זהו אי נוסף מהארכיפלג של האיים הקנריים. אי שהוא חגיגה לעיניים מבחינת הטבע והאומנות.

אי שחלמתי לבקר והגשמתי. האומן הדגול מנריקה ססר הותיר בו חותם בלתי רגיל בכל מקום שנגע בו.

מנריקה הבין שהאי יכול להיוושע מבחינה כלכלית בעיקר ע"י הישענות על תיירות. הוא הבין שחשוב לשלב כל אתר או בית כך שלא יפגום בטבע, אלא ישתלב בצורה הרמונית בנוף.

בניגוד לאיים הקודמים שביקרנו כאן כמות המשקעים מועטה ביותר . בסדר גודל של 110 מ"מ בשנה במהלך 18 ימים בחורף.

בשל מצב אקלימי יבש כל כך, התפתחו צמחים שהסתגלו לתנאי היובש - לדוגמא סוקולנטים. גפנים מגדלים בצורה מיוחדת שאותה אציג בהמשך.

גודלו של האי כמעט 846 קמ"ר והוא שייך למחוז לה פלמס. הוא האי המזרחי ביותר מתוך הארכיפלג של האיים הקנריים.

האי כמו יתר האיים בארכיפלג האיים הקנריים נוצר מפעילות וולקנית תת ימית מלפני 15 מליון שנים.

האי מונה מעל כ-152,000 תושבים.

גם באי זה תושביו הקדומים היו הגואנצ'ים שהספרדים שכבשו את האי דאגו למחוק אותם מעל פני האדמה.

הטיסה: מהאי טנריף לאי לנזרוטה ארכה כשעה. שוב מטוס עם פרופלורים. הפעם כבר לא חיפשנו מי יסובב אותם. הבנו שגואנצ'ים ועבדים כבר לא נמצא כאן. נחתנו לכפרים לבנים בני קומה אחת.

אי זה מרוחק מספרד 1000 ק"מ וקרוב מאד למערב מרוקו רק 115 ק"מ.

El GOLFO

אחד האתרים המדהימים בחלק המערבי של לנזרוטה, שנוצר כנראה בהתפרצות הממושכת של 6 השנים של הר הגעש. המראה שרואים הוא שילוב צבעים שרק יד אלהים יכלה ליצור. זה נוצר ממנגן, ברזל, חרסית ואצות שהתפתחו באגם.

בחלק התחתון של הצילום זהו אגם שאליו משתקף ההר.

הנוף משגע והצבעים לא ייאמנו בשילוביהם. הכל משתקף באגם ללא תאורה כלשהי.

Cueva de Los Verdes - המערה הירוקה

אם טרם הגעתם למערה הירוקה או לאי לנזרוטה אחרי שתראו את המראות

מהמערה הזאת עיניכם תצאנה ירוקות מקנאה.

זו מערה שנוצרה כתוצאה מהתפרצות הר הגעש לה קורונה לפני 3,000-4,000 שנים וישנם האומדים לפני כ-20,000 שנים. מההר זרמה הלבה כמו בצינור כאשר החלק החיצוני התקרר מהר, לאורך כ-6 ק"מ. והחלק הפנימי המשיך לזרום מתחת לאוקיינוס לאורך של עוד 1.5 ק"מ. צינור הלבה הזה נחשב לצינור התת ימי הגדול בעולם שנוצר מהתפרצות געשית.

לפיכך לעתים תקראו שצינור זה נקרא

מנהרת האטלנטיס.

אורך המסלול של הסיור המודרך - כשעה, שבמהלכה הולכים 2 ק"מ. המסלול לעתים בירידה או בעלייה בשביל צר שלפעמים קצת תלול ומדי פעם צריך להתכופף כדי לשמור על הראש.

למי שסובל מכאבי גב תחתון ההליכה השפופה אינה מקלה על הגב.😀

ישנם מקומות עם חלל גדול והיופי של המערה עם התאורה בלתי רגיל, כך שלמרות הקושי שמחתי שהלכתי במערה.

⭐⭐⭐ למי שמתקשה בהליכה

ורוצה לשוב על עקבותיו -

אין אופציה כזאת ⭐⭐⭐

ככל שאנו מתקדמים במערה המדריך מזהיר אותנו הלוך וחזור שכאשר נגיע לאגם עלינו להישמר לא להתקרב לשולי האגם פן ניפול לתוכו!!!

מה קרה לנו שם נשבענו לשמור בסוד כמוס

כדי שגם אתם תהנו כשתבקרו במערה. ואתם בתורכם תתחייבו הלאה.

כשכמעט יוצאים מהמערה יפה להביט על הצמחייה על רקע הפתח שקרס.

Jameos del Agu

הפסל עם שם השמורה שיצר מנריקה ססר כשברקע הצמחיה, האוקינוס והשמים היפים .

זהו מקום שנוצר אף הוא מהתפרצות הר הגעש לה קורונה, שלבה זרמה כמו בצינור וחלקה החיצוני במדע עם האויר הקר יותר נקרש . מה שקרה שחלקים מהמעטפת החיצונית שהתקררה קרסו.

המילה Jameos מוצאה מהגואנצ'ים משמעותה - החור שנוצר או בועה.

כאן התערב האומן ססר מנריקה שיצר במקום מסעדה, 3 ברים, בריכה ואודיטוריום למוסיקה. האומן הדגול דאג שהכל יעשה בשילוב הרמוני עם הטבע ובשילוב חפצים מהטבע או חפצים שהושלכו כמו עוגן, סירות, עצים וכד'.

בכניסה נמצא עוגן בצורת מנורה משתלשל

מהתקרה שבחלקה קרסה.

האנשים מביטים למטה במים וצופים בסרטנים הקטנים הלבנים.

בבריכת המים הנמצאת ממש בכניסה נמצאים סרטנים עיוורים לבנים שהם נדירים בעולם. כשמקרבים אליהם הנייד/המצלמה לצלמם הם הופכים להיות צבעוניים וזוהרים.

בריכת טורקיז שבשוליה עיטור לבן שנראה כמו שלג, כשעץ דקל שפל צמרת בשוליים. לרגע חשבתי שאני בהוואי רק הקוקוסים בעץ היו חסרים.

באודיטוריום ספסלים לישיבה והרבה מראות להשתעשע קמעה.

עוד אתרים בעקבות האומן - CESAR MENRIQUE

האומן מנריקה ססר נולד בעיר הבירה של האי לנזרוטה - ארסיפה בשנת 1919 ונהרג בתאונת דרכים ב-1991!!! הוא למד במהלך חייו אדריכלות באוניברסיטת לה לגונה. הוא היה צייר, פסל ועם הזמן ניצל את הארכיטקטורה של גנים ונופים בהתאם לטבע שפגש לתועלתו. הוא החל ליצור יצירות רב תחומיות שעיצבו את חזות האי. אפילו תרם לחוקים בנושאי העיצוב, ובנושא איכות הסביבה.

לכן תפגשו באי את הבתים צבועים לבן וברובם בני קומה אחת. וגם מצפורים שונים שעוצבו לפי הבנתו שיפגעו הכי פחות בסביבה.

מצפור דל ריו - Mirador del Rio

זו תצפית מרהיבה שאותה עיצב מיודענו מנריקה על הצוק שנמצא בגובה 475 מ'. משם צפינו במזג אויר נפלא ובהיר לעבר האי הקטן ממול ששמו האי גרסיוסה - Graciosa. לאי הקטן הזה אין כבישים ולא מכוניות. אפשר לשוט אליו מחצית השעה ולסעוד באחת ממסעדות הדגים הטובות. או ללכת בשבילי עפר לאחד החופים. הסיבה שהכי נראית לי זה גם לצפות ממנו אל האי לנזרוטה, לא שאבחל לאכול דגים. במצפור ממש לפני החלון הגדול גם בית קפה.

שווה גם לעלות לקומה העליונה למצפור ולהביט באהיל בצורת מובייל מדהים.

השם למצפור אל ריו. ריו פירושו נהר וכאילו נהר המים מפרידים בין שני האיים. למעשה אלו מי האוקינוס האטלנטי.

האי השכן גרסיוסה שאליו אני צופה ושם אני רואה את הבתים והמסעדות וכולם צבועים לבן. כשספינות דייגים במפרץ.

מפת האי לה גרסיוסה

זה החוף של האי לנזרוטה על מפרציו היפים כשהחול הוא מעט לבן ושוליו שחורים מהלבה.

לפתע מעל ראשנו סוג של רחפן אדום שבא לברכני לשלום בעודי צופה ליפי המקום.

מקום התצפית

גם זו יצירה של מנריקה לשם התצפית וניצבת בחנייה כשהיא די גבוהה שהשמיים יהוו את הרקע.

TARO DE THAICE- הבית של מנריקה

מנריקה ראה מודעה על אופציה לרכישת שטח בשדה לבה. איש לא רצה לקנות את השטח המשתרע על 30,000 מ"ר בהיותו שדה לבה. הוא שילם עליו 1 יורו וקנה. הפך את המקום לפנינה בת שלוש קומות, כשכל הבית מנצל את הגומחות/הבועות השונות משדה הלבה בשילוב ביתו.

בחזית הבית נטע קקטוסים וצמחים עמידים למזג האוויר באי.

השבשבת הצבעונית הנעה ברוח שגם אותה עיצב - ניצבת קרוב לפתח הבית.

הצבעוניות עם התנועה השונה של השבשבת אותה צילמתי ממספר כיוונים מרוב התלהבות.

הסמל המסחרי של מנריקה לפני הכניסה לביתו משלב את האותיות הראשונות בשמו.

הבית של מנריקה הכניסה

יצירה על קיר ארוך בכניסה לבית שיש להביט בה קטע אחר קטע.

מבט מלמעלה למטה לכיוון הבריכה שהמוטיב של עיטור לבן יחד עם לבה שחורה חוזר

מבט לעבר הגן הצמוד לביתו של מנריקה בשדה הלבה הנרחב ממש כשאנו פוסעים לעבר שביל הכניסה לביתו.

הגומחות למיניהן המשתלבות במבנה הבית כשמסביב הלבה והעץ מצליח לגדול.

גם לפינות ישיבה שונות דאג מנריקה בבועות המבנה לשלב כדי לארח את חבריו .

מנריקה עם כלבו האהוב

יצירתיות וצבעוניות מהממת ביופיה בכל עבודה ועבודה שמנריקה יצר.

סביב הבריכה בקומה התחתונה שבה משובצים פרחים יפים, בשוליו חומה עם פסיפסים יפים.

פיסלו של הכלב של מנריקה מונצח בשולי הבריכה

בבית הזה התגורר מנריקה משנת 1968 ועד 1988. זהו פרק הזמן הארוך ביותר שגר בבית אחד אי פעם בימי חייו.

נכון להיום הבית מוחזק ע"י קרן ססר מנריקה.

Le Jardin de Cactus - גן הקקטוסים

אמנם בעירי חולון, לא הרחק מביתי קיים גן קקטוסים, אך גן הקקטוסים שיצר מנריקה ססר גדול יותר, מרשים יותר. הוא מוקם במחצבה נטושה ומנריקה כאדריכל נוף ידע לעצב אותו בצורת אמפיתיאטרון, עם אלפי קקטוסים מקומיים ונוספים אותם אסף מרחבי העולם. השבילים הנם במפלסים שונים. במקום הכי גבוה טחנת רוח המונעת כמובן מהרוח. במפלס נמוך יותר גם בית קפה ושירותים.

להציץ לגן דרך החלון האליפטי

כמה הקקטוסים גבוהים כשרפי רק בגובה 1.75 מ'😀

טחנת הרוח אליה כדאי לעלות ולצפות.

הפיסול המיוחד של מנריקה הוא חלק אינטגראלי של הגן.

אפילו בשירותים דאג מנריקה לפיסול ואתם בוודאי תזהו לאן להכנס.

הפארק הלאומי טימנפאיה - TIMANFAYA

בצפון מערב האי נמצא פארק טימנפאיה למרגלות הר האש - Montana del Fuego. זה המקום לחוש את חומו של כדור הארץ. זהו פארק המשתרע על 5,000 דונמים. הרבה מקומות בפארק חשים כאילו איש לא פסע שם. מעל מליון אנשים בשנה מבקרים בפארק זה ותורי המכוניות שחיכו בתורם בפקק ארוך העידו על כך (כדאי להגיע מוקדם בבוקר).

בשנים 1730-1736 התרחשה בשטחי הפארק ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר שמתועדת. הנוף הוא עם דיונות, הרי געש כבויים עם לועותיהם, מכתשים געשיים ועוד. בהתפרצות הנ"ל התפרצו כ-100 לועות שפיזרו אפר, לבה, אבנים וצינורות עם מגמה על כל שטח הפארק.

הפעילות נמשכת מתחת לפני הקרקע גם כיום.

היינו עדים לכך קרוב למסעדה המיוחדת ששמה - El - Diablo. בעומק 13 מ' קיים גרעין לוהט בטמפרטורות שונות הנעות בין 100 ל- 600 מעלות צלזיוס.

זו המסעדה היחידה בעולם שיכולה להתהדר בכך שמאכליה נצלים על תנור שמקור החום הוא ממגמה לוהטת שנמצאת במעמקי האדמה. במקום שמוצב המזון הטמפרטורה מגיעה קרוב ל-600 מעלות צלזיוס. זה נראה כמו באר מים עתיקה עם בור בעומק של כ-5 מ' שבראשו משטח מתכת כמו במנגל שעליו מניחים את נתחי העוף והבשר. לצערנו הגענו מוקדם ורק יכולנו להריח את הבשר הנצלה. 😀😓

עד כמה הר הגעש פעיל וחם נוכחנו איך המדריך של השמורה לקח שתי אבנים וכמו בתקופת האבן הצליח להדליק אש בקלות. לקח עם עט חפירה כמה אבנים ושפך לשתי ידיי. הן היו חמות שהיה קשה להחזיקן ביד. בנוסף לכך שפך לתוך קונוס שנראה כמו לוע הר געש קטן מעט מים, ולפתע גייזר היתמר אל על.

מביא לי אבנים חמות לוהטות מבטן האדמה כאילו היו פיצוחים.

גם גייזר רותח לאחר ששפכו לתוכו קומקום עם מים קרים.

זה נשמע כמו פיצוץ עז לאחר ששופכים את המים ולפתע זרנוק של מי קיטור מיתמר בעוצמה לגובה כמו גייזר. מייד נסוגתי לאחור מחשש שהמים יפלו עלי בגלל משבי הרוח.

להלן הסרטון של חברנו חיים שוהם שהמציא לי ברוב טובו לכתבה.

עוד פרטים על הפארק ופעילויות ניתן לקרוא כאן. (לחץ) לרכישת כרטיסים ושעות כניסה כאן. (לחץ). ניתן לרכוש גם כרטיסים משולבים לכמה אטרקציות.

שם המסעדה El-Diablo שפירושו השטן.

האגדה מספרת: בתאריך 1.9.1730 התקיימה בשטח שהיום הוא הפארק טימנפאיה חתונה. החתן היה בנה של משפחה עשירה מהאי לנזרוטה ואילו הכלה עבדה בגידול צמחי מרפא (ואני אשלים שכנראה עשירה לא הייתה) באמצע האירוע המשמח נשמע לפתע פיצוץ עז, שהרעיד את כדור הארץ. סלעים ולבה החלו להתפזר והרסו הכל בדרכם. האורחים ואנשי העיירות סביב החלו לנוס על נפשם וחיפשו מקום מקלט. לפתע, סלע גדול התנתק ונחת על הכלה. כשהחתן ראה זאת, הוא לקח מזלג גדול בעל 5 שיניים כדי לנסות להזיז מעליה את הסלע. כשסוף כל סוף הצליח, הוא הבין שכלתו כבר מתה. מתוך ייאושו הוא נשא בידיו את הכלה עם המזלג והחל לרוץ איתם לחפש מקלט. מרוב עשן ואפר שהיו בשמיים, כמה מתושבי כפר אחד ראו את המראה באור הירח. הם קראו "שטן מסכן" ואז דמותו של החתן נעלמה בשטח הלוהט . מהדם שנזל מהכלה על הקרקע החלו לצמוח צמחים באי שקיבלו את השם אלוורה שהם שילוב של אלו - שם החתן ושל ורה - הכלה. במקום שהחתן הניף את כלתו ונעלם נמצא שם הפארק עם הסמל של דמות השטן או שד כלשהו.

יש מי שגם הורס את האגדה היפה העיתון La Gazette (לחצו אם אתם רוצים להרוס לעצמכם את הרומנטיקה).

הנופים מהפארק כמו נופי ירח - להלן⬇️

בתוך מרכז המבקרים פסל בצורת שבשבת ממחבתות

מרכז המבקרים של הפארק המהמם שם ניתן ללמוד על הגיאולוגיה של המקום, לצפות ועוד. כדאי לשים לב כי מקומות התצפית של מנריקה נעשו בחצי גורן בצורה שמשתלבת עם יתר המבנה ושאינה פוגמת בסביבה.

גידולי גפנים ויקבים

באיזור לה חריה - La Geria מצאו שהחצץ השחור הקיים שם הוא מושלם לגידול חקלאי. התכונה העיקרית של החצץ הזה היא ספיגה ואגירת לחות. כל גפן שותלים אותה לחוד והיא מתפשטת לצדדים ולא לגובה כמו במדינות אחרות.סביב כל שתיל גומה בקוטר של 5-6 מ' ובעומק של מטר אחד. כל זאת כדי שהטל של הלילה ייספג הן בחומת הלבה סביב השתיל והן בחצץ.סביב כל גפן מוצבת גדר אבנים קטנה בד"כ בחצי קשת כהגנה וחסימת הרוחות. כשאנו הגענו בפברואר טרם התחילו הגפנים להנץ עלים. אך כאשר רואים את החומות השחורות בחצי קשת עם הירוק של הגפנים הצומחים זה מחזה מרהיב. היין שנקרא המלוואסיה שהוא יין לבן מעט מתקתק זוכה להצלחה בספרד. יחד עם זאת בגלל ההשקעה הרבה הדרושה בכל כרם, ראינו במהלך הנסיעה כרמים רבים שננטשו, מחוסר רווחיות כלכלית.

כיון שאני למעט יין פורטו שאהבתי איני מתחברת ליינות ואיני שותה, אז מה שהכי אהבתי הם הציפורים - תור הצווארון ששיעשעו אותי על חבית יין בחוץ.

כך נראה שתיל שניטע וטרם הצמיח עלים. ולמטה כשהצמיחה ירוקה ממלאת את חצי הגומחה

פסלים מיוחדים שיוצרו ע"י ססר מנריקה - ששבו את עייני בדרכים.

פסל של הרוח כמו שבשבת
פסל שגם הוא כמו שבשבת
פסל האיכרים

זהו פסל יוצא דופן . מתנשא לגובה 15 מ' . מנריקה קיבל השראה מהאומנות הקוביסטית. הפסל נוצר ממיכלי מים ישנים מאניות ישנות ונקרא Monumento Al Compesino (לחץ). הפסל נועד להאדיר את האיכרים והחקלאים בפיתוח החקלאות המיוחדת באי הגעשי. חלפתי על פניו כשביקרנו ביקב.

לינה: מלון H10 Rubicon Palace (לחץ) מלון 5 כוכבים מהודר.

מלון נפלא עם עיצוב משגע בלובי. חדר אוכל ענק עם אוכל מגוון בשפע. רק שקית הצידה לדרך עלובה. השקיעה משם הייתה מרהיבה.

לסיכום:

יכולתי לספר ולהראות לכם עוד מראות רבים מלנזרוטה. על כפרי דייגים, על החולות הלבנים, החופים השונים, על בריכות המלח שיפה לתצפתם בשקיעה, אך קצרה היריעה מלהכיל הכל בכתבה והותרתי גם לכם אתרים להכיר באי הנפלא בעצמכם. את פסליו של מנריקה תוכלו למצוא בהרבה צמתים. אם תמצאו חנייה תצלמו. ואם לא תעשו כמוני ותתרשמו ביעף.

אני מקווה שהרגשתם כמה נהניתי מהאי הזה בפרט ומהאיים הקנריים בכלל.

******************************************************************************

אם אהבתם את הכתבה אשמח אם תלחצו על מילת התודה⬇️ בסוף הכתבה⬇️ ותגובה בנוסף תתקבל בברכה.

******************************************************************************

לכתבה על האי לה גומרה הקסום((לחץ 👉)

לכתבה על האי לה פאלמה האי עם הקרנבל הראשון שהשתתפנו. (לחץ 👉)

לכתבה על טנריף האי המטריף עם 4 קרנבלים שחווינו. (לחץ 👉)