האגם השני. אגם זה, כמו גם אגמים 3 ו- 4, היו יפים מאוד וניבטו מהם השתקפויות יפות, למרות היום המעונן. האגם החמישי היה בסדר, פחות יפה מה- 3 האמצעיים.

חזרנו לרכב ומשם למלון, לאכול את הסנדביצ׳ים שתכננו לאכול על הר אדית, ובשעה 12:45 נסענו שוב דרומה לכיוון ההר. בנקודה מסויימת יש פנייה ימינה להר, ושם שמו מחסום ונקודת בידוק לאישורים. הבחורה היתה מוכנה לתת לנו להקדים את העלייה רק ב- 10 דקות, ולכן נסענו הלאה לכיוון דרום-מזרח, בכביש 93A, לאורך נהר Athabasca, עד שמצאנו נקודה לפיקניק בשם Meeting of the Waters, שם ישבנו והסתכלנו על הנהר השוצף. היה כאן חיבור מעניין של 2 פלגי הנהר, בדומה (לפחות כך זה נראה) ל- Rio Celeste בקוסטה ריקה, שכן אחד הפלגים היה בצבע תכלת והשני בצבע אפור ושניהם התחברו לאחד. אולי היתה זו אשלייה אופטית שנבעה מהקרבה/ריחוק מ- 2 חלקי הנהר.

בכל אופן, לאחר כחצי שעה מנוחה והסתכלות בנהר, חזרנו לרכב ומשם בחזרה על כביש 93A, לנקודת הבידוק של אישור העלייה להר.

נסענו לאורך כביש נחמד באורך כ- 15 ק״מ, עד שהגענו לחניון די גדול, שלצידו עבדו בעיקרון על בינוי כביש או משהו. זו היתה הנקודה היחידה לאורך כל הכביש הזה לא ראינו שום פעילות בינוי, כך שלא הצלחנו להבין למה נדרשו הקנדיים להקים מנגנון אישורים כה מסובך.לא רחוק לפני ההגעה לחניון הסופי, יש חניון עפר בצד הדרך, ממנו ניתן לתצפת על אגם קלאבל Clavell lake (ניתן להגיע לאגם הזה ברגל או ברכב, ממקומות אחרים). החלטנו שלא לעצור בהלוך, אלא בחזור.

באזור הר קלאבל יש מספר דברים לעשות, כשהעיקריים הם תצפית על קרחון המלאך Angel Glacier וטיול באזור של צמחייה אלפינית, בשם Clavell Meadows, שנמצא גבוה למעלה.

מהחניון, שנמצא בגובה של 1,765 מטרים, עלינו בשביל אספלט שנבנה על מעין חומה של אבני דרדרת, עד לנקודת תצפית, שם ניתן לראות יפה את קרחון Angel התלוי על בלימה (יותר נכון - מה שנותר ממנו), כשממנו יורדים מספר נחלים שנובעים מהפשרת הקרח - ולמרגלות ההר אגם של מים תכולים, שנקרא Clavell Pond, בו זרועים עשרות רבות של חתיכות קרח מהקרחון. יפה מאוד. מאחורי ה- Pond, לכיוון דרום-מערב, נמצא הר אדית קלאבל.

באזור החניון וכן בסוף נקודת התצפית הזאת יש שלטי אזהרה האוסרים לרדת למטה לשביל שמוביל לאגם, שכן קיימת סכנה ממשית שבכל רגע יפול לתוכו גוש קרח ענקי שיגרום לגלישת מים במורד כלפי מטה שיקחו עימם את המטיילים. ולכן מחייבים את כולם להישאר בקרקע הגבוהה.

מכאן ירדנו בחזרה לכיוון החניון עד שהיתה נקודה בה יכולנו לרדת מערימת הדרדרת ולפנות ימינה והתחלנו בטיפוס לאורך שביל הנקרא Path of the Glacier Trail, שאורכו פחות מק״מ אך הוא מרשים מאוד, שכן הוא מחסום טבעי עצום (אותה ערימת דרדרת, שרק מכאן מתחילים להבין כמה היא גדולה), שנראה כמו שובר גלים, אך בנוי כאמור מאבני דרדרת. כאילו שמישהו בא וערם את האבנים בצורה מסודרת כדי לבנות מחסום כנגד שיטפון אפשרי שיבוא מכיוון ה- Pond… לאורך השביל הזה ראינו הרבה סנאים, מרמוטות (זה לא שפן סלע, אלא שייך למשפחת הסנאיים), פיקות (Pika, קרוב משפחה של הארנבת, שנראה כמו עכבר גדול)… ילדים ומבוגרים בוודאי יהנו מזה.

לאורך השביל הזה יש מספר נקודות תצפית יפות על הקרחון וה- Pond.

מכאן החל שביל תלול ודי קשה, בשם Clavell Meadows Trail, שמגיע למעלה ל- 2 נקודות תצפית על ההרים, הקרחון וה Pond. בדרך רואים כאמור צמחייה אלפינית לא ממש מרשימה, כמוה כבר ראינו בכל הטיולים כאן. ולכן במקום להמשיך עוד ולטפס בהמשך השביל, החלטנו לחזור למטה ולחזור למלון. נסענו בחזרה לכיוון כביש 93A ובסוף שכחנו לעצור ולתצפת על אגם קלאבל…

חזרנו לג׳ספר והלכנו שוב למסעדת מונטנה המעולה ולבסוף חזרנו לחדר כדי להתארגן לעזיבה מוקדמת מחר בבוקר.

בסוף היום הזה הלכנו כמעט 15 ק״מ, בדומה לימים האחרונים.

לסיכום הטיול על ההר, לדעתי אפשר להסתפק בעלייה עד לסוף חומת האבנים (כלומר לעשות כמה מאות מטרים ראשונים של שביל Meadows, עד שעוברים לגמרי את חומת האבנים, ולו מהסיבה שיש סיכוי גבוה מאוד לראות שם מגוון בע״ח. לדעתי מיותר להמשיך למעלה להר, אלא אם יש לכם ״מכסת״ ק״מ ללכת כל יום.

ולסיכום מלון Jasper House Bungalows, בסדר גמור, נוח, שקט, ממוקם טוב לטעמי.

קישור לפוסט הקודם

קישור לפוסט הבא