וייטנאם סאפה – שוק באק הא ומה שביניהם !!!

שוק באק הא – BAC HA בצפון וייטנאם הוא אחד השווקים הססגוניים והאותנטיים שביקרתי בוייטנאם. (עוד נגיע לקמבודיה) הוא נועד בעיקר למקומיים אבל מגיעים אליו כמובן גם תיירים.

השוק מתקיים ביום ראשון בבוקר ונסגר בסביבות השעה 14.00. הוא אותנטי והנשים לובשות לבוש מסורתי כל כך ססגוני שתמהתי איך הצבעים האלו מתחברים. 54 בני לאומים שונים מתגוררים בצפון וייטנאם ורבים מתנקזים לשוק הזה . האנשים מגיעים לשוק למכור את הסחורות מכל כפרי הסביבה וגם לרכוש מה שחסר להם. צפיתי בגשר המפריד בין סין לוייטנאם שהם מגיעים עם הסחורות על כתפיהם.

בתחילת השוק בצד ימין ניתן למצוא את מוכרות תיקי הבד הרקומים. לבושות חצאיות עם פליסה רחב כשעל ראשן שני סוגי צעיפים. הצעירות בדרך כלל עם תינוק על גבן כשעליהן בנוסף גם תיק גדול ופאוץ' קטן מבד ורקום . על החולצה צעיף נוסף. עירבוביית הצבעים מדהימה ובכל זאת משתלבת מאד יפה. את הצבע הכחול הנשים מייצרות בעצמן זהו צבע האינדיגו. לכן צבע זה שולט על הבגדים. אני מאמינה שגם את התבעים האחרים הן יוצרות בעצמן מפירות או ירקות. הן תופרות וגם רוקמות את המוצרים השונים.

במספר ישובים בצפון מתקיימים שווקים נוספים . כמעט בכל יום בשבוע מתקיים שוק אחר אבל באק הא נחשב לגדול מכולם. בחלק אחד מוכרים מאכלים, בחלק אחר נמכרים בגדים ואפילו את הכובעים המיוחדים שחובשות הנערות. בעיקר, כלים למטבח, כלי קרמיקה,תמונות ועוד ועוד. החלק האחורי של השוק הוא שוק בעלי חיים. ראינו כלוב עם תרנגולות למכירה על אופנוע. נשים בלבוש מסורתי מושכות אחריהן פרה או פר או חזיר או תרנגולות למכירה ואפילו באפלו.

למכירה מאפה הדומה לדונאטס

למכירה בתוך הכלוב תרנגולות

על השווקים האחרים בצפון וייטנאם וימי השבוע בהם מתקיימים ניתן לקרוא בכתבה אקזוטיק כאן.

האנשים המקומיים מאד חביבים ומסכימים להצטלם איתי ברצון ועם חיוך . אני כבר עם תיק מקומי שהספקתי לרכוש רק כדי לספק למקומיים כסף. הם מבקשים מאד יפה שנרכוש מהם סחורות ואני לא סירבתי להן. זהו מטה לחמם.

התפעלתי מאד מהלבוש והכובעים המיוחדים

ככל שמתקרבים לגשר הצפיפות רבה כאן עדיין לא שמעו על קורונה.

בתמונה מטה אשה אוחזת בכלי מטבח שרכשה

מה מוכרים? ירקות ותבלינים

מטאטאים

פירות וירקות וגם עוגה מיוחדת לחג בשם: CHUNG CAKE

העוגה עשוייה משכבות אורז, שעועית ונתחי חזיר עטופות בעלי בננה

ומבושלות במים רותחים . אומרים שזה מזין וטעים. לא טעמתי.

סירים וקומקומים

היו כאלו שלא היה להם בייביסיטר והגיעו עם התינוק. כל מה שראיתי כי מכר היו מטריות ומעט צעצועים.

סכינים ומאצ'טות

שמלות , חצאיות , צעיפים וציפות לכריות

רואים כל פעם תווי פנים שונים

מלפני הגשר פונים שמאלה ,למרות הצפיפות הרבה זו ההזדמנות להציץ על ההרים סביב כשערפל יורד על פסגותיהם.

ימינה מהגשר על גרם המדרגות מתנהלת פעילות מגוונת של מסעדה, ממכר ירקות, משקה קוקוס ,ממכר מטאטאים ועוד

שיפודים הינו אוכל מאד נפוץ כאן

היו נשים שהגיעו למצוא חתנים והיו לבושות בהתאם לצו האופנה המסורתי .כי שוק הוא גם מקום מפגש לבחורות עם בחורים. למרות שגם הקידמה חדרה לכאן וחלק מצויידים בטלפונים ניידים.

כל אחת והכובע שלה

מסורת לחוד ועולם חדש לחוד דרים ביחד בכפיפה אחת

היפיפיה הנמה

ילדים קטנים נישאים על גב ההורים ואינם בוכים

ולעיתים הם השומרים על החנות

למי שמעוניין לשתות כוס קפה עם פרקולטור ניתן לשתות בבית הקפה COFEE BAR

ברחוב הראשי. זה אינו פרקולטור שאתם מכירים מהמערב.

המרחק בין קאו לאי לבין השוק באק הא עם עצירה בשירותים בדרך הינו כשעתיים וחצי - שלוש נסיעה במיניבוס בדרך מפותלת אך מאד יפה. החיסרון שכל העת אחזתי ביד אחת בידית המושב מלפני וביד השנייה צילמתי. אם לא יצאה לי הכתף מהרמת האסל בהאנוי, כאן מצב הכתף ויד שמאל החמיר. הנוף שנפתח מבעד לערפילים היה של הרים כשעל ראשיהם מסך ערפל ולמרגלותיהם טרסות אורז. המראה מרהיב.

סאפה העיירה

לסאפה העיירה הגענו במזג אויר גשום וערפילי שבקושי הצלחנו לראות את הרחוב הראשי מכמה מטרים. הבוץ ברחוב, המדרכות הצרות לעיתים שבורות, לעיתים עם מתכות שכמעט קיצרו את חיי, כל אלו והקור קיצרו לנו את שהות זמן הקניות.

קניות: איך אפשר להגיע לסאפה מבלי לבדוק הכצעקתה?

אכן, מחירים מאד זולים לפירמות ידועות כמו נורד פייס, קולומביה ועוד. לעיתים מדובר בעודפי יצור ולעיתים בחיקויים מעולים. רפי הצטייד במעיל ושנינו הצטיידנו בנעליים תוצרת וייטנאם שעלות כל פריט היה 70 ש”ח. בשנה הבאה תהייה לנו הזדמנות לבדוק גם את איכותם.

החנויות הזולות שמצאנו היו בצד הימני של הרחוב כשעולים במעלה הרחוב.

כך נראה הרחוב בערפל

נושאת על גבה ובידיה סחורות למכירה פי 2 ממדי גופה

לינה: “המאמות” הן אותן סבתות או אימהות שממתינות לקחת תיירים ללינה בביתן . ההליכה הינה דרך טרסות אורז וכפרים שלעיתים אנשים הולכים עד לכפר שלהן אפילו 10 ק”מ. למי שאין בעיית הליכה זו חוויה נהדרת להכיר את אורח חייהם מקרוב. הלינה בדרך כלל על מזרון על הרצפה. אין גרר שיקים אתכם מהרצפה. ניתן למצוא את המאמות ברחוב הראשי כמו כאן, וניתן לתאם דרך הרשת.

לינה: למזלנו ולמתקשים בהליכה הלינה בבית המלון הזה 4 כוכבים שהוא מאד קרוב לרחוב הראשי - מומלצת מאד. למלון גם מסעדה מצויינת עם אוכל מגוון. לצד השולחן היה אח קטן שיכולנו לחמם מעליו את ידינו שקפאו מהקור בחוץ.

למלון פאטיו מאד יפה שבמסך הערפל גם אותו בקושי ניתן היה לראות ועל הנוף סביב אין מה לדבר.

למלון הזה אין צורך להגיע עם שעון מעורר כי בחזית המלון קיבל את פני תרנגול חביב

שממלא את התפקיד בקפידה.

המלון מעוצב בסגנון סיני

מסאג'ים – מול המלון בסמטה המובילה לרחוב הראשי ישנם הרבה מקומות למסאג'ים. כיון שהיה סגור לא ניסינו כדי להמליץ לכם. אחד מהם מאחורי הנזירים שתפסו מחסה בגשם.

ברחוב הראשי מצאתי להפתעתי ציורי קיר וגם גלרייה עם ציורים כלבבי. לתשומת ליבכם שהמאמות בתמונות לעיל עונדות עגילים גדולים כמו בציור הזה.

למרות הגשם שירד כשהגענו לאיזור – מפל הכסף היה יבש לכן נאלצנו להסתפק במפל חלופי שכך נראתה הדרך אליו. גשם מעורב בערפל ובוץ.

סיור רגלי מעניין הוא הליכה בשבילים המשקיפים על טרסות האורז (שבצפון יש רק מחזור גידול בודד) אל הכפרים של שבטי ההרים דרך כפרים שונים. הכפרים נמצאים במפלס נמוך יותר מסאפה הגבוהה. בדרך ניתן לפגוש את תושבי בני המונג הכהים יותר ואת בני הזאו. הילדים מתחננים שתקנה מהם משהו, אפשר לאמר מנדנדים , בדומה לנשים שפגשנו ברחוב הראשי בסאפה.

הליכה של כמה שעות טובות לאורך כ-8 ק”מ. התמונה באדיבותה של סימה דוברת.

כך נראות הטרסות והכפרים שבדרך – התמונה הראשונה באדיבותה של סימה דוברת .

צילום באדיבותו של אימיק גרשנזון

כך נראה רחוב נוסף בסאפה שאף הוא מלא חנויות , מלונות ומסעדות

חלק מהמבנים בסאפה גבוהי קומה בנויים בסגנון צרפתי שנותרו מהתקופה הצרפתית בוייטנאם.

בכניסה למסעדה שאכלנו צהרים קיבלו את פנינו שום, תירס ואורז מיובש – אולי ברכה למזל.

לסיכום: אם תהיתם ממה התלהבתי בדרכים בין לבין ומצפון וייטנאם לא תטעו כשתאמרו שזה הטבע עם חלקות האורז הקטנות הצמודות לביתם. כשהרים נישאים סביב ואוכלוסייה כה מגוונת, מנומסת ואדיבה. אם אין לכם זמן ארוך לטיול בוייטנאם אל תחמיצו את צפון המדינה למרות המרחק וזאת למרות הכאב העז שקיבלתי בכתף שמאל שליווה אותי תקופה ארוכה.

המשך לכתבה הבאה:

הואה - דאנאנג – הוי אן בחג הטאט – חגיגה מעולם אחר!!!