מאז שירותי הצבאי בשדה תימן שהיה במלחמת יום הכיפורים, לא ביקרתי בבאר-שבע. מדי פעם קפצנו העירה לקנות מאכל שיערב לחיכנו יותר מהאוכל הצבאי.
בירת הנגב לא פיתתה אותי עד ש...
יום בהיר אחד בתנו הבכורה הייתה זקוקה לשירותינו הטובים בבאר שבע - אחרת לא היינו מגיעים אליה עד עצם היום הזה ומזל שכך קרה.
מצאתי עיר שהתפתחה רבות מאז. הצטערתי שהיה זה יום שרבי עם 38 מעלות בצל בצהרי היום , אחרת היינו פוקדים אתרים נוספים, אבל מה שראינו וביקרנו היה יפה דיו ומעניין מאד כדי לרצות לשוב אליה בעתיד.
פארק קק"ל - הדסה
הגענו מצפון לעיר ותיכף לאחר השלט המברך אותנו לשלום בכניסתנו לעיר, הבחנתי במגדלי אבן בצורת חרוט שאבנים קטנות יוצרות סוג של פסיפס. זה מייד סיקרן אותי וביקשתי מרפי לפנות ימינה בפנייה הראשונה ועוד פעם ימינה עד סופו של הרחוב. מימיננו היה מאגר מים גדול של מקורות. הנחתי שהעובד של מקורות ידאג למכוניתנו. הפארק גובל בשכונה של בתי רכבת שנבנו בוודאי בשנות ה-60 של המאה הקודמת. נשות הדסה מארה"ב ביחד עם קק"ל דאגו לכספים.
ראשית מצאנו את מגדל נוגה.
לכל מגדל חצר משלו וחומה שתוחמת אותו בעיצוב יפה. כל מגדל מעוצב מאבנים מקומיות מונחות בצורות שונות. המגדלים נקראים לפי שמות כוכבי השמיים.
מגדל שבתאי כל כך מרשים.
מגדל צדק מוקף בפרגולה עם צמחיה מטפסת בדלילות ומקומות ישיבה.
והכי הימם אותי זה הקיר בשיפוע בניגוד לחוקי הטבע ממש אואזיס. להלן.
ומי פיסל את היופי הזה - הפסל ישראל הדני .
בשילוב אדריכל הנוף צבי דקל.
כל מגדל מתנשא לגובה 7 מ'.
עליכם לדעת שכל היופי הזה היה אמור להיות עוד יותר וואוו עם מזרקות בתוך מספר מגדלים, אשדות מים, צמחייה שתטפס אל על. הפארק הוקם בשנת 1995 ולאחר חצי שנה כבר הושחת. אתם מבינים שעיריית ב"ש לא טרחה לשקמו ולטפחו לצערי הרב. יחד עם זאת מעניין ושווה לבקר.
בפאתי הפארק קקטוסים שבדיוק פרחו בעת ביקורי
תחנת הרכבת הוותיקה
הקטר הכי ידוע בארץ הינו 70414. ההופעה הראשונה שרפי ואני הלכנו בחיינו הזוגיים הייתה הופעתו של אריק לביא עם שיר הקטר האלמותי. באר שבע הינה העיר היחידה שהעותומנים הקימו בארץ במשך 400 שנות שלטונם כאן. תחנת הרכבת הוקמה בשנת 1915 ותפקידה היה לחבר בין סוריה לחזית הלחימה בסיני. על המלאכה הופקד המהנדס הגרמני אוגוסט מייסנר פחה שגם היה אבי הרכבת החיג'אזית שחיברה את סוריה לחיג'אז שידועה כיום כערב הסעודית. באר שבע היוותה הסתעפות מהנתיב המלא. הרכבת הספיקה לשמש את הטורקים רק שנתיים כעורק העברת נשק לצבא העותומני עד 31.10.1917 חיילי גדוד הפרשים מאוסטרליה וניו-זילנד שבראשם עמד אדמונד אלנבי כבשו את באר שבע.
לאחר המנדט הבריטי בארץ בשנת 1956 רכבת ישראל ביצעה קו חדש שיוביל לב"ש שעליו נסע הקטר המפורסם 70414 שנודע בעת התקופה המנדטורית כ-WD414. הקטר הזה סיים את תפקידו ב-1958 עת עברו לקטרי דיזל. חיים חפר ויוחנן זראי יצרו את "שיר הקטר". כיום נותרו רק 13 קטרים מסוג זה ובאר שבע זכתה באחד מהם, למרות שמעולם הקטר מהסוג הזה לא הגיע לתחנה הזו בב"ש.
בשטח התחנה שכנו 5 מבנים ששימשו את התחנה אולם כעת שרדו ושימרו שלושה מהם. השימור נעשה בטוב טעם ואפשר לשהות שם כמה שעות ואפילו עם ילדים שיוכלו למצוא רכבות קטנות למידותיהם.
המבנה שעליו הונצחו מילות שיר הקטר
במבנה האחרון עליתי בגרם המדרגות והבחנתי באהיל עם שעונים שמראים את מועד ההגעה למקומות אחרים אני מניחה.
כאן ניגש אלי בחור חביב שהיה בישיבה ושאל למטרת ביקורי. כששמע שהגענו מחולון החל להסביר לאן כדאי להגיע ולעשות הליכה קלה ברגל. מה שלא ידע שאני נמסה בחום. כך שבמקום ברגל ההמשך היה ברכב.
אל תמהרו ותקחו את הזמן כי הוא המליץ לי על מקום נפלא ב"תחנה".
גורדון - בוטיק של טעמים
כמה מתוק המקום? תשפטו אתם כי לא רק עוגיות מטריפות תמצאו שם לא רק קונדיטוריה מומלצת אלא גם...
מגנטים חביבים עם קריצה לעבר וריבות
הכל מעוצב בסגנון של פעם לרבות המרצפות והאהילים השונים בכל חדר שתכנסו.
בחדר האחרון עמדה במרכז חבית עליה בקבוקי יין ולצידה כד חלב של פעם רק שבמקום חלב ניצבו בכד פרחים. במקרר עוד כמה עוגות שדורשות קירור.
לאוהבי הבירה תוכלו למצוא בירה משובחת, מעדנייה עם גבינות איכותיות בקיצור תמצאו כאן עולם ומלואו ואני אצטרך לשוב לטעום כי הפעם הגעתי מלאה.
מחוץ למבנה יש את הפעמון המיתולוגי שהודיע על בואה של הרכבת. בנוסף קרון למימכר מיצים שירוו את צימאונכם או פינות ישיבה לקריאת ספרים. מרכז מבקרים שהיה סגור בעת שהייתי שם ואחרון חביב לוח מודעות עם קצת היסטוריה על הרכבת.
מחוץ למתחם תוכלו למצוא את המנהיג הדגול של טורקיה אטאטורק ודגל טורקיה בכל זאת ריספקט הוא היה אבי הטורקים מייסד הרפטבליקה הטורקית ונשיאה הראשון.
הכניסה: למתחם חינם.
שירותים : קיימים במקום.
חנייה: ברחוב חינם.
המרכז להנצחת חיילי אנז"ק
מי הם חיילי אנז"ק?
חיילי פרשים מאוסטרליה וניו-זילנד שנלחמו בגבורה ובסערה עד שבסוף אוקטובר 1917 כבשו את באר שבע מידיהם של העותומנים . כאן תחשפו לקשייהם של החיילים, שמחותיהם וסיפורם של החיילים שלחמו תחת המטרייה של הצבא האנגלי שמטרתו היתה כיבוש ארץ ישראל .
בחזית לפני הכניסה למקום תוכלו לראות את הפסלים המרשימים שלהלן עם צילום ובצד אחר של הקיר מילות הסבר.
במרכז שני אולמות כאשר מהאולם הראשון בו תצוגה מעניינת עוברים לאולם השני שבו צופים בסרט קצר המתבסס על הסרט "הפרשים הקלים" (מובאים קטעים מהסרט). בהמשך מגיעים למרפסת ממנה צופים על בית הקברות, כאשר כל מצבה באותו הגודל אף אם הדרגה של החייל היתה גבוהה יותר. מקום מוקפד שכדאי לסייר בקבוצה.
כניסה: בכל שישי ושבת - חינם.
יתר ימי השבוע בתשלום לא רב. יש לתאם מראש .
חנייה: ברחוב חינם.
פארק נחל באר-שבע
זהו פארק המשתרע על 8 ק"מ ובשטח של 5200 דונם. נבנה כאן פארק אקולוגי שלצערי רק הצצתי עליו. גינון מקסים לאורכו, גשר ארוך מעל הנחל כשהוא מופרד להולכי רגל וצידו השני לרוכבי אופניים . מרחבי דשא , מרכז ספורט וגן בוטני . ממש ליד הגשר הארוך מתקן לטיהור , אבל אף על פי כן, עלה באפי ריח ביוב. אולי תקלה במתקן . חברת "צלול" אמנם דואגת למניעת זיהומי הנחלים בארץ אך מהאתר שלה למדתי כי מספר הדיווחים לשנה עולה על כ- 1000 תקלות.
הרבה לא יכולתי לשוטט כי הטמפרטורה בשעת הצהריים כבר הגיעה ל-38 מעלות בצל ואני כבר מזמן התבשלתי.
באר אברהם
כשהגעתי לכאן חיפשתי ליד מבנה מרכז המבקרים לראות באר. משלא מצאתיה שאלתי מישהו מחוץ למבנה היכן נמצאת הבאר. מה רבה היתה תדהמתי שהבאר בתוך המבנה. נכנסתי שוב למבנה ובאין איש בדלפק בכניסה, ניסיתי לגשש היכן הדלת המובילה לבאר. ובכן משמאל לשירותים זו הדלת הנכונה. לא התמהמהתי ומייד צילמתי. בצילום השני רפי קורא לי וכשאני מביטה לעברו גם אשה לידו. אני מתקרבת והגברת מסבירה שהיום הוא יום ניקוי המזגנים לכן המקום סגור.
הגברת ציינה שמרכז המבקרים הוא אפילו יותר מעניין מאשר הבאר. כאן נחשף לסיפורו של אברהם אבינו ונחווה חוויה מיוחדת במינה לדבריה. נתחבר לשורשים ונכיר את סיפורו של אברהם אבינו מראשיתו, במידה ושכחנו. הכל באמצעות המראות הוויזואליים, המועברים באמצעים טכנולוגיים מפותחים בהם מיצג אורקולי וסרט תלת מיימד.
כמובן שלא יכולתי לחלוף ביעף על סיפורי התורה וצילמתי עבורכם
העיר העתיקה הייתה מבחינתי מחוץ לתחום ונותרה לביקור נוסף שייערך ביום שהשוק פתוח. התפעלתי מאד מכיכרות שאחת מהן למטה.
כיכר הנבל - כיכר ארצישראלי
במפגש הרחובות יעקב כהן פינת ליאונרד ברנשטיין נמצאת כיכר זו. ארצישראלי היה מוותיקי עיתונאי עיתון "הארץ" ויותר מ-40 שנה עבד ב"קול הדרום". הוא סיקר ותרם רבות להתפתחות ב"ש . הוא תרם לייסוד אוניברסיטת ב"ש ואף שימש כחבר בוועד הפועל שלה וגם בהנהלת הסינפונטה ב"ש והתיאטרון שלה. הוא ייסד את תוכנית הראיונות הידועה בכל הארץ בשם "שבת תרבות". תוכנית אותה הינחה במשך 20 שנים.
הפסל מפלדה בגובה 6 מ' פוסל ע"י הפסל ישראל פרימו.
כ-50 כיכרות נוספות עוצבו בצורה יוצאת דופן ומעוררת השראה וזאת מתוך 250 כיכרות הנמצאות בעיר. עליהן תוכלו לקרוא כאן.
מבנים שמשכו את תשומת ליבי
התיאטרון נוסד בזכות שתי שחקניות נעמי בלומנטל ומרגלית סטנדר. המנהל המקצועי הראשון היה גרי בילו המפורסם שפעל ללא לאות להעלות את רמת הרפרטואר. לאחריו המנהלת הייתה ציפי פינס הקשוחה, שתרמה אף היא להתפתחותו. משנת 2008 התיאטרון עבר למשכנו החדש ונקרא המשכן לאומנויות הבמה. במשכן הזה מתקיימות לא רק הצגות ומופעים אלא גם הופעות מוסיקליות של הסינפונט ב"ש. בלילה המבנה נראה מרהיב להלן מאתר העירייה.
כתובת: שד' רגר 41, ב"ש.
מרכז המורים באר-שבע
אוניברסיטת בן גוריון
בחרתי בה לא בגלל האדריכלות המיוחדת אלא בזכות איכות האוניברסיטה של הנגב הנודעת במחקרים הבינלאומיים הנערכים בה ובשלוחותיה באילת ובשדה בוקר. היא אות ומופת בין האוניברסיטאות בארץ בתחומי לימוד רבים. על האוניברסיטה ניתן לקרוא כאן.
לסיכום: התאהבתי בבאר- שבע שהפתיעה אותי עם ההתפתחות המטאורית שלה. ממש השתנתה ללא הכר מאז שירותי הצבאי וזאת מבלי שמניתי רבים מאתריה היפים. שבוע לאחר הביקור פרצה מערכת "שומר החומות" וטילים רבים התעופפו לעבר העיר מעזה וגרמו לה נזק רב. אף על פי כן, ולמרות הכל, בהזדמנות הראשונה סעו לבקר ותרמו לחוסנה.
עוד על באר שבע ומסלול שכדאי ליישמו תוכלו לקרוא בטיולי כאן.
אם התלהבתם תלחצו על מילת התודה למטה
יהיה נחמד ואם אהבתם - תגובה תשמח אותי מאד.
