התחנה הראשונה היום, במרחק של כ- 45 דקות, היתה העיירה אובר סיר אואז Auvers sur Oise, שם עבד ואן גוך בחודשיים האחרונים לפני מותו. לא זכרתי שהוא נפטר כתוצאה מפציעת ירי בחזה, שיש ויכוח לגבי מקורה.
התחנה הראשונה היתה המלון (יותר נכון - הכוך) בו הוא גר בתקופה זו, לא יותר מ- 4-5 מטר מרובע... אבל במשך החודשיים בהם היה כאן - הוא צייר יותר מ- 70 עבודות - הספק מופלא ואיכות מדהימה.
מכאן עלינו לשאטו, שם יש תצוגה של אביזרי התקופה והסבר קצר לגבי תנועת האימפרסיוניזם, ולבסוף סרטון מעניין.
המשכנו לכנסייה נוטרה דאם ד׳אובר Notre Dame d'Auvers, אותה תיעד בציור מופלא.
והתחנה האחרונה היתה בית הקברות המקומי, המרוחק כ- 300 מטר מהעיירה, ובה קבורים בסמיכות ואן גוך ואחיו תיאו, בצמד קברים פשוטים ביותר קרוב לחומה של בית הקברות. מישהו שתל חמניה קטנה על קברו של ואן גוך, זה היה מרגש. לאחר הבעת כבוד, המשכנו בטיול.
מדי פעם היו בתים יפים.
אבל מעבר לדברים האלה, שעיקרם נוסטלגייה, באמת שבעיירה עצמה לא היה עניין רב. זכרתי כיצ ד בביקור לנו לפני מספר שנים ברובאנס הגענו לבאן רמי דה פרובאנס St. Remy de Provence, בה עבדו בעבר מספר ציירים אימפרסיוניסטים, והעיירה היתה ממש ״יבשה״ ולא מעניינת.
התחנה הבאה היתה האי לאיל אדם l'IIe Adam, שבנהר האואז. אפשר לטייל לאורך גדות הנהר ולהאכיל את הברווזים והברבורים הרבים.
את ארוחת הצהריים (היקרה אך הטעימה) אכלנו במסעדהAu Parc Fleuri, בה מצאנו שהבעלים גר בעבר באשקלון ומדבר עברית לא רעה כלל... המשכנו לשנטיי Chantilly, שם ראינו מבחוץ את השטאו המקומי Chateau de Chantilly, המוקף בחםיר מלא מים. מולו יש מתחם ענק למרוצי סוסים, מזכיר קצת את זה שבאנגליה. וצמוד אחיו יש אורוות עצומות Les Grandes Ecuries, גובהן לפחות 20 מטר, בהן אחסן הדוכס המקומי את סוסיו האצילים. במקום מתקיימים מופעי סוסים אך לא היה כזה בעת שאנו ביקרנו שם.
מכאן המשכנו לעיירה סנלי Senlis, שקיבלה 2 כוכבי מישלאן אך לא מצאנו בה כל עניין ועזבנו אותה כעבור חצי שעה בלבד.
ומכאן נסענו למלון שלנו Le Jardin des Fables בעיירה Chateau Thiery. כשהזמנתי את המלון הוא נראה ממש מיועד לילדים (מוטיבים של אגדות ילדים), אך כשהגענו מצאנו מלון ישן ומוזנח חיצונית...פחדתי להיכנס פנימה ולהתאכזב, כי ממש לא היה לי כוח להתחיל לחפש מלון אחר בעיר בשעה מאוחרת זו בלילה. אבל כאן היתה (לדעתי) הפתעה נעימה - החדרים והמקלחות התגלו גדולים ומרווחים מאוד וכל המלון מקושט בבובות ועוד. כך שמבחינתי לא היה נורא בכלל, גם אם טעם הדקורציה שלי הוא שונה מזה של בעלת המלון.... אבל הבנות פחדו ואמרו שזה מזכיר להם את סרטי האימה על הבובה צ׳אקי... למרות החרדות הלכנו לישון. 
לסיכום היום הזה והיום הקודם, התחושה שלי היתה שהקסם שבנורמנדי פשוט אבד עם הירידה דרומה לכיוון פאריז. השדות הירוקים של התירס, היערות ושדות החיטה האינסופיים אמנם נותרו קסומים, אבל העיירות והכפרים ברובם איבדו את הקסם - הרוב בבנייה מודרנית, וגם אותם המקומות העתיקים שעד היו - לא היו מעניינים.
