יוון - 18 יום באפריל - זגוריה המזרחית- מטסובו -VERBANA וחיפוש פטריות!!!

בחלק הקודם של זגוריה סיפרתי לכם איך הפכתי לציידת גשרים עתיקים מאבן, הייתי חייבת לבדוק בצד המזרחי של זגוריה אם צורתם דומה או שונה. פגשתי באיזור גם מספר דובים , שלג בשולי הכביש ובין העצים ביערות ואגם יפיפה שנוצר מסכירת מימי נהר ה- AOOS.

עוד בפוסט זה החיפוש אחר הפטריות.

יום 11 – מזרח זגוריה

יצאנו לאחר ארוחת הבוקר במלון במונודנדרי לכיוון יואנינה כשיעדנו לכיוון צפון לאגם AOOS.

עצרנו בתחנת דלק כדי לשאול האם כדאי לנסוע בכביש החדש המהיר או בכביש הישן. אמרו לנו שעדיף בחדש כיון שהישן משובש. לאור הנסיון הקודם שהיה לנו לגבי שאלות ביוון לגבי טיב הדרך והידע שיש למקומיים בחרנו בישן. איזו בחירה טובה !!!

בתחילה טיילנו בישוב בשם EILATI שלו היה עץ דולב בכיכר, נרקיסים באחת הגינות ולא ראינו דבר מעניין. המשכנו לכיוון צפון כאשר עברנו מתחת לאוטוסטרדה החדשה שסללו.

בסמוך לישוב MILIOTADES הבחנתי בגשר עתיק יפיפה מעל הנהר VARDAS ונהר Zagoritikos ושמו – KAMBER AGAS הבחנתי שוני לעומת הגשרים במרכז זגוריה – משני צידי הגשר קשתות דמויות גשר אבל בזעיר אנפין. בנוסף הגשר אינו סימטרי משני צידיו.

האם הקשתות הקטנות נועדו לקישוט או אלמנט לחיזוק הגשר ?

ייתכן ובמקרה של נהר שוצף אלה היו עוד פתחי מעבר למים כדי שהגשר לא יקרוס?

מכל מקום הגשר של העותומנים מהווה טביעת אצבע בכל מדינה בבלקן שהם הגיעו אליה . הגשר שימש מעבר לסחורות ואנשים מהמזרח למערב, מעבר של תרבויות שמאד מזכיר לי את דרך המשי. אם כי גם שונה כי העותומנים דאגו ברוב המקומות להמרה של התושבים לדת האיסלם.

ירדנו למטה מהגשר החדש למפלס התחתון של הגשר העתיק וטיילנו לאורכו והתלהבנו ממי הטורקיז הצלולים, מהצמחייה והפסטורליות. היינו רק אנחנו והטבע. על אחד העצים האזנתי לציוץ ציפורים והצלחתי לאתר את המצייצת.

כל היופי הזה רק עבורנו

מבט מהגשר לנהר , לצמחיה ולהרים ברקע.

המשכנו להצפין מעט ומאד קרוב ל-MILOTADES ראינו בצד שמאל של הכביש את גשר TSIPIANI כל כך סמוך לכביש. הוא נבנה בשנת 1875 על נהר VARDAS. הספונסר לבנייתו היה דווקא מהישוב Greveniti . גם כאן יש אותו אלמנט כמו לקודמו של 3 קשתות דמה קטנות שמתוכן אחת גדולה ושתיים קטנות והן רק בצד אחד של הגשר. בצד ימין לגשר העתיק זה הכביש עליו נוסעים היום עם גשר חדיש. הקשת המרכזית היא מאד גבוהה ומסתיימת כמו חוד החנית.

ראו את גודל הקשת הדמית שבצד ימין מה גבוהה היא כנראה שימשה מעבר לבני אדם

הגענו לבסוף לאיזה כפרון GREVENITI שכרגיל עץ דולב בכיכר ועוד כמה מנשות הכפר מפטפטות כי זה מקום המפגש. נכנסנו לכפר לראות אם קיימת איזו מסעדה פרט לזו שהבחנתי ליד העץ אך למעט חתול אפור לא מצאנו נפש חיה בשעת הצהרים.

שבנו למסעדה שליד עץ הדולב וגילינו בפנים שאחד מזקני הכפר כבר סעד מרק שעועית. אצלנו באמצע היום כשחם לא בא בחשבון מרק שיחמם אותנו, ובחרנו כרגיל סלט, שיפודונים קטנים עם צ'יפס וכך יכולנו להמשיך לדרכנו לא לפני ששוחחתי עם בעלת המקום שסיפרה כי מגיעים לכאן תיירים להפתעתנו. חשבתי שזהו כפר נטוש.

הצפנו מעט ואז ראינו שלט לאגם הליליות השחורות. חיפשנו וחיפשנו אך האגם לא נגלה לנו למרות השלט ולא היתה נפש חיה לשאול. מראש וידאנו עם בעלת המסעדה שהכביש שהופיע במפה לכיוון אגם AOOS עביר ואכן כך היה.

השמש בשמים צבעה את האגם בתכלת יפה. זהו כאמור אגם שנסכר – אגם מלאכותי שנוצל לטובת הפקת חשמל, ממימי נהר AOOS. ברקע פסגות ההרים מושלגות ולהפתעתנו לא רק הפסגות גם שולי הכביש עוטרו עם הרבה שלג.

הרבה אייונים בתוך האגם

כמה שלג היה תוכלו להתרשם

מטסובו- METSOVO

מטסובו עיירה ציורית השוכנת לרגלי הרי הפינדוס בגובה של 1156 מ'. יפה לשוטט בה ולגלות חנויות מזכרות עם הרבה פיצ'פקס שלא בטוח שיש מה לעשות איתם אבל אי אפשר בלי איזה מגנט משם או מזכרת כלשהי.

לינה: Archontiko Metsovou Luxury Boutique Hotel

מלון במרכז העיר שכדי להגיע אליו הוייז סובב אותנו ועשה לנו סובו ציון והקיפוה. כשהגענו הסבירו לנו שקיימת דרך הגעה נוחה יותר הישר לחניית המלון התת קרקעי. לצערי הוייז לא הבחין בשלט. .. העלייה מהמלון למרכז העיר ברגל אינה נוחה לבעלי מוגבלויות. שיפוע תלול לעלות ולרדת.

החדר אינו גדול אך מאובזר עם אח, מיטה מקושטת, מרפסת עם נוף יפה, ארוחת בוקר טובה ושירות מצויין של הצוות על כל שאלה .

מייד הלכנו לכבוש את העיר ולרחרח היכן נוכל לאכול משהו קל לערב זה.

הנוף מהמרפסת שלנו בתים עם גגות אדומים-כתומים

הלובי וחדר האוכל ספונים בעץ גם התקרה עם כסאות מסוגננים

חלונות גדולים ומרפסת צופים לנוף מחדר האוכל זהו בדיוק הסגנון שאני אוהבת.

לא מפליא שמכנים את מצובו שווייץ של יוון.

הבתים האופיינים של מצובו צמודים זה לזה ונצמדים אל ההר.

מאפיין נוסף – לבתי העיירה מרפסות סגורות העשויות עץ כפי שרואים בקומה העליונה במבנה מטה.

זו המסעדה שנבחרה לארוחת הערב גם בגלל הפיצה אבל גם בזכות הנוף שנשקף מהחלון שנצמדתי אליו

תמונה מחזית המסעדה

ותמונה מהצד על רקע הרי הפינדוס המושלגים

הפיצה הענקית עם הסלט שהצלחנו להתגבר עליהם רק שנינו

הנוף הנפלא עם הפסגות הלבנות המכתרות את מטסובו.

תושביה המקוריים של מצובו הינם ולאכים – שהיו שבטים שהגיעו לכאן מרומניה – הם נטמעו ביוונים ואני חשבתי למצוא כאן איזה קרוב משפחה. עוד על הולאכים מעניין לקרוא כאן.

כזכור לכם בכל עיירה וכפר במרכזה חייב להיות עץ דולב – אז זהו שכאן זהו עץ עם גזע עב כרס וכמובן כנסיה לידו. אנו זכינו גם לשמוע תפילה שהועברה ברמקולים שכן זהו חג הפסחא והתושבים מגיעים בהמוניהם לכנסייה לשמוע את הדרשה והשירה.

אנשי הכפר והילדים המשחקים מתכנסים סביב הכיכר הזו עם העץ, ובשעה מאוחרת יותר הלכו להתפלל בכנסייה

עד כמה ציורית עליתי עבורכם לגן שנמצא על גבעה המשקיפה על העיר כשברקע הרי הפינדוס

כאחת שנסעה עד אלסקה כדי לחפש דובים אתם בוודאי מתארים לעצמכם כמה התמוגגתי לפגוש כאן דובה ואת הגור שלה.

וגם את שביל הדובים מה שבטוח שאמצא איזה דוב לרפואה. (אל תחפשו בשביל הדובים למרות שמו) מידע על השביל ניתן לקרוא כאן.

למרות שחיפשתי דובים אמיתיים לא מצאתי. מצאתי נופים אלפיניים .

חנויות מזכרות

טברנות ומלונות עם הנוף המדהים

וגם מוזיאון מצאתי כאן על אילו ועוד מה שניתן למצוא במצובו מפנה אתכם לכתבתה של כרמית וייס באתר GO TRAVEL

יום 12 – MILEA – VERBANA

בבוקרו של יום זה החלטנו שניסע לאגם AOOS לחלק הצפוני שלו שפקידת הקבלה במלוננו המליצה בהיותו פראי יותר מהדרומי. שמחים וטובי לב שמנו בוייז את העיירה הקרובה לפנייה ובמקום להגיע לאגם הגענו לעיירה בשם MILEA – מביטה במפה היכן אנו נמצאים והיכן האגם שלנו – חשכו עייני. החלטתי לזרום ולראות אולי גיליתי כאן אוצר.

ואכן המתין לי דוב לבן. כבר היה שווה להגיע לכאן. הישוב הזה שייך אף הוא לחבל אפירוס ומאוכלס בארומניאנס שכדאי לקרוא עליו ועל הולאכים וארומאנס כאן.

מצאנו כאן גם שיח נשים שמתעניינות כל אחת לשלום חברתה.

כנסיה יפה שנפרדנו ממנה ביעף

כשיצאנו מהכפר ונסענו מעט הבחנו בנהר זורם מימיננו כשבצד שמאל שלטהמפנה לישוב MORTA (הכביש הראשי ממשיך ישר)ואנו פנינו ימינה לרחבת חנייה שממנה ירדנו רגלית למפלס הנהר

פריחה נהדרת והתמוגגנו מעט ממימי הנהר

שבנו לדרך המלך בה הרבה שלטים המזהירים מפני דובים וצביים – מייד רציתי לבדוק אולי נמצא איזה דוב אך אזהרות היו למכביר ודובים אין.

לפתע הבחנתי בשלט המודיע על גשר מאבן. ראיתי אותו משמאלי ומייד פנינו לעברו.

הנוף מעל הגשר מרהיב והנהר מאד רחב

גשר GEFRI STAVROPOTANOS שנבנה ב-1880 בעל 5 קשתות ועוד כמה פתחים דמיים על הנהר .AOOS

הגשר שונה לעומת הגשרים שראינו במרכז וצפון זגוריה, הבנייה רבת הקשתות מסובכת ומצריכה ידע עצום. מי שבנה לראשונה גשרים מרובי קשתות היו הרומאים אך תקופת בניית גשר זה והגשר הבא אינה מתאימה לתקופה הרומית לפיכך העותומנים ששלטו כאן בנו.

הגשר השני על אותו הנהר ששביל עפר מחבר ביניהם ושמחנו שאפשר ללכת רגלית ולחלץ עצמות. הגשר בין 4 קשתות באותו סגנון בנייה ואיפיונים כמו הקודם –

שמו GEFRI SPANOU נבנה ב-1846.

היינו רק אנחנו, הגשרים והטבע הנפלא

VERBANA

אליה נסענו לאור כתבתה של סיגלית בר שצירפתי לעיל. ריח של מרק פטריות או תבשיל מהביל עם פטריות ובשר עלה באפי , רק שכאשר הגענו לעיר היה יום שוק, והעיר מלאה בדוכנים לממכר פירות, ירקות, פרחים ובפאתי העיר אפילו מכירת בגדים יד שניה.

העיר היתה פקוקה עד אפס מקום לחנייה. סובבנו אותה שלוש פעמים. העיר מכוערת להפליא. בתים ללא שום סגנון בנייה מכל הבא ליד. גבוהים יותר ונמוכים, תוספות בנייה שנראות בעליל עבודה עצמית.

האנשים לבושים בגדים פשוטים כאילו לקוחים משנות המעברות אצלנו בארץ.

גם עטופות בחיג'אב אם תציצו היטב בתמונה

חוסכת מכם את הבגדים יד שניה שאין להם שום יופי ומגיעה הישר לפטריות, שמעט קלופות והחנות או מי שאחראי לכך אינו משפץ.ויש מי שממהר להכנס לטעום שם אוכל

כדי שלא תחמיצו סיבוב שני לבית הפטריות

פסל פטריות נוסף ברחוב הראשי אבל הוא אינו לאכילה

סיבוב שלישי ליד הפטריות ומקום חנייה אין בכל העיר

פסל נוסף של פטריות ולאחר מפח הנפש מחליטים – לפני שלרפי תהיה סיבה לגירושין – לעזוב את העיר שאין לה שום חן ונמלטים בבושת פנים.

ביציאה מהעיר מצאנו מסעדה חמודה שגם היא מתהדרת בפסלי פטריות אליה הגיעה קבוצה גדולה של מטיילים ישראלים שהיה נעים לשוחח איתם, מזל שהספקנו להזמין את הארוחה שהפטריות שכה פינטזתי התחבאו בתוך פשטידה ולא נותרו רק בפסלים ובפנטזיה שלי.

בחזרה למטסובו עלינו על הכביש המהיר העובר דרך מנהרות רבות שבקושי רואים את הנוף. למזלנו בחוץ היה ערפל וירד גשם כך שלא הפסדנו הרבה. כשהתקרבנו למטסובו נזכרתי בהמלצתה של פקידת הקבלה לעשות גיחה גם ל-ANILLIO שהדרך אליה עם כל הפיתולים והרי פינדוס הגבוהים מרהיבה. שם אמור היה להיות גם מרכז סקי אבל היה כבר מאוחר ובטננו כבר קרקרה.

מתלהבים מהבתים של מטסובו שהם כל כך ציוריים גם מהכיוון הזה.

מאושרים שבמטסובו השמים תכולים ופסגות ההרים סביב מעוטרים בשלג

לסיכום: מטסובו התאימה ללינה של 2 לילות . על עיר הפטריות הייתי כמובן מוותרת ובמקומה הייתי מחפשת את החלק הצפוני הפראי של אגם AOOS. מטסובו אינה מתאימה כבסיס לטיול בכפרי זגוריה במרכז ובצפון וגם לא בצומרקה עקב הכבישים המפותלים המאיטים את התנועה ובוודאי לא הייתי רוצה לנסוע על הכביש החדש שנבנה, שאמנם מקצר מרחקים וגרם לפריחתה עקב הנגשתו מיואנינה מחד וסלוניקי מאידך גיסא.

ממתינים בכליון עיניים ליום המחרת כי יש לנו מפגש מיוחד…

***********************************************

ממליצה לקרוא את כתבתה של מלי אברמוביץ בעלת הבלוג הטוריסטית המעניין עם הכתבה על צפון יוון מסלוניקי לכפרי זגוריה לחץ כאן. 

***************************************************

להמשך הטיול: יוון ב-18 יום באפריל ממטאורה לאולימפוס - מפסגה לפסגה וכל אחת מדהימה!!!

***************************************************************************

אם אהבתם לחץ על המלץ יהיה חביב!!!הארה או הערה ישמחו אותי מאד!!!

**********************************************************************