19/6/2015, יום שישי

היום הוא היום השלישי לטיול.

קמנו לארוחת הבוקר במלון. המבחר היה סביר בהחלט והלחמים והריבות היו מעולים. גם היום לא היה מזגן בחדר, למרות שהזמנו חדר עם מזגן. הלילה היה קריר כך שזה לא היווה בעייה. זה הדבר היחיד שלא היה תקין במלון הזה. בסה״כ המלון בסדר גמור ומומלץ.

יצאנו לתחנה הראשונה ליום זה, העיירה Le Bec Hllouin, עליה דילגנו אתמול. גם עיירה עתיקה ויפה ומוגדרת כאחת העיירות היפות בצרפת Les Plus Beaux Villages de France.

שוב הגענו לגדת הנהר – וראינו שהמעבורת יצאה כחצי דקה לפני הגעתנו. להפתעתנו, החליט הקברניט לחזור על עקבותיו ולאסוף אותנו.

הנופים בדרך לעיירה Le Bec Hllouin יפים מאוד.

הגענו לעיירה הקטנטונת, שבכניסה אליה יש ממנזר Abbaye יפה ומרשים. המינזר היה סגור אך הסתובבנו מספר דקות בגן היפה. לאחר מכן הסתובבנו עוד זמן מה בעיירה היפה. מקום מומלץ בהחלט. ניתן לשהות כאן חצי שעה.

מכאן המשכנו לעיירה Port Audemer, שהיתה אחת מ- 5 ערי נמל חשובות בעבר הרחוק. הגענו ביום שישי שהוא יום שוק והתרשמנו מהמגוון הרחב של המוצרים. רכשנו משמשים ודובדבנים מעולים. לא מצאנו עניין רב במקום כך שלאחר הסיור בשוק ושתיית קפה המשכנו הלאה לכיוון עיירת החוף Etretat.

העיירה Etretat ידועה בעיקר בגין המצוקים הלבנים הסמוכים לה Falaises d'Amont (בצד מזרח) ו- Falaises d'Aval (בצד מערב). הנקודה המעניינת ביותר היא מצוק בצורת קוף של מחט - Manneporte. לפני ההגעה לקו המצוקים הראשון (ממזרח) יש כנסיה קטנה ואנדרטה לזכרם של שני טייסים שניסו לטוס מעל לאוקיינוס האטלנטי והתרסקו לתוכו בשנת 1927. מראה מרשים ביותר, מאופק לאופק.

עם ההגעה ל- Etretat החנינו את הרכב בחנייה המרכזית שבעמק שבין 2 הגבעות והלכנו לאכול במסעדה La Taverne des Deux Augustins המצויינת שבמרכז העתיק של העיירה, השוכנת בבית עץ עתיק מלפני כ- 160 שנה.

כל פנים המסעדה מקושט באופן מרשים בחפצי עץ ועור עתיקים, יפה מאוד השירות היה איטי יחסית אבל האוכל מצויין.

המסעדה נמצאת המרכז העתיק של העיירה, ובו בתי עץ עתיקים מאוד כמו גם שוק מקורה יפה.

טיפסנו רגלית מערבה וטיפסנו לכיוון מצוק Manneporte שצורתו כשל קוף המחט.

ראינו מספר ציפורים מעניינות – וכרגיל – עשרות שחפים דאו באוויר או נחו על הקרקע.

ביום בו ביקרנו היה מזג אוויר מצויין – נעים ושמיים כחולים CAVOK. מעת לעת שמענו וגם ראינו /מטוסים קלים מדגמים שונים (בתמונה – טרייק).

באופן מפתיע יש גם גם מגרש גולף לא קטן. אני משער שהוא אתגרי למדי בהתחשב בטופוגרפיה שבאזור המצוקים.

חזרנו לחנייה ונסענו ברכב למצוק השני, Porte d'Amont, שם יש כנסייה קטנה כמו גם אנדרטה לזכר 2 טייסים שנהרגו כאן ב- 1928. אם מסתכלים דרך האנדרטה, רואים את הצריח של הכנסייה. ומצידה השני רואים יציקת בטון בצורת מטוס.

לאחר כ-5 שעות במקום, כולל ארוחת הצהריים, יצאנו לתחנה האחרונה להיום, העיירה Cambremer, שבמרחק שעה וחצי נסיעה ומוגדרת כאחת העיירות היפות בצרפת. לסיכום החלק הזה של היום, המקום מופלא ובקלות אפשר היה לשהות כאן עוד זמן.

בדרך למלון עברנו מעל לגשר עצום וגבוה מאוד, Pont de Normandy, שכנראה נבנה בגובה כזה כדי לאפשר מעבר מיכליות נפט (בכל האזור יש בתי זיקוק נפט רבים). אורך הגשר כ- 2100 מטר וגובהו כ- 215 מטר. זה נראה תלול מאוד - ממש כמו רכבת הרים.

לעיירה Cambremer הגענו כעבור כשעה וחצי, תוך מעבר בסמוך לאזורי התעשייה העצומים של העיר Le Havre ומעל לגבר נורמנדי המרהיב. לאור העיכובים המצטברים מהיום, הגענו לעיירה לאחר שנסגרו כל החנויות. עיירה זו היא חלק מדרך הסיידר Route del Cidre, כלומר העיירות באזור Calvados בהן מייצרות את הסיידר הידוע של נורמנדי. רצינו להסתובב בעיירה ולטעום סיידר, אך כאמור הגענו מאוחר מדי. הסתובבנו מעט בעיירה, אך מעבר למגדל הכנסייה ממנו בצבצה בובה, ומבנה של מוזיאון בסמוך לכנסייה, לא מצאנו משהו מיוחד בעיירה ולכן אני ממליץ לוותר עליה.

ומכאן המשכנו למלון שלנו, ה- Le Saint-Pierre שבעיירה Mezidon-Canon. המלון יושב על דרך ראשית בעירה ומיקמו אותנו בקומה השנייה, שוב חדרים ללא מיזוג. לאור העייפות המצטברת לא התלוננו, למרות שנאמר לנו שבקומה התחתונה יש חדרים ממוזגים. החדרים קטנים ונוחים. עניין המזגן הוא הדבר היחיד שהפריע לנו.

יצאנו למסעדה קרובה לאכול משהו קל. לאחר כשעה חזרנו למלון והלכנו לישון.

קישור לפוסט הקודם