חולון עירי - גני סיפור חדשים דנדשים ללא קורונה!!!

רוצים לצאת למסעות בעולם? כדאי שתצטרפו לגני הסיפור החדשים שצילמתי וכתבתי.

עיריית חולון טורחת להרחיב את מספר גני הסיפור בעיר ואנו רק יכולים להתענג ביחד עם הילדים או הנכדים ולהרחיב דעת באויר הפתוח ללא חשש לקורונה . לקרוא ולהקריא לילד או הנכד את הספר ולתת לו גם להנות מהמוצגים והפסלים היפים. כל זאת בחינם!!!

זו הכתבה השלישית שלי על גני הסיפור בחולון הכה יפים שמספרם גדל וכבר הגיע ל-51. וגם על אטרקציות אחרות בחולון.

כיון שאנו בימי הקורונה והשמיים עדיין סגורים בפנינו להרבה מדינות נותר לנו רק לשגות בחלומות ולפנטז.

אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה

על פי ספרו של הסופר: אשכול נבו

הפסל: רמי גולשני

כתובת: רחוב דבורה הנביאה חולון . גן סיפור זה לזכרה של רנה גאון.

פתוח: חינם כמו כל גני הסיפור בחולון כל שעות היום והלילה אך כדאי להגיע באור יום.

אביה של עמליה נוסע לשבוע לאוסטרליה והספר מתמודד עם הגעגוע של בתו אליו מרגע הנסיעה ועד שובו. היא אינה אוהבת את השוקו שאמה מכינה לה , שאינו כפי שזה של אבא, היא אינה רגילה לשיריפ שאימה משמיעה לה , האימא אינה יודעת שהבת כבר אינה אוהבת להאזין לשירים אלו.

הגעגוע קיים גם לאמא וגם לאבא. פרידה כזו משנה מעט סדרי בראשית במשפחה וכולם צריכים להסתגל אליה. אני רק תוהה מי נוסע עד אוסטרליה לשבוע בלבד. יותר מ-24 שעות לכל כיוון. אני מבינה שרוצים אולי להראות לעמליה שהפרידה הינה לזמן קצר אבל ליטוע תקווה שלא בטוח נכונה מעוררת ציפיות שאינן מתממשות אצל הילד. חשוב לספר לילד/ה את האמת גם אם קשה לו/ה להכילה.

בהתבסס על סיפור יפיפה זה שהינו כל כך אקטואלי לימינו שאחד ההורים נוסע לצורכי עבודה ליעד רחוק ואפילו בתוך מדינתנו, ונאלץ להפרד מילדיו, זה יוצר מעט קושי הן לילדים שרגילים לסדר יום מסויים שהאב נוטל בהם חלק, והן על האם שפתאם כל מטלות הבית נופלות עליה וגם היא מתגעגעת לבן זוג שישוב במהרה. בנוסף עליה גם להרגיע את הבת ולהראות לה שהשד אינו נורא כל כך.

הגן יפיפה ומרווח עם מיצגים רבים לחקור.סביב לגן ספסלים לישיבה כאשר ספסל נמוך לילד וספסל גבוה להורה.

בכניסה לגן גלובוס עם היבשות בעולם המראה באופן מוחשי היכן ממוקמת אוסטרליה בעולם.

קנגורו משמש כמגלשה דו צידית.

מה עושה מיכל קצפת? תצטרכו לגלות בעצמכם.

דלתות גדולות עליהן ציטוט מהספר יקבלו את פניכם.

לאחר שתסיימו להנות מהגן תחצו את הכביש לשביל מרוצף מוצל בין בתים, בצד שמאל משחקים לילדים. תוכלו ללכת ימינה ושם תמצאו לפני אחד הבתים בצד שמאל צב מאבן. 400 מ' משם נמצא הגן החדש להלן.

מסעות עם קורחריו

הסופר: ריצ'רד שילה

הסופר היה גם פסל ופיסל את הפסל של אלביס בנווה אילן. כמו-כן, פיסל את גן סיפור "דירה להשכיר" על פי ספרה של לאה גולדברג שנמצא ברחבת גני סיפור ברחוב מוטה גור בחולון.

כתובת: גן העצמאות בחולון בנווה ארזים.

הפסל : שוקי כפרי .

כתובת: גן העצמאות בחולון. לשים בוייז.

זהו מסע דמיוני של הילד רוני ואולי של הסופר הגלום קצת בתוך כל אחת מדמויות הספר, לארצות דמיוניות יחד עם בעל כנפיים - תוכי מכשף בעל סגולות מיוחדות, שתוכלו לראותו כפסל כלוא בכלוב ענק בגן. התוכי הינו מכשף בן אלמוות מאי אבוד ששקע בים לפני שנים רבות. הדמיונות כה מפליגים עד שאפילו הגיע לימי בית שני ושם נלחם ברומאים.

הכלב אינו חלק מהסיפור חה..חה..

אולי אתם תוכלו לנחש למה התכוון הפסל כאן?

בגן זה מיעוט מיצגים שהילדים יוכלו לשחק בהם. קיים מבוך שיתאים לילדים גדולים יותר. קיימת בגן פינת משחקים ושטח נרחב של דשא לפיקניק.

צ'בורשקה וחבריו

ע"פ סדרת הספרים שנכתבו ע"י הסופר הרוסי אדוארד אוספנסקי.

הפסל: ליאוניד זילבר.

הכתובת: רחוב משה שרת 27 קרית שרת,חולון. מול מרכז שטיינברג למוסיקה.

צ'בורשקה הינה דמות מצחיקה של חיה קטנה שמדענים אינם מכירים אותה - בדיונית, שנוצרה במוחו הקודח של הסופר בהשראת בובה מילדותו , אשר התגוררה ביער טרופי באפריקה. יום אחד הגיעה לחנות, ראתה ארגז תפוזים וחשקה בהם . אכלה את כולם ונרדמה בתוך הארגז. המוכר שהגיע בבוקר לחנות הושיב את החיה על השולחן , אך כיון שנרדמה בתוך ארגז התפוזים הקטן נרדמו ידיה ונפלה על כסא ומשם לרצפה. מנהל החנות שראה זאת, החליט לקרוא לחיה הבלתי מזוהה בשם צ'בורשקה שזה ברוסית משובשת עתיקה - אחד שנופל ומתגלגל.

צ'בורשקה הובא לגן החיות אבל שם לא זיהו איזו מן חיה הוא.

ממש משבר זהות של ימינו. ילד חדש בא לשכונה או לכיתה. האם יתקבל ע"י אחרים או לא?

צ'בורשקה לא התקבל וגורש. התגלגל לתא טלפון ואת שאר עלילותיו תצטרכו למצוא בספרים. זאת דמות מצחיקה ואהובה על יוצאי רוסיה ודוברי רוסית. הרבה סרטי אנימציה נעשו על פי דמותו.

הדמות המצויירת צויירה ע"י לאוניד שוורצמן.

ממש כמו סרטי דיסני מתרבות אחרת הידועה בגיבוריה לכולם. יש לדעת כי בקרית שרת מתגוררים רבים מיוצאי רוסיה והגן על דמויותיו השונות מעוררות בהם נוסטלגיה. אבל לעניות דעתי גם ילד ישראלי שגדל בארץ על תרבות אחרת, יכול בקלות להתחבר לעלילות צ'בורשקה ולקבל מוסר השכל לגבי קבלת האחר והשונה.

הפסלים ברובם מתנשאים לגובה עד 2 מ', עשויים ברונזה ומאד מרשימים. ראו גובה הפסל לעומתי. אני 1.68 מ' בלי עקבים.

כדאי להאזין לסרטון הבא המספר את מעללי צ'בורשקה וכך תוכלו להתחבר לדמויות המככבות בפיסול אשר בגן ולדמות שבסדרת הספרים.

גם בגן זה הפסלים מברונזה אמנם מאד יפים , אך הילדים לא יוכלו לשחק בהם ולכן מאחוריהם רחבת משחקים יפה ומושקעת.

ממש באותו הרחוב בהמשך לכיוון ספארק המים קיים גן סיפור נוסף ברוח התקופה.

גן המומינים

הסופרת : טובה ינסון הפינית .

הספרים בסדרה של המומינים החלו להכתב בשנת 1954 אחרי מלחמת העולם השניה והמסרים שכתבה היו אנטי מלחמתיים. הסדרה הוקרנה בארץ בשנות ה-90.

הפסל: גיל שדה.

הכתובת: גן ציבורי ברחוב מפרץ שלמה קרוב לספארק המים, חולון.

מי הם המומינים?

כיון שהסופרת הינה פינית , היצורים הללו הם טרולים לבנים הדומים להיפופוטמים. טרולים נודעים מאד בקרב הפינים, השבדים והנורבגים. יצורים די מכוערים שאומרים כי נוצרו מריב בין הסופרת לבין אחיה כשהיו קטנים. הספרים נכתבו בשבדית שהינה שפת אם שניה בפינלנד אך היו פופולריים בארץ מולדתה. המומינים חיים בעמק קטן ומוזר יחד עם יצורים מוזרים נוספים.

אמאמומין

משפחת המומינים עם אבאמומין הראשון מימין

מי שהחזיר לסדרת הספרים את עטרתה ליושנה היתה יפן שיצרה סדרת הנפשה בת 104 פרקים שהוקרנה בארץ וכל ילדי ישראל היו מאוהבים בהם. אמא מימון ואבא מימון - אתם כבר מבינים שמדובר במשפחה. סנופקין הוא נווד שאוהב לטייל בעולם ולי הוא מזכיר את לונלי פלג שאף הוא מטייל בעולם וסולד מחומריות. סנופקין סולד מכסף ומחומריות. גם לונלי פלג אינו זקוק לבית למגורים של קבע. סנופקין נתפס בידי חברים כאדם חכם שיודע המון - וזה אינו מפתיע למי שמטייל בעולם צובר ידע רב. הוא גם אהב לשמור על ריחוק ולא בגלל קורונה אלא אהב התבודדות.

דמותו קרמה עור וגידים כנראה מדמות ידידה של הסופרת שהיה אינטלקטואל, עיתונאי, פעיל שמאל, וחבר בפרלמנט הפיני .

בית המומינים

בגן סיפור זה הדמויות דיברו לנכדי ואהבו אותן ונכדתי במיוחד התלהבה מבית המומינים. יש גם פלקט עם מקום להכניס ראש לכל אחד מהילדים ואולי הורה אחד - תמונה למזכרת שהנה ביקרתי בעמק המומינים אבל בארץ.

אם תסעו לפינלנד ב- NANTALI שהיא 16 ק"מ מ-TURKU קיים פארק מומינים שבו תוכלו להפגש עם המומינים בשר ודם (מחופשים).

אזהרה: אל תאשימו אותי אם ילדיכם או נכדיכם ירצו לטוס לפינלד בעקבות המומינים.

קישור לבית המומינים בפינלנד ורכישת כרטיסים לשנה הבאה: https://www.moominworld.fi/home

איה פלוטו

מי אינו מכיר את הספר שנכתב ע"י לאה גולדברג? האמנם נכתב על ידה?

קיים איזה ילד שלא קרא?

אני הקראתי לילדיי ואח"כ לנכדיי שגם הם מאד אהבו את הספר וקראו אותו אין ספור פעמים.

כתובת: חנקין 94, חולון לפני ההצטלבות עם רחוב ההסתדרות.

 "פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו, 
    יש לו הכל: 
    מרק וגם עצם. 
    זה טוב ויפה. 
    אבל בעצם, 
    נמאס לו לשבת כך לבדו".

הכלב רצה לטייל ולהכיר את העולם וברח תוך שהוא מתוודע לפרפר, פרה ועוד חיות. בקיצור הוא רצה להיות תייר וחיפש הרפתקאות.

ביום שישי האחרון גיליתי את גן הסיפור הזה , התלהבתי מהפיסול הצבעוני ומיצירת פסל הכלב כמו בספר. אל תשאלו אותי למה בא לי לחקור מי כתב את הספר שהרי ידעתי.

התחלתי לקרוא ולא האמנתי לסיפור שמאחורי הספר. בקיבוץ מגידו נולדה ילדה בשם אוסנת. אביה

ארי רון רצה לשמח את בתו ויום אחד צייר את הכלב שבחצר. בתו הקטנה אכן שמחה מאד ולכן אביה צייר עוד כמה ציורים. אשתו דינה משראתה את הציורים היפים התלהבה והחליטה לכתוב עלילה לסיפור על פי הציורים.

לא אספר לכם את העלילה בפרוטרוט, אבל ארי רון נפגש עם לאה גולדברג בתל אביב. לאה התלהבה מהספרון רק אמרה לאב שילדים אינם אוהבים פרוזה, לכן יש לספר את הספר בחריזה. בהזדמנות זאת גם שינתה את שם הספר מ-"איפה פלוטו" ל-"איה פלוטו". וזה הפך לסיפור הצלחה.

אם תתעניינו בכל הסיפור וכן לראות את כתב היד של לאה גולדברג משנת 1957 תוכלו לראות ולקרוא כאן באתר של הקיבוץ המאוחד/ספריית הפועלים.

האומנית שפיסלה : דורית לוינשטיין.

פוסטים קודמים שכתבתי על גני סיפור ועוד בעירי חולון תוכלו לקרוא כאן:

חולון עירי - עיר הילדים רעיונות לבילוי יומי (לחץ על הכותרת)

חולון - גני סיפור חדשים בעיר הילדים הקסומה

מקווה שנהנתם מגני הסיפור האלה ותגיעו לבקרם עם ילדיכם או נכדיכם בקרוב בין עם הספר או עם הפוסטים שלי.

לנוחותכם מפה אינטרנטית (לחץ כאן) עם מיקום גני הסיפור וחלק מגני הסיפור זכו להקראה אם תלחצו בצד ימין של המפה.

אשמח אם תלחצו על מילת התודה מטה ו/או גם תוסיפו תגובה.