להגיע לצוקי מטאורה היה חלום ישן נושן שלי. הוא נותר במגירה שנים רבות בגלל הקירבה של יוון לארץ. חשבתי שמטאורה תוותר כשאגיע לפרישה מהעבודה. אך הפרישה נדחתה ונדחתה עד שהטיול לסין ירד מהפרק במקומו טסנו ליוון . מטאורה היה ברור שתהיה כיעד מאסט, שהרי חלומות נועדו להגשמה זה המוטו בחיי.

יום 13 – מטאורה

התעוררנו לבוקר שמשי עם שמים תכולים , עם נופים מרהיבים של ההרים והעמקים וזאת למרות שהנסיעה הינה על הכביש המהיר שנסלל ומחבר את מטסובו בין היתר למטאורה.

רקע:

מקור השם מטאורה – תלוי באויר ולפי ויקיפדיה אמצע השמיים. היא שוכנת בחבל

תסליה שנחשב לצפון יוון. מטאורה, האולימפוס וחצי האי פליון על כל כפריהם נמנים על חבל זה שבעברו נקרא איוליה. שאר היוונים שנקראו הלנים תיאבו את התסאלים שהיו בעיניהם פראיים. באמצע המאה ה-4 עם שלטונו של אלכסנדר מוקדון החלו התסאלים להיטמע בין היוונים והם גוייסו לחיל הפרשים שנחשב כחייל האיכותי בצבאו של אלכסנדר מוקדון.

המנזרים התלויים במטאורה נמצאים בראשי צוקי גרניט שהחלו להבנות כפטריות אחר הגשם ע”י נזירים שברחו מאימת השלטון העותומני שהשתלט על יוון ואיסלם את התושבים = המרה החל מהמאה ה-14. הנזירים ברחו למקום שיהיה קשה להשיגם בתחילה הם עלו בסלים לראשי המנזרים או בסולמות. בשלב מאוחר יותר ע”י קרוניות.

בשנת 1988 המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית ע”י אונסקו טבעי ותרבותי.

מדענים טוענים שמצוקי מטאורה נוצרו מתופעה שנובעת מבלייה של קרום כדור הארץ וסלעי בזלת שהתרוממו ועם השנים כתוצאה מחיכוך בין הלוחות הטקטוניים של כדור הארץ עוצבה צורתם המיוחדת. לדברי מדענים אחרים טוענים כי התופעה התרחשה לפני כ 60 מיליון שנה, משקיעת סחף בדלתות של הנהרות ופעילות סיסמית בתקופה מאוחרת יותר הרימה את האיזור והסחף עיצב את העמודונים – אך אין לכך תימוכין .

כך או כך, הם מתנשאים לכמה מאות מטרים כ-400 מ' מעל פני הקרקע וכשקרבים אליהם מבינים את גודלם ועוצמתם

קלמבקההנצמדת למרגלות הצוקים

בשעה 11.00 הגענו למלון שלנו במטאורה אשר למרות השעה המוקדמת נאותו לאפשר לנו לקבל את החדר. למרות המרחק הקצר שגמענו ממצובו למטאורה, התעייפנו ונחנו שעה, בה הטענו מצברים.

לינה: מלון METEORA בעיירה KASTRAKI.

זהו מלון מדורג 4 כוכבים ממוקם במקום גבוה מול הצוקים של מטאורה כשמכל חדר ומהלובי מביטים בהם משתאים .

ברגע שנכנסנו לאיזור וראיתי את הצוקים האדירים ברקע הייתי כחולמת , לא האמנתי כמה דראמטי היופי הזה. למרות שראיתי בטלויזיה סרטים על מטאורה, כשמגיעים ועומדים מול הצוקים האדירים מרגישים כמה אנו קטנים לעומתם, רק אז ניתן לחוש את עוצמתם.

מבט מהחלונות הגדולים שבלובי

קיבלנו את מפת המנזרים, פקידת הקבלה סימנה לנו 2 מנזרים שנוכל להגיע אליהם היות ויש להם מעט מדרגות. סימנה לנו את המקום הכי יפה לצפות בשקיעה.

על כל מנזר ומנזר ניתן לקרוא בויקיפדיה.

ערוכים וחדורי מטרה נסענו לעבר היעד לא לפני שעצרנו בקסטראקי כדי לסעוד ארוחת צהרים. הבטנו על אוטובוסים הפולטים נחילי תיירים ופנינו לאחת המסעדות שבדיוק יצאו ממנה הרבה תיירים.

שם המסעדה : METEORON PANORAMA – מסעדה מצויינת עם נוף של הצוקים במרחק מטרים ספורים, אוכל עם מנות מיוחדות וטעימות ללקק את השפתיים. חנייה מעבר לכביש בחינם. המסעדה מומלצת בטריפאדוייזר כמעט ע"י כל הסועדים.

הפנורמה מהמסעדה

השמש היתה חמה ובשעת הצהרים קופחת על ראשנו מהמלון עד הרכב.

חשבנו לנסוע ראשית למנזר אשר סומן כי הוא הקל להליכה אבל במחשבה שניה נסענו לפי המסלול על המפה. ואז נתקלנו במנזר ועוד מנזר כשכולם כבר סגורים.

טיפ חשוב:

להתחיל את מסלול הנסיעה למנזרים בבוקר אם רוצים גם לבקר אחד או שניים בפנים. בבוקר קיים סיכוי טוב יותר למצוא את המנזרים פתוחים.

זמני הביקור במנזרי מטאורה

מנזרי מטאורה,

שעות פתיחה

ע"פ שם המנזר.

שעות קיץ

שעות חורף

Great Meteoro

Metamorphosis

09:00-17:00

סגור בשלישי

09:00-14:00

סגור שלישי ורביעי

Varlan

09:00-16:00

סגור בחמישי

09:00-13:00

סגור בחמישי ושישי

Aiya triada

Holy trinity

09:00-17:00

סגור בחמישי

10:00-15:00

סגור ברביעי וחמישי

St. Stephen

Nunnery

09:00-13:30

15:30-17:30

סגור בשני

09:30-13:00

15:00-17:00

סגור בשני

Rousano

09:00-18:00

09:00-14:00

סגור ברביעי

St. nikolas

Anapafsas

09:00-15:00

סגור בשישי

אחרי שהבנו שמנזרים לא נוכל לבקר היום מבפנים , המשכנו להקיף את הצוקים יחד עם כל עם ישראל ובני לאומים אחרים. הכביש היה מלא ברכבים פרטיים ואוטובוסים שכל רגע ירדו מהם מטיילים כדי לצפות בפלא הזה. כדי להצטלם הייתי צריכה לנצל רגעים שלא עמד איש ליידי.

צוקים בצורות שונות ולעיתים המנזר עומד בראשם ולעיתים למרגלותיהם.

הפריחה באפריל היתה מרהיבה

היה לנו מזל וראינו את הקרונית/רכבל בפעולה, שהיום משמשת להעברת סחורות.

וממש לידה מבנה שלמזלי יכולתי לצלם כמה קדושים שבוודאי תראו גם בתוך המנזרים.

היו מנזרים שנראו כאילו הם על כף ידינו בראשי צוקים ואני תמהתי איך אינם נופלים. לא פלא שהמנזרים הוצבו בראשי צוקים – הם נאלצו לברוח מאימת השלטון העותומני.

היו מנזרים שבלטו בגגותיהם האדומים וארובותיהם הרבות

הרבה חללים אליפטיים בתוך הצוקים

צוקים עם צורות מיוחדות מעשה ידי הטבע

מדי פעם כדאי להביט לשמים

פרשנו לשלאף שטונדה ומשהתעוררנו כעבור שעה וחצי הרגשנו שאנו עייפים מדי להתחיל בנסיעה למקום התצפית לשקיעה. החלטנו פה אחד שנסתפק למחרת בזריחה.

נסענו לבקר בעיר הגדולה וכשהגענו למרכז ראיתי לפתע מחסומים ושוטרים. מייד הבנתי שכנראה אירוע כלשהו עתיד להתרחש. התיישבתי במסעדה הקרובה לכביש בשורה ראשונה. המלצר לשמחתנו ידע הרבה מילים בעברית והסביר לנו את העתיד לקרות בשעה 21.00. העברית השגורה בפיו משהיה בת שנה בארץ.

כיון שזהו חג הפסחא ויום שישי בערב – זה היום שישו שוחרר מהצלב מספר לנו המלצר. חוגגים כאן בתהלוכה רבת אנשים, תזמורת, הכומר עשה את סימן הצלב כלפי המאמינים הניצבים משני צידי הכביש. האנשים ההולכים בתהלוכה נושאים נרות דולקים וגם מקדש קטן שמקושט כולו בפרחים לבנים נישא על הידיים. משהו דומה שראינו בלורד שבצרפת רק ששם היתה הבתולה מריה בתוך המבנה הנישא.

המסעדה מול המזרקה ברגע שהגענו

כדי לשבת ולצפות בתהלוכה מקרוב הזמנו הרבה מנות שהיו טעימות.

כך זה נראה כשהחושך רד והצוקים הוארו.

תהלוכה עם דגלים הנישאים ע”י הילדים לרגל חג הפסחא

התזמורת חלק מהתהלוכה

גם הילדים הקטנים נושאים דגלים ומשתתפים בתהלוכה

לקראת סוף התהלוכה נשאו את הארון המקושט בפרחים לבנים לטוהר וקדושה

הכמרים החשובים לבושים בבגדים חגיגיים רקומים ומברכים את המאמינים בתנועת הצלב

את הלילה לא יכולנו לסיים ללא איזו עוגיה מתוקה. המבחר של ביצי השוקולד היה גדול והיה קשה לבחור. (בחרתי ללא שוקולד – בכל זאת דיאטה)

ע”פ המסורת הנוצרית ארנב/ון נותן מתנות לילדים בד”כ סלסלה עם ביצים צבעוניות שבושלו וקושטו לכן ראינו את כל ביצי השוקולד בקונדיטוריות . למעשה זו מסורת שהגיעה מחבל אלזס ויש האומרים שהביצים המבושלות מגיעות בכלל מתקופת הרומאים. בהגדה של פסח גם היהודים מבשלים ומגישים ביצה מבושלת. גם הארנב וגם הביצים הם מסמלי הפריון הקשר לכך שהחג נחוג באביב ואז האדמה נעשית פורייה זהו סימן להתחדשות כפי שהנוצרים מאמינים בחזרתו של ישו מהמתים.

עוד אפשר לקרוא על הביצים ברחבי העולם הנוצרי, על מנהגים הקשורים לכך כמשחקי ילדים ועל קישוטם בויקיפדיה.

אגב ביצים – ביצי פברז'ה – הם 69 תכשיטים שנוצרו ע”י בית המלאכה של קרל פברז'ה עבור הצאר הרוסי בין השנים 1885-1917 וכיום זו מנת קינוח מהודרת שאולי מגישים אותה בחג הפסחא.– תבדקו.

יום 14 – ממטאורה ועד קאטריני

התעוררנו השכם בבוקר כדי לצפות בזריחה. שאלנו את פקידי הקבלה המנומנמים היכן נוכל לראות את הזריחה הכי טוב, והפנו אותנו לגבעה שנמצאת משמאל למלון.

השעה היתה 6.10 ומהרנו לטפס על הגבעה. ממתינים וממתינים והשמש ממאנת להופיע.

לבסוף סמוך לשעה 8.00 בבוקר הופיעו ניצנים ראשונים של זריחה חיוורת. הפסים שעשה מטוס בשמים בצורת שמש מאירה היו יפים יותר.

זו היתה הזריחה החיוורת באותו הבוקר.

עזבנו את נקודת התצפית לחדר האוכל מאוכזבים וארוחת הבוקר לא שיפרה את מצב רוחנו.. לאחריה הבטחנו שלמטאורה עוד נשוב. (אנו חזקים בהבטחות שמקיימים לנורבגיה שבנו אחרי למעלה מ-30 שנים ...)

נסענו לכיוון ELASSONA בדרך הקרובה כמה שיותר להר האולימפוס. הדרך בחלקה היתה מאד יפה. כשראינו את האגם בצד שמאל של הכביש קפצנו משמחה שסוף כל סוף נוכל לחלץ רגליים. זהו אגם שנסכר בסכר קטן.

הפריחה של הפרגים היתה בעיצומה

כשהגענו ל-AGIOS DIMITRIOS ראינו שממש ליד הכנסייה המצויירת כל כך יפה, נעצרו משני הכיוונים משאיות ולא איפשרו למכוניות לנוע משני הכיוונים.

לפתע אנשים נעצרו מהכנסייה והלכו בתהלוכה אך החסימה על הכביש המשיכה.

בתחילה חשבנו שאולי זה עוד אחד ממנהגי חג הפסחא. אך אז הבחנתי בארון קבורה ותהלוכת האנשים פסעה לבית הקברות.

התלבטתי האם מדובר באיזה טקס לחג הפסחא או שמא חלילה לוויה.

המשכנו לנסוע עוד כמה ק”מ ספורים לאחר שפינו את החסימה על הכביש, והגענו למסעדה . מי שמפעילה אותה היא אם המשפחה שלה 3 בנות. הגדולה בת 28, הסנדוויץ' 24 והקטנה בת 14 ובנוסף יש לה גם בן זקונים שלא היה במסעדה. האם מבשלת לבד והבנות עוזרות לה בניהול המסעדה. האם דיברה אנגלית מצויינת וסיפרה לנו שהיא אם חד הורית. היא מעט דתיה אך אינה הולכת לכנסייה כל יום ראשון גם בגלל שאינה יכולה לעזוב את המסעדה. היא אוהבת לנסוע לחו”ל אבל שוב בגלל המסעדה שזו כל פרנסתה אינה יכולה לנטוש ולנסוע.

סיפרנו להם על הטקס שראינו לפני כן , והבת הגדולה אמרה שחבר שלה גר בכפר הזה ורק כעת עזב את המסעדה בדרכו חזרה לביתו. כיון שהיינו סקרנים, הבת התקשרה לחבר לשאול איזה אירוע היה בכפרו. כך נודע לנו כי נפטרה שם אשה בת 82 ואנו היינו עדים ללוויתה .

הודינו להן על האוכל הטעים ועל היחס האישי ואם אתם בסביבה בדרך לאולימפוס תכנסו ותעשו מצווה למשפחה המקסימה הזו שבעלה נטש אותה.

השלט בחוץ נראה כך

התוכניות ליום זה היו להגיע לאגם קטריני שקראתי כי מאכלס הרבה בעלי כנף, להגיע לאתר סקי ולבסוף ללון במקום יחסית זול שנמצא על חוף הים בהגדרתו זה בונגלוס. בפועל מדובר במבנה דמוי קרון ארוך כמו בקיבוצים בנוי אבן. נחמד אילמלא כבר לאחר שנכנסנו אליו רפי גילה עליו מרבה רגליים. רפי חס עליו ואני חששתי להרדם שלא יעלה עלי בשינה.

הלינה:Denis Hotel and Bungalows היינו כבר עייפים לעשות גיחה עד האגם כשלא בטוח שנראה ציפורים והעדפנו להגיע למקום הלינה. בעיר קאטריני הרבה מאד מקומות לינה שבעיקר מיועדים לבילוי על שפת הים אך זו לא היתה העונה – היה קצת קריר. סופרמרקט גדול מרשת לידוס מילא את צרכינו לארוחת ערב.

ארוחת הבוקר מאד דלה עדיף שתצטיידו בסופרמרקט כי גם הקפה שלהם לא היה טעים. זול זה היה .הדרוג למקום 2 כוכבים.

יום 15 – קאטריני – ליטוחורו – אולימפוס.

זהו הבונגלוס במלוא הדרו כשהיחידה שלנו במקום שרפי עומד. ממול קיים גם מבנה מלון רק מחירי הלינה גבוהים יותר.

התעוררנו לבוקר עם שמים כחולים וזריחה יפה ובעוד אנו ממתינים שתגיע שעת ארוחת הבוקר הדלה אני צילמתי ציפורים שהיו כאן בשפע. ומי שעוד זהר מרחוק היה הר האולימפוס,

כשצמוד אלינו שדה חרציות צהובות שמדי פעם שובצו ביניהן פרגים. תודו שיפה לפתוח כך את הבוקר.

הזריחה נראתה כאילו מישהו צייר אותה עם מכחול

הר האולימפוס

אינו פסגה אחת בודדת אלא רק 52 פסגות !!!! זהו ההר הגבוה ביותר ביוון בגובה 2917 מ'. השם אולימפוס לפי הדיעה הרווחת פירושו הזוהר ואכן היה לנו מזל לראותו כך. האולימפוס לפי המיתולוגיה היוונית הוא מקום משכנם של 12 האלים. מי שלא שכן באולימפוס מבין כל האלים היה האדס – אל המוות ששכן בשאול ואל הים – פוסידון ששכן במעמקי הים והגיע לעיתים לביקורים כאן.

הר האולימפוס היה כה קדוש ליוונים שאנשים לא העזו לטפס עליו – גם אני הרגשתי חרדת קודש למרות שאיני יווניה. רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת החלו לטפס עליו כשרוב האנשים מטפסים על הפסגות הנמוכות יותר.

מבחר ציפורים על גגות ועצים בחצר מקום הלינה

זו קיבלה את כתר היפה ביותר

LITOCHORO – העיירה הכי קרובה למטפסים להר האולימפוס – עיירה אלפינית שנוסדה במאה ה-14. עיירה מאד תיירותית עם בתי מלון, בתי קפה – את ALU דגמנו וצפינו ממנו לנוף ההררי המושלג והיה קפוצ'ינו מעולה.

מסעדות לרוב וחנות עם ציוד ספורט וטיפוס. בכניסה לעיירה משרד מודיעין שלצערנו היה סגור אבל שלט הודיע כתחליף לפנות לחנות מסויימת מעברו של הכביש .

עוד על ליטוחורו כאן.

עבור הרוצים להתאמץ ולטפס כדאי לקרוא בטריפאדוייזר כאן. ומהבלוג של הדר בן שדה ז"ל (נפטרה בשנת 2021 צעירה - לצערי הרב) שם כל המשפחה בכושר לטפס ועלתה על האולימפוס – כתבה נהדרת ומעניינת שממליצה לקרוא. בלמטייל ידועה בכינויה URGENSON.

בנוסף ממליצה לקרוא בבלוג מסוף כרמלית של כרמל קמין הטרק לפסגת אולימפוס.

למי שאצה לו הדרך ואינו בכושר קרבי בדיוק כמוני שימשיך ל-PRIONIA פנייה ימינה מהצומת עם השילוט הכחול בתמונה.

רגע לפני שיוצאים מליטוחורו לא יכולתי לפספס את הכנסייה המרשימה ששווה הצצה פנימה.

זו היתה שעת תפילה

הדרך עד למגרש החנייה ב- PRIONIA אורכה 17 ק"מ של סיבובים ועיקולים אך הסבה לנו קורת רוח, שכן אחרי כל עיקול התחבא נוף אחר והמתינו לנו הפסגות הלבנות , ברדיו של הרכב התנגנה לנו מוסיקה איטלקית של תחנה מסלוניקי.

טעימה מהנסיעה יחד עם המוסיקה בסרטון שלפניכם

המראות היו קסומים של יערות בגוונים שונים של ירוק כשמדי פעם בצבצה פסגה כזו. יותר מזה לא צריכים.

ירוק בשלל גוונים

גשרונים על פלגי מים מתחתיהם ומדי פעם מפלונים מבין הצוקים

בצמוד למגרש החנייה נמצאת מסעדונת עם מרפסת שצופה ליער ולפלגי המים, שבה הצלחנו להשביע את רעבוננו עם פשטידת תרד וקפוצ'ינו שהחזיק אותנו מספר שעות.

היעד הבא היה חצי האי פליון שייך לחבל תסליה.

העיר VOLOS עניינה אותי כשקראתי אודותיה. לראות נמל תמיד נחמד, לחפש את הספינה של יאסון שנולד בעיר זו שהיה הכהן הגדול ביהודה – חשבתי תהיה משימה מעניינת. יאסון הפליג ממקום זה לחופי הים השחור בחיפוש אחר גיזת הזהב.

פרטים נוספים על יאסון מי היה – תוכלו לקרוא כאן.

בנייני רכבת קידמו את פנינו עד הגיענו לכיכר זו שנתנה לי תקווה לבאות. מצאתי מקום חנייה בקירבתה ליד המזח של הנמל וקיוויתי למאכלי ים. אבל במסעדה הסבירו לי שכיון שזה חג הפסחא אין דגים ופירות ים אלא רק בשרים על האש. מנת פתיחה קשואים מטוגנים וסיזיקי ואח”כ בשרים על האש רק שמישהו שכח אותם על האש וברובם היו יבשים. את השאריות לקחנו לחלק לחתולים וכלבים שנמצא בדרך. אכזבה רבתית.

כיאה לעיר נמל מפרשית ניצבת בכיכר וכעת אני חושבת שאולי זה דגם מוקטן לזו של .נאמר לי ע”י מקומי שאת הספינה של יאסון שומרים היטב ורק באירועים מיוחדים וחגים מוציאים אותה החוצה לטובת הקהל והתיירים.

בנמל צפיתי בשלל מפרשיות

היו כמה בתים חמודים לאורך הטיילת אבל לא משהו ששווה להגיע.

המשכנו לכיוון PROTARIA שממנה נראו נופים יפים על וולוס והמפרץ . כביש מפותל מוביל אליה ומדי פעם רואים את הבתים הכפריים . מי שמגיע אליה בדרך כלל אילו תיירים שמעוניינים ללון כאן על המדרון שצופה לנוף המפרץ היפה או כאילו שמעוניינים להגיע לישוב הבא – מקרניצה שעוד כמה פיתולים מגיעים אליו.

מקרניצה עמוסה במטיילים. מכוניות חונות בשני צידי הכביש הצר המוביל אליה. הולכי רגל הולכים באין מפריע על הכביש בלי לשים לב למכוניות, אין מקומות חנייה, אין שוטרים שיורו כי אין להגיע מפאת עומס בלתי רגיל.

כשרפי ראה את המצב הקטסטרופלי בכביש במקרניצה סירב להמשיך לכפר נוסף , הרגיש שאינו מוכן להמשיך לנהוג כאן – דבר שלא קרה לו ב-41 שנותינו יחדיו בטיולים בארץ או בחו”ל. עשינו אחורה פנה רק שהוייז לא זכר את הדרך חזרה לוולוס במזל שאני זכרתי אותה.

בנוסף גם לא הבנתי מדוע ממליצים להגיע לכפרים הללו שכבר ראינו כמותם ביוון שמוכרים את התוצרת המקומית,מוצרי עץ , מסעדות ובתי קפה.. מקסימום להגיע לצפות על המפרץ של וולוס מפרוטאריה..

לינה ב- במלון ב- LAMIA ששימש אותנו כמקום לינה בלבד.

שם המלון FTHIA HOTEL ששימש אותנו נהדר. 3 כוכבים מחוץ לעיר, עם חנייה בפתח המלון, עם ארוחת בוקר, שלא היינו זקוקים ליותר.

לסיכום:

בזהירות אומר כי מטאורה והר האולימפוס מהווים את הפסגות היפות של הטיול והיותר מפתיעות, שלא תבינו לא נכון נהננו לאורך כל הדרך גם מהפלופונס וגם מזגוריה אבל כשחולמים על יעד מסויים במשך שנים ומגיעים אליו והחלום מתגשם כפי שחלמת ואף למעלה מכך הסיפוק ענק!!!

למטאורה הייתי מקדישה 2 לילות (לצערנו לא היה מקום לינה ללילה נוסף במועד שלנו) וכדאי להגיע בבוקר כדי לבקר ולו בשני מנזרים. למיטיבי הלכת לשבילים ארוכים כדאי לשריין יום נוסף.

על וולוס והכפרים הייתי מוותרת כליל. מי שיש לו זמן אולי להגיע לחופים לנו כבר לא היה זמן לכך בכל זאת אנשים עובדים.

לאיזור של אגם קטריני הייתי בודקת אם נמצאות ציפורים באגם בעת טיולכם כדי לא לנסוע לחינם - אחרת הייתי מוותרת על כל האיזור ולנה ב-LITOCHORO שמאד אהבתי אותה.

**********************************************************************************************

ממליצה לקרוא את כתבתה של מלי אברמוביץ בעלת הבלוג המעניין והמגוון - הטוריסטית- בכתבתה מסלוניקי לכפרי זגוריה. לחצו כאן!!!

**************************************************

אם אהבתם את הכתבה לחץ על המלץ למטה!!!!

הערה או הארה תשמח אותי מאד!!!

************************************************************

המשך לכתבה הבאה:

על דלפי, אראחובה ואתונה הזוהרת באור יקרות עם הפתעה בסוף.http://www.lametayel.co.il/דלפי+++אורחובה+ואתונה++בדרך+שונה