טיול ליוון - אפריל 2011, חלק 6

עמק מטאורה 



ביום החמישי לטיול יצאנו מערבה לכיוון מטאורה Meteora, עמק המינזרים על המצוקים.

לאחר כשעתיים וחצי נסיעה הגענו לעיר קלמבקה Kalambaka, השוכנת בסמוך למטאורה.


 לצערנו גם יום זה היה גשום, אבל בהיותנו סיירים מנוסים, התגברנו בקלות.





העיירה קלמבקה 




 המצוקים הם בעצם שאריות של קרקע של ים עתיק, שעבר ארוזיה במהלך מיליוני שנים, וכך בעצם נותרו להם המצוקים האלה. מי שהיה בקפדוקיה בתורכיה מבין על מה אני מדבר (רק שבקפדוקיה נדמה לי שהחומר הוא טוף וולקאני).






 בכל אופן, חזרה למטאורה (המשמעות ביוונית עתיקה היא ״תלוי באוויר״ וזה בהחלט מתאים למינזרים האלה).





 באזור יש לא מעט מינזרים (חלקם בני כ- 1000 שנה), להם שעות פתיחה שונות, בהתאם לקיץ ולחורף. היו מקרים בהם הנזירים כנראה שכחו לעבור לשעון קיץ (למשל במינזר רוסנו Rossanou, שהיה סגור בשעה 1600 למרות שבקיץ הוא אמור להיות פתוח עד 1900.





מינזר לנשים בלבד. כאן "עשו הקלה" וצריך לעבור רק גשר קטן כדי להגיע אליו. 



ברוב בתי המלון יתנו לכם מפה מפורטת של האזור, טבלת ימי ושעות הפתיחה שח המינזרים - ובמקרה של המלון שלנו - גם ספר בהשאלה בו הסברים מפורטים על המינזרים והעמק.
 סדר הביקור היה כדלהלן: מטאורו הגדול Megalo Meteoro, וורלאם Verlaam, איוס ניקולאוס Agios Nikolaus (הטיפוס אליו היה ״קריעה״ אמיתית).




ארוכה הדרך למעלה... 




לכל אלה טיפסנו ובהם גם ביקרנו.

לרוסאנו Roussanou אי-אפשר היה כאמור להיכנס ולגבי איה טריאדה Agia Triada ואיוס סטפנות Agios Stefanos כבר הסתפקנו בתצפית מרחוק.


 ניתן היה להבחין כי בחלק מהמצוקים ניצלו הנזירים נישות וגומחות בסלע כדי לבנות להם מקומות להתבודדות.





ובכן, אני בטוח שאתם שואלים את עצמכם, כיצד בדיוק טיפסו הנזירים למעלה? איך העלו תא הטונות של הציוד וחומרי הבניין שהיו דרושים להקמה ותחזוקה של המינזרים?
התשובה היא שהם בנו "סלים", אותם הורידו והעלו באמצעות חבל ארוך המלופף סביב מנואלה.


מן הסתם נדרשו מספר נזירים כדי לבצע את העבודה.

 ועוד, אני בטוח שהם יכלו להרשם לתחרות "מר עולם" (אלי האנה - מאחוריך) - זה היה מאמץ לא פשוט בכלל...



"חדר הסל" - הסל באמצעותו העבירו ציוד למינזר 



 אבל היום זה "ערוץ החיים הטובים" - הכל חשמלי.


מעלית חשמלית להובלת ציוד למינזרים



אין ספק שהאזור הזה מרשים ביותר, אך כמו בפליון, גם כאן צריך לדעת מתי להפסיק, ולדעתי 3 המינזרים בהם ביקרנו מספקים את הסחורה.

 כדאי לציין שאין טעם להקדיש לאזור יותר מ- 4-5 שעות כולל הכל, שכן השטח הגיאוגראפי בו נמצאים המינזרים העיקריים הוא קטן ביותר ובסופו של יום מעבר לצילומים מרהיבים של הנוף אני לא חושב שיש טעם להיכנס לכולם, מה עוד שבתוך המינזרים, מעבר לכלי העבודה העתיקים של הנזירים - שאר חפצי האומנות, הפרסקואים וכו׳ - הם בסגנון יווני אורטודוקסי, שלא בטוח שמדבר לכולנו.





גם כאן הנוף מלא בעצים ושיחים שנמצאים בשיא הפריחה הצבעונית - כך שלא מפסיקים לצלם.


באזור זה ישנו במלון Dellas Boutique Hotel, שנמצא בין קלמבאקה Kalambaka לקסטראקי Kastraki, במרחק כמה דקות נסיעה ממטאורה. אנחנו בחרנו בחדר עם תצפית על ההרים, שהיתה לו מרפסת ענקית, אותה יכולנו לנצל לו היתה שמש.

גם מלון זה היה נחמד מאוד, חדרים מרווחים ונקיים. ארוחת הבוקר היתה מצויינת, הטובה ביותר עד כה.
אולי בקסטראקי או בקלמבאקה היו בתי מלון עם תצפית טובה יותר על מטאורה, אבל גם מה שהיה לנו מהמרפסת היה יפה מאוד.

 כדאי לציין שגם כאן צוות המלון (בעל ואישה) היו ידידותיים להפליא.