בבוקרו של יום שישי חורפי בחרנו להפגש עם חברים לבראנץ' במסעדת התשבי שנמצאת
ביקב תשבי בבנימינה. ישבנו בפאטיו חמוד כשגפנים שרוכים מעלינו. הארוחה היתה טעימה והחברותה
היתה נעימה. בסיום הארוחה נכנסנו לחנות השוקולדים שבמרכז המבקרים וקנינו כמה שוקולדים
מאד טעימים ואמרנו לעצמנו אם כבר הצפנו עד לכאן אולי נצפין עוד קצת ונבקר ב"עין כרמל"
שראיתי בעיתון כתבה עם תמונה של פסל יפיפה מכאן. נוסעים בכביש הישן לחיפה, עוברים את הכפר פוראדיס וקצת אחריו יש שילוט ליד תחנת הדלק
אלונית לפנייה שמאלה לעין כרמל. נכנסים פנימה ובצד שמאל פוגשים את גן הפסלים המופלא "בזלטון". הפסלים מיתמרים לגובה של בין מטר וחצי ל-4 מ' עשויים מאבני בזלת שוקלים בין 3 טון ל-30 טון.
האמן דגן שקלובסקי - פסל היוצר פסלים בשילוב של בזלת ובטון.הפסלים נוצרו בשיטות מסורתיות,
בעיקר בעזרת פטיש ואיזמל.הרעיונות נובעים מעימקי הנשמה ומושפעים בעיקר מתרבויות קודמות בעולם כולו.
הביקור במקום חינם ואין שעות פתיחה. פתוח כל הזמן.
ביום השבת הראשון של כל חודש ישנם במקום לולים ישנים שהוסבו לגלריות לאומנות ואז הן גם
פתוחות והאומנים נמצאים. אנו כאמור הגענו באחד מימי שישי וראינו מעט גלריות פתוחות בעבודתן.
כל פסל מעניין יותר מרעהו ורק אני חושבת איזו עבודה יש להשקיע בסלע גרניט ליצור את העיבודים היפים באבן.
כל פסל חדש שיוצרים נעשה תחת סככה כמו זו שניצבת מאחורי בתמונה השמאלית, וזאת כדי לאפשר עבודה על הפסל גם בימי גשם וגם בימי שרב עם שמש קופחת. בזמן הביקור היה שם פסל של חתול.
כמובן שישנם במקום עוד הרבה פסלים ומשאירה לכם התענוג לגלותם לבד.
כאן למטה מעבודות הגלריות וטווסים מתהלכים חופשי ביניהם.
וגם על הגגות טיילו כמה טווסים
בהמשך השביל פגשנו ברווזים מתהלכים חופשי וצופים בנו בהשתאות.
גם תרנגולות לא הבינו מי המבקרים
וליד סככות הטווסים הסתובבו טווסים ואכלו
כיון שזו היתה כבר שעת צהרים חזרנו לתחנת הדלק אלונית שלידה חלפנו ומצאנו בית קפה-מסעדה חמודה בשם "כרמלה" .(נכון ל-2019 המסעדה הזו נסגרה במקומה חומוסיה שבתי העידה שהחומוס שם מעולה ובתוך עין כרמל מסעדה טבעונית בשם זהרה שלי האוכל היה טעים. רפי שאוהב בשרים חיפש איזה סטייק)
בביקור חוזר בנובמבר 2019 נוספו פסלים רבים ויפים וגם לחלק מהפסלים תאורה, כך שיהיה מעניין להגיע גם בלילה.
בזאת אנו סיימנו באותו יום, אך מי שמגיע ללא ארוחת הבוקר והמפגש ורוצה לטייל באיזור אפשר להכנס לעין הוד ולהסתובב בין הגלריות והפיסחל המדהים. לחלופין
פארק נשר
הגשרים התלויים. מידע מתוך ויקיפדיה זהו פארק יערני מטרופוליני בשטח של 275 דונם, השוכן בפאתי העיר נשר, על מורדותיו הצפון-מזרחיים של הכרמל. הפארק משתרע בין שכונת רמות יצחק מצפונו ונחל נשר מדרומו, והוא תחום על ידי כביש 705 המקיף אותו מדרום וממערב. במרכזו של הפארק זורם נחל קטיע (ואדי מוקטע) (יובל של נחל נשר), והוא משתרע בין גבהים של 100-300 מ' מעל פני הים. אורכו של הפארק הוא כ-800 מטר ממזרח למערב ורוחבו כ-400 מטר. כבר בתקופת המנדט הבריטי סומן שטח הפארק כשמורת יער, והחל בשנות ה-50 החל מנהג נטיעת עצי אורן בחלקו הדרומי בכל ט"ו בשבט. חורשה זו קרויה על שמו של אבא חושי.
בפארק תמצאו חורש ים תיכוני צפוף של עצי אלון, אולם האזור הוזנח והפך למזבלה. מאוחר יותר איימו על קיומו תוכניות בנייה של שכונות מגורים חדשות ותוואי הדרך של כביש 705. התנגדויות שהוגשו כנגד תוכניות אלה התקבלו, וקק"ל נטלה את המקום תחת חסותה ופיתחה אותו.
בשנת 2004 הוקם מעל אפיק הנחל גשר תלוי באורך של 70 מטרים הנישא על ידי כבלי פלדה. מאוחר יותר הוקם במקום גשר תלוי נוסף, כ-150 מטרים ממערב לגשר הראשון, וסומנו שבילי הליכה משני צדדיו של אפיק הנחל ובאפיקו. השבילים באפיק מתחילים באתר הפיקניק ומסתיימים בגשרים, השבילים מוצלים ועוברים ליד שתי מערות שבאחת מהן נתגלו סימני התיישבות מתקופות קדומות.
גשרים אלה מהווים כיום את האטרקציה המרכזית בפארק.
בשנת 2009 נחנך בפארק מסלול הליכה הנקרא "דרך אורי" לזכרו של סגן אורי בינמו, יליד העיר
אשר נהרג בפעילות מבצעית בכ"ח בכסלו תשס"ו, נר חמישי של חנוכה (29 בדצמבר 2005),
וקיבל לאחר מותו ציון לשבח. בכניסה לפארק הוקם אתר הנצחה לזכרו, פסל חנוכייה מעץ.
הפסל נחנך ביום 15 בדצמבר 2009.
מבט מהגשר הראשון על הגשר השני
ניתן לבוא לפיקניק בפארק כי הכשירו כאן מקומות ישיבה מתאימים.
סעו ותהנו.
אם אהבתם את הכתבה לחצו על התודה ובנוסף תגובה תתקבל בברכה.