הבוקר עזבנו את המלון בעיירה Trans la Foret, אותו מאוד אהבתי, והתחלנו את המסלול בחזרה מזרחה.
התחנה הראשונה היתה העיירה העתיקה פוג׳ר Fougeres. הגענו לעיירה מוקם ביום שני, קרוב לשעה 10:00 ובתי עסק רבים היו עדיין סגורים. מעבר לכך נראה כי בימי שני יש הרבה בתי עסק סגורים - צריך לקחת זאת בחשבון בתכנון ארוחת הצהריים.
טיילנו מעט ברחובות מרכז העיר ובכיכרות המרכזיים. לאר מכן עברנו לגן הבוטאני היפה, ממנו יש גם תצפיות נהדרות על מורדות ההר בו נמצאת העיירה, כמו גם על הטירה הענקית הסמוכה, אליה נסענו ברכב, למרות שהיא היתה במרחק של פחות מרבע שעה הליכה.
חלק מהבנות נשארו ברכב ויצאנו לסיור סביב החומות. מדובר כאמור בטירה בעלת שטח רחב מאוד שחומותיה שומרות היטב. סביבה חפיר לא עמוק ויש נחל קטן שזורם דרך חורים מיוחדים בחומות. העיירה נחמדה מאוד ובהחלט מומלצת.
משם נסענו לעיירה מאיין Mayennes, דרכה עובר נהר המאיין. אני חשבתי שנוכל לראות מפלים בנהר, כמו שהיה לנו ב- Borghetto באיטליה, אבל לא ראינו ולכן המשכנו הלאה. כדאי לוותר על העיירה הזאת.
המשך המסלול הוביל אותנו לעיירה באניולה דה ל׳אורן Bagnoles de L'Orne, בה עובר אחד הפלגים של נהר המאיין ויש בה מרחצאות תרמיים רפואיים. העיירה יפה מאוד, יש בה אגמון בו אפשר לשכור סירות פדלים והרבה בתים יפים. מומלץ בהחלט.
התחנה האחרונה להיום היתה העיירה סאנט סנרי לה ג'ריי Saint Ceneri le Gerei. העיירה מסווגת בקטגוריה של העיירות היפות בצרפת - ואכן היא כזאת. קטנה וקומפקטית אבל מלאה בבתים יפים ביותר. מומלץ.
מכאן נסענו למלון שלנו להלילה, שאטו דה וילייר Chateau de Villiers. מתברר שהשאטו לא בכפר Essay, פי שכתוב באתר Booking.com, אלא בכפר סמוך - Neauphe-Sous-Essay. למלון לא היתה כתובת מדוייקת, כך שלא יכולתי כוון באמצעות תכנת הניווט. לאור זאת עברתי לשיטה החלופית - ניווט באמצעות תוכנת המפות המובנית באייפד. רצה הגורל ודווקא בנקודה זו כמעט ולא היתה קליטה באינטרנט, כך שכשנכסתי לכרטיס המלון ב- Booking.com ונפתחה לי מפת המיקום, איבדנו לפתע את הקליטה באייפד... והמשך הניווט עד למלון בוצע על-בסיס המפה האחרונה שנטענה. אבל הבנות, מנוסות בניווט, מילאו בחפץ לב את מקומה של התוכנה, ונתנו פקודות בקול: ״בפנייה הקרובה פנה ימינה״... וכו׳. לאור היעדר הכתובת המדוייקת, התברר שעשינו איגוף גדול ונסענו בכבישים צרים יותר.
לאחר שהגענו, ערכה לנו בעלת המקום סיור בשאטו - מרשים ביותר. המרתפים הם מהמאה ה- 12 והבניין שופץ במהלך המאות ה- 16/17. הבנות מוקמו בחדר ענק, החדר שלנו היה קצת יותר קטן. המקום ממש מרשים.
יומן מסע לצרפת, יולי-אוגוסט 2012 - חלק 7
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
