קמבודיה - נסיכה טראגית האמנם? פנום פן תחילה.

התעוררנו השכם בבוקר לזריחה מרהיבה , מיהרנו להגיע לספינה שנשוט על נהר המקונג - בדרך לקמבודיה. כשעה וחצי שייט במהלכם ראינו הרבה סירות דייגים, הובילה אותנו לתחנת הגבול בין המדינות שנמצאת על היבשה. שם הפרוצדורה התקדמה יחסית מהר רק כמחצית השעה.

השירותים במקום היו מזוויעים - ממליצה להתאפק עד שתשובו לסירה. אם אתם בונים על חנות לממכר מזון או מתנות בסגנון דיוטי פרי - תשכחו מכך.

ארבע וחצי שעות שייט עד פנום פן זה לא מעט , במיוחד שהספינה די קטנה ודי צפופה. כבר בירכתי על מעבר הגבול שיכולתי קצת להתהלך ולהזיז רגליים. התמקדתי במראות שלאורך הדרך. כפר דייגים עם רשתות לדייג.

סגנון הבנייה במעבר הגבול כבר קמבודי ודגל קמבודיה כבר מתנוסס.

הרבה בתים על כלונסאות, סירות דייגים שלעיתים משמשים גם כבתים צפים, ואפילו כנסייה.

גם תעשייה שהופתעתי כי נראית מודרנית - מסוע שמעביר תוצרת היישר לספינת משא.

ככל שמתקרבים לפנום פן מבחינים בבתים מודרניים - ממש וילות פאר, גשר מיתרים מודרני רחב ידיים מעל הנהר וגם גלגל ענק כנראה בפארק שעשועים.

הרבה סירות דייג שגם ילדים משתתפים בדייג - עוזרים בפרנסת המשפחה.

הידעתם ש...

קמבודיה הינה מדינה במזרח אסיה, מדינה גדולה במימדיה - הגובלת בוייטנאם , תאילנד ולאוס . מונה 15,000,000 נפש.

שטחה של קמבודיה : 181,035 קמ"ר לעומת ישראל רק 22,145 קמ"ר.

90% מתושביה הם קמרים 5% ממוצא וייטנאמי והיתר צ'אמים ובני לאומים שונים. כמעט 95% הם בודהיסטים.

הכלכלה מבוססת ברובה על חקלאות ובעיקר גידולי אורז ודייג. תיירות עד לפני עידן הקורונה התפתחה יפה.

דגלה הוא הדגל היחידי בעולם שעליו מתנוסס מבנה. תושבי קמבודיה אוכלים אורז בכל ארוחה.

כשמגיעים לקמבודיה יש להבדיל בין תיירים למקומיים שהם ברובם מאד עניים. בניגוד לוויטנאם שלתושבים יש יותר כסף לרכוש קטנועים בקמבודיה פחות.

פגשתי רכבי טוק טוק מעניינים.

יש להבדיל גם בשירותים שתייר יכול לקבל. בערים הגדולות כמו פנום פן ובסיאם ריפ קיימים בתי מלון מפוארים גם 5 כוכבים אבל אם תרצו להגיע בדרכים למסעדה או שירותים צריך להתרגל שאתם במדינת עולם שלישי ולהצטייד בתרופות ובמיוחד נגד שלשולים.

אלכוהל ג'ל - ציוד חובה!!!

מים מינרליים חובה אפילו בצחצוח שיניים!!!

פנום פן - עיר הבירה

העיר שוכנת בדרום קמבודיה על גדות הנהר טונלה סאפ, בסמוך למפגש הנהרות המקונג עם הבאסק.

מקור השם פנום פן לפי האגדה : במקדש שנבנה ע"י גברת עשירה בשם פֶּן, וכך נוסדה העיר. בעבר נקראה העיר "קרונג צ'אקטומוק" - "העיר בעלת ארבע הפנים" - וזאת בשל הצטלבות שלושת הנהרות הנ"ל היוצרים צורת "X". העיר הפכה בירת קמבודיה כאשר פונהא יאט, המלך של האימפריה הקאמרית נמלט מאנגקור קום, כאשר זו נכבשה על ידי סיאם בשנת 1431.

בראשית המאה ה-20 היא נחשבה לפנינה של אסיה. מה קרה שירדה מגדולתה? שרוב תושביה עזבו אותה?

בתקופת השלטון הקולוניאלי הצרפתי ששלט במדינה בשנים -1863-1953 נבנו מבנים כמו בית התיאטרון, האוניברסיטה המלכותית הקמרית, מרכז הספורט הלאומי ועוד. הצרפתים עם הסטייל כמו גם בוייטנאם ובמרוקו הרחיבו את הבנייה והתשתיות ובעת שלטונו של המלך סיהאנוק נורודום נבנו עוד מבנים משמעותיים ונוספו עוד פרברים לעיר. הארכיטקטורה הקולוניאלית היוותה רקע אטרקטיבי לבניית מקדשים וטיילת ובנוסף גם בתי קפה בסמטאות. הייתי קוראת לתקופה זו תור הזהב.

הטיילת הרחבה בפנום פן שבשוליה רוכלים שמוכרים סחורות זולות

בפרוץ מלחמת וייטנאם האמריקאים הפגיזו קשות לא רק את צפון וייטנאם אלא גם את צפון מזרח קמבודיה כי צבא צפון וייטנאם עשה שימוש באיזור זה. המוני פליטים הגיעו לפנום פן.

ב-17.4.1975 שהינו גם יום העצמאות של קמבודיה השתלטה התנועה הקומוניסטית על קמבודיה . נקראה הקמר - רוז' שעליה תוכלו לקרוא בקישור שצרפתי עשתה טווח בעם הקמבודי והרגו כ-2 מליון איש ביניהם הרבה משכילים, אנשים עשירים ותומכי המשטר הקודם, מיעוט סינים, וייטנאמים, צ'אמים ועוד . בראש התנועה שעשתה את ההפיכה עמד פול פוט. את מי שלא הרגו היגלו בכפייה תוך ימים בודדים לכפרים נידחים שיעבדו בעבודות חקלאות. הטבח הזה הוא הטרגדיה של העם הקמבודי.

מזלו של העם הקמבודי שפיל פוט נפטר כעבור כמה שנים כפי הנראה מהתקף לב. עוד על העריץ האכזר תוכלו לקרוא כאן.

אחד הרוצחים הנתעבים שאחראי לרציחתם של כ-מעל 14,000 איש שרק בשנת 1970 נשפט למאסר עולם בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שמו קאנק קק איו - נפטר בתחילת החודש 09/2020 בגיל 77. כינויו היה "דויק". הוא היה בתחילה מורה והפך ל"תליין" נתעב ואכזרי.

על התקופה החשוכה הזו ותולדות העם הקהמרי אמליץ לכם לקרוא במאמרו המעניין מאד - מאמרו של ד"ר גילי חסקין תולדות קמבודיה.

בית הספר S-21 שכיום שמו TUOL SLENG MUSEUM

זהו בית ספר תיכון שלו מספר מבנים עד 3 קומות, שהיה קיים בשכונת מגורים, שהוסב לכלא לעינויים קשים ע"י הקמר רוז' למתנגדי המשטר. כאן ניתן לראות את חדרי העינויים, את תמונות המענים ותמונות מהמעונים . הכלא הושאר כפי שהיה בשנת 1979 ביום סיום משטר האימים. ההערכה היא כי בין 1975 ל-1979 עברו בכלא 17,000 אסירים פוליטיים, רובם אזרחים מן השורה. את האסירים היו מחתימים עם הגיעם על וידוי על פשעם ואז היו נשלחים לשדות הקטל כ-15 ק"מ מערבית לפנום פן. אלו שלא חתמו מייד עונו במקום גג עד 5 שבועות , ולאחר מכן נשלחו אל שדות ההרג כדי להירצח. מבין כל אסירי הכלא, רק שבעה אסירים שרדו. האוכלוסיה של הכלא קוטלגה בצורה יסודית על ידי הכלאים, וקירות אחד מאגפי הכלא מלאים בתמונות של האסירים שצולמו עם הגיעם לכלא. הקאמר רוז' היו כל כך חשדנים שמדי פעם גם הרגו את הכלאים כדי שדבר מהקורה שם בתוך בית הכלא לא יוודע מחוץ למקום. בין היתר נמצא כי התבצעו במקום גם נסויים רפואיים. מזכיר לכם עם אחר? רק שכאן טווחו בבני עמם.

מיטת מתכת ללא מזרנים עליה ישנו האסירים ומכלי העינוי.

השלט בכניסה לבית הכלא

היה לי קשה לצפות בכל החדרים בהם התקיימו העינויים ולדמיין מה עבר על האנשים האומללים האלה לפני שנרצחו. הפסל מטה המבטא בעוצמתיות את הזוועה ומאחוריו בית הספר- כלא עינויים.

היום הציפורים מצייצות, העצים פורחים בחצר בית הספר/כלא מקום ממש פסטוראלי

האם גם אז? למישהו היה איכפת בעולם הנאור?

מתחם הארמון המלכותי

מתחם ארמון המלוכה הינו מתחם מאד מפואר, רחב ידיים עם מבנים יפים ביניהם מבנה של ארמון המלך, פגודת הכסף וגנים מטופחים . הארמון שוכן לאורך גדת נהר המקונג ולכן יכולתי להבחין בו מהספינה שהובילה אותנו אל פנום פן. הבנייה יפיפייה ומיוחדת. אחד המבנים הינו ארמון קבלת הפנים שבו המלך מקבל את אורחיו, את השגרירים שבאים לקבל כתב האמנה ואז מניחים שטיח אדום על המדרגות.

בשטח המתחם קיימים גם מבני הקבורה של בני משפחת המלוכה. גם מבני קבורה אלו בעלי סגנון בנייה מיוחדת - בצורת פגודה.

המתחם נבנה בשנת 1866 ומאז משפחת המלוכה מתגוררת בו למעט בתקופת השלטון הקמר רוז'.

הפסל הזה מברך אותנו לאחר כניסתנו - שימו לב גם לגננות היפה סביבו והעץ הפורח למעלה

ארמון קבלת הפנים המפואר שרק בעיה גדולה העיבה על צילומו - השמש עמדה בדיוק מאחוריו.

כשמתקיימת קבלת אורחים מניחים שטיח אדום על גרם המדרגות המוביל לפנים המבנה .

לא ברור לי איך אירעה התקלה שלא הונח השטיח לכבודי.

הגנים סביב המבנה רחבי ידיים ויפיפיים

נוסף שומרים עומדים בפתח הכניסה ואינם מאפשרים להגניב תמונות מפנים המקום.

זהו אולם ארוך 30X60 מ' שכמו כל המבנים המלכותיים כאן פונה מזרחה.

לצורך צילום מוצלח עדיף להגיע בבוקר כשהשמש בגבכם.

בירכתי האולם נמצא כס המלכות עליו מכתירים את המלך. זהו כסא מיוחד בסגנון קמרי.

בכל זאת תמונה אחת להתרשמות כשבסופה הכס.

משמאל למבנה זה נכנסנו למבנה של אוצרות המלוכה.

מצאנו כאן את האופנה האחרונה ללבוש נשים

בגדי הפאר לזוג המלכותי לעיל

וגם הלבוש האולטימטיבי כנראה ליום יום

פגודת הכסף זהו מקדש שמכונה כך בשל 5,000 אריחי כסף הקבועים ברצפתו .רק שהאריחים ברובם מחופים. כמו כן, נמצאים בו הרבה פסלי בודהה מזהב ויש אחד גם מקריסטל.

זהו מבנה שנבנה בשנת 1953 עבור המועצה העליונה של הכס. במהלך השנים הוחלפו תפקידי המבנה ובשנות ה-80 כמשרד התרבות. בשנות ה-90 הפך לדיור למועצה העליונה של קמבודיה.

באחד המבנים מטה הבחנתי בציור קיר מהמם של תולדות קמבודיה.

בחצר רחבת ידיים התנוסס סטופה יפיפייה שאם אני מזהה נכון הם של הוריו של המלך סיהנוק

בתוך מבנה הנראה כפגודה ניצב סוס לכבודו של המלך נורודום שהוצב ע"י המלך סיהנוק.

היצירה עוצבה ע"י אומן צרפתי.

הסטופה של המלך נורודום סוראמאריט

התלהבתי מחדר הפילים עם הפאר הרב ועיצוב מדהים. על הקיר פרסקות. הפסל בגובה רב ומחוץ למבנה פילונים קטנים.

זו הגדר המקיפה את מתחם הארמון המלכותי כאשר חלק מהמבנים ניבטים מבעדה. נזירים לבושים כך פגשנו בתוך המתחם ומחוצה לו.

כמובן שלא הצלחתי להקיף את כל המבנים והיופי שקיים במתחם הארמון המלכותי בפנום פן , אבל מקווה שתגיעו לשם בבוא היום ותחזו במראות היפים והמיוחדים. למידע נוסף תוכלו לקרוא כאן.

שייט על המקונג בפנום פן לעת שקיעה

בעת השייט מבחינים במבנים מתוך הארמון המלכותי

בשולי פנום פן התיישבו בני הצ'אם, שברובם כהי עור, בעוני שקשה לתאר, פחונים במקרה הטוב ובתים (אם ניתן לקרוא לזה בית) על כלונסאות בשילוב בדים. אשפה וזוהמה סביבם אין צינורות מים או ביוב. כמה סירות המשמשות אותם לדייג. ילדים - חסרי מעש שלא עושה הרושם שהולכים לבית הספר. המשטר רוצה להעבירם משם ולא פלא- בשוליים של עיר הבירה שישכנו העניים האלה? במקום לטפל בבעיה הם רוצים להעביר את הבעיה למקום שפחות יבלוט.

המראה המודרני של פנום פן

ניתן להבחין במבנים מטופחים

בבתים רבי קומות

לעיתים בתים חדשים המשלבים את הבנייה הקמבודית

בנייה מודרנית לחלוטין

מרכזי קניות

לא חסרים מרכזי קניות ומה שטוב בהם שהם ממוזגים וזהו מפלט חשוב בחום ובלחות .

באחד מהם כך נראו השרותים כדי שלא תסתבכו.

לינה בפנום פן: PHNOM PENH HOTEL

זהו מלון ארבעה כוכבים שמאד מפואר . חדר האוכל עם מבחר עשיר של מזון. למלון בריכת שחייה שלא היה לנו זמן לנצלה. לרגל השנה החדשה גם הוא היה מקושט בדרקונים למיניהם.

אם חשקה נפשכם באיזו עוגה - רק תאמרו באיזה צבע אתם בוחרים.

לסיכום: השער לקמבודיה הפתיע לטובה עם מעבר גבול מהיר. שדרות ורחובות רחבי אדם עדות לתקופה הצרפתית הפתיעו אותי בדיוק כפי שהופתעתי בזמנו מראבאט במצרים. לא ציפיתי למבנים רבי קומות. הופתעתי מהיופי של ארמון המלכות והזדעזעתי כשנחשפתי לזוועות שיכלו לבצע אנשים נגד בני עמם. הופתעתי מהפאר שבמלון שהינו ניגוד משווע לעומת העוני שדרים אנשי הצ'אם.

האם מדובר בנסיכה טראגית - תצטרכו להמתין לפוסט האחרון על קמבודיה.

למעבר לפוסט הבא: 

קמבודיה בכפרים בין פנום פן לסיאם ריפ, באגם מיוחד ושוק אותנטי. (לחץ על הכותרת)