הורי לא יצאו מגבולות רומניה וישראל ואני משלימה את מה שהחסירו. אוהבת נופים בטבע פראי, עיירות וכפרים מעולם האגדות עם טירות וארמונות,בעלי חיים וציפורים ,...

איסלנד ארץ הקרח האש ותמרות עשן - חלום שהתגשם חלק 1

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של לבון רחל קולומבוסית

לבון רחל קולומבוסית

צפייה בפרופיל

שליחת הודעה

הבלוג של לבון רחל קולומבוסית

30/12/2014 עודכן: 16/09/2019

11,839

תמונה ראשית עבור: איסלנד ארץ הקרח האש ותמרות עשן - חלום שהתגשם חלק 1 — רחל לבון

טיול בן 19 יום בו חווינו פיורדים מדהימים, שייט בין לוויתנים, צוקים עם ציפורים,ימת יבחושים, הרבה מקומות "מעשנים" , קרייטרים , מפלים גועשים ,הרי געש אימתנים ויום שכולו קרחונים .
איך הכל התחיל?

בחוברת "מסע אחר" של יולי 2009 נטמן הזרע לטיול לאיסלנד. עם הרבה כתבות עליה ותמונה אחת מנצחת. אח"כ היעד מעט נשכח, ואז קטי הזמינה להרצאה של גיא גוטרימן בביתה שכמובן לא החמצנו, אבל לאחר ההרצאה מעט משעממת (כנראה עייפות מהטיסה+הבת הקטנה שישבה עליו) ירד לי החשק, אך כשקטי שיגרה את התמונות המעלפות מהטיול שלה מידי ערב, אמרתי זהו נוסעים.

באוגוסט שנה שעברה השתעשעתי לראות האם יש טיסות מעניינות ליעד ומצאתי טיסה ליום אחרי יום העצמאות שלהם - ה-18 ליוני במחיר מפוצץ של 599$ לאדם. המתנתי יומיים לחשוב ואמרתי לרפי עכשיו או נפספס ומייד הזמנתי.

אחרי שהזמנתי אמרתי אבדוק כמה עולה לינה,נחרדתי כי המחירים היו גבוהים מילא אבל בפיורדים המערביים ובמיוחד באיספיורדור כבר לא היו מקומות לינה בבוקינג.
תוך שלושה ימים שילבתי בין שלושה טיולים מאורגנים מסלול , ראיתי היכן הם נעצרים
ומייד הזמנתי מקומות לינה בידיעה שאני בבוקינג אין לי בעיה להזיז אח"כ העיקר שיש מקומות לינה לכל המסלול.
כמובן שאח"כ הזזתי, מצאתי גם רשת של לינות בבתים פרטיים או דירות באתר AIRBNB. שתיים מתוך שלוש הדירות מאתר זה היו מצויינות.

הטיול היה ל-17 ימים נטו ו-19 ימים ברוטו עם הטיסות.

הטיסות היו של חברת AIR FRANCE עד פריס ואיסלנד אייר עד קפלויק. בהלוך קונקשיין של שעתיים שכמעט פיספסנו את טיסת ההמשך כי שדה התעופה שארל דה גול יש לו רק 3 טרמינלים וצריך לעבור מאחד לשני ולמרות שדיברתי איתם צרפתית הדיילות לא תמיד ידעו להיכן צריך לשלוח אותנו לבצע CHECK IN לטיסת ההמשך. בחזור קונקשין של 10 שעות המתנה - סיוט מתמשך.

רקע על איסלנד: הנופים שלה עוצרי נשימה באי יש יותר כבשים מבני אדם. בעברה חיו בה הויקינגים בין המאה ה-9 ל-11 שהיו פגאנים. הם כבשו חלקים מאירופה והטילו אימה על התושבים במסעותיהם.
הדת הויקינגית התבססה על אלים ויצורים שונים בראשם עמד אודין בעל עין אחת שהיה אל המלחמה, הצדק, המוות, החוכמה והשירה. האל הפופולרי ביותר היה האל ת'ור שתואר כאל חזק. השתלטות הנצרות במאה ה-11 גדעה את עידן הויקינגים. עד היום ניתן למצוא באיסלנד שאריות אמונות שמקורן במיתולוגיה הויקינגית
האמונה ב"אנשים הקטנים" לדוגמא החיים מתחת לסלעים.
יום העצמאות של איסלנד נחגג ב-17.6 מידי שנה לרגל השתחררותה משלטון דנמרק.
איסלנד היא האי השני בגודלו באירופה אחרי בריטניה. היא נמצאת מדרום לחוג הארקטי. הנקודה הגבוהה ביותר הינה בגובה 2109 מ' מעל פני הים. הסמיכות הקרובה כל כך בין הרי הגעש לקרחונים העניקה למדינה את הכנוי ארץ הקרח והאש. תמרות עשן זה מכל לועות הרי הגעש, הגייזר וסתם אדים.

מי הם האיסלנדים ? כדאי לקרוא כאן.

מי הם הויקינגים ? כדאי לקרוא כאן .

הסמל של איסלנד : סמל איסלנד הנקרא Skjaldamerki מתאר את ארבעת השומרים של האי, העומדים על לוח בזלת ותומכים בדגל איסלנד. השור הוא שומרו של דרום מערב האי, העיט שומר על צפון מערב האי, הדרקון שומר על צפון מזרחה של איסלנד וענק הסלעים שומר על דרום מזרחה.
האגדה מספרת על מלך נורווגיה שרצה לנקום באיסלנדים ושלח קוסם לאי. הקוסם רצה להתגנב לאי ולכן לבש דמות לוויתן. בכל חוף שהקוסם ניסה לעלות אליו, הוא נתקל בשומר ונאלץ לחפש מקום אחר. כך הוא סבב את כל האי ולכשנכשל בניסיונותיו לעלות לחוף שב על עקבותיו.

18.6.- רייקאויק - המפרץ המעשן
יצאנו משדה התעופה מצויידים בג'יפ שהוזמן מהארץ בחברת BLUE CAR מסוג קיה ספורטג' 4X4 לכיוון רייקאויק בדרך משעממת עם גשם ורוח חזקה וקר. אמרנו יופי ככה מקבלת אותנו איסלנד? עצרנו בסניף של BONUS לקניית מזון כי זו הרשת הזולה באיסלנד ואכן היא זולה. קנינו אמנם שני בקבוקים של מים מינרליים אבל אחת האיסלנדיות אמרה לנו כי אין צורך כי המים מהברז טובים לשתייה. אז אח"כ הם שימשו למילוי מהברז.

הגענו בעזרת ה-GPS שנטען מהארץ בתוכנת איסלנד למקום הלינה - דירה ולהפתעתנו בעלת הדירה איננה בבית, למרות שהתכתבתי איתה כמה ימים לפני הנסיעה. גם המפתח שאמרה שימתין באיזו תיבה איננו. לבסוף בתה הקטנה בת 10 פתחה וצלצלה לאמה שאמרה לה כי המפתח בתוך הדירה.

שמנו את החפצים ולמרות לילה ללא שינה - התרגשות לפני הנסיעה, הלכנו לכבוש את העיר הגדולה רייקאויק. הגשם בינתיים פסק וכך יכולנו לטייל גם רגלית.

היתה לי כתובת למסעדה מומלצת אך ברחוב שהזנתי ב-GPS לא היתה שום מסעדה. אז מצאנו מסעדה אחרת Grillhusid שאליה ראינו כי הרבה נכנסים . קרובה לנמל והאוכל היה מצויין. צלעות טלה לא לפספס. בשובי ארצה מצאתיי שהמסעדה מומלצת גם בטריפאדוויזיר.

צילמתי את הציפור הראשונה מיני רבות שחף חמוד וביקרנו בפסל הספינה הויקינגית הנמצאת על החוף קרוב לנמל ואח"כ לכנסייה המפורסמת של העיר - הלגרימור שמפאת גובהה - 74 מ' לא ניתן לפספס אותה. היא כמובן היתה סגורה והסתפקנו במראה החיצוני המרשים.

אטרקציה חדשה מרייקאויק: בימים אלה שמולאים 150 שנה לפרסום ספרו של ז'ול ורן “מסע אל בטן האדמה” הוא מקבל משמעות חדשה. בתקציב של 2.500,000 $ חצבו בתוך קרחון לנגיוקל מערה שטיולים מאורגנים יוצאים מרייקאויק אליה. המסע הזה אורך 9 שעות. בתחילה נוסעים על משאיות קרח במשך 1.5 ש' עד המערה, ומהכניסה בנעלי מסמרים נכנסים אל תוך המערה למשך שעה. כמה יותר עמוק יותר כחול זו המציאות. לאורך המערה התקינו ספסלי ישיבה למנוחה ומנורות לד. הטיולים יוצאים מידי יום בקיץ. לפרטים אפשר לבדוק כאן.

19.6. - חצי האי סנפלנס
ויהי ערב ויהי בוקר בעלת הדירה אינה מופיעה לתת לנו שום תקרובת כפי שהובטח מראש ואנו יוצאים לדרך ארוכה של 400 ק"מ לפיורדים המערביים.

עלי לציין שהמזוודה של רפי נשכחה בפריס ע"י הצרפתים וכך כדי לא להתמהמה במסלול הארוך הצפוי לנו ביקשתי שישלחו לנו אותה למלון לערב השני. האיסלנדים היו מאד חמודים והסכימו רק הזהירו אותנו שאם לא נהיה ערים בין 23.00 ל-1.00 בלילה כשהשליח יגיע - הם יחזירו את המזוודה לרייקאויק. כמה שהפצרתי שייתן לשליח את הטלפון שלי לא עזרו תחנוני.

קמים לבוקר חדש שמש זורחת כאילו לא היה אפור וגשום יום קודם, צובעת הכל בכחול עמוק כזה שהתלהבתי ממנו מהתמונות של קטי, צובעת את פנינו בחיוך רחב, ואנו מתלהבים מכל מפלצ'יק ומכל פיורד חדש שמגלים בדרך.

מגיעים למנהרה תת ימית (המעבר בה חינם) ומחליטים מה אנו נפספס את כל היופי? מייד מוסיפים למסלול עוד כ-50 ק"מ - קטן עלינו. הנופים בפיורד זה מרהיבים.

מגיעים לחצי האי סנפלנס ומקיפים אותו ומכל מקום מבצבצת לה הכיפה הלבנה של הר הגעש סנפל. כאן בחר ז'ול ורן כרקע לספרו "מסע אל בטן האדמה". באיזור חצי האי ישנן מערות לבה אך מפאת המסלול הארוך שלנו נאלצנו לוותר על כניסה אליהן.

הסתפקנו בצוקים מרהיבים שעליהן מקננות ציפורים . המסלול לאורך הצוקים התחלנו ב-ARNATSAPI. כאן התוודענו לראשונה לשחפיות הקוטב התוקפות בני אדם. בשבילי זו היתה חגיגה לראות אותן מקרוב.

חודש יוני הוא חגיגה לעיניים מבחינת פריחת פרחים. לא שיערתי לי שבמקום המכוסה כ-8 חודשים בשלג אמצא כאלה פרחים מרהיבים על כל צעד ושעל.

לגבי התורמוסים ישנם שדות שלמים המכסים עם מרבדים סגולים כחולים. ביררתי ואחת המדריכות מהסופר ג'יפים שלקחנו הסבירה לנו שכיון שהקרקע היתה חשופה אחרי כריתת העצים שנעשתה בדורות קדומים, וכתוצאה מזה מתרחשות רוחות עם עפר שפוגעות מאד במכוניות הנעות על הכביש ( כן עשינו ביטוח גם לזה בחברת ההשכרה) האיסלנדים נטעו הרבה תורמוסים ברחבי המדינה וכעת הם מתפשטים באופן טבעי.

להלן תמונות מהמצוקים ליד ארנטספי

נסענו לכיוון HELLNAR כי לא יכולתי ללכת את כל הדרך אליה ברגל ואז נגלו לנו שוב צוקים בתוך המים וגם כאן ציפורים מקננות. בגלל השמש צבע המים היה מהפנט.

כאן עצרנו לארוחת צהרים במסעדה שבתחילת הישוב. קיבלנו דג קוד מאודה טעים מאד על מצע של מן כוסמת היה טעים ומהיר. קפה קפוצ'ינו וממשיכים. כאן ליד המסעדה מאחור מצאנו את האיזכור לז'ול וורן, את הנוף של ההר, ועמוד עליו מופיעות ערים שונות ומה המרחק מכאן אליהן. כאילו מישהו רוצה לעזוב את איסלנד.

לפני שנסענו ראינו בחוברות תיירות שהיו לי מגיסי צוקים שמתרוממים מהפיורדים לגובה רב ובצורות יפות.
לא היה לי מושג היכן הם נמצאים אבל בדרך הזו שמקיפה את חצי האי סנפלנס הגעתי אליהם..

זהו KIRKJUFELL המתנשא לגובה 463 מ'
הלינה הראשונה היתה במלון ב-BJARKALUNDUR שנמצא בצומת ליד אגם. מייד עם הגיענו נכנסנו למסעדה של המלון וקיבלנו מרק אספרגוס מעולה ואח"כ פיצה טעימה מאד. המבחר מגוון.

ביקשנו מהצוות במלון לקרוא לנו כשתגיע המזוודה והם נענו לבקשתנו. כך יכולנו ללכת בשקט. בשעה 23.00 בדיוק צלצל הנייד ועל הקו השליח שהודיע שהגיע. המזוודה כבר הונחה ליד הדלת ולרפי יש בגדים לדרך.

20.6 - פיורדים מערביים

הכביש מדי פעם אינו סלול, ובגלל הפיורדים הרבים מהירותהנסיעה איטית לכן התוכנית שלנו להגיע ביום זה לצוק LATRABJARG יורדת מהפרק. החלטנו שיהיו לנו הזדמנויות נוספות לראות פאפינים ויהיה לנו מסלול שפוי יותר ביום זה. עברנו קניון והבטנו מעבר לגשר ופתאם ראינו מראה הזוי: רכב עומד באמצע הנהר נטוש.

עברנו הרים מושלגים כשנחל קטן מפלס דרכו בין שלג שנערם בגובה מעל מטר מטר וחצי. מראה מהמם.

בצהרים הגענו למפל האדיר- .DYNJANDI גובהו 100 מ'.

למעשה המפל יורד ב- 7 מפלים נוספים. האיסלנדים כינו כל שלב בירידה של מפל זה בשם אחר. כדי להגיע אליו שמים את הרכב במגרש חנייה ועולים במעלה צוק כשכל פעם נגלה מפל אחר.

כך נראה המפל העליון מקרוב

הנוף מלמעלה על הפיורד מלהיב. באיזור של מגרש החנייה יש גם שירותים נקיים.

אנו נוסעים לאורך הפיורדים המערביים לכיוון איספיורדור. בדרך פוגשים את שחפיות הקוטב שמנסות לתקוף אותי. היה שדה מגודר עם דחליל ושם המוני שחפיות. איך שהתקרבתי לגדר הגיעו בהמוניהן. חמושה במצלמה צילמתי והגנתי על עצמי. לשחפיות הקוטב קוראים KRIA. מעט מידע על ציפורים נפוצות באיסלנד כאן כאן וכאן.

פגשנו את הסוסים הכל כך יפים של איסלנד. בוודאי אשבץ בהמשך כמה תמונות שלהם. הם כל כך יפים שהצטערתי שאיני יכולה לרכב עליהם. זה ספורט מקובל באיסלנד ויש המון חוות עם סוסים ושבילים המיועדים לרוכבים.

זה הנוף בכניסה לאיספיורדור

הגענו לקראת ערב לאיספיורדור. אבל מה זה ערב? אצלנו כשמחשיך אומרים ערב אבל שם בחודש יוני כמעט לא מחשיך. ב23.00 עדיין אור וכשהתעוררתי ב-2.00 בלילה עדיין אור. אין שום משמעות למושג ערב. בכל אופן בשעה 19.00 לערך הגענו לדירה המצויינת של DAGNY TRASTAR דרך אתר AIRBNB. הגברת היא בעלת גלריה חמודה והובילה אותנו לדירה. כשהגענו לבניין התברר כי היא שכחה את המפתח בגלריה. המתנו לה שם דקות ארוכות כבר עלו במוחי הקודח מחשבות שמא אין בכלל דירה, שאולי נצטרך לחפש מקום לינה אחר, אך לבסוף הופיעה הפעם רכובה על אופנוע. התנצלה, שאלנו אותה היכן נמצאת המסעדה המומלצת בטריפאדוייזר TJORUHUSID . היתה לה מפה מוכנה על השולחן במטבח עם הסימון היכן המסעדה. שמנו את המזוודות ומייד יצאנו . היא נמצאת בנמל בסוף המבנים.

המסעדה חשבתי שהיא מאד מפוארת אבל היא פשוטה עם שולחנות ישיבה כמו ב-REST AREA . למרות שלא הזמנו מקום מראש קיבלו אותנו . יושבים קצת צפוף אחד מהשני כמו באיזו קומונה. על הדלפק המון מחבתות עם כל מיני סוגי דגים עשויים בכל מיני תוספות. המעניינת ביותר היתה עם ענבים אדומים.
הארוחה כמובן יקרה. יצאתי ברגשות מעורבים בגלל הצפיפות השורה במקום. האוכל היה מצויין.
אחרי ששבענו יכולנו לטייל בעיר להנאתנו. זו עיר קטנה אך מאד חמודה.

בעוד אנו משוטטים פתאם באחד הרחובות שומעים מוסיקה בוקעת. רואים קבוצת אנשים יושבת על כסאות וחלקם עומדים. בתוך בית בחלון הראווה מאחורי חלון גדול בקומת הקרקע להקת נגנים מנגנת מוסיקה בלתי מוגדרת, אבל השילוב נחמד. מי שגנבה את ההצגה היתה התינוקת החייכנית. כן גם אותה הביאו לקונצרט וכנראה שנהנתה.

21.6 - פיורדים צפוניים

הגברת DAGNY השאירה לנו במקרר יוגורט ,חלב ופירות שלקחנו לדרך. גם גרנולה טעימה אכלנו לארוחת בוקר ואח"כ קנינו כזו להמשך הטיול. רצינו לעשות השלמת קניות באיספיורדור אך הסופרמרקט נפתח רק ב-10.00 - יחי החיים הטובים.

אנו יצאנו לדרך ובשעה 10.00 התיישבנו ליד שולחן בנוף של תמונה למטה שחולש מלמעלה על הפיורדים הצפוניים. התחלנו בנסיעה מרהיבה לאורך הפיורדים הצפוניים כשממול היה רכס מושלג מאד ועם הכחול של המים לא שבענו לראות את המראות.

תוך כדי נסיעה אני מבחינה לפתע בתזוזה על איים הקרובים לחוף. אני נותנת שאגה לרפי "עצור" . הוא עוצר ואנו מבחינים בכלבי ים. עמדנו והתבוננו בהם מחליפים תנוחות ומשתזפים בשמש. היינו שם כמחצית השעה לא מפסיקים להתפעל למצוא אותם כך בטבע במקום שלא שיערנו שנמצא.

באיסלנד אין צפיפות אוכלוסין. יש בה רק כ- 320,000 תושבים והיא גדולה פי 5 מישראל. לכן לא פעם נתקלנו בבית בודד שאין לו שום שכנים לידו. להלן דוגמא לאחד כזה עם נוף שהייתי מוכנה לגור בו בכיף.

במהלך הנסיעה אני מבחינה בשלוש גראציות על החול, כשקמנו לצלם אותן הן התחילו לפסוע בהליכת ברווז אבל כמדומני שאילו אווזים לתוך המים.

כמה ק"מ אח"כ שוב הבחנתי בתנועה חשודה על החוף - שוב כלבי ים אם כי הפעם ממרחק רב יותר.

היינו צריכים למלא דלק והגענו לאיזו עיירה בדרך ל- MELAR ופתאם הבחנתי ליד בית המלון בציפור שראיתי כי היא עומדת ליד מקום שמעשן. נביעה טבעית של מעיינות חמים היתה שם וכמובן גם בריכה כזו תרמית לרחצה. לנו לא היה זמן להתפנק כי מסלול ארוך עוד לפנינו. נכנסנו לבית המלון שהיה שם ושתינו מרק -
נחשו איזה? אספרגוס כמובן. קפה קפוצ'ינו והמשכנו.

אנו בדרך למלון WELCOME HOTEL HVAMMSTANGI בעיירה HVAMMSTANGI. בדרך רואים מראות שלג משכרים כאלה שקשה לראות במקומותינו. לא מפסיקים לצלם וממשיכים הלאה. כמובן פוגשים סוסים יפים בדרך.

המלון בן קומה אחת בקומת הקרקע. קל להוביל את המזוודות. בדיוק אחד האורחים מתקן את מכונת הקפה. אפשר ללגום קפה חופשי וזה הדבר הכי טוב. איך שמתקנים אנו לוגמים מהקפוצ'ינו והשוקו הטעים של המכונה. מהמרפסת של המלון צופים על הים. החדר כמו באיסלנד בסיסי ללא טלויזיה נקי. ארוחת הבוקר מגוונת אבל מרגישים שהם חוסכים.

קרקורי הבטן שולחים אותנו למסעדה המומלצת ע"י המלון - 5 דקות הליכה לכיוון הנמל.

המסעדה מצד שמאל למבנה במרכז התמונה

שם המסעדה HLADAN - זו מסעדה ביתית שנמצאת בנמל והכניסה אליה מהצד של הנמל קרוב למוזיאון של כלבי הים שנמצא בהאנגר גדול.

כאן אכלנו את המרק הכי טעים בטיול. הוא נקרא מרק האסם - BARN מרק מכרוב, בייקון ועוד מוצרים שלא זיהיתי. כמו בכל איסלנד מלווה בפרוסות לחם. הגברת שהגישה אמרה שאפשר לקחת כמה שרוצים, אז מילאנו קערית נוספת ולא יכולנו יותר לטעום דבר מהמסעדה. בכל אופן אם אתם מזדמנים לכאן לא להחמיץ את המרק הזה - חובה!!!

22.6 - חצי האי וטנסנס-מפלי KOLUFOSSAR דרך אקורירי ל- OLAFSFJORDUR

היות והמטרה הראשונית שלנו ללון ב-HVAMMSTANGI היתה להקיף את חצי האי VATNSNES כדי לצפות במושבות כלבי ים, והיות ויצא לנו לצפות בהם במקומות אחרים פעמיים, החלטנו לוותר על ההקפה ונסענו ישר לצוק המפורסם - . זה צוק בגובה 15 מ' שפירוש שמו חולצה לבנה HVITSERKUR -

על הסלע מקננים שחפים

היעד הבא נמצא בחלק המזרחי של חצי האי וסטנס ופירוש שמו המילולי הוא שסתום וולקני, שנמצא בגובה 177 מ' וחולש על הסביבה זה נראה כמו מבצר מבזלת שמו BORGAVIRKI

האתר הבא גיליתי באתר של דוידי קליר ולהלן מה שהוא כתב לגביו:

הנקודה הבאה ששווה להגיע אליה הוא קניון Kolugljur. הנמתח לאורך 2 ק"מ ועם עומק של 20-25 מטר ואשר נהר ה- Vidals זורם דרכו.הקניון קרוי על שמה של הענקית Kola. מהאגדות המיתולוגיות של איסלנד אשר נהגה להתגורר במקום במערה. מקומות נוספים באיסלנד נקשרים לשמה של הענקית המיתולוגית Kola. גולת הכותרת של הקניון הם מפלי Kolufossar שבתרגום פשוט אלו הם המפלים של Kola. עוד מספרת האגדה שמיטתה של הענקית היא בתוך הערוץ ובשביל ארוחת הבוקר שלה כל שהיא צריכה לעשות הוא להתכופף לנהר ולגרוף בידה דג סלמון לארוחת הבוקר.

כדי להגיע למפלים ולקניון נסע 750 מטר ממפגש הכבישים 716 על כביש 1 לכיוון מזרח עד שנגיע לצומת עם כביש 715. עליו נדרים 10 ק"מ. לשים לב הכביש מתעקל חדות לכיוון צפון מערב ויש לרדת לדרך המובילה לחוות Kolugil. ממש ליד החווה מי הנהר זורמים בשלווה והופכים באחת לזרם שוצף בסדרה של מפלים מרהיבים אשר נראים בנסיעה מעל הגשר העובר מעל הקניון והמפלים. מהמפלים נחזור את 10 הק"מ צפונה לכביש 1. כיוון הנסיעה הוא העיירה Bldu.

ברור לכם שממש מול המפלים היה ספסל ושם ישבנו לאכול ארוחת בוקר דשנה אח"כ הגיע לשם גם אוטובוס עם תיירים שנאלצו להסתפק בסלעים.
בתום הארוחה הלכנו לאורך הקניון והמראות היו מדהימים. כל רגע אמרנו זהו מספיק אבל לא יכולנו לעצור וכך הלכנו כשלושת רבעי שעה.

בתחזית מזג האויר שראינו ערב קודם במלון הבנו שלעת ערב צפוי גשם. נסענו וכביש 744 שהיינו אמורים להמשיך היה בשיפוצים, בהחלטה של רגע החלטתי שאם ירד גשם מוטב לטייל בעיר וכך נסענו לאקורירי. מרחק של 143 ק"מ והגענו אליה.
הדרך לאקורירי מקסימה עם הרים מושלגים לרוב.

בנמל עגנה אניית תענוגות ענקית וממש ממולה היתה מסעדה עם פיצות ומאכלי ים. אנו כמובן בחרנו את מאכלי הים. כל ההגשה במסעדה הינה בקופסאות כמו שימורים והדגים שכנו בתוך נייר עיתון בתוך הקופסא מוזר אבל היה מאד טעים. מנה ראשונה היתה סלט עם שרימפסים.

אקורירי שוכנת בתוך מפרץ מוקפת הרים מושלגים עם המים הכחולים מראה משובב לב. גשם לא ירד כפי שהיה אמור להיות בתחזית או לפחות מה שהבנו. וטיילנו בנחת. עלינו לכנסיית Akureyrarkirkja
שממנה נשקף נוף מאד יפה על העיר. הכנסייה בדיוק נסגרה כשעלינו ויצאו ממנה אחרוני המבקרים. משם סרנו לגן הבוטני שנמצא משמאל לכנסיה. הגן איכזב אותי כמעט ואין בו צמחים מיוחדים אבל כאן גילינו מדוע סגרו את הכנסייה: חתן וכלה פסעו לכיוון הכנסייה מתוך הגן.

היה כבר מאוחר ונסענו למקום הלינה שהוזמן מראש ב-BRIMNES BUNGALOWS OLAFSFJORDUR
כאן המתינה לנו בקתה עם הוט טאבס במרפסת. זה משהו שמאד רציתי לחוות והיתה חווייה נהדרת. איך שהגעתי לקבלה בעלת המקום לקחה אותנו לבקתה והראתה לנו אותה ושאלה אם נרצה להשתמש בהוט טאבס כמובן שהשבנו בחיוב הרי בשביל זה באנו לכאן. איך שהמים מילאו בגובה המתאים נכנסנו פנימה והתענגנו על החום של המים, על הנוף של האגם וההרים המושלגים שמסביב. רק השמפניה היתה חסרה.

יחי החיים הטובים בהוט טאבס שמרככים כל תא ותא בגוף.

וזה הנוף מסביב לבקתה

23.6. שייט לוייתנים - מפלי גודפוס- אגם מיואטן

למחרת בבוקר שוטטתי ליד הבקתה עד שהתארגנו ליציאה.

הזמנתי מראש כרטיסים לשייט לווייתנים לשעה 9.00 , שיוצא מהעיירה דאלויק- DALVIK ,
השוכנת במרחק 20 דקות נסיעה ממקום הלינה ובדרך צריך לעבור מנהרה שהיא ברובה לנסיעה בנתיב
אחד עם הרחבות מידי פעם. די שקשקתי מהנסיעה הזו אבל איש לא עבר מהכיוון הנגדי בשעה כה מוקדמת . ב8.00 יצאנו כדי להיות בטוחים שאנו מגיעים בזמן. שירותים יש במבנה של החברה.

החברה שבה בחרנו שמה ARCTIC בעלות של 45 יורו לאדם דרך האתר שלהם ההזמנה זולה יותר מאשר אם מזמינים בהתכתבות או במקום. אז הזמנתי באתר כמובן ואישרו לי מראש את ההזמנה. התניתי שבמידה ומזג האויר יהיה טוב בערב לפני כן הם יאפשרו לי לבצע זאת בערב לפני כן. בפועל מזג האויר היה מצויין אבל רציתי להנות מההוט טאבס.

הבוקר התחיל עם עננות מסויימת. התלבשנו עם כל השכבות האפשריות כי אמרו לנו שקר בשייט. אבל אט אט השמש יצאה וחיממה אותנו ונאלצנו להוריד שכבות. רפי לבש גם את החליפה שהחברה מספקת בכלל הרגיש כמו בסאונה.

לווייתנים הייתי די סקפטית שנראה, אך אחרי 50 דקות של שייט פתאם מודיעים לנו היכן להסתכל. ואז ראינו המוני לווייתנים. לא את כולם הצלחתי לצלם אבל רפי הסריט אז אני מקווה שנראה יותר שם. ראינו גם 2 דולפינים ששטו צמוד לספינה שלנו. זה מראה שאם לא חווים אותו לא יודעים מה זה להרגיש להיות בקירבה כזו ליונקים הגדולים האלה .

וכך רפי הנציח את השייט

לקראת סוף השייט חברי הקבוצה דגו דגי קוד ואח"כ הבאנו אותם אחר כבוד לברביקיו בחצר של החברה. הכינו אותם עם חמאה ועשבי תיבול. היה מאד טעים אבל מעט מידי להחליף ארוחת צהרים.

בתום השייט היות ומעט חתיכות הקוד שקיבלנו מאילו שדגו לא השביעו אותנו, נכנסנו לתחנת הדלק/מסעדה שמול הנמל והזמנו ארוחת צהרים עם דגי קוד וצ'יפס וסלט.

בעוד אנו סועדים אני שומעת משולחן מאחורי מדברים ברומנית (שפת האם שלנו למי שאינו יודע). אני אומרת לרפי אינך מאמין אבל מאחורינו מדברים רומנית. איך שהם סיימו לאכול וחלפו על פנינו רפי מברך אותם לשלום ברומנית. הם עצרו והיו המומים לא פחות מאיתנו. כאן התנהלה שיחה עם תחקור מצידנו וגם מצידם. מה הם עושים שם? מתברר כי בתחילה היגר הבעל לשם לבדוק את השטח . זה היה ב-1999. אח"כ כשראה כי טוב הביא את אשתו וילדיו וקרובת משפחה שנכחה בשיחה עם משפחתה.

הם סיפרו לנו שבכל איסלנד יש כ-100 רומנים ולנו יצא לפגוש שלושה. הם התאקלמו מאד טוב וגרים בישוב אחד אחרי הישוב שלנו בו בלילה זה. קניות זולות הם עורכים באקורירי. השיחה קלחה ואילמלא גם הם וגם אנחנו מיהרנו היינו ממשיכים בה עד עצם היום הזה. אחרי מחצית השעה נפרדנו לשלום כל אחד הלך לדרכו.

מה שלמדתי מהם שלקנות דירה בת 3 חדרים עולה באיזור זה 25 מליון קרונות. אז תתחילו לחסוך...

האתר הבא אליו הגענו היה מפל GODAFOSS ברוב תפארתו. למעשה רואים אותו מהכביש אך רק את המפלצ'יקים הנמוכים ולא הבחנתי בשום שלט שמפנה למפל. רפי אמר לעצור אך אני האצתי בו שימשיך לנסוע כי עוד לא הגענו למפל האמיתי. וכך נסענו עוד 10 ק"מ לחינם וסבנו על עקבנו. ובכן כשאתם מגיעים לגשר ורואים הרבה מכוניות חונות אפילו שהמפל קטנצ'יק תעצרו. יש שביל מסודר בגדה השמאלית וגם הימנית שמובילים למפל האמיתי.

אותו יום היה יום חם והשמש קפחה. רפי אמנם לקח כובע נגד שמש מהארץ אך אני צחקתי ולא שמעתי בקולו לקחת כובע נגד שמש. מה לארץ הקור כובע נגד שמש? אז חנות מזכרות היתה שם ומייד התחדשתי עם כובע מצחייה עם כיתוב שזה איסלנד מיוצר כמובן במזרח הרחוק.

מפל גודפוס הוא מפל האלהים - גובהו 12 מ' ורוחבו 30 מ'. מהמרשימים מהמפלים שראינו. למה הוא מכונה כך? לפי הסאגה האיסלנדית אירוע שהתרחש בשנת 1000 לספירה דובר החוק של הפרלמנט החליט על הפיכתה של איסלנד לנוצרית והשליך למי הנהר את כל פסלי האלילים שהיו ברשותו מכאן השם.

בשעה 16.00 הגענו לאגם מיוואטן הוא נדיר ביופיו . הוא נוצר מהתפרצות לבה לפני 2,300 שנה.
הזמנתי מראש לינה בגסטהאוז דימובורגיר. העלות לזוג אחרי הנחה כי הזמנו לינה ל-3 לילות 94230 קרונות ללא ארוחת בוקר.

אנו קיבלנו יחידה מס' 4 שהיא הקיצונית חזיתית בבקתה. עם חלונות צופים ישר לאגם וכך יכולנו מהחדר מהמיטה לצפות באגם בבוקר ובערב. הצבעים המשתנים היו נפלאים.

בין שני המבנים של הבקתות יש מטבח מצוייד היטב ושם אכלנו את ארוחות הבוקר עם מוצרים שלנו שאוחסנו במקרר.

ממליצה מאד על המקום.

לפני שנסענו לאיסלנד חיפשתי בחנות ריקושט בחולון כילה לפנים כי הבנתי שיש באיזור מיוואטן המוני ברחשים או איזשהו סוג של מעופפים מרגיזים יבחושים?. לצערי לא הצלחתי למצוא וגם שם לא טרחתי במיוחד לחפש אבל היות וגם במפלי דטיפוס וגם במקומות אחרים בדרום איסלנד יש את המיטרד הזה אני ממליצה להצטייד בכילה לפנים מבעוד מועד.

אחרי שהתמקמנו בבקתה נסענו לאתר הקרוב אלינו דימובורגיר -המצודות השחורות - זהו אתר של לבה שחורה בעלת צורות מצורות שונות ואתה יכול לדמיין כיד הדמיון הטובה שלך.

ישנם כמה מסלולי הליכה אנו טעמנו כמה עד שהרגשנו שמיצינו.

כדי שתראו כמה חם היה ביום זה אני מצרפת תמונה שלי עם חולצה בשרוול קצר וכובע נגד שמש. כן האיסלנדי.

המקום הבא שביקרנו היה לכיוון NAMAFJALL עם הקרייטר והחולות הצבעוניים והגענו ל- HVERIR. אם כתבתי ארץ תמרות עשן הרי כאן זה אחד המקומות האלה שכל האיזור מעשן וריח של ביצים סרוחות עולה באפי עד שאיני יכולה יותר לסבול ובורחת לרכב. רפי המשיך עוד קצת בלעדי. סרטון מיוטיוב כאן.
המראה של המקום מאד יפה ורואים את הבורות עם הבוץ המבעבע די הזכיר לי מבחינה זו את הילוסטון.

התכוונו להמשיך ל KRAFLA משם אך בדרך עוברים שוב ריח עז של ביצים סרוחות וזה היה יותר מדי ליום אחד. חזרנו לכיוון REYKJAHLID ונכנסנו לסופרמרקט להצטייד במזון. שם מצאנו גם מגנטים ומזכרות במחיר סביר אז קנינו למי שצריך. נכנסנו לאינפורמיישן שהמליצו לנו לסור ל-HOFDI. שם לקחנו שביל חמוד בין עצים כשאגם מיוואטן התכול מציץ לנו מבעד העצים. יופי של מקום. מעט אינפורמציה על העבר כאן.

משם המשכנו בנסיעה ל - SKUTUSTADIR שזה איזור של לועות הרי געש מדומים.

הלבה זרמה מעל אזור רטוב והקיטור שנוצר דחף את הלבה למעלה וכך נוצרו המכתשים הללו שאינם פעילים וולקנית. לקחנו שביל והלכנו איתו כל עוד כוחנו במותנינו.

ראינו אנשים מטיילים לאורך האגם ליד הלועות המדומים וגם עולים אליהם למעלה.

אך בסוף היום כל מה שרצינו זה לראות את המיטה ונפלנו שדודים.

24.6 - סיור עם סופר ג'יפ לאסקיה

היציאה בשעה 7.30 ממגרש החנייה ליד האינפורמיישן של רייקיאליד.

הטיול לאסקיה הוזמן אצל חברת GEOTRAVEL בהמלצתה של קייטי. כחודש לפני הנסיעה.

אנו מתייצבים כבר בשעה 7.15 , רואים בחנייה סופר ג'יפ עם גלגלים ענקיים ואני שואלת את רפי איך אני עולה לדבר הזה. חושבת שהטיול מתבטל כי אין מצב שאני מצליחה לעלות לגובה כזה. פתאם מגיע סופר ג'יפ נוסף ולקראתנו בא בחור חמוד מציג את עצמו כ-סיימי. הוא המדריך שגם הדריך את קייטי. אני שואלת אותו אם יש איזה דרגש שיעזור לעלות כי הוא שולח אותנו להכנס לסופר ג'יפ הגדול ואומר לי ששכח בבית. בג'יפ אצלו כבר ישבו שתי בחורות צעירות בלונדיניות והבנתי שבוודאי לא היה רוצה לשבת עם הזקנים, אבל מאחר ולא הביא דרגש נאלץ להושיב אותנו בסופר ג'יפ שלו שהוא קצת יותר נמוך מהשני.

הוא מספר לנו שביום זה ה-24.6.13 הוא היום הראשון שרשויות התחבורה פתחו את האפשרות לנסיעה לאסקיה וזאת כיון שירד השנה הרבה שלג ומאוחר. ואני חשבתי איך רציתי להזמין ליום קודם ולא היה לו מקום. מתברר כי הוא נאלץ לבטל את כל ההזמנות למועדים קודמים כי הדרך היתה סגורה בפני מטיילים.

המסלול מתואר באתר שלו כך:

Askja super jeep tour from lake Matn, north Iceland. In this 4x4 one day super jeep tour to Askja caldeira we drive from Reykjahl(Matn) road nr. 1 to Hrossaborg crater and drive the gravel road F88 through Herbreilindir to Askja.

When we get to Askja caldera we stop at the parking at Vikraborgir craters. From there we walk about 2 km to Askja lake and Vi explosion crater. It is an unforgettable experience to bath in Vi, (don't forget your towel).

On this tour there are many interesting places to see, with interesting history. As we will be in a small group (2-6 pers.) we can stop wherever we want to and your guide will recommend the most interesting places.

On the return journey we drive the gravel road 910 cross the Julsriver and to the remote Mrudalur farm and stop at their coffee and gift shop. After the short break we continue to Reykjahl.

בדרך עצרנו במקום מסויים וקיבלנו סיפור על רוצח שהתחבא במערה, אח"כ עצרנו בקניון. בדרך לשם ראינו את הר השולחן בין היחידים באיסלנד מכוסה כיפה לבנה ונקרא הקווין (המלכה).

כשהגענו לקראת סוף המסלול הדרך היתה מושלגת לחלוטין והסופר ג'יפ נסע במהירות מאד איטית על השלג. סיימי הסביר לנו כי הזיזים מתחת לשלג של הלבה מאד חדים ויכולים לקרוע את הצמיגים.

לבסוף הגענו למקום החנייה של הסופר ג'יפ ומשם צריך לצעוד בשלג רך 2.7 ק"מ לכל כיוון. התחלתי את העלייה הראשונה נעזרת במקל הליכה אחד שסיפק לי סיימי וכל צעד אני שוקעת בתוך השלג הרך, ולהרים אח"כ את הרגל זה כמו להרים רגל של פיל.

רפי בקלילות פוסע לצידי במשקל נוצה ואני נאבקת בשלג. ברום הפסגה כשראיתי שכעת עלי לרדת ולעלות שוב אמרתי לרפי עד כאן. שימשיך לבד. וכך היה. המצלמה עברה אליו.

קרייטר ויטי

המדריך של הג'יפ השני - בני שמו שב איתי לרכב אבל המפתחות של הסופר ג'יפ הנמוך נשארו אצל סיימי.

בני בתושייה לקח את האת חפירה מהסופר ג'יפ של סיימי ויצר לי מדרגה ליד הדלת הקדמית של הסופר ג'יפ. במשך שעה ארוכה סיפר לי את תולדות משפחתו, על עבודתו בחברת הסופר ג'יפים, שרק יום קודם הסיע תיירים לרייקאויק מאקורירי וחזר במטוס לביתו שבאקורירי, כדי לנסוע למחרת איתנו לטיול של 11 שעות.

תחילת הפשרת האגם בקרייטר באסקיה

גם את סיימי תחקרתי מה הם עושים בעונת החורף בה יש פחות תיירים. הוא סיפר לי שהוא צובע בתים. בעברו היה ריינג'ר שישב בבקתה ליד הקניון שחלפנו בדרך לאסקיה, היו לו הרבה ימים שבהם קרא הרבה ספרים על הרי הגעש, על זיאולוגיה ועוד , וכשהתחתן ובאו הילדים לעולם הבין שלא יוכל להיות מנותק ממשפחתו לתקופות ארוכות כריינג'ר וכך לפני ארבע שנים בנה את החברה שלו. נכון לעכשיו הוא עובד בג'יפ אחד וכשיש יותר תיירים הוא עובד בשיתוף עם החברה שבני מועסק.

רפי מספר כי הם טיפסו על שפת הקרייטר ויטי ועמדו לפניו. העומק של הקרייטר הוא רב.
אח"כ הם איגפו את הקרייטר משמאל וראו את האגם הקפוא שרק בשוליים שלו התחיל להפשיר.

הר הגעש אסקיה - ASKJA התפרץ ב-1875. הדרך אליו נפתחה רק בשנות ה-50 עבור אסטראונאוטים למסעותיהם לירח. בלועו הענק ששטחו 45 קמ"ר זרועים המוני אבני בזלת. במרכז הלוע שוכן אגם אוסקיווטן שעומקו 217 מ' ושטחו 12 קמ"ר.

סיימי סיפר לנו על הגיאולוגיה והזיאולוגיה ועל הרי הגעש וההתפרצויות. הוא אמנם היה רק ריינג'ר אבל למד לימודים עצמאיים מקריאת הרבה מאד ספרים על האיזור. יש לו ידע מעמיק והוא שיתף אותנו בכך.

בדרך חזרה בטננו שיגרה אותות מצוקה אחרי שאכלנו רק סנדויץ' אחד, תפוח וקצת שקדים במשך כל היום הארוך הזה. (את הסנדויץ' השני שכחנו במקרר)

סיפרתי לסיימי שבטיול לארמניה המדריך צלצל למסעדה מהדרך והזמין לנו דגים שחיכו לבואנו.

סיימי שאל אם אנו רוצים לאכול דגים ואנו כמובן השבנו בחיוב. הוא צלצל לחוות מודרודלור -MODRUDALUR

כשהגענו לאיזור החווה השמיים התקדרו וגשם חלש התחיל לרדת. הדג אמנם לא המתין לנו כמו בארמניה, אלא אנו המתנו להכנתו כ-20 דקות, אבל שמחנו שאנו לא צריכים להמתין עד שנגיע לחווה כדי להשקיט את הקיבה.
בדרך חזור שוב ראינו שוב את הר השולחן שהוא הר הגעש HERDUBREID המתנשא לגובה של 1682 מ' ומכונה כאמור "מלכת ההרים של איסלנד".

אגב, כשהיינו בהפסקת צהרים בקניון שבדרך סיימי כיבד אותנו בדג טרוטה מעושן מצויין שסיפר לנו כי מכינים אותו בגסט האוס שאנו לנים בו בדימבורגיר. אחרי שטעמנו איך שהגענו לחווה קנינו שלושה חצאי דגים כאלה שהספיקו לנו עד סוף הטיול. כך שאם אתם מזדמנים לימת מיוואטן גשו לחנות של הגסטהאוס. טעים על אחריותי. לאחר הטיול רפי ואני דנו האם הטיול לאסקיה היה כדאי וברוב קולות מצאנו כי היה יקר מאד, גזל מאיתנו יום שלם של טיול בו יכולנו להספיק מקומות נוספים, הנגישות לקרייטר מצריכה טיול ארוך עם נופים שברובם אינם מדהימים וקרייטרים נוספים ראינו במהלך הטיול בנגישות הרבה יותר קלה. תחשבו היטב לפני שאת מזמינים.

25.6 מפל דטיפוס - קניון אסבירגי - קרפלה

אחרי קפה ויוגורט עם גרנולה יצאנו לדרך בשעה 7.45 למפל דטיפוס על כביש 862 הגדה המזרחית. במקום החנייה היו בשעה זו רק שתי מכוניות. מול מראה המפל יש שולחן שהתאים לנו בדיוק לארוחת הבוקר. לשמוע את עוצמת המפל זה משהו מלהיב.

רוחב המפל 100 מ' וגובהו 58 מ'. נביעת המים שלו 200 מ"ק בשנייה, שהיא ספיקת המים הגבוהה ביותר באירופה.

יורדים במדרגות ואח"כ עוברים חלקת שלג שעדיין נותרה אבל כאן השלג מהודק ואין בעייה לעבור אותו, נלחמים בדרך במאות יתושים או ברחשים, כן גם לכאן הם הגיעו, ומגיעים למפל מדהים בעוצמתו.

המפל הזה הוא חלק משמורת יוקולסה כשם הנהר. הוא כולל שטח של 150 קמ"ר. פירוש השם הנהר הקרחוני. אורכו 25 ק"מ.

מפל דטיפוס מהגדה המזרחית

מפל דטיפוס מהגדה המערבית

כיון שמפל דטיפוס הוא מאד פוטוגני, וכיון שספיקת המים שלו כה מרהיבה, החלטנו שנראה אותו גם מהגדה המערבית . נסיעה על כביש 864 מביאה אותנו עד מגרש החנייהבכביש סלול. הולכים בשביל עד המפל ומתפעלים מאד מעוצמתו. רסיסים באויר בלי סוף צריך לשמור על המצלמה שלא תנזק.

רפי נשאר ואני מתחילה לחזור לרכב ובדרך רואה גם את מפל סלפוס . צריך לראות אותו תחילה אבל אני כבר התעייפתי אחרי הגדה המזרחית ופחדתי שלא יהיה לי כוח במותני לבקר גם וגם. לכן ראשית הלכנו לדטיפוס שהרי בשבילו באנו ואח"כ ראיתי את סלפוס, שהוא פחות ממנו. רפי שלא הבחין בשביל הזה בשובו לא ראה ולא צילם. סרטון מהיוטיוב כאן.
אם אין לכם את הזמן לראות את דטיפוס משני צידיו עליכם להחליט ע"פ סוג הדרך. למזרחית מגיעים בדרך עפר ולמערבית בדרך סלולה.

המשכנו ממפל דטיפוס על כביש 864 שהופך לדרך עפר צפונה לכיוון קניון ASBYRGI

הקניון הוא בצורת חצי פרסה אורכו 3.5 ק"מ ורוחבו 1.1 ק"מ מוקף בצוקים שגובהם 100 מ' לערך. המצוקים האלה מאד הרשימו אותי. ליד מגרש החנייה יש אינפורמיישן.נכנסתי וקיבלתי מפה והכוונה לאיזו דרך כדאי לבחור כדי לחזור למיוואטן,

הם המליצו לנסוע עם הרכב עד נקודת החנייה פנימה לכיוון המצוקים ולקחת שביל רגלי לכיוון אגם חמוד עם ברווזים. האגם ירוק מאד כמו שאתם יכולים להבחין . איך שהתחלנו ללכת התחיל לטפטף אז הברווזים לא יצאו משהו.

בתחנת הדלק של אסבירגי אכלנו מהיר פיש אנד צ'יפס והמשכנו בדרך יפיפיה לאורך המצוקים דרך הוסביק ואחר כך כביש 87 לכיוון מיוואטן.

ביציאה ראינו את החמודים למטה

אגב למי שאינו מזמין את השייט בדלויק אפשר להזמין אותו מהוסביק. כאן קצת יותר יקר.

המצוקים בדרך מאד יפים במיוחד שבחרנו את הנתיב הנכון לברוח ממזג האויר המעונן לכיוון השמש והשמים הבהירים. באחד המצוקים סיפרו ששם מקננים פאפינים לא האמנתי להם, אבל עובדה היו כמה.

כשהגענו בכביש 87 להצטלבות עם כביש 1 פנינו ימינה לכיוון חצי האי הידוע כשמורת צפורים וברווזים גדולה. ראינו מעט מאד ברווזים ודי התאכזבתי.

הכניסה למקום ליד HELLA. יש כאן גן מוזיאון לציפורים.
לנו לא היה זמן לכך כי המתין לנו אתר הרבה יותר מרשים וזו הדרך אליו.

הר הגעש קרפלה שפשוט אין להחמיצו. הוא שוכן מזרחית לאגם מיוואטן במרחק 8 ק"מ. בדומה לאסקיה בקרקעית שוכן אגם ירקרק-ויטי. ההר מתנשא לגובה 818 מ' והיקף המכתש 10 ק"מ ועומקו 2 ק"מ. עד היום ההר התפרץ 29 פעם. לפני שמגיעים לקרפלה עוברים על פני תחנת כוח גיאותרמית המספקת חשמל לכל האיזור, ויש להתכונן שוב למכת ריח ביצים סרוחות. אמרתי לרפי שיסע באיזור התחנה מהר כדי שנספוג כמה שפחות מהריח. לנו גם היה מזל ששלג עדיין עיטר את השוליים של הקרפלה.

וזהו הקרפלה שלא הרחק ממנו הויטי.

מאד סמוך לשם ישנו אתר נוסף : LEIRHNUKUR זהו איזור של פעילות גיאותרמית, קיטור גופריתי ומים רותחים היוצאים מהסדקים. המקום מאד צבעוני סלעים בצבע סגול, צהוב,ירוק וכחול. גם כאן ריח ביצים סרוחות. בכניסה לאיזור מזהירים לא להכנס וישנו מחסום. אבל ראינו מטיילים אחרים בדיוק יוצאים מהשמורה. היה די מאוחר כשהיינו שם ואולי אם היו מטיילים נוספים באותו הזמן היינו מרחיקים יותר ממה שהעזנו להכנס. גם כך התרשמנו מאד מהמקום.

בכניסה לאיזור יש מן בודקה אז אולי בשעות מוקדמות יותר השער פתוח. איני יודעת. בעבר המקום היה סגור למטיילים אבל ע"פ הכתובים בלחץ המטיילים נפתח מחדש.

אנו חוזרים לגסטהאוז בדימבורגיר ולא יכולים בלי הליכה על שפת האגם ולהפרד מלילה אחרון במקום קסום זה. היה לנו יום מלא וגדוש ובאה מנוחה ליגע.

אגב, את דגי הטרוטה הם מעשנים במקום וזה ממש מעדן על פרוסת לחם בגבינה בטעם פטריות. האבא הוא אחראי על עבודות העישון והמכירה ב"חנות".

26.6 - אגילסטדיר - בורגפיודור

יצאנו בבוקר מוקדם לכיוון אגילסטדיר. כשחלפנו על ההצטלבות עם כביש 923 ראיתי שהקניון מצד ימין מסקרן. זוהי הדרך לסכר KARAHNUJUKAR שקראתי אצל סיגלית בר כי הוא פרוייקט הבנייה הגדול והמסיבי ביותר שנבנה באיסלנד הוא הגדול ביותר באירופה ומשתרע לגודל של 60 ק"מ ולגובה של 193 מ'. מתחת לסכר ישנו קניון השייך לנהר הידוע JOKULSA. עומק הקניון 200 מ'. מס. ק"מ צפונית לסכר נמצא עמק LAUGARVALLADALUR ושם בריכות טבעיות חמות. יש שם מפל עם מים חמים הנשפך מצוק.

כתוב שהגיחה הינה 60 ק"מ. אז נסענו, התלהבנו מהקניון ומהמפל כשעמודי בזלת מעטרים אותו , הגענו עד BRU נסיעה של 46 ק"מ וסכר אין. אז ירד האסימון שכנראה היא התכוונה לגיחה של 120 ק"מ ולכך כבר לא היה לנו זמן. בתוכנית היה לנו מסלול לגמרי אחר עליו שקדנו ערב קודם.

במקום להגיע לאגילסטדיר אנו מחליטים להצפין מרחק 70 ק"מ צפונית מזרחית לאגילסטדיר לעיירה המונה רק 130 תושבים ורק כי סיגלית בר שלחה אותנו.
הדרך יפיפיה, השמים אמנם מעוננים אבל השלג בפסגות כמו זרקור מאיר, ההרים הצבעוניים עושים לנו טוב על הנשמה כאילו כבר הגענו ללנדמנגאוגר, אנו נוסעים על דרך עפר, ולבסוף מגיעים למקום שהיא מגדירה
" גן עדן של ממש לחובבי הטבע" - ובצדק.

אחרי שחלפנו על פני ההרים הדרמטיים והמיוחדים של מזרח איסלנד המתמרים לגובה של
1136 מ' -הרי DJRFJOLL כשברקע הטורקיז של הים, נוסעים עד סוף העיירה עד שמגיעים לנמל של
העירה BORGARFJORDUR שנחשבת כמקום האידיאלי לצפייה בציפורים בכלל ובפאפינים בפרט.

מידי שנה מגיעים למקום 15,000-10,000 זוגות פאפינים באיסלנדית LUNDI. בשנים האחרונות ישנה התמעטות הולכת וגוברת של פאפינים באיסלנד ובנורבגיה עקב מחסור במזון שלהם בים.

עולים על צוק לאט לאט ומגלים המוני פאפינים במרחק נגיעה. מקסימום מטר מאיתנו. הם אינם פוחדים מאיתנו ואני בשקט לא להפחיד אותם עם כזו קירבה. לא מפסיקים לצלם. לראות אותם עפים ושוב חוזרים.

לילך בולוטין שהיא ביולוגית כותבת על הפאפין כך: הפאפין הוא תוכי ים שיש לו 3 מינים, שהנפוץ ביניהם הוא תוכי ים אטלנטי, המצוי בצפון כדור הארץ. השם תוכי ניתן לו בגלל המקור הצבעוני, הגדול והמפואר שלו, ההופך לאדום כתום בעונת הרבייה. עם תום העונה משיל הפאפין את חלקו החיצוני הצבעוני של המקור, ונותר עם מקור צנוע יותר.

לכל זוג גוזל אחד שבו הם מטפלים ביחד. הם חיים בזוגות לאורך שנים, אבל זו לא חוכמה, כי כשאתה רוב השנה (בחורף) מתעופף לבד ברחבי האוקיינוס, נחמד להפגש עם אישתך פעם בשנה לקינון.

באוגוסט כשההורים מפסיקים להביא מזון לגוזלים, הרעב גורם להם לנסות לעוף והם יוצאים לקצה המצוק למעוף ראשון ומכריע... חלקם לא מצליחים ומתרסקים על החוף.

היכן ומתי ניתן למצוא פאפינים באיסלנד - ניתן לקרוא בטיפ שלי כאן.

לדברי סיגלית בר: לעיירה בורגפיורדור הנ"ל יש הסטוריה ארוכת שנים עם סיפורי שדונים ופיות. המקומיים מאמינים שבסלעים הרבים באיזור מתגוררים להם בנחת שדונים, ואפילו מתארים אותם כגבוהים ויפים יותר מבני האדם. ALFABORG הוא סלע מיוחד ושמור ולפי האמונה מתגוררים בו יצורים שונים.

בטיול המשותף הראשון שלי ושל רפי לארצות סקנדינביה, כשעדיין לא היה לנו נסיון רב בתכנון טיולים ניגשנו להדרכה בממסי. ישבה שם אשה חכמה שאמרה לנו כי תמיד כדאי לבחור כביש אחד בהלוך וכביש אחר בחזור. אבל כשאין בנמצא כביש אחר?

אמרה "דעו לכם שהדרך הלוך והדרך חזור אינה אותה הדרך". ואכן תוכלו לצפות ולהיווכח בתמונות מטה על הדרך חזור ל-EGILSTADIR.

ארוחת צהרים חפוזה במרכז EGILSTADIR. מה בתפריט תשאלו? ניחשתם נכון: מרק אספרגוס ודג קוד עם צ'יפס וסלט.

פנינו לפיורד Seydisfjordur וכל הדרך אליו מושלגת לגמרי.

הפיורד נמצא מזרחית לאגילסטדיר. לצערנו הפיורד עצמו היה בעננות גבוהה בלי צבעים ומידי פעם ירד מעט גשם. אבל הפיצוי הגדול היתה הדרך היפיפיה עם מעט שלוגיות והרבה מפלים כמו זה בתמונה לעיל.

בעוד אנו נוסעים על הכביש לאט מגיחות מצד שמאל לא בדיוק הולכות במעבר חצייה אבל קיבלו זכות קדימה

אחרי הפיורד הקודם אנו נוסעים לאורך פיורד אחר שמוביל אותנו למקום הלינה בישוב הקטן המונה כ-1000 תושבים. שם הישוב: Eskifjr הוא מרוחק כ-50 ק"מ מאגילסטדיר.

מקום הלינה: HOTEL APARTMENT IN ESKIFJORDUR הוזמן דרך בוקינג .

הגענו בשעה 19.00 וראינו מבנה בן שתי קומות חדש מצופה אבן שיש שחורה. למטה חנויות ומעל הדירות. מול המבנה יישנו סופרמרקט.

נערה חמודה קיבלה את פנינו. התחלנו קצת לשאול אותה שאלות והיא סיפרה לנו שהיא הגיעה לאיסלנד לפני שבוע מפולין. בקושי מדברת אנגלית אבל מאד סימפטית. לחייב בכרטיס האשראי ידעה ולהראות לנו את המצעים ופעולות המכשירים השונים בדירה ידעה. וזה מה שהיה חשוב לנו באותו הרגע. בכניסה לישוב יש מפל חמוד.

אגב בהמשך פגשנו עוד מישהי שהגיעה לאיסלנד מפולין. אז גם באיסלנד יש עובדים זרים לא רק בארץ.

הדירה גדולה ומרווחת והמטבח מצוייד היטב. אכלנו שם ארוחת ערב ובוקר מהמקרר הפרטי שלנו הצידנית.

27.6 פיורדים מזרחיים עד הופן

קמנו השכם בבוקר כהרגלנו בגלל השמש שמאירה כל כך חזק ב-5.00 בבוקר. הכנו קפה וצנימים עם גבינה ודג הטרוטה המעושן. השמש זרחה על רקע שמים תכולים.

נסענו לאורכן של הפיורד אסקיפיורדור שהיה חמוד. לפתע רפי עוצר באמצע הכביש ואומר לי הביטי למטה. אייל חמוד המתין שנצלם אותנו. הוא הסתכל עלינו בסקרנות ואנו התרגשנו מאד למראהו. הוא כמובן זכה לכמה תמונות. ואז המשכנו הלאה.

התחלנו את הבוקר עם שמים תכולים אבל אט אט השמים התקדרו והתחיל לרדת גשם. כמובן שהפיורדים המזרחיים נצבעו אפור. אמרתי שאחרי כל כך הרבה פיורדים בצבע תכול שראינו עד היום, לרבות בבוקרו של אותו יום, אם צריך שירד גשם אז עכשיו ושתרד כל הקיצבה המיועדת ושמחר נקום שוב לשמים תכולים.

אנו בדרך ל- HOFN אבל בדרך עצרנו בכמה מקומות.

כשהגענו ל-NESDAUPSTADUR ליד הקמפינג החנינו את הרכב ולקחנו שביל הליכה לאורך הצוקים בין העשב והפרחים. השמים היו עדיין תכולים, האויר צח, זה היה תענוג אמיתי על הבוקר .

באחד הפיורדים בדרך נתקלנו במירוץ לפיד עם אבוקות שצעירים רצו ושלט של גרינפיס על חזית חולצתם.

חיפשנו ליד LOND את מערת הים SAXA שכאשר יש גלים מתפרץ מעין גייזר לגובה רב. אבל הים היה שטוח ללא גלים כך שתופעה זו לא ראינו.

המקום הבא שביקרנו בו זה אוסף האבנים של פטרה שאוספת מ- 1946 סלעים, הנמצא בעיירה Stvarfjr אין ספק שהאוסף מהמם והוא מסודר כל כך יפה בתוך גינה פורחת, עם גשרון מעץ בינות פרחים, כל צבעי הקשת של סלעים ואבנים ובכל הצורות והגדלים.
חגיגה של צבעים!!! גם בתוך הפאטיו ובתוך ביתה יש סלעים.

דמי הכניסה זולים. למזלנו כשביקרנו שם עוד לא התחיל הגשם.

בהמשך התחיל הגשם ומצויידים במידע מה ניתן לעשות בגשם כשראינו את השלט : CAFE MARGARET קפצנו כמוצאים שלל רב לתוכו. הוא נמצא קרוב לעיירה BREIDDALSVIK על כביש החוף 96.

ראשית לחמום התחלנו עם מרק - אספרגוס כמובן , אבל כיאה למקומות מכובדים כאן הוא מגיע בקערית קטנה יותר מאשר מקומות אחרים. המשכנו בשוקו ועוגות שהומלצו ע"י מי שכתב על כך.

לא נפלנו מהעוגות. הנוף בחוץ היה סגרירי מחלונות בית הקפה ובפנים היה חמים ונעים ודרך החלונות ראינו את הנוף הסגרירי בחוץ.

המשכנו לעיירה Djivogur שממנה יוצא שייט לאי PAPEY. התלבטנו רבות לפני הנסיעה אם להזמין את השייט או לא כיון שהוא יוצא אחת ליום בשעה 13.00. תמיד קיימת הסכנה שמזג האויר לא יהיה מתאים מה שאכן היה, ושלא נגיע במועד שגם זה קרה. הגענו לשם בסביבות השעה 15.00 . לא הצטערנו יותר מדי כיון שבמהלך השייט רואים שוניות עם כלבי ים שכבר ראינו, על החוף פאפינים וציפורים נוספות, ובאי עצמו הולכים כשעתיים וחצי בין חורים של קיני הציפורים הליכה לא קלה. מידע שמעודכן ל-09/2019 השייט אינו מתקיים יותר.

בנמל של העיירה על המזח יש פסלים של 34 ביצים של ציפורים שונות שפיסלו פסלים שונים בינלאומיים.
על הפיסול שנקרא EGGIN I GLEDIVIK בהתהוותו ניתן לראות כאן.

קרוב לנמל יש את הבית עם שלדי לוויתנים שהוא מוזיאון של שלדים, פוחלצים, סלעים ועוד- חמוד.

פרטים נוספים על העיר הקטנה והשייט כאן.

בית עם שלדי לווייתנים ועוד חפצים ופסלים שונים קרוב למזח בנמל.

שלא כהרגלנו למקום הלינה בערב זה הגענו יחסית מוקדם כי רצינו מעט לנוח לפני היציאה למסעדת הלובסטרים.

HOFN זו עיירה קטנה שפירוש שמה - נמל. זו עיירת דייגים בדרום מזרח איסלנד. היא נחשבת לבירת הלובסטרים. בשבוע הראשון של חודש יולי נערך כאן פסטיבל הלובסטר. מייד שהגענו לעיירה נכנסנו למקום הלינה - מלון הופן. השוכן ליד פיורד אבל במזג האויר שהגענו שהיה מעט ערפילי לא הבחנו בכך רק בבוקר של יום המחרת.

מייד אחרי התמקמות בחדר ומנוחה קצרה , נסענו לנמל מקום המצאה של המסעדה , הכי טובה שאכלנו בטיול המומלצת בטריפאדוויזר שמה PAKKHUS

28.6 יום הקרחונים
כנראה שבלילה זה התפללתי היטב. קמנו בבוקר ליום שמשי. ארוחת הבוקר במלון הופן מצויינת. מצטלמים כמה תמונות על רקע הפיורד שאתמול נסתר מעינינו.

לפני שיוצאים לדרך אני שואלת את פקיד הקבלה מה מזג האויר הצפוי היום. הוא משיב לי כי עד הצהרים זה בסדר ומהצהרים ירד גשם.

אתמול עוד חשבתי כי נשוב קצת לפני הופן כמה ק"מ ממנה, לחצי אי שבסיומו ב- STOKKSNES ישנם כלבי ים, אבל לאור תחזית מזג האויר הצפוייה, החלטתי שלא נתעכב ונמשיך ישר ללגונת הקרחונים המפורסמת JOKULSARLON.

הלגונה נמצאת מערבית להופן 80 ק"מ. גודלה של הלגונה 20 קמ"ר ועומקה מעל 300 מ'.

ראיתי הרבה סרטי וידיאו והרבה תמונות של הלגונה הזו לפני הנסיעה, אך שום דבר לא הכין אותי למראה המרהיב של הקרחונים הצפים בלגונה במים כחולים ושמים בהירים כמו שחלמתי שיהיה.

מגיעים לגשר וממש לפניו פנייה ימינה לחנייה של הלגונה. הגענו לשם בשעה 9.00 עדיין לא היו הרבה מכוניות ופתאם בשמים להקת ציפורים וסביב מתגלים לנו הקרחונים הראשונים.

ממהרים לבית הקפה חשבנו ששם קונים כרטיסים ואז התברר שצריך להתקרב לרכב האמפיבי, לרכוש כרטיסים ולעלות.

מתרשמים מהגובה של הרכב האמפיבי לעומת הסירת זודיאק שבה עלולים להרטב כי היא שטה במהירות ומחליטים רכב אמפיבי. העלות 3700 קרונות איסלנדיות נכון לשנה זו. בזודיאק זה עולה 5900 קרונות.

לגונת הקרחונים היא שלוחה מהקרחון הגדול וטניוקאטל שהוא בגודל של 8300 מ"ר ותופס 13% משטחה של איסלנד.

לא הבטתי על השעון אבל השייט אורך 30-40 דקות זה בהחלט הספיק לנו והיה חווייתי להמצא בקירבה כזו לקרחונים הצפים. קיבלנו חגורות הצלה כמו זו שרפי לובש.

במהלך השיט הבחנו בכלב ים שהציץ ליד אחד הקרחונים אבל מהר מאד צלל ונעלם מהשטח לפני שזכה להנצחה.

אחרי שסיימנו את השייט הלכנו על החוף בשולי הלגונה לראות מקרוב את הקרחונים הצפים בדרכם אל האוקינוס, את שחפיות הקוטב שצייצו בקולי קולות ולא רצינו לעזוב.

להלן סרטון שצילמתי על שחפיות הקוטב על הקרחון ומעליו

להלן סרטון שצילמתי על קרחון שזז

כעבור זמן מה אחרי שעלינו גם על הגבעה צפינו על כל הנוף הרגשנו שמיצינו ונסענו שוב לכיוון הופן כיון שמפאת רצוננו להגיע ללגונת הקרחונים הנ"ל בשיא המהירות הותרנו אתרים אחרים שלא ביקרנו.

קרוב לחוות HOFFEL והישוב HAFRAFELL קיים שלט המפנה ימינה מכיוון הנסיעה אם באים מהופן מערבה שרשום עליו : HEINABERGSJOKULL

זו לשון שיורדת מהקרחון שנוסעים אליה בדרך עפר לא רעה 8 ק"מ לכל כיוון. בסוף מגיעים ללוע הר געש המלא שלג בתוכו. לפניו לגונת קרחונים יפה. היינו שם לבד -לגונה פרטית שלנו ,בניגוד ללגונה הקודמת.

בדרך ליעדינו הבא מערבה חלפנו על פני לגונת הקרחונים JOKULSARLON שוב.

וכיון שהשמש היתה ברום השמים אמרנו טוב נציץ שוב על המקום. נכנסנו והמראה כעת היה עם צבעים הרבה יותר כחולים של המים. המראה היה מדהים ואין הרבה מילים נרדפות לכך בעברית אז התפעלנו מאד.

לפתע גוש גדול של קרחון התחיל לנוע לכיוון הים - לראשונה ראיתי כזה מראה. מייד הסרטתי כמובן.

נכנסנו לבית הקפה ולקחנו שולחן ליד החלון שנתבשם עוד קצת מהמראה ושתינו מרק.

שלוחת הקרחונים הבאה שביקרנו היתה FJALSJOKUL כאן כבר לא היינו לבד עוד כמה צפו עליה.

המשכנו לנסוע מערבה וראינו שלט עם הסימן של מקום מעניין עם השם הקצר:

KVIAMYRARKAMBUR. מה שהיה יפה כאן שבנוסף לשביל לקרחון היה שולחן שצופה לקרחון ויכולנו לסעוד צהרים מול הנוף. רוח קרירה נשבה כאן אז כובע היה הכרחי. הנוף משכר וציפור שאין לי מושג את שמה הגיחה מעלינו בשמים.

הגיחה הנוספת שעשינו היתה של 2 ק"מ בלבד שוב בעקבות הסימון של מקום מעניין ל- SVINAFELLSJOKUL. יש לדעת שפירוש השם JOKUL באיסלנדית זה קרחון.

זו היתה גיחה דרמטית ומהממת כי עלינו על צוק בתחילה בטיפוס קל והיינו הכי קרובים לקרחון בשטח
היבשתי שלו יותר מכל קרחון אחר שהגענו אליו ביום זה. היו שם מטיילים נוספים ואפילו קבוצה מאורגנת הגיעה למקום זה שחשבנו שהוא שכוח אל.

המשכנו למלון LAKI שיש לו גם חדרים במבנה אבן וגם בקתות מעץ. אנו הזמנו בקתה לשני לילות.
הבקתה סבירה אך לא פינו את הזבל שהשאיר הדייר הקודם. קומקום חשמלי נאלצנו לקבל מבקתה אחרת.
שם הישוב שהמלון נמצא בקירבתו הוא בעל השם הקצר Kirkjubarklaustur

התמקמנו בבקתה ומייד נסענו לתור את הסביבה היפה. גבעות ירוקות של פסאודו הרי געש שנראות כמו ציצים עם הפטמה בראשן. שאלנו בקבלה מה זה השפיצים האלה? אמרו לנו שזה מהלשלשת של הציפורים. שאלנו את המדריך למחרת בסיור עם הסופר ג'יפ מה זה? אמר לנו שכך הם נוצרו ממי הקיטור שהרימו את הקרקע .
בשעה 22.00 שבנו מהסיור הזה המהנה.

קוריוז: כשהיינו בקבלה של המלון הגיע תייר מאוסטרליה ושאל אותנו: אתם מישראל?
השבנו בחיוב. שאל אותנו מה זה שבכל מקום באיסלנד אני פוגש רק ישראלים?
אמרנו לו נכון גם במלון הזה ישנם כרגע ישראלים. ורפי אמר לו: אנו עם קצת משוגע הולכים לכבוש
את העולם. הוא צחק ואמר איני יודע מי יותר משוגע אתם או אני שבא במיוחד מאוסטרליה.

המשך הטיול בדרום איסלנד ומרכזה בין מכתשי הרי געש-שמורת לאקי, שמורה צבעונית עם קרייטרים-לנדמאנגאוגר שבתחתיתם אגמים טורקיזיים והרים צבעוניים, מפלים מדהימים הנופלים מגובה רב עם עוצמת ספיקה מהגבוהות באירופה ,איים שנוצרו מפעילות וולקנית- איי ווסטמן וגייזר אחד שהתמכרתי אליו טוטאלית.