יום ראשון, 1/1

היום עזבנו את המלון בשמורת סן חררדו דה דוטה ויצאנו לנסיעה של כ- 3 שעות להר הגעש פואס Poas שנמצא צפון מערבית לעיר הבירה סאן חוסה. השמורה נקראת Parque Nacional Volcano Poas.

רוב הנסיעה בוצע על כביש ה- Panamericana ובחלק מהזמן עברנו דרך אזורים בהם הכביש כוסה בענן. בהמשך עברנו דרך פרברי סאן חוסה והתחלנו לטפס לכיוון ההר. הנסיעה היתה איטית מאוד, שכן המהירות היתה מוגבלת ל- 40 קמ״ש ובנוסף לא ניתן היה לעקוף. מז״א היה שמשי ויפה.

כבר ממרחק ראינו שפסגת ההר מכוסה בענן, אבל מקריאת טיפים נאמר שיש סיכוי טוב שלמעלה, כלומר מעל תקרת הענן, יהיה נקי. לצערנו לא כך היה וככל שטיפסנו למעלה כל הלכה ופחתה הראות, עד לפחות מ- 30 מטר. כל העת היו שלטי הכוונה חומים לכיוון הפארק. אבל כשהגענו למשרד הכרטיסים שאלתי את הבחורה והיא השיבה שלא רואים כלום ואין לדעת באם יוטב המצב.

לאור זאת החלטנו לוותר וירדנו שוב למטה. לכיוון הפארק הפרטי מפלי לה פס La Paz Waterfall Gardens. ככל שירדנו כך התברר שהענן לא יושב רק למעלה על ראש ההר אלא התרחב וכיסה את כל האזור.

כפיצוי על עוגמת הנפש, עצרנו בחנות שבצד ימין של הדרך, בה מוכרים תות שדה, גבינה לבנה המזכירה במרקם את המוצרלה, יינות ועוד. לקחנו גביע בינוני והוספנו לו חלב מרוכז ושוקולד. היה טעים אבל מתוק מדי. בכלל, לכל אורך הדרך למעלה ולמטה ראינו עשרות אנשים המוכרים תותים וגבינות . המוכרים עומדים ליד הבסטות שלהם עם מגש תותים ושקיות של הגבינה.

בכל אופן נסענו כחצי שעה עד לפארק הפרטי הזה ואז התחיל לרדת גשם קל שליווה אותנו מנקודה זו ועד לערב.

דמי הכניסה לפארק גבוהים מאוד, כ- 40$ לאדם. מדובר במקום מאורגן ומסודר, הכולל שירותים מלאים (יש שם גם מלון), בו יש יער המזכיר יער גשם, עם שבילי הליכה, נהר שזורם דרכו והופך אח״כ לסדרה של 5 מפלים יפים - וכלובים בהם מחזיקים בע״ח שהוחרמו מאנשים שלכדו אותם למכירה.

יש ביתן נפלא של ציפורים, בו ראינו טוקנים ממש מקרוב וכמובן עוד ציפורים רבות אחרות, ביתן פרפרים בו היו עשרות פרפרי מורפו, ביתן חיות בר, ביתן נחשים ועוד. כמו בכל מקום אחר יש שטח בו הותקנו מתקני מים מתוקים לצופיות ואלה חלפו במהירות הבזק לידינו אל ומהמתקנים, תוך השמעת הצליל הייחודי של משק הכנפיים שלהן (זה נשמע כאילו שעובר לידינו דבור גדול).

מכאן המשכנו למפלים. יש שביל מסודר המתחיל ממרפסת תצפית למפל העליון השוצף ומשם ממשיכים בשביל לראות עוד מפלים, כולם יפים. באחד מהם עומדים ממש מתחת למים, בדומה למפלי הניאגרה. המשכנו למטה עד שהגענו לפני המפל האחרון, שם יש הסעה שלוקחת את האנשים לכניסה לפארק.

אכלנו ארוחת צהריים מצויינת (הטובה ביותר עד כה, מלבד זו שבמעיינות החמים טבאקון) במסעדה במקום (יש 2 מסעדות בופה ואחת לפי תפריט) ואז הלכנו לביתן הנחשים, המשכנו לשביל ההליכה הארוך לנהר וליער, יצאנו בסמוך לבריכת הדגים הגדולה, נכנסנו שוב לביתן הציפורים ויצאנו מהפארק.

מכאן המשכנו מעט בכביש כדי לראות את המפל האחרון, מפל לה פס. כאן הכביש צר מאוד ובנוסף יש גשר צר. עשרות מכוניות עמדו המידע פי הדרך כדי לצלם את המפל, שהיה לדעתי הכי פחות יפה מכל אלה שבפארק. טיפים רבים באתר למטייל מציעים לעצור בצד הכביש ולצלם, ולא להיכנס לפארק. אז ההמלצה שלי הפוכה לחלוטין. במקום ליצור פקקי תנועה מסוכנים ו/או להסתכן בירידה מהרכב ושמישהו ידרוס אתכם, פשוט לעשות את הדבר הנכון ולהיכנס לפארק באופן מסודר.

לסיכום, למרות היות בעה״ח בשבי - הפארק הזה מומלץ בהחלט.

מכאן נסענו כמעט שעה לאלחואלה Alajuela, שמצפון מזרח לסאן חוסה והסמוכה לשדה התעופה, שכן רצינו לעצור בחנות של וול מארט Walmart לפני החזרת הרכב. למרות המרחק הקצר הנסיעה ארכה כמעט שעה, בגלל הכבישים הצרים והצפופים ומהירות הנסיעה האיטית המותרת.

לאחר הקניות נסענו למשרדי חברת השכרת הרכב Adobe הסמוכים, החזרנו את הרכב ונסענו במונית למלון, אותו המלון בו היינו בלילה הראשון.

בעלת המלון פגשה אותנו בשמחה. קיבלנו חדר משודרג, טוב באופן משמעותי מהחדר הראשון בו שהינו (מרווח מאוד, הרבה שקעי חשמל ועוד). לאחר התארגנות יצאנו ונפגשנו עימה ודיברנו ארוכות אל תוך הלילה על ישראל ועל קוסטה ריקה והבעיות שיש למדינה הזאת, במיוחד עם ההגירה העצומה והחלשה מניקרגואה (כיום יש כמיליון מהגרים מניקרגואה כאן, אוכלוסייה חלשה מאוד, שלא מעורה בתרבות המקומית).

לבסוף הינו חייבים ללכת לישון, לאור ההשכמה המוקדמת בשעה 04:00 לקראת הטיסה שלנו לארה״ב בשעה 07:00.

הגענו לשדה, מילאנו טופס יציאה מהמדינה, ביצענו צ׳ק אין ומכאן התחלנו את הטיסה הארוכה הביתה.

לסיכום הטיול הזה, פשוט נפלא. היו מספר פעילויות שתכננתי ונאלצנו לוותר עליהן מכל מיני סיבות. היו גם מספר שמורות בהן רציתי לבקר אבל פשוט לא היה זמן (למשל לקורקובאדו Corcobado נדרשים יום אחד להגעה. יום אחד לחזרה ולפחות יום אחד לביקור בשמורה).

אבל בשורה התחתונה, עשינו כמעט כל דבר שהמדינה הנפלאה והידידותית הזאת מציעה. נופים מדהימים, בעלי חיים שרואים רק בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, אנשים נחמדים ושירותיים. ולכן - הטיול כאן מומלץ מאוד.

קישור לפוסט הקודם

קישור לפוסט הבא