23/3/2013 - היום השלישי
לשמחתנו מצאנו שארוחת הבוקר היום כללה גרסה לא רעה של פאי התרד שכל-כך אהבנו בטיול הקודם ביוון.
המלצרית הסתכלה בדאגה רבה איך חתיכה אחר חתיכה מצאו את דרכן לצלחות שלנו...
יצאנו לדרך לכיוון העיירה ליאונידיו Leonidio, שהיתה אמורה להיות במרחק של כשעה ורבע מנאפפליו, אבל הכבישים הצרים והמפותלים, כמו גם אי-תאימות מוחלטת בין תמרורי המהירות בשטח לעומת המהירות המותרת באייגו, גרמו לנסיעה להימשך הרבה מעבר לצפוי.
הדרך לשם היתה הררית ויפה, עם נוף שונה מאוד מזה אליו התרגלנו בטיול הקודם. 
לבסוף הגענו ליעד. העיירה התגלתה כמאכזבת, שכן כולה בתים מודרניים, לא בתי אבן כפי שיש בצפון. היה רק בית אחד עתיק, בן כמאה שנה, שמשמש כיום כמסעדה. 
ישבנו באחד מבתי הקפה לשתיית אלניקו קפה (קפה שחור) והמשכנו לעיירה הררית נוספת בשם קוסמאס Kosmas, שגם היא היתה מודרנית אך לפחות הכיכר המרכזית היתה נחמדה, עם עצי דולב ענקיים וכנסייה גדולה. הנסיעה לקוסמס היתה לאורך קניון נהדר, מצוקים מרשימים לאורך כל הדרך. גם העיירה הבאה יראקה Geraka התגלתה כמאכזבת. 
למעשה, מה שראינו לכל אורך המסלול היום הוא שגם אותם בתים בודדים העשויים אבן הם בסגנון שנראה מתועש, לא כמו בצפון.
בדרך בין לאונידאס לקוסמאס עברנו דרך מינזר Moni Panagias Elonis שיושב צמוד למצוק ונוף נהדר נשקף ממנו. 
והכיכר המרכזית בעיירה קוסמאס כבר התחילה להזכיר את מה שראינו בעבר.
מכאן המשכנו לתחנת היעד שלנו, הכפר ויליאס Velies, שם המלון שלנו ל- 2 הלילות הבאים, שהוא חווה חקלאית בה הקימו יחידות לינה יפות ומרווחות.
לאחר מנוחה קצרה החלטנו לבצע סיור מקדים בעיירה נוממוואסייה Nomemvassia.
אני מודה שלא היה קשר בין מה שכתוב בספרים (לגבי ההגעה למקום) לבין מה שהיה במציאות. אני הייתי משוכנע שזו תהיה עיירה כמו נאפפליו, דהיינו עיר תחתונה עתיקה ומבצר על ראש ההר. בסוף התברר שהכפר גפירה Gefyra יושב על שפת הים, ואז יש כביש צר וארוך שמוביל למצוק ענקי, הנמצא במרחק של יותר מק״מ מהחוף, ושם נמצאת מונמוואסייה... מתברר שהמצוק היה מחובר ליבשה עד בערך שנת 365 לספירה ואז נותק ממנה ברעידת אדמה חזקה שהיתה באזור.
בכל אופן, כביש הגישה הצר היה מלא במכוניות שהחנו לאורכו. אנו המשכנו עם הרכב עד לכניסה לעיר התחתית, אבל שם לא היתה חנייה (וגם לא לאורך כביש הגישה, שאורכו כק״מ), כך שחזרנו עם הרכב את כל הדרך לאחור, החנינו וחזרנו לעיירה ברגל. 
מתברר שמקור השם הוא ביוונית עתיקה - ״דרך גישה בודדת״, כפי שראינו במציאות (כביש גישה אחד בלבד למקום), מה שכמובן סייע לתושבים להתגונן מפני התקפות.
העיירה נחשבת ל- Le Mont St. Michel היווני (האתר אכן מזכיר את LSM).
המקום אמנם משוחזר - אך עשו זאת באופן מופלא - פשוט נהדר מכל פינה וזווית אפשרית.
הסתובבנו כשעה בעיר התחתית ואז ישבנו בבית קפה למנוחה, עד לחשיכה.
חזרנו אל הרכב ובדקתי בספרים איזו מסעדה מומלצת. רצינו לאכול משהו קל, כדי להקל קצת על הקיבה (ז״א על ייסורי המצפון). הבחירה נפלה על מסעדת טראטה Trata, שנמצאת ממש בסמוך לכביש הגישה לנוממוואסיה. מנות ראשונות טעימות - והמנה העיקרית, לובסטר לפי משקל המונח על צלחת ענקית של ספגטי - התגלתה כמעולה - וכך הלכה לה ההחלטה על ״ארוחה קלה״... אמנם העלות היתה גבוהה מהרגיל, אבל לא נורא.
מכאן דידינו בקושי למכונית - וחזרנו למלון שלנו.
לסיכום היום הזה - הרבה מאוד נסיעה בכבישים לא תמיד נוחים. הדרך מלאונידיו לקוסמאס היתה נהדרת - וכך גם מומנוואסיה. מה שהפתיע לרעה היו המפות של אייגו - אבל לפחות בניגוד לטיול הקודם - לא קיבלנו הודעת ״הגעת אל היעד״ בהגיענו לפחי הזבל שבכניסה לכפר...
המשך הטיול:
family.lametayel.co.il/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F+%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A1++%D7%9E%D7%A8%D7%A5+2013+%D7%97%D7%9C%D7%A7+4
יומן מסע לפלופונס - מרץ 2013, חלק 3
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
