רואה לך את הלבן והשחור ב..חולון.

אני מרגישה כאילו אנו בתקופת בין המצרים. בין סגר אחד למשנהו מנסה להנות מקצת תרבות.

להציץ ללבן ולשחור דרך עדשה . הלבן זו תערוכת חוצות חדשה בחולון והשחור הינו שחור משחור.

מסתקרנים? תצטרפו אלי.

ביום בהיר ושמשי בראשית חודש דצמבר אני מגיעה במהלך טיול בגן הרצל הוותיק בחולון, המתחיל ליד כיכר וייצמן וממשיך עוד ועוד, מגיעה מעט לפני מוזיאון הקומיקס והקריקטורה. רואה על עמודים צילומים מדהימים בתוך מסגרת זכוכית של דמויות צבעוניות.

לא יכולתי שלא לעצור בפני היופי הזה.

שלט גדול מבשר תערוכת חוצות

"מלכותא"

הצלמת: כתריאלה בת ישראל

האוצרת: רוני בן ארי

כתריאלה הינה בת לקהילת העבריים מדימונה. זו תערוכת היחיד הראשונה שלה. הצילומים מאפשרים להכנס לנבכי ילדותה ולחלומותיה. בילדותה כתריאלה ניסתה לדמיין איך היו לבושות מלכות מן העבר. היו לה חזיונות מיוחדים וייחודיים. מי היו מושא חלומותיה?

אחת מהן היתה נג'ינגה מאנגולה - שאם אינכם הסטוריונים בוודאי לא תדעו מי הייתה. היא היתה מלכה מאד מוכשרת במאה ה-16 שידעה לחבל תחבולות צבאיות. היתה פוליטיקאית ומדינאית מעולה. ובנוסף בנו לפי רצונה הרמון של גברים עם גברים רבים שכל חלומם היה לעלות על יצועה ולהתנות איתה אהבים. זה היה ללילה אחד ולאחריו הזוכה המאושר במלכה הוצא מייד להורג. זה נקרא למות מאהבה למלכה.

עוד חלמה על נפרטיטי מלכת מצרים שחיה במאה ה-14 , שנחשבה ליפה בנשים בעולם הקדום.

כתריאלה הסתקרנה לגבי התכשיטים, אבני החן, האריגים מהם היו לבושים , הצבעים המיוחדים. היא למדה כיצד הצליחו לשמר את התרבות שלהם באמצעות כתבים שנשזרו בתוך הבד, והמנגינות נצרבו ע"י נגינה בכלי נגינה עתיקים. זה עבר מדור לדור. היא הצליחה ליצור עירוב בין העבר להווה ובין התרבות האפריקאית לזו של קהילת העבריים אותם רתמה שיהיו לעזר כניצבים, כצבעים לבדים, עיצוב הבגדים ותפירתם, קליעת מקלעות מקש, שילוב כובעים וכלי נגינה בהעמדת האנשים.

ממש החייתה את החזיון והפכה אותו מחלום למציאות.

מה שהעיב על תחושותי הטובות מהצילומים היפים של כתריאלה היו , השמש ששלחה קרניים מסנוורות שפגמה בצילומים שלי, השתקפות העצים בזכוכית ששינו את המקור. לכן חשבתי לשוב למקום במועד נוסף בשעה אחרת של היום ולצלם מחדש.

אלא שאנו מתכננים תוכניות ואלהים צוחק עלינו. כשבועיים לאחר ביקורי במקום, יד זדונית השחיתה את חלקם, צילומי הנשים בפרהסיה הפריעו להם כנראה, וצבעו בשחור את דמויות הנשים בלבד. ברור היה לי מייד שמדובר בהדתה.

כל כך חרה לי המעשה מכמה סיבות:

מדובר בצלמת שעבורה זו תערוכתה הראשונה פגיעה אישית קשה.

מדובר בהשחתת רכוש ציבורי.

מדובר בוונדליזם שהוא שחור משחור - ועוד בעירי שחשבתי את אנשיה לנאורים ותרבותיים. זה שיא שלא חשבתי שנקלע אליו, אבל אולי תקופת הקורונה מורידה אנשים לתהומות. זה מקום מרכזי שנמצא מול בית עיריית חולון וצמוד למוזיאון הקריקטורה והקומיקס. לא שמעתי עד היום כי תפסו את המשחיתים וחבל.

מדובר בפגיעה במיעוט הקיים במדינה - פונדמנטליזם שבשמו מותר לפגוע בשוויון דת,גזע ומין, ליברליזם, פמיניזם ודמוקרטיה.

לא יכולתי לוותר על החיוך המתוק של הילדה למרות קרני השמש

והסינוור שיצר בוהק קשה על הצילום שלי.

התערוכה הייתה אמורה להסתיים בסוף דצמבר ולאור ההשחתה אני מאמינה שהורדה עוד קודם לכן. מאד הצטערתי שתוכניתי להגיע למקום בשעה אחרת לא התגשמה.

לשמחתי שלשום מצאתי באותו המקום תערוכה חדשה שאך נפתחה ב-20.1.2021.

"עלמא זעירא" - עולם זעיר.

הצלם: ד"ר עמי שרגר שהוא חוקר אסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים.

האוצר: רפי וזאנה.

התערוכה תתקיים עד 3.4.2021.

הכתובת: ההסתדרות 61 חולון.

חנייה: צמודה למבנה עיריית חולון וכניסה מרח' ההסתדרות. כדי להגיע יש לחצות את הכביש במעבר החצייה, לעלות גרם קטן של מדרגות ולפנות ימינה.

שם תבחינו בגן סיפור המטריות של רותי.

תתקדמו הישר ותתחילו להבחין בעמודים עם הצילומים. חברתי לספסל הלימודים מכיתה ד' איתה לא התראיתי כיובל, נפגשנו שנית בפגישת המחזור וחידשנו קשרינו. היא פרשה לאחרונה מעבודתה במערכת החינוך והחלה לפתח תחביב ולהתעניין ביצורים הזעירים. לצורך כך החלה ללמוד צילום וצילומי מאקרו במיוחד כדי להשיג זוויות צילום מיטביות עבור יצורים מיניאטוריים אלו. ממש כמו ד"ר עמי שרגר.

היצורים אמנם מזעריים אבל הם מצוידים בכלי נשק שהטבע חנן אותם. בין הצילומים תמצאו שפירית, זבוב טרפן, עכבישים, צרעה ועוד.

צבעים יפיפיים וחיים הן ליצורים והן לצילומים

עיניים גדולות שבעזרתן ניתן לראות מכל הזוויות,

שאולי עליהן נאמר בשיר של אתי אנקרי "רואה לך בעיניים, אני רואה את הכל".

הרבה פעמים גם עיניים גדולות וגם צבעי הסוואה

לעתים להבריח טורף ולעתים למשוך אליהם את בנות זוגן בצבעים מושכים.

גם הפעם הגעתי בשעה שאינה מתאימה לצילום בגלל קרני השמש שסינוורו הן את הצילום והן את עיניי. לכן ממליצה להגיע או מוקדם או לפני שקיעה כשהשמש פחות יוקדת לצילום מיטבי.

בכל מקרה ההנאה מובטחת.

כל היצורים היפים צולמו בפארקים ובחולות חולון.

הצילום האחרון נמצא לפני רחוב הופיין. אבל אם אתם עם ילדים, ממליצה לחצות את הכביש ושם ממתין לכם גן סיפור " העץ הנדיב" שלו גם פינת משחקים קטנה.

לסיכום: כדאי לנצל ימים אלו לביקור שפתוח 24/7. אין דמי כניסה. מתאים לקטנים וגדולים כאחד. תחשפו לעולם גדול ביופיו וקטן במימדיו. העולם הזה מהווה השראה לעיצוב בדים, הדפסים, כלים ועוד. אולי תקבלו גם אתם השראה ממנו. 

אני כבר קיבלתי השראה ויצאתי לצלם יצורים מיניאטוריים בנייד (לא קל ומהווה אתגר צילומי) ושמחתי למצוא את היופי שבהם.

אם נהנתם מילת תודה תתקבל בברכה ו/או תגובה תשמח אותי מאד וזאת לאחר שהפוסט הזה נמחק לי אמש כשהיה רגע לפני סיומו.

לרעיונות נוספים לבילוי בעירי חולון תוכלו לקרוא בכתבה שכתבתי. לחצו על הכותרת.