יער הקדושים , יד אנה פרנק ויקב פלם!!!

כולם מכירים ביער הקדושים את אנדרטת מגילת האש שיצר נתן רפפורט - הניצבת כמו מגילה עם סיפור תולדות עמנו . גויל מהמגילה מתאר את החורבן שנפל על עמנו כל פעם מחדש והגויל השני התקומה של עמנו. הצורה נקבעה כהקבלה ל"עם הספר" כשלכל חלק מקום התייחדות. הגעתי לא מעט פעמים לאנדרטה זאת . כל פעם זה ריגש וצימרר אותי לעמוד לפניה. האנדרטה מתנשאת לגובה של 8 מ' ומאד מרשימה כשמפענחים את הפרטים. בשנה החולפת ביקרתי ביער הקדושים כשהייתה פריחת שקדיות לבנות וורודות מהממת. בשישי האחרון נסעתי בתקווה לצפות ברקפות ואולי כמה כלניות ולהרגיש את הקרירות הנעימה בהרים.

האם יש יד נעלמה שמכוונת אותי?

לא ידעתי על קיומה של יד לזכרה של אנה פרנק שבכלל קיימת בארץ. גם אין לי אפליקציה של קק"ל בנייד. לפתע משום מקום , בעודי מנווטת עם הווייז עלתה בנייד כתבה של קק"ל על יד לזכרה של אנה פרנק (לחץ) בדיוק ביער הקדושים שהתכוונתי להגיע אליו. כנראה שתוכנת "פגסוס" של חברת NSO המדוברת חודרת גם למחשבותי לחפש מקום בלתי מוכר לרבים???

עורבני שחור כיפה ראה קרטון אדום וחשב שיתאים להתהדר בו.

תאור המסלול ביער קדושים

נסענו על כביש 1 לכיוון ירושלים וירדנו ממנו לכביש 38 במחלף שער הגיא. קרוב לבית שמש במעגלי התנועה פנינו לכביש 395 הממשיך לצובה, רמת רזיאל, ובסטייה הראשונה פנינו שמאלה ליער. שלט ומפה מייד בכניסה בצד ימין.

בכניסה ליער התיישבנו ליד שולחן הפיקניק הראשון כשמולנו עצי זית. בסיום ארוחת הבוקר - הצבא צועד על קיבתו וגם אנחנו. מייד חיפשתי רקפות ואכן מצאתי אותן בשלל צבעים, אבל לא שטיחים כמו בשנה שעברה. המשכנו בכביש צר עקלתוני שחולף על פני מבנה וכרם יקב פלם אליו נשוב בהמשך. חצינו את נחל כסלון שהנו נחל אכזב ורק בשיטפונות ניתן לראות בו מים. ביום שישי האחרון היה יבש כמעט לחלוטין. רואים בו רק סחופת של אבנים ועצי אורן גבוהים. בצד הצפוני מצאתי גם אירוס ארץ ישראלי בפריחתו הצחורה.

אירוס ארץ ישראלי

רקפות חינניות

המשכנו לאורך הגדה הצפונית עד שהגענו לרחבה גדולה שם היו מספר מכוניות ומנגל שבוודאי נועד להפעלה בהמשך. הלכנו לאורך הכביש המקביל לנחל כסלון עד תחנת השאיבה שם מתחילה עלייה קלה. שבנו לרכב רגלית ונסענו שוב במסלול שהלכנו רגלית רק שהפעם יד אנה פרנק היה קרוב יותר - רק 1.1 ק"מ ממקום החנייה ליד החנייה של יקב פלם.

את יער הקדושים נטעה קק"ל בשנת 1951 בעזרתה האדיבה של אירגון "בני ברית" להנצחת ששת המליונים שנכחדו באכזריות ובעינויים במלחמת העולם השנייה. לכל איש יש עץ. לקהילות שנכחדו קיים איזכור אם זה בלוח מתכת או אבן.

בשנה שעברה לאחר הביקור באנדרטה מגילת האש פניתי ימינה והלכנו לאורך הכביש שהקיף את הגבעה סביב סביב. כביש סלול שמדי פעם ראינו פריחה יפה ונוף מרהיב מבעד לעצים. לקראת סופו שבנו לרכב במסלול הזה שהיה מעגלי וסלול וצפינו באנדרטאות שציינתי. לקראת הסוף גם הבחנתי מימיני בשביל עפר שזה למיטיבי לכת יותר ממני, ואני יותר מיטיבת לסת.

הכביש המתפתל לאורך נחל כסלון שנמצא יבש משמאלנו

המראות היו יפים מאד. רק שמדי פעם טרקטרונים, רייזרים, אופנוענים שמרימים את הגלגל הקידמי לאויר ושאר כלי משחית, חלפו על פנינו במהירויות גבוהות, משאירים אחריהם ענן אבק ורעש מחריש אוזניים. לא התחבר לי עם הטבע - שאמור להיות בו שקט ומקסימום ציוץ ציפורים או אנשים .

אופנוענים בדרך לא דרך מטפסים לראש גבעה ומרעישים כאילו מנסרים עצים

הרעשנים האלה חולפים במהירות על פנינו כאילו לא צפוי שיגיע גם רכב או מטייל מולם

לאחר "בית השואבה" נגלה לנו השער הזה. זהירות לידו מתקינים צינור גז לא להתקרב!!!

יד לאנה פרנק

לאחר עוד כ-100 מטרים מימיננו אנדרטה שהייתה מאד יפה אבל טרם הבנתי את משמעותה עד שעליתי בשביל המוביל אליה .

הפיסול הזה מדמה את החדר הקטן שבו הייתה כלואה אנה פרנק (לחץ לקרוא על תולדותיה) למעלה משנתיים בתקופת נערותה. היא ראתה מבעד לחלון את עץ הערמונים שסימל עבורה את החיים בחוץ , את החופש ואת הטבע. הפסל פיט כהן - יהודי הולנדי ,שהוא בעצמו ניצול שואה שהסתתר מהגרמנים הבין את מה שחוותה. אביה של אנה לא היה מודע לחשיבות העץ בחייה של בתו עד שקרא את יומנה לאחר מותה. העץ היה עץ זקן בן 150 שנה ועיריית אמשטרדם רצתה לכרות אותו מחשש שייפול על מישהו אבל מחאות תושבי אמשטרדם מנעו זאת. לבסוף העץ קרס בשנת 2010 וייחורים ממנו נשתלו באמשטרדם וברחבי העולם גם בגרנד זירו בארה"ב, בתי ספר הנושאים את שמה ואפילו בישראל.

אנה נולדה ב- יוני 1929 בפרנקפורט שבגרמניה ונפטרה במחנה בלזן ברגן בהיותה בת 15 שנים בלבד בשנת 1945 - כנראה מטיפוס. מעל שנתיים "בילתה" במחבוא בדירת המסתור. כמה מזעזע לקרוא על מה שעברה. איך נגזלו ממנה נעוריה. כמוה היו רבים ואותי כל פעם זה מפעים את ליבי ממש בלי מליצה. היא כתבה בשפה שדיברה לרבים, לכן גם נגעה בהרבה אנשים וילדים. יומנה תורגם לשפות רבות, הומחז וגם נוצרו סרטים בהשראתו.

ליד הפיסול הנ"ל ניצב הכיתוב של פיט כהן שפיסל את החדר הזה עם עץ הערמונים שעליו בצורת מחומשים מבעדם רואים את העצים הירוקים ברקע. לה לא היו עוד עצים ברקע. הדום בפינה השמאלית להמחיש את כל מה שהיה לאנה בחדר הקטן בו הסתתרה ולא לבד. מאחר ופיט גם הוא גדל בילדותו בהולנד והסתתר כילד מהנאצים כה היטיב ליצור את התחושה של אנה.

השביל מוביל מליד המערה הקרסטית - מערת בני ברית - שהיא מערת ההתייחדות ועד לפסל הנ"ל ומשם עוד ממשיך לאורך המצוק המרשים שגובהו רב. לאורך השביל עמודים עליהם תבליטי מתכת עליהם ציטוטים מתוך יומנה של אנה פרנק. לפעמים גם מידע. חבל שלעיתים חלק מהכתוב דהה ואיש לא דואג לתקן.

השביל המוביל - נגיש

מכאן צריך לעלות בכמה מדרגות כשאין מעקה להשען ורואים כמה עצום הוא המסלע הצמוד למדרגות .

בהמשך השביל או בתחילתו תלוי מאין התחלתם ללכת תבחינו במערה הימנית בתוכה יש מקום התייחדות ולוח אבן עליו מצויין זאת. רוב הזמן המערה סגורה. הוא משמש לקיום טקסים רשמיים. לא הרחק משמאלה פתח נוסף שגם הוא היה סגור. לפני עלייה למערה קיימת רחבה אותה ניתן לנצל להתייחדות גם כן.

זה פתח כנראה ליציאה שכאמור גם היה סגור

על המבנה הזה יש רשימת אנשים שנספו בשואה. יש כאלה שנכתבו אודותיהם פרטים רבים יותר וחלקם פחות. כל אחד הוא עולם ומלואו עבור משפחתם.

וישנם שנכתב שם קהילתם

בסופו של המסלול או בתחילתו קרוב למערת ההתייחדות ותחילת השביל מופיע הכיתוב החשוך

יד אנה פרנק.

המגיעים לאמסטרדם ממליצה להגיע למוזיאון שהוא בעצם דירת המסתור של אנה פרנק עד שנתפסה . אני ביקרתי שם בטיולי הראשון בחו"ל ב-1976.

ליה קניג כאנה פרנק בתיאטרון היהודי ברומניה

בשנת 1957 ליה קניג הייתה שחקנית צעירה בתחילת דרכה כשחקנית.היא קיבלה הזדמנות נדירה לשמש כשחקנית ועוד בתפקיד ראשי כאנה פרנק בתיאטרון היהודי בבוקרשט. לא רק זאת, אנה פרנק הייתה נערה בת חצי מגילה של ליה ובכל זאת התקבלה לתפקיד. אימה של ליה - דינה קניג לא רצתה שבתה תהיה שחקנית כי ידעה מה מצפה לה כשחקנית אך זה לא עזר.

כעת לאחר 65 שנה ליה קניג ראתה לראשונה את תיעוד התמונות של ההצגה ואת התוכניה כששמה מופיע. באותם ימים התקיימה תחרות בין התיאטראות ברומניה וההצגה בכיכובה זכתה במקום הראשון. אתם מתארים לכם איזו התרגשות אחזה בליה קניג אז? אתם מתארים איזו התרגשות אחזה בליה בהיוודע לה כעת כי יש תיעוד להצגה דאז כשהיא שיחקה בהיותה בת 28 בראשית דרכה? ואתם יודעים איזו התרגשות אוחזת בי כל פעם ששמה של ליה קניג מופיע ? כי ליה הייתה שכנה שלנו. היא ושטולפר בעלה יפה התואר היו חברים של הורי בבוקרשט. כילדה בת 6 -7.5 עד שעלינו ארצה ב-1961 , הם היו מבקרים בבית הורי ואני שיחקתי איתם. הם עלו לארץ אחרינו אבל זה כבר לסיפור אחר.

על הכתבה מ-YNET שהתפרסמה היום ניתן לקרוא כאן. (לחץ)

יקב פלם

כשסיימנו כבר היה מאוחר והרגשנו צורך לאכול משהו קטן שישקיט את הרעב. שבנו לחנייה של היקב הנ"ל. המקום היה מפוצץ באנשים ילדים וטף שישבו סביב שולחנות ונישנשו קרקרים משיפון ופלטות גבינות יחד עם יין או כמונו בלעדיו. היין הכי זול שראיתי עלה 99 ש"ח רק שאני איני שותה ורפי היה צריך עוד לנהוג עד הבית. הנוף משם מקסים ומוקף כרמים שכעת עמדו ערומים. לשבת שם בחוץ כשהשמש מלטפת - מומלץ במיוחד כעת בתקופת הקורונה ולא רק. על יקב פלם (לחץ) והמשפחה שייסדה ופועלת 50 שנה האב ישראל עבד ב"כרמל" שנים רבות, האמא קמי והילדים גולן ,גלעד וגפן (האחות הקטנה) . עם כאלה שמות של ילדים ועם כזה עבר עשיר ונסיון בעיסקי היין בטוחתני שהיין שלהם מצויין ולכם כל שנותר זה לנסות ולחזור אלי עם תגובות. כנראה שרבים מכירים את היין שלהם כי לשולחן צריך להזמין מקום מראש.

החצר והכרם ומקום מיוחד לשבת ונוף נפלא סביב

הפינה שהתאהבתי בה הצמודה למבנה חנות היקב אלא שהשולחן כבר היה ערוך למישהו שהזמין מראש.

ממליצה ושניהם טעימים מאד

כתבה נוספת שלי על השואה - ניר גלים עם הקרון רכבת וסיפורו של ניצול שואה. (לחץ)

לסיכום : קיימים עוד מסלולי הליכה/רכיבה נוספים עליהם תוכלו לקרוא באי ירוק של קק"ל שם תוכלו להביט במפה של היער לצורך התמצאות, בתנאי שלא תשתו את היין ותשתכרו לפני כן.

אם אהבתם את הכתבה תלחצו על מילת התודה למטה. אשמח אם גם תצרפו תגובה או הערה.