כמה פעמים יצא לכם לארגן טיול ביום היציאה אליו?

יום חמישי עוד השתעשעתי במחשבה שאחסוך מרפי את הנסיעה הארוכה ונצטרף לטיול מאורגן. שוחחתי עם מדריך ומשבושש לשוב אלי, עייפים לאחר יום בייביסיטר בשישי על שלושת הנכדים בצפון, התיישבתי בבוקרו של יום השבת להזמין מקומות לינה ומקום כניסה לשמורת הטבע הראשונה.

הובטח מזג אויר קריר וחשבתי כמה ימים כאלה קרירים עוד צפויים לנו השנה?

מצויידים במפה, בעצות טובות של חברים ובוייז יצאנו לדרך. כשהשיר המתנגן בראשי הי דרומה, הי דרומה לאילת. לא ביקרנו בה אולי 25 שנים והגיע הזמן.

המסלול: עין עבדת, מצפה רמון (לילה אחד), אילת - 3 לילות ביקור בתמנע, כביש 12, מצפור ציפורים בשני אתרים, טיילות, מוזיאון אילת וגלריית אמנים אילתיים ולסיום ים המלח ללילה אחד רחצה ומנוחה . בחזור דרך ערד ומצפור מואב.

עין עבדת

ביקרנו בגן הלאומי עין עבדת מספר פעמים בעבר והתגעגעתי לנופים, לצבעים השונים, ולכל מה שהטבע מזמן לנו. קבעתי מועד כניסה לשעה 14.00. היינו כל הדרך במירוץ נגד הזמן. לא עצרנו לארוחת בוקר, לא לארוחת צהרים. קנינו כריכים בתחנת שירות ובשעה 14.08 הגענו ליעד. כיון שהכרטיסים נקנו אינטרנטית , נכנסנו למרכז המבקרים, וידאו ששילמתי , נתנו לנו לעבור מהר יותר עם הרכב לחנייה במפלס התחתון.

שירותים: תמצאו במפלס העליון אם תחצו את מגרש החנייה סמוך לשביל המוביל לקבר של בן גוריון. וגם במפלס התחתון משמאלכם.

לתשומת ליבכם: אין להכניס אוכל לגן הלאומי.!!!

לאתר רשות הטבע והגנים להזמנת מקום ותשלום (לחץ על הכותרת הכחולה).

צולם ע"י רפי לבון בנייד

שני מסלולים אפשריים.

הראשון מסלול חד סיטרי - לנועזים בתנאי שמגיעים בשתי מכוניות. הם יכולים לפסוע עד בריכת המים התחתונה עין עבדת, לשוב על עקבותיכם ולעלות במדרגות החצובות בסלע שיהיו משמאלכם ולהגיע לתצפית מלמעלה עד עין מור ולמגרש החנייה שם. (נכון ל-1/2022 המדרגות סגורות מפאת בעיות בטיחות)

השני - מסלול טבעתי קצר יותר של הליכה עד הבריכה לאחר מכן להמשיך עד התצפית העליונה עם הרכב .התצפית העליונה סודרה מחדש עם גשר ועוד וגם שירותים. כאשר הגענו לחלק העליון הכניסה כבר היתה סגורה.

תעקבו אחר המפה שקיבלתם בכניסה לגן הלאומי עין עבדת. (העלייה הזאת נסגרה מפאת בטיחות 01.2022)

בדרך כשתשובו למפלס החנייה העליון שימו לב לתצפית מימינכם - עיצרו בה , תביטו בנוף בקעת נחל צין הרחב. תקראו את השילוט במצפור. אורכו של נחל צין כ-120 ק"מ אחד הנחלים הארוכים בנגב.

אני מצאתי כאן את ציפור שחורת הזנב - מקווה שזיהיתי נכון

וגם טריסטרמית מתכוננת למעופה

לפני שעוזבים את המקום מומלץ לסור לקברם של דוד בן גוריון ופולה אשתו. אפילו במצבות בולטת פשטות חייהם. בדרך לקברים תביטו ימינה לבקעת צין היפיפייה.

כמובן שמי שיוצא לדרך מוקדם ממה שהתאפשר לנו, מומלץ לבקר גם בצריף בן גוריון.

מצפה רמון ומכתש רמון

למצפה רמון הגענו אחר הצהרים. מה שהספקתי היה לטייל לאורך המצוק שמאד קרוב לבית המלון שבחרתי. רוח עזה שיכלה בשקט להעיף אותי המתינה לנו. הבנו מהבית שיהיה קריר אבל לקור עז כל כך מי פילל. אחרי שקפאנו כהוגן מיהרנו להתחמם בארומה עם מרק מהביל וסלט טעים. סוף כל סוף אוכל לאחר יום על טהרת הכריכים.

מצפה רמון הוקמה ב-1951 כמקום של מחנה עובדים לפועלים שסללו את הכביש לאילת. איך הפכה לעיר ואיך התפתחה תוכלו לקרוא כאן.

במרכז המבקרים היפיפה כבר ביקרתי בעבר ונאמר לי שלא התחדש הרבה מאז. לחוות האלפקות דווקא מאד רציתי לבקר אבל לא היה מספיק זמן לכך למחרת היום.

מבט וצבעים לעת שקיעה מהמצוק של מכתש רמון

למחרת בבוקר בשעה 6.15 התייצבנו בטיילת אלברט לצפות בזריחה ובמצוקים הנצבעים באדום. לראות את היופי של הר הגמל. לעלות עליו ברוח שקיבלה את פנינו גם למחרת לא בא בחשבון.

במצפור ע"ש אילזה כץ לעיל, שוב קפאנו למרות כובע הצמר, הצעיף והז'קט העבה, יכולנו להתחמם רק למראה האדום במצוק שמימיננו וממראה הר הגמל שקיבל קצת סומק בבוקר.

למראה הדרורים שחיפשו אוכל ממש לידינו נכמר לבבי.

יעלים

בערב הקודם די התאכזבתי כשפגשתי רק יעל אחד שגם הוא חמק מהר למטה. למחרת היה לי מזל גדול כי בדרך לסיור בדרך הפסלים פגשתי משפחה ענפה ורעבה. אחד מהיעלים החל אפילו לאכול נייר. מיהרתי להגיע אליו ולהכניס הנייר לפח, שלא יאונה לו כל רע. הקטנצ'יק ניסה כוחו בקפיצה לרוחק בהצלחה רבה.

דרך הפסלים לאורך המצוק של מכתש רמון.

בדרך הפסלים כבר ביקרנו בעבר אך פקיד הקבלה במלון מסר לנו כי נוספו כמה חדשים ואכן כך. צילמתי מספר פסלים ומיהרתי להביט בכוכב שהלך על שביל העפר לפנינו במלוא הדרו.

זו חוגלת הצ'וקאר - chukar partridge שהיא הציפור הלאומית בפקיסטן. נמצאת לא מעט בדרום ארצנו ,בירדן ודרום המזרח התיכון. תודו שהיא מאד יפה.

לינה : Ramon Suites by Smart Hotels מלון שקיבלנו חדר כניסה עם מטבחון וחדר שינה עם שירותים. המחיר הכי נמוך שמצאתי המחיר כולל ארוחת בוקר סבירה.

עוזבים את מצפה רמון ויש לרדת בכביש 40. לאחר קילומטרים ספורים תוכלו להגיע מימינכם לאתר אבן, רוח , מים. (אתר המנסרה ביקרנו בעבר).

במהלך הירידה תצפו על המצוק המדהים משמאלכם.

לאחר שטפון כדאי לרדת למטה ולהווכח שנוצרו 2 בריכות קטנות שהצוקים משתקפים בהן. כך היה לאחר סופת "כרמל" ב-01/2022.

קשה לי להחליט איזה מבט יפה יותר, וממשיכה אחרי ההתלהבות לכניסה לצד הנגדי שנקרא

מצפור הציפורים - הנשר המקראי. נשרים לא תמצאו כאן בסה"כ בנגב 200 נשרים,אבל שוב אבנים בצבעים שונים ומבט אחר על המכתש. מרהיב ואל תפספסו. כמו-כן תלמדו כמה פרטים על הנשר המקראי שמוטת כנפיו 270 ס"מ, משקלו 8 ק"ג ועוד כמה נתונים מעניינים. גם מפת נדידה מוצבת שם.

כביש נופי - פארק צבעי

מכתש רמון

זהו פארק שאינו מבייש ביופיו פארקים רבים שראיתי בארה"ב . כביש סלול חדש שאורכו 7 ק"מ, המתפצל מכביש 40 עם הרבה נקודות עצירה מוביל עד חאן בארות . חברתי הטובה - טובה מ. לחשה לי על התגלית החדשה, ושלחה לי תמונות מדהימות ממסלול שעשתה. לצערי בשעת הצהרים שהגענו לתחילת המסלול בחניון בארות היה כבר חם מדי עבורי, בנוסף זהו שביל מעגלי עם ירידות ועליות, שהיא לא הייתה בטוחה אם יתאים לכושרי הגופני. כעת עלי להתאמן על כושרי עד הסתיו.

ממליצה לכם לגשת למרכז מבקרים רמון לפני הנסיעה לכביש זה ולקבל מפת הכביש עם העצירות, הסברים על המסלולים הרגליים שיתאימו לכם.

רבות טרחו להנגיש את הכביש שיהיה קרוב לאטרקציות , לשים שילוט עם הסברים, מחצבות ישנות שוקמו, ניתן לראות מקרוב את היופי של צבעי מכתש רמון המגוון כל כך ואת הגיאולוגיה של המקום.

על הכביש ניתן לקרוא כאן. זהו כביש חדש "מהניילונים" שעדיין לא חרשו אותו רבים וגם טרם סיימו הכנתו הסופית. מעט מהמראות ניתן לראות כאן בסרטון. הפארק הנ"ל בחינם וללא צורך בהרשמה!!!

ממה אני התלהבתי תוכלו לצפות להלן.

לבאים ממצפה רמון כשתבחינו לאחר 3.5 ק"מ בירידה ממצפה רמון על כביש 40 באבנים הללו בצורת פירמידה משמאלכם, דעו שזו הכניסה ועליכם להמשיך עוד כקילומטר לבצע פניית פרסה כדי להגיע לתחילת הכביש ולכניסה. לבאים מדרום על כביש 40 , אל תפספסו כניסה זו.

כך נראה הכביש שנסלל תחילת הנסיעה והמראות מהממים

מדי פעם מצפורים עם סככה מקורה , עם אבנים מסותות שניתן לשבת עליהן ולעיתים שולחנות לפיקניק. כאן צילום ממצפור משמאל לכביש כשניתן לראות את הקימוטים בקרקע והצבעים השונים.

המפעל - את "התותח" הזה וסככת עצירה ומנוחה לפיקניק תמצאו כאן, וזה נמצא מימין הדרך.

"התותח" למעשה הנו התנור היחיד שנותר בשלמותו ואשר שימש בעבר ליצירת לבנים חסינות אש. התנור חומם ל-1600 מעלות צלזיוס. סלעים מיוחדים ראיתי כאן. התותח הזה מרשים מאד כשעומדים לידו . הוא ארוך מאד וגבוה. קוטרו רב.

לא הרחק מכאן בצד שמאל מהכביש הראשי תמצאו את המכרה. כאן תוכלו למצוא אגם קטן שלמעשה אלו מי תהום ו/או מי גשמים. המכרה עם קירותיו הצבעוניים סוגר עליו משלושה כיוונים. האגם הקטן וקנה הסוף והגומא הירוקים, יחד עם סלע גבוה אפור המשקיף על האגם, יוצרים יחדיו מראה ממש פסטוראלי. במקום פגשנו מדריך חביב וידען מבית חב"ד שהגיע עם בני נוער למקום . הנערים רחצו למטה, למרות השלטים שהורו לא לרחוץ באגם. הוא המליץ לנו להגיע לאילת דרך כביש 12 המהמם - עוד נגיע אליו. מהמפלס של התצפית על האגם והמכרה מוביל שביל עפר כבוש. אדם בכסא גלגלים הצליח לרדת למטה ללא בעיה.

לא הרחק מהאגמון הראשון של מי התהום פגשנו בצד שמאל של הדרך באחיו הקטן, אך לא ויתרתי לראותו ולצלמו. גם הוא מוקף קירות צבעוניים כמו קודמו.

המסלול שכל כך רציתי לעשותו ומזל שהיה חם בצהרי היום תוכלו לקרוא עליו כאן לפרסת הנקרות ובאתר רשות הטבע והגנים כאן. מומלץ במיוחד אחרי מי גשמים אבל במזג אויר יציב. יש להגיע עם הרכב עד חניון בארות ומשם להמשיך כ- 5 ק"מ בדרך עפר עד חניון עין סהרונים. מכאן מתחיל המסלול המדהים.

אם אהבתם את הכתבה אתם מוזמנים ללחוץ על המילה תודה למטה ואשמח אם תכתבו תגובה.

להמשך הטיול לאילת לחץ כאן.

*****לטיול משנת 2015 שביצענו לרבות טיול ג'יפים לעין עבדת, עין עקב ,עין זיק, ועוד - לחץ כאן.*****