שמורת Posets Maladeta
בבוקר זה נסענו לשמורת הטבע Posets Maladeta שמצפון ל- Benasque.
לפני תחילת הנסיעה לשמורה, עצרנו בכפר העתיק Anciles שבמרחק כ- 2 ק"מ מ- Benasque. נחמד, לא יותר מזה.
השמיים נקיים יחסית מעננים והטמפרטורות סבירות.
אזור הטיול ביום זה היה באזור La Besurta שבצפון מזרח עמק Benasque. 
הדרך לנקודת המוצא מלאה במפלים מלאים מים והנופים יפים מאד.
מעת לעת עצרנו כדי לצלם את המפלים הרבים.
הגענו רחוק ככל הניתן ברכב ומשם יש הסעות באוטובוס שתדירותו אחת לחצי שעה.
המסלול המתוכנן החל בחניון (Aparcament ) Besurta, טיפוס עד למפל Aigualluts, מעבר דרך עמק Forau d'Aigualluts והמשך לאגם Llac de Coll de Toro.
לאחר כ- 10 דקות נסיעה הגענו לנקודת ההתחלה של הטיול הרגלי.
העמסנו על עצמנו את התרמילים והתחלנו לנוע.
מהר מאד התברר ששביל ההליכה מכוסה כולו בוץ מגשמי הזעף שהיו כאן אתמול, כמו גם כמות עצומה של ״מוקשים״ שהשאיר אחריו עדר פרות גדול שרועה באזור.
המשימה של להתקדם עם נעליים נקיות יחסית מ- ״מזכרות״ היתה כמעט בלתי אפשרית, שכן השבילים קדימה היו צרים יחסית ולא היה מרווח תנועה גדול. מה עוד שהשיפועים היו די חדים - המסלול הרי בעלייה.
לאחר כשעה הליכה מאומצת למדי הגענו למפל Aigualluts שהיה גועש ושוצף וממש מרשים.
ממש בכניסה לערוץ הנחל היה אזור די גדול שהיה דומה במראה לבריכת המשושים שלנו -; אבני בזלת שחורות וסימטריות.
מפל Aigualluts
מפל Aigualluts
תוך דקות החל לרדת גשם קל ומטריד, שלא מנע המשך הטיול, אבל לא ניתן היה למצוא מחסה בשטח עד שיחלוף, ולכן המשכנו הלאה. הטמפרטורות היו סבירות לגובה בו נמצאנו (כ- 1800 מטר). מצד שני אולי פשוט היה לנו חם מהמאמץ...
משם הדרך לתחנה הבאה, אגם Lago de Toro , עברה דרך שדה שטוח גדול למדי אבל ביצתי מאוד, Pllan d'Aiguallut, הרבה מאוד מים באגנים קטנים וממזריים. עד לכאן עברנו כ- 3.5 ק"מ והגענו לגובה של כ- 2000 מטר.
Forau d'Aiguallut
לאחר עוד כחצי שעה הליכה בגשם התחלנו בטיפוס לכיוון האגם. לאחר כרבע שעה הפסיק הגשם, כך שהרגשנו הקלה מסויימת.
העלייה הלכה והפכה קשה יותר ויותר, בעיקר לאור הסלעים הרטובים, כך שהחלטנו שאני אמשיך הלאה בטיפוס כדי לראות באם ההגעה לאגם כרוכה במאמץ סביר. עד לכאן עברנו עוד כק"מ.
מאותה הנקודההמשכתי לבד בטיפוס מאומץ עוד כק״מ, כדי לנסות ולאתר את אגם Toro.
די מהר לאחר תחילת הטיפוס התחיל שוב הגשם השוטף וערפל די כבד כיסה את השטח. מדי פעם ראיתי שפני סלע ותוואי הקרקע היה ביצתי למראה, כמו שהיה ב- Colomers, ובנוסף היו לא מעט חורים באדמה, שהיו מוסתרים בדרך כלל ע"י עשב גבוה, בדומה לשטח בבית ג'וברין. לאור זאת הקפדתי ללכת בשבילים המסומנים (שגם כאן, באזור הזה, לא היו פשוטים לאיתור).
שפן סלע
בנקודה מסויימת, בגובה של 2150 מטר, כבר התחיל להיות מסוכן להתקדם, לאור הערפל, ולכן החלטתי לוותר על האגם ולחזור אחורה.
למרות הגובה והגשם, ובהתחשב שהייתי רק עם חולצה קצרה, לא היה קר מדי.
חזרתי אחורה, לקחתי לי סנדביץ' לדרך והתחלנו בדרך חזרה למטה.
מהר למדי הגענו לאזור ״המוקשים״ שעכשיו, לאחר הגשם השוטף, היה באמת בלתי נסבל. בסופו של דבר חזרנו למלון, עייפים מאוד, אבל בהחלט מרוצים מהטיול היפה.
אם לסכם, למרות הקשיים, היה זו שמורת הטבע היפה ביותר עד כה. עברנו מרחק כולל של כ- 10 ק"מ הלוך וחזור, במשך כ- 6 שעות הליכה.
לאורך כל הדרך, גם בכניסה שמורה, ראינו כמוײַות גדולות מאוד של אירוסים סגולים. אני הופתעתי מכך שהם גדלים בגבהים כאלה (1700 מטר ועד לגובה 2000 מטר) ועוד בחודש יולי, שהרי אצלנו הם פורחים בסביבות פברואר-מרץ בלבד.
כאן המקום לציין לטובה את המלון בו שהינו, Ciria, שגם היה נוח מאוד וגם ארוחת הבוקר היתה מצויינת, כולל מגוון גדול מאוד של מאפי הבית, שהיו טריים, פריכים וטעימים.
טיול לפירנאים הספרדים - יולי 2011 - חלק 3
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
