קמינו פורטוגז 17 - סיכומים ותובנות

פרק 17 – סיכומים והמלצות

המסע המשפחתי שלנו, יחד עם בתי גלי, בני אספי ונכדי יואבי (בנה של גלי) בקמינו פורטוגז, דרך החוף, היה מסע המשך להליכה שלנו (בהרכב דומה) בקמינו פרנסס לפני כשלוש וחצי שנים. בחרנו הפעם בקמינו פורטוגז בגלל מספר סיבות: הראשונה והחשובה שבהן היא שאני באופן אישי רציתי מאוד לצעוד דרך העיירה פאדרון (Padron) אליה הגיע השליח סנטיאגו עוד בחייו כדי להפיץ את עיקרי הנצרות, ולשם גם הגיעה גופתו לאחר מותו. הסיבה השניה היא שזה המסלול השני מבחינת מספר ההולכים בו, אחרי הקמינו פרנסס (כ-27% ב-2019, לפני הקורונה), ויהיה מעניין להכיר אותו. הסיבה השלישית היא השילוב שבין הליכה גם בפורטוגל וגם בספרד, וניסיון ללמוד מה דומה ומה שונה, ומה מייחד כל מדינה. והסיבה הרביעית היא האפשרות לצעוד לפחות בחלק מהמסלול לאורך האוקיאנוס האטלנטי; בדיוק מסיבה זו בחרנו ללכת בתת-המסלול שהולך לאורך החוף (Camino da Costa) ובהתפצלות העוד יותר מערבית שלו (Senda Litoral), והוא ארוך יותר בכמה עשרות ק"מ ממסלול הקמינו פורטוגז המרכזי (Camino Central).

אגב, למי שלא מכיר, מסלול הקמינו פורטוגז המלא מתחיל בליסבון בירת פורטוגל, ומשם כ-640 ק"מ הליכה עד לסנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד. ישנן שתי תחנות מרכזיות להצטרפות לקמינו פורטוגז, קוימברה ופורטו, אך בפועל ניתן כמובן להצטרף אליו בכל מקום, כמו בכל אחד ממסלולי הקמינו. אנחנו בחרנו להתחיל את צעידתנו בעיר פורטו (Porto), בירת הצפון והעיר השניה בגודלה וחשיבותה בפורטוגל, בעיקר לאור מספר הימים שעמדו לרשותנו וחיבתנו לעיר היפה והמעניינת הזאת. ואם אקפוץ ברשותכם לרגע לסיום המסע ואסכם את הליכתנו בקמינו פורטוגז, הרי בסופו של דבר ועם כל העיקופים שעשינו בדרך כדי לבקר גם באתרים מעניינים שהיו מעט מחוץ למסלול, צעדנו כ-320 ק"מ ב-13 ימי צעידה, 5 מהם בפורטוגל ועוד 8 בספרד. כלומר, כמחצית מאורכו של הקמינו פורטוגז כולו.

את הקורות אותנו בכל אחד מימי ההליכה שלנו בקמינו פורטוגז, סיימתי תמיד בסיכום קצרצר יחד עם שלוש המלצות לכל מי שיקרא את הבלוג שלי ומתכנן ללכת במסלול דומה לזה בו אנו הלכנו. וכאן בפרק האחרון של המסע אני מביא את כל הסיכומים וההמלצות האלה יחד, מין פאסט פורוורד כזה למי שמתעצל לקרוא את כל הפרקים. שתהיה לכם קריאה מעניינת!

יום הליכה 1 (16.5.22) - מפורטו לפראפיטה בנתיב החוף (Senda Litoral)

יום הליכה ראשון נחמד חרף הגשם הקל שליווה אותנו מספר שעות. יום שבו נכנסנו לקצב ולאווירת הקמינו, ואנו כבר מחכים למחר. ולהלן שלוש המלצות ליום ההליכה הראשון בקמינו פורטוגז, מסלול החוף המערבי (Senda Litoral): 1. אל תתעצלו ולכו על שובר הגלים למגדלור בארה דו דורו (Farolim da Barra do Douro) במקום בו נהר הדורו נשפך לאטלנטי. 2. תעשו הפסקה קצרה ליד האנדרטה 'טרגדיה בים' (Tragedy at Sea) גם כדי להתרשם ממנה, ובעיקר כדי לקרוא את הסיפור שלה וללמוד ממנו משהו על חיי הדייגים בפורטוגל, אותם גם תפגשו מחר. 3. באחת מהפסקות ההליכה רדו לחוף הים (אם מזג האוויר מאפשר זאת), או לפחות שבו על הסלעים והביטו בגלי האטלנטי המתנפצים עליהם או בגולשי הגלים הצעירים, ותיהנו מכך שבחרתם ללכת בדרך החוף המערבית (Senda Litoral).

יום הליכה 2 (17.5.22) - מפראפיטה לפובואה דה וארזים בנתיב החוף המערבי (Senda Litoral)

יום הליכה מהנה (27 ק"מ) כשהגשם הקל ממשיך לרדת. היום מתחיל עם דייגי אנגייראס ומסתיים עם ההיסטוריה הפורטוגזית ותקופת התגליות. ולהלן שלוש המלצות ליום ההליכה השני במסלול החוף המערבי (Senda Litoral): 1. תנו לעצמכם קצת זמן להיות עם הדייגים בחוף אנגייריס ובחופים הסמוכים ולעקוב אחר עבודתם. 2. אל תדלגו על שני אתרים מרכזיים בראשית היום, האובליסק הענק ב'חוף הזיכרון' והמיכלים הרומיים להמלחת דגים. 3. הקציבו זמן, שעה-שעתיים, לסיור בעיר וילה דו קונדה ובהיסטוריה הפורטוגזית.

יום הליכה 3 (18.5.22) - מפובואה דה וארזים לאספוסנדה בנתיב החוף (Camino da Costa)

יום הליכה סולידי (כ-24 ק"מ) ומהנה, בעיקר בגין השילוב בין חוף הים לחלק היותר הררי ומיוער במסלול. ולהלן שלוש המלצות ליום ההליכה השלישי במסלול החוף: 1. הדירה בפובואה דה וארזים (Siglas & Runas II, Avenida Mouzinho de Albuquerque 72, 4490-409), בעיקר בזכות הלנה עם דירה מתוקתקת, קבלת הפנים שערכה לנו וארוחת הבוקר שהעניקה לנו כבונוס. 2. מידת השילוב בין דרך החוף הרגילה ובין ההסתעפות המערבית שלה בצמוד לחוף האטלנטי (Senda Litoral) נתונה להחלטתכם. למדו את הדרך היטב כדי שתוכלו להחליט באיזה קטע אתם בוחרים ללכת באיזו דרך. 3. אספוסנדה היא עיר נחמדה ונעימה; לא גדולה מדי, וכזו שיש בה הרבה פינות יפות. השאירו לכם זמן לטייל בה מעט, כולל כמובן ביקור במסעדה המעולה Restaurant O Buraco.

יום הליכה 4 (19.5.22) - מאספוסנדה לויאנה דו קושטלו

אחלה יום, קשוח כזה אבל שווה. 30 ק"מ הליכה, מלא עליות וירידות, מפגש מרגש עם סנטיאגו שבעקבותיו אנחנו צועדים בקמינו, ובסוף היום פנינה אמיתית. ולהלן שלוש שלוש המלצות לצועדים במסלול החוף: 1. ויאנה דו קושטלו היא עיר יפהפיה ומלאה באתרים השווים ביקור. לכן מומלץ להקדיש כמה שעות לביקור בה, וזה אומר לצאת יותר מוקדם בבוקר. אפשרות נוספת אם אין לכם בעיה של זמן, לתכנן על יום עצירה כאן בויאנה דו קושטלו ולהקדיש את כולו לביקורים בעיר. 2. אם ההיסטוריה של הקמינו מענינת אתכם (אני מקווה שכן), הקדישו זמן לביקור בכנסיית סנטיאגו בכפר קשטלו דו נייבה. 3. הדירה של יוג'ניה בכיכר הרפובליקה היא זכייה בפייס. אל תוותרו עליה (Alojamento Local Ferros, Rua Gago Countinho 8, 4900-510).

יום הליכה 5 (20.5.22) - מויאנה דו קושטלו לקמינהה (Caminha)

יום הליכה נחמד, הרבה בזכות הרחצה והמנוחה באגם קאבאנאס. הלכנו 30 ק"מ די בכייף, ונהנינו גם מקטעים מוצלים וגם מחוף הים. ולהלן שלוש המלצות: 1. נהר קאבאנאס ואגם קאבאנאס (Largo da Cabanas) הם אחלה מקום מקסים וכייפי לעצירה, רחצה והתרעננות. 2. גם הליכה ב-Senda Litoral המקבילה היא בחירה טובה, רק קחו בחשבון שהמסלול כולו חשוף (שמש/גשם), וארוך בכ-2 ק"מ מדרך החוף הרגילה בה אנחנו הלכנו היום. 3. אל תחמיצו את קמינהה (Caminha). זו עיר כייפית, במיוחד בחלק ההיסטורי שלה, ואפשר לבלות כאן ערב נעים מאוד.

יום הליכה 6 (21.5.22) – מקמינהה שבפורטוגל לאויה (Oia) שבספרד

יום הליכה מעניין, מגוון ומהנה גם ללא אטרקציה מרכזית אחת, למעט חציית נהר מינהו והמעבר מפורטוגל לספרד. מזג האוויר היה אתנו ואת הנוף מאוד אהבתי; אורך מסלול ההליכה היה צנוע יחסית (22 ק"מ). ולהלן שלוש המלצות: 1. חציית הנהר בסירת הטקסי היא עניין של דקות ומומלץ להעדיפה, גם למי שחושש משייט, על פני סיבוב ארוך ויקר יותר עם אוטובוס או מונית. 2. מבחינת עניין בהליכה מומלץ להקיף את הר סנטה טקלה מדרום בנתיב של Senda Litoral (אפילו שזה ארוך יותר) ואחר-כך גם לחצות דרך החלק ההיסטורי של העיירה גוארדה, ולא לעקוף אותה דרך החוף. 3. ניתן ללון גם באויה (Casa Puentas); אנחנו התלבטנו בין שני המקומות ובסוף בחרנו ב'בית של טוני', מעט צפונה. אם נשארים לישון באויה, אז גם אפשר לאכול במסעדה שנפתחת מאוחר יותר. בכל מקרה אם אתם לנים מחוץ לאויה ולא הצלחתם לאכול שם, ואתם גם לא מתכננים להגיע למסעדה במלון גלזגו בהמשך הדרך, עצרו לקנות מצרכים באויה כדי שתוכלו להכין לכם ארוחת ערב איפה שתישנו.

יום הליכה 7 (22.5.22) – מאויה-וילאר ועד לבאיונה וסאבריס (Baiona & Sabaris)

יום פנטסטי, מאוד מגוון, לא יותר מדי הליכה (כ-23 ק"מ) ומזג אוויר טוב בסך הכל. הלכנו בנופים יפים ומתחלפים של חוף האטלנטי, חורש הררי, ונוף עירוני עם העיר המקסימה וההיסטורית באיונה, לה הקדשנו כמה שעות טובות. ולהלן שלוש המלצות: 1. לחתוך לכיוון הרכס ההררי אל הדרך הרומית העתיקה, ולא להמשיך ללכת על מסלול רוכבי האופניים לאורך החוף עד באיונה. 2. לעשות בבאיונה הפסקה של לפחות שעתיים-שלוש ואף יותר אם אפשר, כולל ארוחה טובה. זו עיר מקסימה עם היסטוריה חשובה וכייף לטייל בה. 3. כחלק מהסיורים בבאיונה מומלץ מאוד לעלות ולטייל על חומות מצודת מונטֶריאל, גם אם מקיפים רק חלק מהמצודה, הנוף מלמעלה מקסים ברמות על!!!

יום הליכה 8 (23.5.22) – מבאיונה-סאבריס ועד לויגו (Vigo)

יום ההליכה האחרון שלנו ב-Senda Litoral, יום פרידה מהאוקיאנוס האטלנטי שיש לו מקום מיוחד במיתוס של קמינו דה סנטיאגו. מכאן ואילך נראה אותו רק מרחוק. זה היה גם היום הכי גשום שהיה לנו עד כה, ועדיין, מסביבות אחת בצהריים הגשם נרגע ומזג האוויר בהמשך היה נהדר. הלכנו כ-25 ק"מ שזה בהחלט סביר והגענו לעיר ענקית ומעניינת במיוחד בחלק ההיסטורי שלה, ויגו (Vigo). ולהלן שלוש המלצות: 1. לבחור ב-Senda Litoral אחרי גשר רמאלוסה (לעומת דרך החוף הרגילה), גם בגלל שזו הזדמנות אחרונה ללכת לאורך האטלנטי, גם בגלל שדרך החוף הרגילה הולכת הרבה על אספלט ונכנסת לויגו דרך כל האזור התעשייתי הענק והמשעמם, וגם בגלל שאתר הגרונז ובריירלי אומרים שהיא יותר יפה. 2. לא לוותר על לינה בחלק ההיסטורי של ויגו. כאן יופיה וייחודה של העיר ולינה כאן היא חלק מהחוויה של לחוש את העיר. 3. ויגו ידועה בריבוי פסליה המעניינים, ואם פסלים עושים לכם את זה, צאו למסע קצר בעקבות פסלי העיר.

יום הליכה 9 (24.5.22) – מויגו (Vigo) ועד לרדונדלה (Redondela)

יום הליכה אחרון שלנו בדרך החוף (Camino Costa), יום שהביא עמו אווירה של 'סוף קורס' ומפגש מרגש עם כמה מידידינו הוותיקים ושותפינו לדרך החוף, וגם תהיות של איך זה ייראה וירגיש כאשר יצטרפו ההולכים הרבים המגיעים מהנתיב המרכזי של הקמינו פורטוגז. בס"ה יום עם נוף נהדר, יום מהנה והכי קצר בהשוואה לכל ימי ההליכה הקודמים שלנו (רק 18 ק"מ). ולהלן שלוש המלצות: 1. ללמוד היטב את היציאה מויגו, במיוחד להולכים ללא האפליקציה, כדי לא לפספס ולהסתבך. 2. ליהנות מהנוף! יש הרבה נקודות תצפית בדרך ושווה לעצור מדי פעם וליהנות מהנוף. 3. לעשות הפסקה בקפה-מסעדה Taperia O Eido Vello במקום הכי גבוה לאורך מסלול ההליכה, שווה ביותר וגם ניתן להחתים את דרכון הצליינים (https://www.instagram.com/oeidovello/).

יום הליכה 10 (25.5.22) – מרדונדלה ועד פונטבדרה (Pontevedra)

יום הליכה ראשון במסלול המשותף של הקמינו פורטוגז, לאחר שדרך החוף התאחדה ברדונדלה עם המסלול המרכזי. חששנו מהצפיפות על הדרך, שאכן אפיינה את 2-1 שעות ההליכה הראשונות, אך אט-אט הלחץ השתחרר, נפתחו רווחים והכל נשכח. יום הליכה נופי נחמד, כולל תת-המסלול לאורך הנהר ריו גאפוס, ולא ארוך (רק 23 ק"מ). ולהלן שלוש המלצות: 1. פונטבדרה היא עיר מקסימה עם המון מה לראות בה, והיא גולת הכותרת של היום הזה. כל שעה נוספת שתוכלו להקדיש לה שווה! אם מבחינת המסלול תכננתם על יום מנוחה והתלבטתם איפה, הרי שפונטבדרה היא המקום. 2. גשר פונטֶסאמפאיו (Pontesampaio) הוא גשר אבן היסטורי עם 10 קשתות על נהר ורדוגו (Verdugo), שסביבו התקיים ביוני 1809 הקרב על פונטה סאמפאיו לשחרור גאליסיה. הקדישו לו כמה דקות כדי להתרשם ממנו ומההיסטוריה שהתרחשה כאן. 3. ממומלץ לקחת את העיקוף בדרך האלטרנטיבית היפה לאורך הנהר גאפוס (Rio Gafos) בכניסה לפונטבדרה.

יום הליכה 11 (26.5.22) – מפונטבדרה ועד לקלדאס דה רייס (Caldas de Reis)

יום הליכה נוח, מהנה, ולא מעייף במיוחד במסלול שחלקו על אספלט וחלקו על שביל בתוך חורש, כרמים ואזורים מיוערים, ובס"ה כ-23 ק"מ הליכה, כמו אתמול. מפלי ריו בארוסה באמצע הדרך היו הפינוק של היום והדירה בקלדאס דה רייס מעולה. ולהלן שלוש המלצות: 1. גשר בורגו (Puente del Burgo) ביציאה מפונטבדרה הוא גשר עם היסטוריה, כולל היסטוריה צליינית. הקדישו לו כמה דקות ותנו לו את הכבוד, שגם העניק לעיר פונטבדרה את שמה. 2. המפלים ובריכות המים בפארק הטבע ריו בארוסה (Parque Natural Ria Barosa) הם אחלה מקום בדרך לעשות הפסקה וליהנות. תנו לעצמכם שם לפחות שעה. 3. הדירה שלנו בקלדאס דה רייס שנקראת Altamira (14 Rua Loureiros 4 A 36650)היא לעניות דעתי אחת משתי הדירות הטובות ביותר שהיו לנו בכל הקמינו, מאוד מומלצת ל-6-3 איש!

יום הליכה 12 (27.5.22) – קלדאס דה רייס ועד 8 ק"מ צפונית לפאדרון (Padron)

יום מאוד מיוחד, קשוח ומרגש. יום הליכה ארוך (32 ק"מ) ומתיש, שכלל גם כ-5 שעות של ביקורים והסתובבויות בפאדרון עצמה ולאחר מכן עוד כ-8 ק"מ עד לאלברגה שלנו. נראה לי שאחרי חווית ההתרגשות כשמגיעים לקתדרלה בסנטיאגו (מה שיקרה לנו מחר בפעם השניה), היום של פאדרון הוא ללא ספק החשוב והמרגש ביותר. ומכיוון שכך, כל 3 ההמלצות מתמקדות בפאדרון: 1. להקדיש לפאדרון כמה שעות טובות, יש בה המון מה לראות. כמובן אלה בעיקר אתרים הקשורים לתחילת וסיום דרכו של השליח סנטיאגו, אך ישנו גם מוזיאון המוקדש למשוררת רוסליה דה קסטרו בת המקום (Museo Rosalia de Castro), ובית קברות בו קבור הסופר זוכה פרס הנובל קמילו חוסה סלה (Camilo Jose Sela), ליד כנסיית Iria Flavio. 2. מ'אתרי סנטיאגו', אתר חובה אחד הוא הר סנטיאגינו (Monte Santiaguino) עם פסלו של סנטיאגו. כאן המקום בו החל השליח יעקב בן זבדי במלאכת הפצת הנצרות. 3. אתר החובה השני הוא כנסיית סנטיאגו (Igrexa de Santiago) בה ניתן לראות גם את אבן העגינה (O Pedron) אליה לפי המסורת הנוצרית נקשרה הסירה שהביאה לכאן את גופתו של סנטיאגו.

יום הליכה 13 (28.5.22) – 8 ק"מ צפונית לפאדרון ועד לסנטיאגו דה קומפוסטלה

יום הליכה נחמד, בחלקים ממש יפה, שכולו עליה נמשכת ורצופה לכל אורכו כמעט. ועדיין זה יום מהנה ומרגש גם כי הוא קצר (רק כ-20 ק"מ, אם תישנו כמונו, כ-8 ק"מ צפונית לפאדרון), גם כי הוא יום הליכה אחרון (כבר מתחילים להתגעגע להליכה המשותפת שלנו), וגם כי היום מגיעים לסנטיאגו! ולהלן שלוש המלצות: 1. אם נשארים לישון בפאדרון, כמו שמציעים אתרי הקמינו השונים, נשאר ללכת עד סנטיאגו עוד כ-26 ק"מ, וזה מחייב לצאת למחרת מוקדם אם רוצים להגיע לסנטיאגו בזמן סביר. אפשרות נוספת ומומלצת, כפי שאנחנו עשינו, היא להמשיך ללכת מפאדרון צפונה עוד 8-6 ק"מ ושם לישון, ואז למחרת לצאת כרגיל (אנחנו יצאנו בתשע, אחרי ארוחת בוקר במקום הלינה), ולהגיע לסנטיאגו רעננים, יחסית, ולא מאוחר מדי. 2. אם אין אירוע מיוחד (כמו גמר ליגת האלופות במקרה שלנו), מומלץ מאוד ללכת למיסת הערב (19:30) ביום ההגעה לסנטיאגו כשאתם עדיין עם כל החוויה וההתרגשות של ההגעה לקתדרלה. כך אגב עשינו בקמינו הראשון שלנו. ובנוסף, אם יש לכם אפשרות ועניין, מומלץ להגיע גם למיסת הצהריים למחרת (12:00), כי היא מיועדת לצליינים ולכן יותר מעניינת וידידותית עבורנו שאיננו נוצרים קתוליים. 3. השתדלו למצוא מקום לינה ברדיוס של לא יותר מ-15-10 דקות מהקתדרלה, כי כל האקשן והעניין מתרחשים שם, וזה מאוד נוח כשזה קרוב.

סיכום: חווית ההליכה בקמינו, בכל מסלול שלו, היא חוויה חברתית-רוחנית-דתית המערבת מעבר להתמודדות הפיזית עם קשיי המסלול, גם היסטוריה ודתות, מפגשים חברתיים עם אנשים מכל העולם, וזמן לעיסוק בשאלות רוחניות עמוקות יותר הנוגעות לעצם קיומנו בעולם. כאשר איתרע מזלך ואתה צועד בקמינו עם בני משפחתך, נמצאת מעל כל אלה החוויה המשפחתית. ההליכה יחד עם שניים מילדיי ונכד אחד וההתמודדות עם קשיי הדרך והמאמץ הנמשך מדי יום, יחד עם הווי הלינות בחדרים משותפים (לעיתים גם עם אחרים), לא פעם עם מקלחת ותא שירותים אחד, יצרו עבור כולנו חוויה משפחתית משותפת בעלת עוצמה אדירה שקשה לתאר למי שלא היה אתנו שם בחוויה הזאת.

חוויות משפחתיות דומות היו לנו גם כשטיפסנו יחד לפסגת הקילימנג׳רו לפני כ-5 שנים, וגם כשהלכנו בקמינו הראשון שלנו לפני כ-3 שנים. אלה סוג חוויות כל-כך חזקות ומעצימות, שהופכות את הקשר המשפחתי לחזק ומשמעותי עוד הרבה יותר מכפי שהיה קודם לכן.