וייטנאם - הואה - דאנאנג - והוי אן בחג הטאט - חגיגה מעולם אחר!!!

טיסת פנים עם טייס שודים, הובילה אותנו אחר כבוד מהאנוי להואה שנמצאת במרכז וייטנאם , שהיתה בעברה עיר המלכים והקיסרים והבירה האימפריאלית הקודמת של המדינה.

HUE – הואה

כמו האנוי גם הואה קושטה ברחובות, בבתים ובתוך החנויות לכבוד החג הממשמש ובא. אין כמו לשים בכניסה לבית כל בו גדול את שלושת הקדושים המיטיבים המברכים לראש השנה.

הואה שוכנת לאורכו של נהר הבושם המחלק אותה וקרובה לים סין הדרומי. בין המאות ה-19 וה-20 היא שימשה כבירתה של וייטנאם. משנת 1993 זכתה להמנות על אתרי מורשת עולמית של אונסקו. בדומה לסין שבבייג'ינג קיימת גם כאן עיר עתיקה עם מצודות וחומות בצורות, זאת עיר אסורה רק שנופלת במעט מיופיה של זו בסין.

התרשמתי מאד מהגנים המטופחים שבה לאורך נהר הבושם בצילום אחד מהם לאורך נהר הבושם.

למעוניינים לבקר בכל האטרקציות שבהואה ניתן לקרוא כאן.

מה אהבתי ?

העיר האסורה – העיר הקיסרית

העיר הקיסרית העתיקה של הואה שימשה בירת וייטנאם ונבנו בה ארמון ומבצר לקיסר. כאן התגוררו קיסרי שושלת נגויין אשר הוטמנו באחוזת קבורה על גדות נהר הבושם. רק בני השמיים יכלו להכנס אליה עליהם נמנו המלך עם נשותיו, פילגשיו, בריסיו והקיסרים.

תותחים כבדים ניצבים עוד לפני הגעה לשביל הגישה

ככל שמתקרבים אל המבצר מבחינים ביופיו של המקום.

מבט מהחזית כשבשולי גג הרעפים הכתומים והירוקים עיטורים יפים עם מוטיבים של דרקון

שער הכניסה שלאחריו הארמון המלכותי שהצילום בו אסור!!!

להלן כמה תמונות מהמתחם הגדול של המצודה שיש להקדיש לו כמה שעות טובות.

כאן גרו הקיסרים שהיו להם תפקידים מלכותיים עד שנת 1945.

השירותים נמצאים ברחבה הענקית היפה הזו מצד שמאל לעץ – לא היה שילוט הפנייה

חלק מהמבנים במקום נשרפו באחת השריפות ושוחזרו מחדש

גם גשרונים יפים ודגי זהב ניתן לראות בין לבין

אחד המבנים היפים שבתוך מתחם הארמון שנבנה ע”י שושלת נגוין

שער יציאה אחר מזה שנכנסנו למתחם מעוטר

לאחר היציאה מהשער פגשנו את המבנים (בצילום מטה) שבחזיתם פנסים מיוחדים בצורתם האופייניים לכאן . הם אינם דומים לפנסים בסגנון סיני שהינם אליפסיים. במבנים מאחורי הפנסים שוכנו עבודות הכסף והזהב של הארמון שעבורם קובצו מרחבי וייטנאם אומנים . במקום עבדו כ-534 אומנים בתקופה של הקיסרים לעיצוב עבודות האומנות עבור הארמון.

פגודת טייאן מו – THIEN MU PAGODA

זו אחת הפגודות היפות והמפורסמות בוייטנאם. היא בעלת 7 קומות ונישאת לגובה 21 מ'.

היא נבנתה בשנת 1601 מעניין לקרוא את סיפור האגדה על בנייתה.

האגדה : השליט נגויין הואנג שהיה השליט בתקופה זו , סייר ושמע כי קשישה מקומית שישבה בדיוק במקום בו ניצבת הפגודה כיום,אשר שמה נגויין מו שפירושו הגבירה מגן העדן, נשאה נבואה לעוברים ושבים במקום כי יבוא יום ושליט האיזור יבנה במקום פגודה גבוהה ותושבי המקום יתפללו בה לשגשוג ארצם. מששמע נגויין הואנג את נבואתה החליט מייד להורות על בנייה של הפגודה במקום.

פגודה זו מסמלת את מרכז הבודהיזם בעיר ואכן פגשנו אותם כאן מתפללים. כאן נמצא המנזר החשוב ביותר ללימוד הבודהיזם הוייטנאמי.

בחצר נכונה לנו הפתעה כשפגשנו את המורה הבודהיסטי העיוור עם תלמידיו ששוחח איתנו והיה מאד לבבי.

כשיצאנו מבעד השער בדרך למזח הספינות הבחנתי בפריחה היפה

שייט על נהר הבושם – PERFUME RIVER

לא יצאתי מגדרי משייט זה כך שאין לטפח ציפיות, אבל זה נתן מזור לרגליי לשעה קלה, השייט התקיים לעת שקיעה , ולהקות של אנפות ליוו את הספינה שהיתה מעוצבת בסגנון דרקון, והתיישבו בסופו של דבר על העצים – ללינת הלילה.

אנפות בהמוניהן מקשטות את העצים אחרי שליוו אותנו בלהקות במשק כנפיהן

מה שהפתיע אותי על גדות נהר הבושם היה מגדל המים שצילמתי והוא מהתקופה הצרפתית ועדיין פועל כשלידו פגודה קטנה.

לינה: מלון ROMANCE HOTEL HUE ארבעה כוכבים המתין לנו ללינה עם הקישוטים היפים לחג הטאט ועם גרם מדרגות לא קטן לטפס.

במסעדה סמוכה סעדנו עם מוסיקה וייטנאמית בכלי נגינה עתיקים. המוסיקה היתה מעניינת אפילו לאוזן הישראלית.

חברים חדשים שמצאתי בכל בו

בילד הקטן התאהבתי כי הזכיר לי את נכדי הבכור – שיחקנו יפה יחדיו

דאנאנג – DA NANG

העיר דאנאנג הינה השלישית בגודלה בוייטנאם ושוכנת ברובה לאורך חוף ים ושדות אורז. היא גם עיר נמל ענקית. הנופים לכיוון הים והגבעות סביב משגעים. דאנאנג היוותה את הגבול בין צפון וייטנאם לדרומה. בוועידת ז'נבה שכוננה לאחר המלחמה שהיתה מול הצרפתים - הותווה שכאן יעבור הגבול המפריד בין הצפון לדרום – בקו רוחב 17. העריכו אז שהצפוניים מבקשים להקים מדינה קומוניסטית בראשותו של הו צ'י מין ואילו הדרומיים מדינה קיסרית בראשות באו דאי הקיסר האחרון לשושלת נגויין.

בעיר זו ניצת קרב קשה כאשר האמריקאים נחתו בשנות ה-60-70 וכאן התקבלו בפרחים ובברכות.

הדרך רצופה שדות אורז, רשתות וסירות דייגים

מבחינים גם בשוורים המשמשים לעבודה בשדות

מדי פעם מבחינים בפסלים גבוהים שמקודשים למקומיים

מוזיאון הצ'אם – CHAM MUSEUM

רק בשביל מוזיאון זה שווה להגיע לדנאנג.

הצ'אם היתה ממלכה קדומה שהתקיימה בין המאה ה-7 ועד שנת 1832. מוצאם של בני הצ'אם היה מבני המאהיים והפולוניזיים שהגיעו לדרום מזרח אסיה במאה ה-1 והשנייה . משנת 200 הם התיישבו בעיקר במרכז וייטנאם. הם אימצו בעיקר את התרבות ההודית. מהמאה ה-7 התעצמו ושלטו על סחר בתבלינים ומשי בין המדינות במזרח אסיה ועד בגדד במערב. כמו כן הם עסקו בשוד ימי לתפוס בין היתר שנהב שהיה ענף רווחי.

הפסלים ברובם גבוהים ומרשימים. רבים מהם הוצבו בפתח מקדשים ונועדו להיות שומרי הסף

מתחתיהם הוצבו חיות שהרגו כנראה כדי לאיים ולהפחיד ולהראות את כוחם

אהבתי את העיטורים העדינים בפיסול

וגם הדרקונים היו מרשימים

גשר הדרקון והקישוטים בחזיתו

לכבוד חג הטאט

הגשר שנבנה בצורה מיוחדת של דרקון מוזהב המסמל כוח, עושר ואצילות.

הוא נפתח בשנת 2013 עת חגגו 38 שנים לשחרור העיר. בלילה יפה לראותו כאשר פיו של הדרקון פולט אש, מים ומשחק אורות כך סיפר לי ידידי היקר צפריר שגם הנחה אותי להגיע לגשר כי יהיה מקושט לכבוד ראש השנה.

אכן הגינון משאיר אותי פעורת פה ומבנה הגשר באורך - 666 מ' - הדהים אותי.

השנה 2020 התחילה בוייטנאם ובמזרח הרחוק שנת העכברוש ובכל מקום שמכבד את עצמו מופיע העכברוש בגודל שונה.

TRAN THI LY- הגשר על הנהר HAN

זהו הגשר הראשון על הנהר HAN שנבנה בשנת 1950 ע”י הצרפתים. השם המקורי היה שונה אבל בשנת 1975 שונה ע”ש מהפכנית בשלטון בשם TRAN THI LY שעונתה בעינויים קשים למסור מידע – היא לא מסרה דבר.

הגשר שופץ בשנת 2009 וכעת אורכו 731 מ' וצורתו כצורת מפרש. הוא נמצא במרחק ק”מ אחד מגשר הדרקון.

הגשר שהחמצנו – GOLDEN BRIDGE IN NA BA HILL

זהו הגשר שמרוחק רק 25 ק”מ מדאנאנג שלצערי מפאת קוצר זמו פיספסנו אותו. האיזור מצריך חצי יום עם אפשרויות הבילוי הקיימות במקום, שלא היה לנו. זהו גשר שנפתח אף הוא ב-2018, הנישא על שתי כפות ידיים וניצב בגובה 1400 מ' מעל פני הים.

פירוט על חמשת הגשרים של דנאנג ומראות בלילה ניתן לראות כאן.

עוד מקומות שניתן לבקר בסביבת העיר ניתן לקרוא כאן

הוי אן הציורית – HOI AN

בעיירה/עיר ציורית זו התאהבתי מאד בזכות כל האנשים שלבשו בגדי חג. בזכות סמטאותיה הרומנטיות, הגשר היפני והפנסים היפים בסמטאות ועל הגשרים. דווקא כאן פגשתי הרבה אנשים מדרום קוריאה. היא שוכנת על גדות נהר טו בון – THU BON ולחופי ים סין.

זו העיירה הראשונה שנבנתה בסגנון סיני עם בתי עץ, בית תה כמו אצל היפנים. ולא פלא שכן הרבה ימאים סינים ויפנים פקדו אותה וגם התיישבו בה שכן היא היתה עיירת נמל עת אוניות יפניות וסיניות נאלצו לעגון בה כשהרוחות היו חזקות מדי. מהתקופה הצרפתית ישנם גם מבנים כאלה. בקיצור ערב רב של סגנונות. עקב העירוב הזה של הסגנונות זכתה להכרה של אונסק”ו בשנת 1999 כאתר מורשת עולמית.

התושבים הראשונים היו בני הצ'אם ואח”כ נוספו בגלל הסחר גם יפנים, הודים, סינים והולנדים.

זו היתה יריית הפתיחה שלי לאין סוף מפגשים וצילומים עם כל הלבושים בתלבושת המקומית.

הבנות בסה”כ רצו לקנות קרפ צרפתי ואני רק תמונה

החמודות האלו עזבו את התור ונענו לבקשתי לתמונה

הגשר היפני – JAPANESE COVERED BRIDGE

זהו גשר מאד ידוע בהוי אן - גשר מקורה מעץ מגולף בצורה מאד יפה ,שלקראת סופו בצד ימין שוכנת פגודה בודהיסטית קטנה מאד הנקראת CHUA CAU.

הגשר מהווה סמל מפורסם של העיר הוי אן בדיוק כמו מגדל האייפל לפריס ופסל החרות לניו-יורק.

משערים שהוא נבנה במאות ה-16-17 ע”י התושבים היפנים כדי שיחבר את הרובע שהם התגוררו עם שאר חלקי העיר. מאז בנייתו שופץ מספר פעמים והפעם האחרונה היתה ב-1986.

אורכו של הגשר 18 מ' בלבד. הצפיפות עליו היתה רבה!!!

זהו הגשר היפני שמעוטר מאד יפה

מבט ממרחק על הגשר עם ההשתקפות

כך נראה הסמל של העיר עם הגשר היפני שניתן לראותו בגשר CAU AN

שער הכניסה המעוטר לעלייה על הגשר היפני בתקופה שהקורונה היתה רק בסין

צפיפות ודוחק לא הפחידו איש בהוי אן

בשער אחד עוצבו שני קופים משני צידי הגשר ומצידו השני שני כלבים כדי להגן על הגשר

לפי האגדה: כשהחלו לבנות את הגשר זו היתה שנת הקוף וכשסיימו את בנייתו זו היתה שנת הכלב.

אגדה נוספת: הגשר נבנה מאד מסיבי בבסיסו כדי לעמוד בפני רעידות אדמה. למעשה מי שגורם לפי המיסטיקה היפנית את רעידות האדמה הינו הדרקון NAMAZU או השפמנון הענק בשם זה, בעת מאבקיו. לפי האגדה ראשו של הדרקון הינו בהודו, זנבו ביפן וגבו בוייטנאם.

ע”י הצבת הגשר על גבו של הדרקון זה מונע את רעידות האדמה ואת האסונות האחרים שעלולים לקרות במקום.

משני צידי פתח המקדש הבודהיסטי הקטן שבתוך הגשר המקורה תמונות עתיקות

מהוי אן של פעם

האל שיש להתפלל אליו – אל מזג האויר כדי למנוע טייפונים ושטפונות ושאר פגעי טבע

שהנהר טו בון עלול לגרום ושלא יהרס חלילה הגשר.

ממליצה להגיע לכאן בשעות הבוקר המקודמות כדי לצפות בנחת בגשר לפני שמגיע מבול התיירים ופעם נוספת בערב לראות הכל לפני שקיעה ועם רדת הלילה כשהפנסים דולקים.

CAU AN HOI BRIDGE

גשר זה מקושט ומואר בצורה מאד יפה . הוא מחבר בין שתי גדות הנהר .

בערב גם הוא עמוס בתיירים – מעניין מה יהיה לאחר תקופת מגיפת הקורונה

הוא נמצא כמעט ממול לגשר היפני למטה צילום משני צידי הגשר כשסירות עם פנסים מוארים שטות אט אט

פנסים ,סירות ופנסי נייר על הנהר

בראש השנה זכינו לראות את הפנסים המרהיבים שהיו תלויים בסמטאות הוי אן וגם בסירות קטנות מנייר לעיתים בצורת פרח הלוטוס, אותם מניח המשיט על פני הנהר עם משאלה טובה - המראה יפיפה. האישה בתמונה מוכרת סירונת כזו שתשיט עם משאלה. מחשיכים את העיר ובחנויות ובמסעדות דולקים בעיקר נרות כדי להעצים את המראה.

פסטיבל פנסים מתקיים בכל ליל ירח מלא בהוי אן שזה אחת לחודש וזה בנוסף לראש השנה.

הפנסים בסמטאות בצורות וצבעים שונים

יפה ומרשים לראותם בלילה

גם הסירות השטות בנהר מוארות בפנסים בשלל צבעים

הפנסים המוארים משתקפים במים והמראה קסום.

זה מראה מרשים גם בשעות היום

הבית העתיק

הבית העתיק שביקרנו שוכן מעבר לגשר היפני לאחר שעוברים עליו לצד שמאל ובצד הימני של הרחוב. זהו בית בן 2 קומות שסיפרו לנו כי רוב הריהוט הם העלו לקומה השניה בגלל השטפונות שפוקדים את המקום מעת לעת בעטיו של נהר הטו בון.

מה שאני התמקדתי בבית היו עבודות האומנות שעל הקירות

שתיארו את הוי אן בראשית הקמתה.

על השולחן הונחו מפות שולחן רקומות ומפיות לרכישה.

הדמויות באומנות מראה גם דמויות סיניות ולא רק וייטנאמיות שכן הם גם חיו כאן

הבית מעוצב בריהוט כבד מעץ מגולף

QUAN KONG TEMPLE

מקדש קטן זה, שנוסד בשנת 1653, מוקדש לקואן קונג, גנרל סיני מוערך אשר נערץ כסמל לנאמנות, כנות, יושר וצדק. פסלו המוזהב בחלקו, עשוי מעיסת נייר על גבי מסגרת עץ, נמצא על המזבח המרכזי בחלק האחורי של הקדש.

ביקור בחווה חקלאית לגידול ירקות אורגניים

הביקור בחווה החקלאית נפל על יום חם מאד שכבר נמסתי לחלוטין, שכידוע לכם בוודאי אני ובעלי סובלים מחום. בנוסף הכאב בכתף ויד שמאל מהנסיעה בסאפה במיניבוסים היו עדיין חזקים , לכן ויתרנו על הביקור ואת התמונות מהחוויה של הביקור שהיתה חווייתית אביא לכם בזכות תמונותיה היפות של חברתנו לטיול סימה דוברת.

זהו השלט בכניסה לחווה.

העבודה בשדה בין הירקות

הכנת המזון על ידי המשתתפים וקישוטו בחיתוך מיוחד

אפילו פירוטכניקה התבצעה כאן בחווה ללא מכבי האש

שייט בסירה לעת שקיעה על הנהר טו בון

השייט היה מעט מאכזב אילמלא עלי השלכת שנשרו מהעצים כמו מרבדים צבעוניים באי אליו הגענו. היו סירות רבות במעגן והתלבטנו על איזו כדאי לעלות. מה דעתכם זאת תתאים לנו?

מצאנו ברגע האחרון את השוק המקומי של הכפר בתהליכי סגירה ובית מלאכה לעבודות עץ – מזכרות אותן ניתן לרכוש בכל מקום אחר.

שוק קטן שמוכרים בו מכל בכל גם ירקות ופירות, בגדים וצעצועים.

לעומת דוכני הפירות האקזוטיים לאחר הכניסה להוי אן העתיקה

הפרי המסריח דוריאן אותו פגשנו גם בדרום אמריקה והוא מתוק מאד

הפיצוי בשייט היה לשוב למעגן בחשכת הליל כשכל הפנסים בסירות דולקים

כיון שאני מאד אוהבת לצלם מצאתי כאן כר פורה לצילום דמויות עם חזות שונה. להלן מספר דוגמאות להנאתכם. כרגיל הילדים גנבו את ההצגה.

קניות מיוחדות להוי אן

לינה: מלון בהוי אן שמקורב 300 מ' ממרכז העיר העתיקה HOTEL RESIDENCIA

זהו מלון 4 כוכבים עם בריכה וחדר כושר שלא היה לנו זמן לנצלם ביומיים ששהינו שם.

אזהרה: לא לנסות לעשות ספא ממול המלון חוויה לא נעימה.

לסיכום : התאהבתי בכל הערים שביקרתי וזו היתה חוויה בלתי רגילה לראות גם כאן את ההכנות לראש השנה. הפנינה שבכתר היתה ללא ספק הוי אן הקסומה והראיתי לכם רק חלק ממה שצילמתי.

המשך לכתבה הבאה:

וייטנאם -  דאלאת בחג הטאט - מפלים , פילים ובית משוגע - אטרקציות!!!