הטיול הארוך קרב לקיצו, נותרו עוד מספר אתרים שהם פסגת חלומותי וממתינה בקוצר רוח לבקרם. האתרים רבים אך הכוח ברגלי לא תמיד משתף פעולה והגב לעיתים צועק לי גיוועלד כמה היא רוצה להעמיס עלי ביום אחד. רפי ריחם עלי ועל הגב לכן ראינו הכל בצורה אחרת.
להלן תיאור שלושת הימים האחרונים לטיול.
על האוראקל בדלפי למדתי בלימודי ההסטוריה בבית הספר וכך נרקמו בינינו יחסים של סקרנות ויראה. מאז אני מחכה למפגש שלי עם דלפי והאוראקל.
האוראקל – מקור השם בפועל הלטיני orare, שפירושו לבקש, לשאול.
דברי האל הגיעו לאוראקל באמצעות המתווכת “פיתיה” שישבה בתוך מערה בתחתית המקדש של אפולו, שממנה עלו עשן וגזים מבטן האדמה , שסיממו אותה כנראה וגרמו לה לתת תשובות על שאלות בנושא מלחמה ושלום, אמונה, פולחן, נישואין וטוהרה ועוד. תשובות סתומות ניתנו על ידה בכן ולא. היום היינו מכנים זאת שהיתה שרויה באקסטזה.
במיתולוגיה היוונית אפולו היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה ומושא היופי של הגבר שבגברים. כיון שכאן במקדש שכן האוראקל , המקום הפך לא רק למרכז דתי חשוב אלא גם לבית האוצר של כל יוון.
הדרך מלאמיה עד דלפי היתה מהממת. הרים נישאים, מפרץ כחול עז מרחוק , צמחיה בפריחה פרפרים יפים ומה עוד צריך הבן אדם? מזג אויר קריר כדי שיוכל לבקר. אז זהו שבשעת צהרים חם מאד עבורנו.
פירוט מעניין וחומר רקע על דלפי ניתן למצוא באתר של ד”ר גילי חסקין.
דלפי נחשבה לטבורו של העולם הכיצד?
אגדה: זאוס שלח 2 נשרים משני קצוות העולם כל זאת עשה כדי למצוא את טבורו של העולם. כמובן שהם נחתו בדלפי.
עוד עיר שמתהדרת בהיותה טבורו של העולם הינה ירושלים שבככר ספרא נמצאת עבודה יפה מקרמיקה עם עלה תלתן שבמרכזו ירושלים.
היות והגענו למקום כשהשמש קפחה על ראשינו, טור מכוניות ארוך קיבל את פנינו ולא ראינו מקום להכניס סיכה , שלא לדבר על רכב לחנייה ליד שפת המדרכה כמעט ויתרנו. לפתע רפי אמר לי: תראי מישהו יוצא מהחנייה אולי נתפוס את המקום ונצפה לפחות על הנוף.
חבשנו כובעים , יצאנו מהרכב, התמוגגנו מהנוף שאפולו החתיך בחר.
ומה רואות עיני דרך מצלמת הקנון?
את המקדש של אפולו מהמאה ה-4 לפני הספירה שבסיסו יושב על 2 מקדשים מהמאות ה-6 וה-7 לפני הספירה. 6 עמודים דוריים יפיפיים שנותרו מהמקדש כשברקע האמפיתיאטרון ובמעלה ההר אנשים מטפסים ואנו חוסכים לנו את ההליכה המפרכת בשיא החום שבטוח כי לא הייתי יכולה לעמוד בה.
זו היתה הפתעה נהדרת!!! ומפגש נפלא עם מושא חלומותי אפולו האוראקל.
בית האוצר - לאחסן בו את כל הכספים שניתנו לאוראקל
כך נראתה הדרך ליד דלפי שאין מקום לחנות אבל הנוף מרהיב למרגלות הר Parnassos
נפרדתי לשלום מדלפי ומאפולו שלי ונסענו 12 ק”מ עד שהגענו ליעד הבא.
זו עיירה ציורית אלפינית השוכנת למרגלות אותו הר Parnassós המבוקש מאד בחורף לסקי. שוכנים בה כ-4000 תושבים והיא מתהדרת כמובן בכנסייה מפוארת – אל תבהלו לא נכנסתי אליה – יש גבול לכמה כנסיות ניתן להכנס בטיול.
תצפית על העיר ליד הרחבה עם השלט של שם העיר.
באראחובה הביס Georgios Karaiskakis את הצבא הטורקי ב-11/1826 וזכה לכבוד גדול.
העיר מקושטת כיון שבסביבות 22 לאפריל מתקיים פסטיבל שנמשך 3 ימים לכבודו של
Saint George . אנו הגענו ב-29.4 ועדיין כנראה חגגו כי ראינו יווני לבוש בלבוש המסורתי. התלהבנו ממנו בתגובה הוא נעצר ליד הרכב לברכנו.
בתי הקפה והמסעדות היו מלאים. בעצי האדר התחילה עלוות העלים להנץ. מאחורי הבתים הביט בנו ההר שעדיין היו שאריות שלג על פסגותיו.
כמו בכל עיירה תיירותית אלפינית מוכרים מקלות עץ לטיפוס, כובעים מצמר ופרווה למקרה שיהיה קר, מגנטים, גלויות צבעוניות, תיקי בד רקומים ועוד.
לקראת צאתנו מהעיירה היתה רחבה בה התגודדו תושבים סביב מנגלים שעליהם שיפדו חזירונים חלק מהאנשים ישבו וחלקם רקדו סביבם. מצד אחד כאב לי הלב על החזירונים שהוקרבו על מזבח החג אך מי אני שאשפוט את היוונים אם זה מנהגם מימים ימימה?
מראה הכנסייה המפורסמת של העיירה מטה ומגדל השעון היפיפה . מצלמים, עולים על האוטוסטרדה ושואטים ליעדנו הבא.
ארוחת הצהרים היתה קצת אחרי היציאה מאראחובה במסעדה הגדולה עם חלונות גדולים צופים לנוף - AGELOS HOUSE שמגישים בה מאכלים מקומיים וטעימים וגם מנות לטבעונים, שרגע אחרי שהזמנו צבא מלצרים כרכרו סביבנו ואז הגיעה קבוצת מטיילים - אותנו שכחו יכולנו ללכת ואיש לא היה שואל. ברור שלא ניסינו.
בחרתי מלון שיצפה לאקרופוליס מקסימום 500 מ' הליכה, שהרי אני מכירה את מגבלותי, שיהיה קרוב לחילופי המשמר, שתהיה לו חנייה במלון שגם קיבלנו אותה בחינם.
אלא מאי? הוייז לא כל כך התיידד עם המלון ונתן לנו להקיף את האיזור אין ספור פעמים ואנו כל מה שחפצנו היה רק לפוש קמעה ולכבוש את העיר.
למזלי הטוב מחיפושי אחר מלון שיעמוד בתנאים הללו נזכרתי שמלון HERMES (שהוא בדיוק השם של האניה איתה עליתי ארצה בהיותי בת 7.5) סמוך למלון שלנו רק שהוא ללא חנייה. כך באה הישועה ומצאתי את המלון .
לינה: CENTRAL HOTEL הינו מלון 3 כוכבים שהתעקשתי לקבל חדר שצופה לאקרופוליס ואכן שודרגתי חינם לקומה 6 חדר 612 כיון שבדיוק על הגג המסעדה היתה בשיפוץ וזה היה הפיצוי.
מהמסעדה צופים כמובן על האקרופוליס . אני לא הפסקתי לצפות עליו. תמונה כשהגענו, ועוד אחת בשקיעה, נוספת בלילה ואחרונה בבוקר בעת הזריחה.
אתונה מאין נגזר שמה ? מהאלה אתנה שהיתה אלת החוכמה, המלחמה האמנות והצדק במיתולוגיה היוונית.
מהו האקרופוליס שכה חפצתי ביקרו ניתן לקרוא כאן. הגבעה הנישאה שימשה בעברה הרחוק מצודה צבאית שלאחר מכן הפכה לדתית. לי היא הזכירה במעט את מצדה. היא הסמל הבלתי מעורער של אתונה ובעטיו עוד אשוב אליה.
איך תטיילו בו ובאיזו דרך תעלו אליו ועוד טיפים חשובים ומעניינים ניתן לקרוא
בבלוג המשובח של זיוה רענן שמתי לב. ובכתבה נוספת שלה שעושה סדר באתונה בכתבה שלה 7 השכונות של אתונה .
כך ראינו כשהגענו מבעד לחלון חדרנו במלון – צולם בנייד
לעת שקיעה
בעת זריחה
המראה הכי מכשף בלילה כאשר חדי העין עם דמיון מפותח יבחינו בצוקים למרגלות החומה בראשו של זקן בצד שמאל שרוע פרקדן לכל אורכה של החומה.
לחלופין אפשר להביט באותו המיקום בראשו של הזקן בפרופיל כשעיניו עצומות ופיו פעור לרווחה . ימינה ממנו ליד העמוד הניצב של החומה חצי ראש של אשה עם חיוך הממתיק סוד .
מי הדמויות? איך נוצרו? לכם הפתרונים.
את הסיור הלילי באתונה ביצענו בעזרתו האדיבה של הנהג והמדריך המקומי המצויין והמקצועי, הג'נטלמן ועוד הרבה סופרלטיבים שאפשר לכתוב עליו את כולם הרוויח בכבוד -
YANNIS VARSAKIS שאת פרטיו מצאתי בטריפאדוייזר ובתחילה היו לי חששות אם כל המחמאות שקיבלתי לגביו נכונות. הימרתי עליו ואני רק יכולה לשבח אותו כי הוא שידרג לי את הטיול באתונה עם הסבריו על המקומות שביקרנו והיו מוארים כל כך יפה, זאת ועוד הפצצתי אותו בשאלות לגבי הכלכלה ביוון, לגבי התעסוקה, לגבי התיירות ועוד. הוא השיב לי כל כך יפה ומעניין עם הרבה חוש הומור. הוא פשוט נעשה חבר ולא רק מדריך.
הוא הביא אותנו להר הזאבים המואר כה יפה בלילה Mount Lycabettus שנישא
לגובה 277 מ'. ממנו ניתן לצפות ביום על השכונה היפה קולונאקי עם חנויות יוקרה מותגים, בתי קפה ומסעדות. אנו נעמדנו על מקום טיפה גבוה כדי לצפות משם. לבעלי כושר ניתן לטפס עד ראשו שם ממתינה לכם כנסיה ומסעדה. לבעלי כושר לאכילה קיים רכבל .
עוד מידע מטריפאדוייזר כאן.
יאניס ציין לי כי זו העיר היחידה בעולם שבמרכזה נישאות גבעות.
צפינו על בניין הפרלמנט המואר כל כך יפה בלילה אך החלפת משמר הגענו אליו בבוקר.
שלושת המבנים הבאים ברצף הינם הספרייה הלאומית של יוון- המבנה כולו מצופה שיש שתוכנן בסגנון נאו-קלאסי יחד עם האקדמיה הלאומית היוונית למדעים ועם אוניברסיטת אתונה המכונים "טרילוגיית אתונה". בניינים שהרשימו אותי מאד.
בעת הסיור שאל אותי יאניס אם אנו מעוניינים לראות את בניין השגרירות הישראלית באתונה. השבתי בחיוב והוביל אותנו לשם. אילמלא דגל ישראל שהתנוסס ליד הבניין לא הייתי מנחשת. כמובן ששוטרים מעבר לכביש שומרים על המקום.
ליד מבנה בית המלון הילטון ניצב פסל מאד מרשים
פסל הזכוכית של רץ המרתון פידיפידס שגובהו 12 מ' עשוי מאלפי שברי זכוכית שעל פי אגדה עממית בשנת 490 לפנה"ס, לאחר ניצחון היוונים על הפרסים בקרב מרתון, יצא שליח לבשר את בשורת הנצחון מהעיר מרתון לתושבי אתונה, מרחק של 34.5 ק"מ ובהגיעו ליעדו הוא הכריז על הנצחון אך נפל ומת…
אגב, ריצת המרתון הינה 42.195 ק”מ . זה נקבע בלונדון ב-1908 ע”י מארגני האולימפיאדה כדי שבני משפחת המלוכה בארמון ווינדזור יוכלו לצפות ברצים בנקודת ההזנקה.
כשעומדים ליד הפסל קיימת תחושה שתיכף הרץ יחל לרוץ.
שם הפסל : COSTAS VAROTSOS אומן מדהים שגם לוחם למניעת התחממות כדור הארץ.
כתובת: Leoforos Vasilissis Sofias | Platia Megalis tou Genous Scholis
האיצטדיון האולימפי של אתונה שמשמש היום את קבוצת פנאתיניקוס Ολυμπιακό Στάδιο
מכונה גם ספירידיון לואיס ע”ש רץ המרתון שזכה באתונה במרתון בשנת 1896.
האיצטדיון בנוי בצורת ספינה ויקינגית. בעבר לפני שנבנה האיצטדיון זרמו כאן מי נחל ולאחר הקמתו כיסו את הנחל עם כביש.
האיצטדיון שופץ לקראת המשחקים האולימפיים ב-2004 שאז נוסף לו גג שתוכנן ע”י מיודענו מירושלים – גשר המיתרים ומוולנסיה הגשר ליד הקומפלקס האדיר – סנטיאגו קאלטרווה הספרדי.
זהו האיצטדיון האולימפי היחיד בעולם שנבנה כולו בשיש לבן במאה ה-4 לפני הספירה ושוחזר במאה ה-19.
באצטדיון קיימת מנהרה תת קרקעית המובילה למוזיאון זעיר שמציג את ההיסטוריה האולימפית המודרנית ובו כרזות מהאולימפידות השונות החל מ=1896 ולפידיהן האולימפיים – חינם!!!
המשכנו לפסל חדש של אלכסנדר מוקדון שהוצב שבועיים לפני הגיענו לעיר. המצביא המהולל שגם אחרי 2300 שנה ממותו מהווה סלע מחלוקת בין יוון למקודניה שם נולד ועל שמה קרוי. הוא נחשב למצביא הגדול והדגול ששלט על מדינות רבות ושטחים עצומים לרבות יוון, הביס את האימפריה הפרסית וכבש שטחים בהודו.
ממליצה לקרוא אודותיו בכתבתו של ד”ר גילי חסקין.
עוד פסל מעניין שעצרנו לידו הינו של לורד ביירון – אחד מגדולי המשוררים שקמו באנגליה, אשר נלחם על עצמאותה של יוון ומת ממלריה בעת מלחמת השחרור של יוון. היוונים מעריצים אותו לכן מוצב הפסל לזכרו.
מקום נוסף שהרשים אותי מאד היה שער אדריאנוס שאם נעמדים בזווית מסויימת מולו, רואים דרכו את האקרופוליס.
השער מוביל לאקרופוליס – עיר האלים מהעיר הרומאית החדשה ומקדשו של זיאוס. ממליצה לקרוא את הכתבה המעניינת על אדריאנוס הקיסר כאן . זה אותו אדריאנוס שנתן לירושלים את השם איליה קפיטולינה , וגם זה שהחריב את בית המקדש.
הצצנו מבעד לגדר וראינו את העמודים המרשימים עם הכותרות המעוצבות בקצותיהם די מקרוב של שרידי מקדש זאוס .
ובמרחק מה נותרו 2 העמודים האלה. כשאחד נפל מרוחות ב-1852
גובה העמודים 17 מ' ועשויים משיש.
במקור היו כ-100 עמודים ורק אלו נותרו. הקיסר אדריאנוס סיים בניית המקדש בשנת 131 לספירה לאחר 700 שנות בנייה שהחלה אי שם לפני הספירה.
מבט אחרון על האקרופוליס מקרוב כשבחשכת הליל הצלחתי להבחין בשרידיו של
הסיור ארך שעתיים באנגלית מצויינת ולא חשנו איך חלף הזמן.
למחרת לאחר ארוחת בוקר טעימה מאד כשטרם כלו כוחותינו, שינסנו מותניים והתחלנו לצעוד כדי להעפיל לאקרופוליס. ביקשנו לברר במלון מהי הדרך הקצרה המובילה מעלה אך הם לא ידעו. הסתכלנו במפה והתחלנו לצעוד שמאלה מהמלון. בדרך ראינו ציורי קיר יפים ומושקעים וגרפיטי.
חנויות המזכרות החלו להפתח אט אט – יש להם זמן עד שיגיעו נחילי התיירים
חלפנו על פני מונומנט ליזיקרטס (Lysicrates Monument) – מגדל עגול מהמאה ה-4 לפנה"ס . ביוון העתיקה היה נהוג שאנשים הזוכים בפרסים בונים לעצמם מבנים. ליזיקרטס היתה פטרונית הצגות והמונומנט הוקם בשנת 334 לפני הספירה ליתר דיוק.
סמטאות הבתים הצרות המעפילות להר מקסימות, 2 חתולים ג'ינגי'ם שובבים השתובבו בסמטאות . אחד התעייף והחליט לנמנם בשמש.
בתיה לרוב צבועים בלבן וסמטאותיה צרות.
זו שכונה עם הסטוריה מעניינת עוד מתקופת המלך הראשון של יוון עליה תוכלו לקרוא כאן.
אני התלהבתי מהגינון, מהעיצוב היפה של דלתות הכניסה ,החלונות של כל בית והפנסים היפים. הגענו למקום שרפי הפנה את תשומת לבי – למבט יפה אל הפסגה. אני נוגעת ולא נוגעת בה אבל אפסו כוחותי ורפי דירבן אותי שנרד למטה כי אין אף מקום ישיבה למנוחה.
כמה שהסמטאות צרות תוכלו להתרשם בתמונה מטה
כשאתם בדרך למטה אל תחמיצו להציץ לעבר התצפית היפה על אתונה ובתיה ועל הגבעה Mount Lycabettus שניצבת ממול
מסתפקת בעוד כמה ציורי קיר יפים בירידה
מהרבה עיניים המביטות עלי בשחור לבן – כעת אין עלי עין רעה
בהמשך הבחנתי בכנסיה הביזנטית Agios Nicholas Rangavas Church שנבנתה בשלהי המאה ה-11 היא שופצה פעם אחרונה ב-1970. לאחר מלחמת השחרור של יוון היא היתה הראשונה לקבל פעמון. היום זוגות צעירים אוהבים להתחתן בה.
מבית קפה שמתעורר לבוקר חדש ואני מתמכרת לצבעוניות שלו
ציור קיר רודף ציור והכל בליל אחד גדול מזל שישנם כמה שהם בשחור לבן
כך נראה רחוב באתונה עם אין ספור ובליל צבעים על הקירות. מרוב עצים לא רואים את היער.
ממליצה לקרוא את כתבתה של אילנה בר מהבלוג שלה יצאתי מביתי למסעותי :
החופשה היוונית שלי : אמנות פרועה ברחובות אתונה
אוהבת את בית החיות והציפורים
בדרך למלון חלפנו על פני שתי כנסיות. אחת עתיקה שנקראת :
קפניקראה שנחשבת לאחת העתיקות ביותר באתונה כנראה העתיקה ביותר שנבנתה על חורבות מקדש פגאני עתיק במאה ה-11. ברחוב Ermou , בקצה הפלאקה . הכנסייה נהרסה חלקית במלחמת העצמאות של יוון (1821-1829).
לנו אצה הדרך לחילופי המשמר.פרטים נוספים לגביה ושעות ביקור ניתן לקרוא כאן.
הקתדרלה המטרופוליטן של הבשורה מרשימה חיצונית ולא ניתן לפספסה . השמש לא היטיבה עימדי לצורך הצילום. קרובה מאד למלון שלנו ולבניין הפרלמנט .
היא נהרסה ברעידת האדמה שפקדה את אתונה ב-1999 אך הספיקו לשחזרה מחדש לכבודי.
אם תרצו להציץ פנימה ממליצה על הכתבה טיול זוגי בן 5 ימים של ניני אטלס בבלוג שלה המפורט להפליא ומועיל חמושה בעדשה.
אי אפשר בלי הנקודה היהודית ביוון****
זהו פסלו של הארכיבישוף דמשקינוס הניצב לפני הכנסייה שקיבל אות חסיד אומות העולם
על פועלו שהציל 3000 יהודים ממוות בטוח במחנות השמדה. הוא ביחד עם מפקד משטרת אתונה , שאף הוא זכה לקבל אות חסיד אומות העולם, הנפיקו תעודות מזוייפות עם שמות יווניים ליהודים הללו והצליחו להבריחם להרים אל אנשי המחתרת . למעוניינים לקרוא עוד על הנקודה היהודית ביוון בפוסט שלי על זקינטוס בגן עדן יווני.
טקס החלפת המשמר לחייל האלמוני נערך בכיכר סינטגמה לפני בניין הפרלמנט . לשם אצתי רצתי עד שלא נותרה לי כמעט נשימה.
הטקס מתקיים כל שעה עגולה כל יום ולילה. אינו מרשים כמו בלונדון אבל עדיין מעניין גם הלבוש וגם הצעידה עם התנועות המיוחדות. כל מחצית השעה רק טקס צעידה. ביום ראשון הטקס ארוך יותר ומתקיים בשעה 10.45 אך כדאי להגיע אליו כבר לפני -10.30 הוא הכי מרשים.
בסיום הטקס הקצר פנינו ימינה והגענו לגנים של הפרלמנט . ליד הפרלמנט שכן בעבר ארמון מלוכה לכן לגנים קוראים: גני המלוכה וגם National Gardens
אני הגעתי אליהם כדי למצוא ספסל לפוש לאחר הטיפוס על האקרופוליס. אבל לא יכולתי להתעכב זמן רב, כי היינו חייבים לפנות את הרכב מחניון המלון.
הגנים ניטעו ב-1840 עבור הארמון של המלכה אמיליה . היום הכניסה אליהם חינם.
לפני הכניסה ניצב קיוסק שבין היתר מוכר בייגלה - קניתי כדי לא להתעלף.
מה ראיתי ומה ניתן לראות בגנים כאן.
ציפור העקעק היפה שנפוצה גם בארצות נוספות.
שדרת דקלים קידמה את פנינו והזכירה לי את הגן הבוטני בריאו דה ז'נירו ואת זה שבליסבון.
היתר אותיר לכם להתרשם. יכולה לאמר שלא התלהבתי במיוחד. ספסלים למנוחה היו וניצלתי אותם.
סיור ממונע בשכונת PSYRRI
ידעתי לגבי שכונה זו שאמצא בה שפע של ציורי קיר מה שאני מאד אוהבת וגם קצת בלאגן. זו היתה שעת צהרים והשמש היכתה ללא רחם לכן נאלצנו לבצע סיור ממונע.
שוק עם מוצרים וחפצים יד שניה כמו שוק הפשפשים ביפו. אצלנו היום יותר מסודר.
בכיכר IROON ציור קיר ענק עם חיוכים מאוזן לאוזן שצוייר ע”י ALEXANDROS VASMOULAKIS שהיה מחלוצי הדור שהביא לראשונה את אומנות הרחוב לאתונה.
זה נראה לי חיוכים של נצחון למאורע.
בתי קפה וטברנות שבטוח נעים לסעוד בהן . אל תשאלו היכן סיירתי כי נתתי לאינסטינקטים להוביל וללכת לאיבוד בסמטאות
מרי פופינס קראה לי ואני נעניתי
בסמטה מקושטת להפליא נמצא מקום מתוק תרתי משמע THE LITTLE KUK OF MARY אי אפשר לפספס : גלידות, עוגות עם הרבה קלוריות – ראיתי המלצות להגיע עם ילדים כי המלצרים לבושים בסגנון האגדות. מי שרוצה להרגיש באגדה או ילדיו מוזמן. היות ואני מתוקה מטבעי נמנעתי.
ציורי קיר לרוב ואם אתם מאוהבים בציורי קיר מצרפת לכם אתר מדהים BLOCAL עם מפות שתוכלו לשוטט בעצמכם.
וגרפיטי ללא אבחנה
***********************************************************************************
עוד על גרפיטי באתונה בסיור מודרך תוכלו למצוא בבלוג המעניין של
גלית ויינברג - בלוגלית. (לחץ על השם)
***********************************************************************************
מסגד Tzisdarakis
המסגד ממוקם בכיכר מונאסטירקי, איזור סואן ביותר של אתונה. נבנה בשנת 1759 ע"י המושל העותומני (voevoda) של אתונה,להזכירכם אז שלטו העותומנים ביוון.
ע”פ האגדה בעת הבנייה הכניסו אחד מעמודי התווך של בית המקדש של זאוס כדי ליצור סיד לבניית המבנה. הטורקים ראו בכך חילול קודש שיגרום לרוחות נקמניות בעיר, אמונה תפלה שכמה מן האתונאים האמינו שזה אכן קרה כאשר היתה התפרצות מגיפה מאוחר יותר .
המסגד היה ידוע גם בשמות "מסגד המזרקה התחתונה" או "מסגד השוק התחתון" בגלל קרבתו לאגורה העתיקה של אתונה. המבנה שינה עם השנים את שימושיו: במלחמת העצמאות היוונית שימש כאולם לאספות של זקני העיר. לאחר העצמאות של היוונים,היה מקום מושבו לכבודו של המלך אוטו מיוון במארס 1834, במהלל השנים שימש כצריף, בית-סוהר ומחסן.
בשנת 1915 הוא נבנה מחדש ושיכנו בו את המוזיאון לעבודת יד יוונית. בשנת 1966 לכבוד ביקורו של מלך ערב הסעודית ביוון, שופץ זמנית כדי שיהיה ראוי לשמש מקום תפילה למלך סעודיה ולפמלייתו.
בשנת 1981 הבניין נפגע ברעידת אדמה שפקדה את העיר ונפתח מחדש לקהל לאחר שיפוץ בשנת 1991.
מה שבטוח שמסגד באמצע העיר היה לצנינים בעיני האתונאים שאינן מחבבים עד היום בלשון המעטה את הטורקים.
בשלב מסויים רפי שבע מהסיור הממונע ,מהגרפיטי ומהמולת הכרך וחיפש מעט שלווה . ציור קיר אחרון בדרך לשלווה. איזו שלווה? נסיעה מייגעת עם פקקים רבים.
בנסיעתנו לאורך חוף הים פגשנו שוב פסל של מיודענו אלכסנדר מוקדון שגם הוא חיפש
כחול בעיניים
אגם Limni Vouliagmenis
בשכונת אתיקה שזהו פרבר של אתונה שוכן האגם היפיפה הזה שטמפרטורת מימיו נעה בין 21-28 מעלות צלזיוס כל השנה ובנוסף טוענים שהמים בריאותיים.
מי האגם נובעים ממעין חם וטבעי בעומק של עד 100 מטרים שהינם מים מתוקים. אך הם מתערבבים עם מי הים המלוחים .
מתברר כי גיאולוגים וחוקרים שונים חקרו מאין מגיעים לשם המים. פיר גדול נמצא בחלק הצפוני של האגם , דרכו חדרו צוללנים לחקור אך מעולם לא שבו.
אל תנסו אתם לחקור!!!
הכניסה בתשלום (12 יורו והנחה אם לנים במלון ליד). לנו כבר לא היה כוח לטבול רק ציפינו לאכול צהרים מאוחרים ולהגיע למנוחה.
מפסירי עד לכאן הנסיעה ארכה שעה. מכאן לשדה התעופה כמחצית השעה.
לכן תבחנו מתי לשהות כאן. הרבה בתי מלון בסביבה.
הלינה בערב זה היתה בעיירה קרובה לשדה התעופה. קיבלנו דירה גדולה אבל בפועל לא היה קל למצאה ולא להגיע ממנה לשדה התעופה למחרת בבוקר כך שאין לי המלצה לגביה.
רק זכינו לזריחה מרהיבה.
מקווה שנהניתם מסיפור הטיול הארוך ביוון
בשולי הדברים: מספר ציטוטים מפילוסופים יווניים ותחשבו עליהם!!!
- הדרך לרכוש את כוחו של אדם היא באמצעות אהבה וחוכמה ולא באמצעות כוח – סוקרטס.
- ידידים הם חברים למסע שעליהם לעזור זה לזה לשמור על הדרך לחיים מאושרים יותר – פיתגורס.
- חכמים מדברים כשיש להם משהו לאמר וטיפשים מדברים כי הם חייבים לאמר משהו – אפלטון.
- כאשר אדם שלם עם עצמו הוא רוכש את הטוב שאין לו ערך, הוא החופש – אפיקורוס.
אם נהניתם אשמח שתלחצו על המלץ/המליצי או לייק
אודה לכן/ם שתשאירו הערה או הארה.
***************************************************************
התחלת הטיול : יוון ב-18 יום באפריל – הפלופונס תחילה – סיפור אהבה!!!! (לחץ על הכותרת)
***************************************************************************
