21/7 יום שני, יום 5
גם הבוקר קמנו ליום מעונן לגמרי.
ירדנו לארוחת הבוקר ולאחר התארגנות המשכנו בדרכנו.
לאט לאט הלכו והתבהרו השמיים ועלו הטמפרטורות.
התחנה הראשונה ליום זה היתה פארק Buttermilk Falls State Park, על שם צבע המים הזורמים במפלים שבו.
נכנסנו בכניסה התחתית והמסלול היה לא קל, עם מדרגות רבות והפרש גבהים של כ- 250 מטר. המסלול לא ארוך במיוחד, אולי 3-4 ק״מ הלוך וחזור. גם כאן היתה לחות כבדה. המקום נחמד אבל לא יותר מזה.
בהמשך נסענו לפארק Robert H. Treman State Park, בו לצערנו לא היתה גישה ישירה לאורך הערוץ, שהוא ה- Gorge Trail, שכן מספר גשרים נהרסו בהצפות בחורף. עלינו במסלול ה- Rim Trail, לאורך כק״מ בעלייה מתונה יחסית, עד לנקודת תצפית נהדרת על מפלי Lucifer Falls שהיו ללא ספק היפים ביותר שראינו עד כה. מומלץ ביותר.
מכאן יצאנו לעיירה Skaneateles, שנמצאת בחלקו הצפוני של אגם בשם זה. עיירה נחמדה. הסתובבנו ברחוב הראשי שלה ומשם הלכנו למזח, ממנו ניתן להשקיף על האגם. מסביב אחוזות יפות מאוד.
לאחר ביקור במספר אגמים בימים האלה (ה- Finger Lakes), המסקנה היא שאלא אם מתכוונים לעשות פעילות מים או קמפינג בהם (שוב, כמו בכינרת) או לעשות ״בטן גב״ - אז חבל לבזבז בהם זמן. עדיף להשקיע שעתיים בנסיעה בכבישים הכפריים כדי להתרשם מהבתים וסגנון החיים - ולהמשיך ליעד הבא. לאחר כמה שעות כבר לא מעניין לראות עוד ועוד אחוזות ובתים מעץ.
ומכאן המשכנו בנסיעה עוד כ- 8 שעות, מתוכן 5 שעות נסיעה נטו, עד שהגענו למלון שלנו להלילה, Golden ,Arrow Lakeside Resort הנמצא ממש על שפת אגם Lake Placid.
הדרך היתה על כביש בעל 2 נתיבים לכל כיוון, שמצבו טוב יחסית. לאורכו יישובים בגדלים שונים וניתן לראות עד כמה הם מבוססים - לפי הבתים. בחלק מהמקומות הבתים היו פשוטים מאוד. אבל ללא קשר לעושרם של הבעלים, לכולם היו שטחים נרחבים ומדשאות מטופחות.
צריך לשים לב לנושא הדלק - לא היו תחנות רבות לאורך הדרך. אותו הדבר לגבי אוכל - לא תמצאו מסעדות או דיינרס רבים, ואם השעה מאוחרת - סיכוי טוב שהכל יהיה סגור. רק בעיירות יהיו מסעדות ופיצריות פתוחות.
באיזו שהיא נקודה נכנסנו לאזור האדירונדקס Adirondacks, בו נהיה בימים הקרובים.
הדרך עברה דרך שטחים מיוערים עצומים, אגמים נהרות וביצות. רוב הזמן היינו לבד על הכביש, ומדובר בעשרות מיילים ומכונית למכונית. באיזה שלב כבר התחלנו לחשוב על האפשרות שנראה את ביג פוט, או אולי את אי.טי...
למלון המרשים הגענו אחרי 21:00 די עייפים.
