יום שני, 31/7
הבוקר קמנו מוקדם מהרגיל, שכן עלינו לנסוע 100 ק״מ עד ל- Glacier Center ולהגיע עד לשעה 09:00 כדי לאמת השתתפותנו בסיור הארוך על קרחון Athabasca.
טמפ׳ הסביבה היתה 9-10 מעלות ושוב כל השמיים היו מכוסים באובך ועשן הנובעים מהשריפות שב- BC.
לפני העזיבה יצאתי שוב לצלם את "הגינה" שלנו.
לאחר קיפול הציוד וארוחת בוקר, יצאנו לדרך דרומה, על כביש A93.
במרחק לא רב מהמלון ראינו פתאום 3 איילים קנדיים, זכר אחד מימין לכביש ו- 2 נקבות משמאל.
הגענו למרכז הקרחונים ופנינו ימינה, לכיוון הקרחון, בהתאם להנחיות שקיבלנו. נקודת המוצא לסיור היתה החניון הקרוב ביותר לרגל הקרחון.
בשעה הייעודה הגיע צוות מדריכים, שהחתימה את כולם עם פטור מכל אחריות וחילקו לנו קרמפונים להליכה על הקרח, שהיו שונים (קטנים ופשוטים יותר להרכבה) מאלה בהם השתמשנו באלסקה.
לאחר קבלת התדריך, טיפסנו ברגל לאורך שביל עפר שאורכו כ- 1 ק״מ, עד לבסיס הקרחון, שם עברנו על קרש עץ שמשמש כגשרון ושמנו את הקרמפונים על הנעליים.
התחלנו בטיפוס על הקרחון, במסלול של 4 ק״מ עד לקומה התחתונה שלו (לקרחון זה יש 3 ״קומות״).
לקרחון זה ניתן להגיע במספר דרכים. האחת (והלא מומלצת, משיקולי בטיחות), היא עלייה עצמאית. השנייה היא עם חברת Icewalks, שמציעה מסלול קצר ומסלול ארוך של 5-6 שעות (מה שאנו לקחנו), והאופציה האחרונה, שהיא כנראה הנפוצה ביותר (והכי פחות משמעותית, לטעמי), שהיא לקחת טיול רכוב של חב׳ Brewster, שנקרא Glacier Adventure, עם רכב שטח ייעודי, 50 איש בכל רכב כזה, שנוסע מרחק גדול בדרך משופעת מאוד, ומגיעים לאזור חנייה תחום בקרחון, ואחרי פחות מחצי שעה חוזרים. כלומר מבחינת ההנאה מההליכה/טיפוס על הקרחון - זו נראתה לי האופציה הכי פחות טובה.
בכל מקרה, אנו לקחנו כאמור את הטיול הארוך של חב׳ Icewalks (נקרא Icewalk deluxe hike). כ- 2 ק״מ מנקודת ההתחלה עברנו את המחנה של רכבי Brewster והמשכנו עד למדרגה התחתונה של הקרחון.
לאורך הדרך יכולנו לראות, כמו באלסקה, את הקרח החבוי מתחת לעפר שנסחב עם הקרחון.
ראינו לא מעט בקיעים (crevasses) בקרח, חלקם עמוקים וגם ראינו לא מעט בורות ומערות די עמוקים, שנוצרו מזרימת המים שנמסו.
קרוב לחלק לבסיס הקרחון ראינו לפתע מעין מערת קרח קטנה, שמוצרה כמובן ממים שזרמו וחפרו אותה. היו בתוכה ממש עמודי תמך... גובה "המערה" הזאת היה לכל היותר 30 ס"מ. מדהים.
קרוב לשעה 13:30 הגענו לבסיס הקרחון וישבנו לאכול צהריים.
בכל מקום ניתן היה לראות אבנים קטנות, שאגרו חום וגרמו להמסת הקרחון וכאילו נקברו מתחת לקרח.
לאחר הפסקה קצרה התחלנו בדרך למטה. בנקודה מסויימת הגענו למערה די גדולה. שנוצרה מתנועת הקרח וזרימת המים.
בהמשך ראינו לא מעט נחלים על-פני הקרחון, בהם זרמו המים מהקרחון שנמס.
המשכנו בסיור והגענו למטה לנקודת ההתחלה בערך בשעה 15:00.
בסה״כ הלכנו היום 13 ק״מ, מתוכם 11 על הקרחון. לא רע.
לסיכום הטיול. זה, לטעמי טוב מאוד. אני חושב שנהנינו יותר בטיול על הקרחון באלסקה, שהיה עצום בגודלו, אבל נראה לי שזה היה גם בגלל שלא היו כלי הרכב הכבדים האלה של Brewster, שהרעישו והסריחו את האוויר עם הדיזל.
הזדכינו על הקרמפונים ונסענו למלון שלנו ללילה זה, The Crossing שבצומת Saskatchewan. מדובר במוטל, די פשוט, חדרים לא גדולים, עם גינון חיצוני יפה. זה המלון היחיד בסביבה, כך שלא היתה ברירה. גם פה, כמו במקומות אחרים, האינטרנט הוא לווייני, כלומר איטי מאוד, ובנוסף - בתשלום… נכנסנו לחדר, נשכבנו קצת על המיטה כדי לנוח - והתעוררנו לאחר כשעתיים… נראה שהעייפות המצטברת מכל הטורקים האלה מתחילה לתת את אותותיה. ירדנו לארוחת ערב בבר, שם ניתן להכין המבורגרים בהכנה עצמית… קונים את המצרכים ויד במקום את הגריל ושאר הציוד והמזון הדרושים. אפשר להגיד ש- 2 ההמבורגרים + 2 כוסות בירה עלו לנו כמו ארוחת ערב שלמה במסעדת מונטנה שבג׳אספר…
.
החלופה השנייה היתה לקנות סנדביצים במרכז המסחרי הצמוד לכביש. כלומר, לא היו ממש אופציות. לאחר מכן ירדנו למרכז המסחרי וקנינו קצת גלידה, שהיתה לא רעה. מכאן עלינו לחדר כדי להתארגן למחר.
התחזית דיברה על גשם למחר. רוח ערה החלה מנשבת. קיווינו לטוב והלכנו לישון.
