זימבבואה מדינה באפריקה עם הרבה מים!!!

נחתנו לאחר טיסה קצרה מפורט אליזבט בויקטוריה פולס – VICTORIA FALLS כעבור שעה וחצי של טיסה קיבלנו הלם תרבותי עם ביורוקרטיה ארוכה כדי לצאת מההגירה : צריך למלא טפסים לויזה רב פעמית בעלות 45$ לאחד ולהכין את הכסף במדוייק ורצוי בדולרים ולא בשום מטבע אחר. הם עיקמו פרצוף למי שלא היה לו במדוייק או שהיה במטבע אחר, אבל לפחות ביציאה מהשדה המתינה לנו להקה ששרה ורקדה לכבודנו עם לבוש אותנטי. קבלת פנים יפה!!!

זימבבואה הינה מדינה ללא מוצא לים ומוקפת יבשתית במוזמביק ממזרח, דרום אפריקה בדרומה, בוצואנה במערב וזמביה בצפונה.

היא המדינה היחידה בעולם שנקראת ע”ש אתר ארכיאולוגי ששמו זימבבואה הגדולה. 

על האתר ניתן לקרוא כאן.

בויקיפדיה ניתן לקרוא על התפתחות המדינה שנקראה בתחילתה רודזיה ושמה שונה לזימבבואה בהמשך הזמן. מתוך ויקיפדיה :בשנת 1889 הבטיח המתיישב הבריטי ססיל רודז זכויות כרייה מן המלך לובנגולו משבט הנדבלה. הזיכיון איפשר לחברה הדרום אפריקנית הבריטית British South Africa Company ‏(BSAC) לכרות זהב ומינרלים אחרים, ולנהל את השטח שברבות הימים עתיד היה להפוך לרודזיה. המשך הקריאה כאן.

רשמית זימבבואה היא רפובליקה נשיאותית הכוללת שני בתי נבחרים וחוקה שחודשה בשנת 2005. בפועל שולט בזימבבואה רוברט מוגאבה שלטון יחיד, מאז בחירתו בשנת 1980. הוא בן 92 ועדיין לא חושב לפרוש. בזימבבואה קיימת גם אופוזיציה - "התנועה לשינוי דמוקרטי", ה-MDC. התנועה השתתפה בבחירות ב-2006, אך טענות רבות נשמעו כלפי טוהר הבחירות והחשש כי התקיימו בהן זיופים רבים. הבחירות האחרונות התקיימו ב-2013 והוא כמובן נבחר שוב. הוא הצליח לדרדר את הכלכלה לאינפלציה של 11.2% מליון – האינפלציה הגבוהה בעולם!!! כתבה מעניינת לקריאה לגבי הכלכלה באפריקה – זימבבואה המקום בו משלמים עגלת קניות בעגלת שטרות כסף.

רוברט מוגאבה, השליט הוותיק ביותר בעולם, נבחר לייצג ב -17.12.16 את מפלגתו לנשיאות גם בעוד שנתיים - זאת חרף מחאה חסרת תקדים נגד ממשלו לנוכח המשבר הכלכלי המחריף. בעוד שנתיים ב-2018 הוא יהיה בן 94!!!! נכון לראשית ספטמבר 2019 - המהיג נפטר. אולי כעת יהיה שינוי והמדינה תתחיל לפרוח.

לקריאת המאמר במלואו מעניין לקרוא כאן.

צפריר הוסיף כי :מוגאבה התחיל להפקיע חוות של לבנים. עד אותו הזמן, מערכת החינוך בזימבבואה הייתה המתקדמת ביותר באפריקה (טובה אפילו מזו שבדרום אפריקה) ולא נופלת מזו של אנגליה. מאז הפעילות ההיא של הפקעת החוות, הכלכלה בזימבבואה התמוטטה, ובמקום להיות אחת מיצואניות המזון הגדולות באפריקה, היא הפכה לארץ שבה אחוז האבטלה עולה על 80% והיא נאלצת לייבא מזון מהארצות השכנות. המטבעה המקומי 'נמחק' (עדיין זוכר שקבלתי עבור 20 דולאר, כמה מיליוני זימ' דולר) והמדינה נמצאת בנסיגה מתמדת ….

הצמיחה היום מגיעה ל-1-1.5% בשנה. רוב התושבים הלבנים נוטשים אותה.

בגלל מצב הבריאות במדינה והרבה חולי איידס תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 40 שנים. עוד פחות מסוואזילנד.

בנסיעה ראיתי את היובש הרב והעצים יבשים. הכל זועק שירד כבר גשם. 3 שנים ברציפות שקיימת בצורת ומיעוט גשמים.

המדינה נראית מתקדמת יותר מסוואזילנד עם בית חולים שהבחנתי בדרך, תחנת משטרה.

משם נסענו למלון – KINGDOM 4 כוכבים שנראה בסגנון מלונות בלאס וגאס.

בפתח של מלון KINGDOM קיבלו את פנינו לוחם בשר ודם ולוחמים ממתכת ששים אלי קרב. 

תעלות מים עם אנפות וברווזים שכך באמצע היום בפרהסיה עשו סקס.

מנוחה של שעה בחום אימים ובשעה 16.15 יצאנו לשוק המקומי כי מזמן לא קנינו משהו. לאור החום הכבד, רפי ואני החלטנו שאנו לא יורדים מהרכב ולא עוזבים את המיזוג.

הרבה מאד “מוקשים תיירותיים “ המתינו לנו לא הרחק מהמלון. בחום הזה לא עלה בדעתי לרדת מהאוטובוס ורק התפעלתי למראה ההיצע הרב והאפשרויות הרבות לרכישת מזכרות קטנות כגדולות.

כמה מהקבוצה קנו כאן ג'ירפות.

מה שעוד התלהבתי בשוק שהגענו אליו כאן היה מהמקומיים שקונים גם הם מתנות. אותי עניין להביט בדמויות הססגוניות שבאו לקנות.

הבילוי הבא היה שייט על נהר הזאמבזי. אך רגע לפני שאנו עולים לספינה מקבלת אותנו גם כאן להקה ששרה ורוקדת לפנינו, לבושים בגדים יפים, כאשר כמה מבנות הקבוצה אפילו הצטרפו אלינו. מצאה חן בעייני זימבבואה שבפעם השניה ליום זה עושים לנו קבלת פנים צבעונית.

נהר הזאמבזי אורכו 2574 ק”מ והוא הרביעי באורכו באפריקה אחרי הנילוס, הניז'ר והקונגו. אנו שטנו על מי מנוחות בנהר אולם לאורכו לפני שמגיע לאשדות של ויקטוריה, הוא שוצף ומי שאוהב ריגושים ראפטינג על הנהר בראפידים בדרגה 5 יוצאים מויקטוריה. 

עוד על ראפטינג כדאי לקרוא כאן.

במהלך השייט ראינו פיל שמפרק כמה עצים לתוך פיו ולא שם עלינו.

נהר הזאמבזי, נודע גם בכינויו "נהר האלים”. כששטנו הבחנו שהנהר זורם על גבול מדינות (זימבבואה וזמביה), במקום שעמד הפיל זו כבר זמביה. הוא ללא ספק הנהר המפורסם והמשוייט ביותר באפריקה ואולי בעולם כולו.

הרבה להקות של ציפורים ממינים שונים חלפו מצד אחד לצד השני של הזמבזי.

ראינו היפופוטמים אבל אחרי כל כך הרבה היפופוטמים שראינו בטיול עד כה – הם כבר לא הלהיבו אותנו. למעשה הזמבזי היווה אכזבה מבחינת החיות.

אבל גולת הכותרת של שייט זה היתה שקיעה מרהיבה שחזינו בה.

לפני שנסענו לחו”ל, במפגש עם המדריך בארץ, כששאלנו על מחלת המלריה, אמר לנו המדריך שהוא אינו נוטל כדורים נגד המלריה בטיוליו הרבים שמדריך באפריקה, אמר שבתקופה בה אנו נהיה במקום שעלולים להעקץ זה בויקטוריה פולס, אבל כיון שאנו נהיה בתקופה היבשה שלא יורד גשם, היתושות לא תהיינה פעילות. היתושות הן אלה שעוקצות.

באחד הערבים שהמדריך כינס אותנו להרצאה הוא הסביר לנו על המלריה, קצת באיחור למי שלא ידע על המחלה לאחר העקיצה.

אביא לכם קצת מידע מויקיפדיה:

יתושות האנופס מחדירות בעקיצתן את טפילי המלריה לדם הנעקץ. טפילים אלה, מגיעים תוך מספר דקות לכבד ושם מתחילים להתרבות. בתקופה זו לא מופיעים בקרב אדם הנגוע במחלה תסמינים ולכן אין באפשרותו לדעת האם הוא אכן נדבק במחלה. לאחר מכן יוצאים הטפילים למחזור הדם ופולשים אל האריתרוציטים, שם הם מתחלקים ומתרבים תודות לפירוק ועיכולמולקולת ההמוגלובין.

לאחר שמגיעים האריתרוציטים לקיבולת טפילית מרבית, הם מתבקעים וגורמים לשחרור הטפילים לנוזל הדם. דבר זה מאפשר לטפילי הפלסמודיום לפלוש לאריתרוציטים נוספים ובאופן זה להמשיך את תהליך ההדבקה. יחד עם הטפילים משתחררים לנוזל הדם גם גבישי המוזואין. שחרור גבישי המוזואין הוא זה שמוביל לעלייה חדה בחום הגוף, שכן שחרורו מעודד הפרשה של ציטוקינים פירוגניים (דלקתיים)

המלריה מתפרצת לאחר 10 ימים עד חודש מרגע העקיצה והתסמינים שלה: חום גבוה, שלשולים והקאות, כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבי מפרקים, טחול מוגדל, כבד מוגדל, הזעה מרובה. בקיצור חגיגה.

בארץ המדריך אמר לנו שכדאי להצטייד בחולצה בהירה עם שרוול ארוך לאירוע בערב זה , שכן היתושות אינן נמשכות לצבע בהיר. אנו רק קיווינו שהיתושות מכירות תאוריה זו, שכן רפי ואני החלטנו לא ליטול כדורי מלרון.

יצאנו למקום שנקרא בומה שזו מסעדה הנמצאת עם כסוי מקש, במתחם ענק, שבה מכינים בשרים על האש, יש שם מזנון חופשי של בשרים, ירקות, פירות ועוד.

לכבוד האירוע לבשתי ליתר בטחון חולצה קצרה שחורה, עליה חולצה בהירה עם שרוול ארוך כעצת המדריך, וכשהגענו לכניסה למקום עטו על כל אורח בד צבעוני בסגנון אפריקאי, קשור על כתף אחת.

אלא שעם החום מהאש להכנת הבשרים, והחום ששרר באותו היום, וכל השכבות שהיו עלי, כל שנותר לי לעשות מייד לאחר שהבאתי את האוכל והתיישבתי ליד השולחן – היה להסיר מעלי את כל השכבות ולהשאר עם חולצה שחורה קצרה עלי. תיאבון כבר לא היה לי בחום זה.

למחרת בבוקר ראיתי שנעקצתי מספר עקיצות וכעת היה עלי להמתין כדי לדעת אם אלה היו יתושים או יתושות.

פרט לאוכל היה שם מופע של שירה וריקודים שנראה ממש לא אותנטי והקבוצה החליטה בשלב די מוקדם שהבנו את הפואנטה ואפשר לחזור כבר למלון.

קבוצות נוספות שצפו במופע

דוכן מכירה בכניסה

כששבנו למלון לא יכולנו רפי ואני שלא להציץ לאיזור נוסף של המלון שם שוכן גם הקזינו ונדהמנו לגלות את הפסלים הענקיים המוצבים שם במוטיב אפריקאי.

תעשו השוואה בגובה הפסלים

ומשהלכנו כבר לכיוון החדר שלנו , באולם האוכל הענק של המלון להקה מקומית שרה ורקדה בצורה הרבה יותר אוטנתית מהמופע שזה עתה שבנו ממנו.

למחרת היום בשעה 7.15 כבר יצאנו מהמלון לכיוון הגבול. בשעה 8.45 כבר היינו אחרי מעבר הגבול מעבר מהיר מאד לעומת המדינות האחרות, והגענו למדינה נוספת שבקושי שמעתי על שמה עד לטיול זה והיא בוצואנה. על בוצואנה ניתן לקרוא בבלוג שלי 

בוצואנה עם שמורות טבע מדהימות באפריקה (לחץ על הכותרת)

אי אפשר לסיים ביקור בזימבבואה מבלי להגיע לביקור במפלי ויקטוריה, שהם אחד משבעת פלאי עולם. רוחב מפלי ויקטוריה 1,688 מ' וגובה נפילת המים-,מעל 93 מ' תלוי את מי שואלים. כמעט כפול מעומק הנפילה של מפלי הניאגרה, וגבוהים ממפלי האיגואסו בברזיל – ארגנטינה שגובהם רק 82 מ'. 

השם שהמקומיים נתנו למפלי ויקטוריה הינו: מוסי אואה טוניה שפירוש השם: 

העשן המשמיע קול רעם.

מפלי ויקטוריה יוצרים ענן קבוע של רסיסי המים ומשחק קרני השמש יוצרים קשת תמידית מעל ערוץ נהר הזמבזי הגועש. המפלים הרועשים והקוצפים, רסיסי מים והקשת הצבעונית הם חלק מחוויות המקום. כמו הביקור ביער הגשם הקטן, הציפורים השוכנות שם שלא פיפסתי אותן, והאנדרטה לזכר דיוויד ליוינגסטון, החוקר האירופי הראשון שחקר את מקורות נהר הנילוס,שכף רגלו דרכה ראשונה במקום זה ושקבע את האמירה: "אפילו מלאכי מרום היו נשארים נפעמים נוכח המראה השגיב".

ראשית אנו נותנים כבוד למר לוינגסטון שבזמביה אשר מעבר לגבול נתנו לה כבוד עם עיירה על שמו. כאן הסתפקו בפסל. לפני הכניסה לשמורה אנו פוגשים את האם החמודה ששומרת על הגור צמוד אליה.

בבוקר זה היתה לנו השכמה מוקדמת בשעה 5.30 ובשעה 6.15 נסענו מהמלון KINGDOM למפלים מרחק נסיעה של 5-7 דקות. היינו שם בשעת הזריחה כי המדריך רצה שנחווה את המפלים בלי ההמונים. שהמקום יהיה לרשותנו הבלבדית. דבר שאכן כך היה , אבל עליה וקוץ בה הזריחה היא בדיוק במקום שבו רואים יפה את צניחת המפלים. השמש סינוורה וראינו מסך עשן.

הלכנו לאורך 12 תחנות מרחק של 1.5 ק”מ לכל כיוון והתמוגגנו מכל תחנה.

זרזיף ראשון התגלה לאורך ההליכה.

לאט לאט מתגלים עוד מפלים מרשימים מהראשון 

קשה לראות את כל הגובה שהאשדות צונחים

דווקא תמונה בנייד מבעד לעצים הצליחה טוב יותר מאשר במצלמת קנון

מבעד לענפי העצים הבחנתי בציפוריםTrumpeter hornbill שציוצן נשמע כמו חצוצרה לכן שמן.

וכך נראה יער הגשם הקטן

גם בקשת גדולה חזינו שהיממה אותנו התמונה לצערי אינה ברורה

לפתע הבחנתי בצד השני של הנהר הזאמבזי – בזמביה באנשים הולכים

משקרבתי את העדשה אליהם ראיתי כמה יושבים בבריכות השטן שרק דופן קטנה מהצוק מפרידה ביניהם ובין צניחה חופשית לנהר.

בשמיים התעופפו עבמים שצפו במראות מלמעלה דבר שלא היה בתוכנית והיות וזה פתוח מכל הצדדים לא בטוחה שגם הייתי עולה על כלי כזה אבל לנועזים שביניכם כדאי לדעת על פעילות זאת.

ובחזור כפי שהמדריך צפה התחילו להגיע כיתות בית ספר עם הרבה ילדים ששמחו להצטלם איתי ובכלל. שימו לב שאין אף ילד לבן.

מתוך העשב הציצה לה אנפה יפה

לפני היציאה הלכנו לשירותים שם היו מבנים יפים

וגם פסל יפה

לאחר היציאה מהשמורה חריטה יפה על המעקות מעץ

כמובן שאי אפשר לדלג על המוקשים התיירותיים אבל בטננו קרקרה לארוחת הבוקר

מי שרוצה לקרוא על כל הפעילויות במפלי ויקטוריה מוזמן לקרוא את הכתבה המעולה של ידידי צפריר כאן.

אני הרגשתי הרגשה של אי מצוי במקום רק מההליכה בצד אחד של המפלים ומאד היתה חסרה לי זווית ראייה מלמטה כדי לחוש את המפלים. מהמפלס העליון לא מרגישים כל כך במלוא גובהם.

בנוסף אנו היינו בתקופת האביב והגשמים הם בקיץ דווקא. לכן עוצמת הספיקה שראינו היא רק כשליש מעוצמתם המירבית. היתרון בביקור בתקופה זו שרואים את המפלים ואילו בקיץ רק מרגישים אותם אבל קשה לצלמם בגלל הנתז העצום. לכן המקום דורש ביקור נוסף להשוואה.

גם טיסה נותנת מימד אחר על המקום. 12-13 דקות טיסה עם הליקופטר העלות הינה 150$. 25 דקות מעל 250$ .

שבים למלון KINGDOM ואני שוב מתפעלת מהעיצוב שלו הפעם בחוץ לאור היום

עזבנו את המלון שלנו ונסענו למלון הסמוך שמו ויקטוריה פולס כדי לצפות על הגשר המחבר בין זימבבואה לזאמביה שמאד הייתי רוצה ללכת עליו. קיבלו אותנו בכבוד מלכים כיאה למלון יקר ויוקרתי.

חיצונית אינו עושה רושם מפואר כמו המלון שלנו בו , אבל הוא מלון 5 כוכבים שנבנה בשנת 1904 ע”י הבריטים. שימש בתחילה לפועלים שסללו מסילת רכבת מקייפ לקהיר. מרגישים לא?

מבפנים זו אופרה אחרת

וגם חנות מזכרות מעוצבת להפליא

והגשר שהיה מטרת ביקורנו לפנינו בקושי הבחנתי בו גם מבעד לעדשה הגדולה שלי

בדרכנו לראות את עץ הבאובב העתיק עברנו דרך השוק וראינו איך מצפים גג עם ערימות קש

עוד כמה פסלים שלא הבחנתי בביקור הקודם במקום

מבט אחרון על נהר הזאמבזי

תמונה של עץ הבאובב המרשים גם ברוחבו וגם בגובהו ועתיק מאד

הצטלמנו כאן תמונה קבוצתית ואצנו לשדה התעופה לטוס חזרה ליוהנסבורג. בשדה התעופה המתינה לי הג'ירפה הזו.

המשך לכתבה על זכרונות מדרום אפריקה … (לחץ כאן)