גבעת חומרה עם פריחת אירוס הארגמן ושלל פריחות בפברואר ומרץ-לא להחמיץ!!!

יום ראשון לפתיחת הסגר השלישי. מה יותר מפתה מאשר לצאת לטבע רק שבעיה קטנה העיבה על רצוני. יום רביעי שבוע קודם נפלתי אפיים ארצה כשחפצתי להביא את רפי במהירות הבזק לחדר השינה לצפות בזריחה מדהימה.

בסוף חודש ינואר החלה השנה פריחת אירוס הארגמן. הפרחים התבלבלו כי מזג האויר השתגע. בדרך כלל זה קורה רק באמצע חודש פברואר.

אירוס הארגמן הזה התחפש לאשה אפריקאית בפרופיל עם כובע מהודר על ראשה.

מתחתיה הגבר האפריקאי בפרופיל.

מה קורה לאירוס הארגמן השנה?

אני מקווה שיש לכם דמיון מפותח כמו שלי. במוחה זוג עפעפיה עצומות בראשית מרץ עדיין פריחה שלהם.

שלושה שבועות קודם לביקור הנוכחי, הגענו לשמורת חומרה ביום ערפילי שבקושי ראינו מטר לפנינו . אירוסים עדיין לא ראינו אבל זכינו במחרוזות פנינים שלא יאמנו.

אומרים ששם השמורה חומרה אינו נובע מאדמת חמרה כי אין שם אדמת חמרה. אבל בי נשבעתי שראיתי שם חמרה. היה זה תעתועי יום ערפילי? אולי מישהו רצה לתעתע בנו? זו גבעה הנמצאת על כורכר אבל כאן רואים חמרה.

כיון שהלכתי לאט בגלל הכאב מהנפילה , לראשונה מאז שביקרתי בשמורה אין ספור פעמים בעבר - הבחנתי קרוב לבית המתמוטט בעץ שקמה עבות עתיק . ממש דורש צילום.

מתחת לחורבות הבית משתרע עמק שמספר מקבצי אירוס הארגמן פורחים לתפארת.

הבית אמנם מט ליפול ויש להזהר לא להתקרב אליו !!! מן הרצוי היה לגדרו, אבל הפריחה סביבו מלבבת.

רותם המדבר פורח בכל הדרו לרוב וריח משכר באוויר.

הרבה צמחי צבר ניתן לראות בשמורה וכעת הפרי כבר כמעט בשל ומעטר את הסברס - בשמו השגור על פינו - בעטרת של כתר מהודר.

כמה כלניות בודדות פרחו.

שדות של חרציות נפרשו לפנינו.

ליד החמציצים התעופפו דבורים והמתנתי לשעת

כושר שיתיישבו לרגע למצוץ קצת צוף. (צולם בנייד)

פרחים בשלל צבעים וגדלים בערבוביה..

הכוכב האמיתי נכון לפברואר הוא אירוס הארגמן שלעיתים מגיע בבודדת

כשקרני השמש היוקדת צובעות אותו בגוונים שזופים.

לעיתים נראה אותם בזוגות או שלישיות

ולעיתים בקבוצות צפופות כאילו לא שמעו על ריחוק חברתי. הם כנראה לא שמעו שאנו בתקופת קורונה והם לא קיבלו חיסון. אפילו מסכה פשוטה לא קיבלו.

הכי אהבתי את אלו שצילמתי כאן

בתחילת חודש מרץ הפריחה השתנתה. עדיין קיימים אירוס ארגמן רק פחות גדולים ומרשימים. החלו לפרוח הרבה פרחי שום תל- אביב בפריחה נהדרת (בלי ריח של שום) ומעט צבעונים.

לגבי שם המקום יש הטוענים שהשם נובע משם אתר ארכיאולוגי בשם ד'יהרת אל חמרייה (בערבית אדום), השוכן כחצי ק"מ הרחק מכאן. ארכיאולוג שעשה סקר בשנות ה-50 זיהה בטעות מקום זה כאילו נמצא במקום שנמצאת גבעת חומרה היום. טעות אבל השם נדבק למקום!!! השלט לפני הכניסה לחנייה נסתר ונחבא.

עד שנת 2005 המקום היה אתר להשלכת פסולת אבל אז תלמידים מבי"ס בגן רווה נטלו יוזמה וניקו את המקום לעילא. הם גם הכשירו את שבילי העפר. הם גם מתחזקים עד היום את המקום. מן הראוי היה שגוף ממלכתי כלשהו יקח על עצמו הכשרת מקום חנייה גדול יותר ובטוח כי המצב היום הינו חנייה בשולי הכביש שמסוכנת ואסורה.

הידעתם ש...

שימו בוייז - שמורת חומרה ותגיעו ליעד.

הגישה הינה מכביש 4311 שמוביל מכביש 4 לכיוון קיבוץ פלמחים. חולפים על פני איזור התעשייה ושלט של מבנה איקיאה מתנוסס מרחוק. השמורה כ-2 ק"מ מכאן בצד ימין.

החנייה הינה על מגרש חנייה קטן בדרך עפר. לפני הפנייה לשמורה מסתתר שלט שנחבא בין שיחים.

אין במקום שירותים.

אורך המסלול כ- 1.7 ק"מ.

אפשר להתפנק בפיקניק על שמיכה כשהאדמה יבשה.

כדאי לשלב ביקור במקום עם שמורת שפך נחל שורק. ו/או שמורת חוף פלמחים שנכון ל-02/2021 סגורה מחמת שיפוצים. הגישה לחוף עם הרכב כבר נפתחה.

היות והוקמה גדר מפרידה בין השמורות יש לתכנן את הביקור קודם לגבעת חומרה ולאחר מכן שפך נחל שורק שכדי להגיע אליה יש להמשיך בכביש לכיוון חוף הים עד לכיכר השנייה ושם לבצע פניית פרסה עד שלט הכניסה ושם לפנות ימינה. לחילופין לאחריה שמורת פלמחים או חוף הים.

משך הביקור כשעה - שעתיים תלוי בכמות הצילומים .

לסיכום : מקום מומלץ למי שאינו מתכוון ללכת הליכה ארוכה כדי לצפות באירוס הארגמן. בו זמנית פורח גם אירוס הארגמן בנתניה, בבית חנן ובנס ציונה. ההליכה מתאימה לכל המשפחה אבל אינה נגישה כי מדובר בשבילי עפר שאינם סלולים.

אמנם הכוכב של החורף הוא אירוס הארגמן גם בגלל יופיו וגם בגלל גובהו , אבל אפשר לטייל גם בתקופות אחרות בהן תמצאו פריחות אחרות. החצב גם גדל כאן בסתיו.

לא ניתן לחתום את הפוסט ללא איזכור השיר המזוהה עם איריסים (אירוסים)

בביצוע אילנה רובינא ז"ל משנת 1959.

אילנה רובינא נפטרה בימים האחרונים וזה גם לזכרה.

מילים: חיים חפר ז"ל.

עיבוד: משה וילנסקי ז"ל

לחן עממי.

אם אהבתם לחצו על מילת התודה למטה ו/או תוסיפו גם תגובה דבר שישמח אותי מאד.