28/7/2015 יום שלישי

הבוקר קמנו מוקדם לקראת שייט ב- Glacier Bay לצפייה בקרחונים.

השייט היה מתוכנן להסתיים בשעה 16:00 לערך, כך שביצענו צ׳ק אאוט מהמלון, השארנו את הציוד ליד דלפק הקבלה ונכנסנו לארוחת הבוקר.

לאור מספר תקלות בחדרים שלנו בערב הקודם, קיבלנו שוברים חינם לארוחת בוקר מלאה. השירות לא היה יעיל במיוחד, כמו בארוחת הערב ביום הקודם, והמאכלים לא חודשו בקצב טוב.

ירדנו לאנייה הגדולה שעימה נפליג היום ויצאנו לדרך בשעה 07:30.

קיבלנו הסברי בטיחות וחומר קריאה על המפרץ. באנייה היתה מדריכה משבט הטלינגיט Tlingit מאזור הונה Hunah/Hoonah, שוחחנו עימה וקיבלנו הסברים מעניינים על בני עמה. לדבריה, ההיסטוריה המילולית שלהם פרושה על 8 מחזורי התפשטות והתכווצות של הקרחונים כאן, משמע אלפים רבים של שנים.

הספינה החלה בשייט ועד מהרה ראינו כמה לווייתנים מסוג Humpback שנושפים מים או מניפים את זנבם.

הים היה שקט כמעט לגמרי, הבדל מהותי מהים שהיה לנו אתמול. מעת לעת ירד גשם קל, אך לפתע יצאה השמש וזרחה חלשות מבין העננים.

באופן כללי, הקרחונים נוצרים בהרים הגבוהים, שם יורד רק שלג. השלג נערם לעומק עשרות רגל וקופא. תהליך זה מתרחש שוב ושוב, כך שמשקל השלג החדש גורם לה נדחסות השכבות התחתונות, ואז משקלו גורם לו לגלוש במורד ההר. מתברר שיש כמה סיווגים לקרחונים, בהתאם למקום הימצאם: קרחון עמקים Valley Glacier, שכלוא בתוך עמק, קרחון שגולש ומתפשט מעמק כלפי חוץ, שנקרא Piedmont Glacier, קרחון שנופל מתוך עמק נקרא Hanging Glacier והסוג שאותו אנו מכירים הוא זה שמסתיים בים - Tidewater Glacier.

מעבר לזה, ההסבר לצבע הכחול של הקרחונים הוא שצפיפות הקרח בולעת את כל ספקטרום האור מלבד זה של האור הכחול. אם צבעו של הקרחון הוא לבן, הדבר נובע מיום מעונן (היעדר אור שמש) או מבועות אוויר הכלואות בקרח.

כל הקרחונים בשמורה הזאת ממופים היטב. יודעים את גובה הקרח מעל ומתחת לקו המים (זוכרים את הטיטניק?), רוחבו ואורכו וגם את קצב זרימתו. אחד הקרחונים מגיע לקצב זרימה של כ- 7000 רגל לשנה!.

המשכנו בהפלגה לתוך המפרץ. עברנו איים קטנים בהם חיים כלבי ים לרוב, כמו גם מגוון סוגי ציפורים.

ההרים סביב היו עדיין מכוסים בעננות בגבהים שונים, חלקה בגובה כמה עשרות רגל מעל לפני הים.

באופק יכולנו לראות אינוורסיה יפה.

המשכנו למפרצוןTidal Inlet שבצד המזרחי של הנתיב ושם ראינו דב חום נע על פני ציר במורד ההר.

המשכנו למצוק Gloomy Knob, שם ראינו מרחוק מספר עיזי בר לבנים. אותם כבר היה קשה לצלם...

ומשם המשכנו צפונה בתוך האינוורסיה. כצפוי, במעבר דרכה ירדו הטמפרטורות באופן ניכר וכך שטנו מספר מיילים בתוך ערפל. ביציאה מהאינוורסיה המים היו שקטים יותר ובסיס הענן היה נמוך, אולי 800 רגל עם OVC מלא.

המשכנו בהפלגה ממערב לאי Russell ומשם המשכנו מערבה לתוך מפרץ Johns Hopkins Inlet, בסופו נמצא קרחון מרהיב באותו השם.

בדרך עברנו ממזרח לקרחון Reid ואז כאמור נכנסנו למפרץ, אליו נשפכים מספר קרחונים: Topeka מצפון, Lamplugh, Hoonah ו- Gilman מדרום.

בקרחון Hoonah גם ראינו נחל שוצף שיורד ממערה קטנה שנמצאת בחלקו התחתון של הקרחון, ישר לתוך הים.

האנייה עצרה לכשעה בסמוך לקרחון Jonhs Hopkins, שם זכינו לראות מספר אירועי שבירת קרח לתוך המפרץ, כמו גם כלבי ים הנחים להם על שברי הקרחונים. מסביב הרים עצומים, חלקם מושלגים ומכוסים בעננים.

מעת לעת היו נפילות של גושי קרח גדולים (Calving), תוך שהקרחון משמיע קולות נפץ עזים.

וכמובן ההשתקפויות הנפלאות במים השקטים.

ומשם חזרנו פחות או יותר באותו המסלול דרומה, לכיוון המלון. בדרך ראינו מספר לוויתנים וכלבי ים.

בחזור כבר יצאה השמש למשך כשעה, אבל ככל שהתקרבנו לנמל הצמוד למלון כך הלך והנמיך בסיס הענן, כך שאת חצי השעה האחרונה כבר עשינו בגשם. לסיכום, שייט מרהיב ומומלץ ביותר.

ביציאה ממפרץ Johns Hopkins Inlet ראינו מרחוק אניית קרוז שלא יכלה להיכנס לאזור בו היינו מפאת גודלה, והקפטן שלה עשה סיבוב של 360 מעלות כדי שכל נוסעי האונייה יוכלו לראות מרחוק (יותר מק"מ) את הקרחון אליו אנו היינו כה קרובים. בתחילת תכנון הטיול לאלסקה חשבנו לקחת קרוז לשבוע, ואחד הנושאים שעלו שם היה היכולת של האנייה להתקרב לשטח כדי לראות דברים כהלכה – וכתוצאה מכך איזו אניית קרוז לקחת (האם הגדולות שמכילות אלפי נוסעים – או הקטנות יותר). מתברר שצדקנו – בהחלט היה עדיף לקחת אנייה קטנה, גם אם המחיר גבוה יותר.

חזרנו למלון קרוב לשעה 16:00. משכנו את המזוודות ועלינו על האוטובוס הלבן של ההסעה שלקחה אותנו לשדה התעופה של גוסטבוס, בדרכנו, ל- Anchorage דרך ג׳ונו.

דבר אחד בטוח - הפכנו לנוסעים מתמידים בטיול הזה. עד כה בשום טיול לא היה לי כזה רצף טיסות, והיד עוד נטויה.

הטיסה לג׳ונו נמשכה כ- 15. תוך דקות בודדות מההמראה כבר נכנסנו לתוך הענן הנמוך שכיסה את כל האזור. היתה המתנה של כ- 45 דקות לנוסעים נוספים. מתברר שהשדה של ג׳ונו פעיל למדי, שכן בזמן זה חלפו אותנו כ- 10 מטוסים קטנים ומספר מסוקים נחתו לידינו. בסיס הענן היה פחות מ- 100 רגל באזורים נרחבים סביב השדה: FEW004 BKN034 OVC045.

לאחר המתנה של כחצי שעה המראנו לאנקורא׳ז, טיסה שנמשכה כשעה. מייד לאחר הנחיתה משכנו את הרכב השכור שילווה אותנו בימים הקרובים.

נסענו למלון שלנו ללילה זה, Clarion Suites Downtown, שהיה בסדר גמור וכלל ארוחת בוקר.

לפני השינה כבר היינו רעבים ועוד היה אור בחוץ (בשעה 22:15 לערך), כך שהלכנו לאכול בדיינר מקומי שהומלץ ע״י פקידת הקבלה במלון, Leroy's, שהיה בעל תפריט מגוון של מאכלים פשוטים אבל טעימים.

מכאן המשכנו לחנות Wallmart הקרובה, כדי לקנות אוכל ליום הבא.

עייפים חזרנו למלון להתארגנות ולשינה.

קישור לפוסט הקודם

קישור לפוסט הבא